חבילות הגלישה שמציעות ספקיות האינטרנט בארץ הלכו וגדלו בשנים האחרונות, והאמירו במקרים חריגים למהירויות גלישה של 10 מגה-ביט. הסיבה העיקרית למרוץ החימוש הזה, שאפילו אינה מוסתרת בחלק מהפרסומות של החברות, היא שימוש תכוף בתוכנות לשיתוף קבצים, ובראשן אימיול וביטורנט. למרות זאת, באחרונה הולכות ומתרבות התלונות בארץ, כמו במקומות אחרים בעולם, על הגבלת התוכנות האלה על ידי אותן החברות ממש, ובמקרים חריגים אפילו חסימתן.

חברת קומקאסט האמריקאית נאלצה בנובמבר האחרון להתייצב בבית משפט, שם נתבעה על הפרת חוזה בשל הגבלת התעבורה (Traffic Shaping) בתוכנת השיתוף ביטורנט. ה-FCC, ועדת התקשורת הפדרלית המפקחת על תחום התקשורת, פתחה בחקירה בעקבות הממצאים. על חברת בל הקנדית נמתחה באחרונה ביקורת חריפה לאחר שהתברר כי לא רק שהגבילה את תעבורת משתמשיה, אלא גם התערבה בתעבורה של ספקיות עצמאיות שהשתמשו בתשתיות שלה.

בארץ דווח באחרונה כי לקוחות 012 סמייל מתלוננים על קשיים בעת השימוש בתוכנות שיתוף שונות, וחודשים אחדים קודם לכן התלוננו לקוחות נטוויז'ן 013 ברק כי הורדת הקבצים אטית במיוחד. שי לב-ארי, מנהל ליונטוורק, מאתרי השיתוף הישראליים הוותיקים בארץ, טוען כי בבדיקה שעשו אנשי האתר הם נתקלו בהגבלות תנועה אצל לקוחות כמה מהספקיות. בחלק מהמקרים הם מצאו הגבלה של הגישה במשך היום, ופתיחה של רוחב הפס בלילה.

גורם טכני בכיר בתחום אישר כי ספקיות מגבילות את רוחב הפס הבינלאומי שהן מקצות לשיתוף קבצים. "מגה לשנייה ברשת הבינלאומית יכול לעלות לספקית 25-50 דולר בחודש ואילו התעבורה בארץ עולה כחצי דולר למגה", הסביר.

ספקיות האינטרנט מכחישות. מ-012 סמייל נמסר בתגובה כי החברה "אינה מגבילה את מהירות הגלישה באתרים או באפליקציות מסוימות ואינה חוסמת כלל וכלל תוכנות לשיתוף קבצים". מנטוויז'ן 013 ברק נאמר כי החברה "אינה מגבילה, חוסמת או מתערבת בתוכנות שיתוף קבצים כמו בכל שימוש אחר מכל סוג שהוא".

חסימה רק בהסכמה

מבחינת הספקיות, שיתוף קבצים עשוי לטמון בחובו בעיה חוקית, שכן רבים מהקבצים המועברים בתוכנות אלה מועתקים תוך פגיעה בזכויות יוצרים. אבל מבחינתן קיימת בעיה נוספת, חמורה לא פחות: טכנולוגיית השיתוף זוללת פס רחב יקר. על פי הערכות, בתקופות שונות היא תפסה נתח שיא של 50%-70% מתעבורת האינטרנט.

"חסימות והגבלות של ספקיות על תכנים ושירותים פתוחים באינטרנט צריכות להיות על דעת הלקוחות ובהסכמתם", אומר עו"ד ד"ר יובל קרניאל, מומחה לדיני מחשבים ואינטרנט, "אחרת זו צנזורה פסולה, ואולי גם הפרת הסכמים בין הספקים ללקוחות. הספקיות הן הנהנות העיקריות משיתוף הקבצים", מסביר קרניאל, "התעשייה הזאת מולידה את הביקוש לפס רחב, ומהבחינה הזאת הספקים מאושרים.

"עם זאת, הגופים האלה הם תאגידים גדולים שקשורים בטבורם לתעשיית המדיה והתוכן ונלחצים על ידי האינטרסים של בעלי זכויות יוצרים, ולכן עד היום הם השתדלו להיות מהאו"ם - מצד אחד נהנים, ומצד שני לא רוצים לתת יד להפרת זכויות. בסופו של דבר, אני מניח שהן משאירות לעצמן מרחב תמרון מספק, כדי שלא יפרו הסכמים. הם לא מונעים את השירות, הם מתמרנים על פי האינטרסים, ובראש וראשונה על פי האינטרסים הכלכליים שלהם".

לדברי קרניאל, צריך לזכור כי תוכנות שיתוף הקבצים חוקיות כל עוד בית משפט ישראלי לא פסק אחרת. "הרי התוכנות האלה מאפשרות גם לשתף קבצים חוקיים. ומבחינת הספקיות, הקבצים האלה חוקיים, כי אין להן מודעות לתכנים שעוברים".

מוטי אמיתי, האחראי על האכיפה בפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, אומר כי אם אכן קיימות חסימות, הן לא נובעות מסיבות חוקיות או מדרישה של ארגוני זכויות יוצרים. אולם, הוא מזכיר, בעבר כבר הוצאו בארץ צווים שהורו לספקיות למנוע גישה לאתרי שיתוף קבצים. למשל, הצו שהוצא בפברואר נגד האתר HttpShare, ממשיך דרכו של Elicomp, שאף נגדו הוצא צו. "על פי חוק זכויות היוצרים החדש ניתן לתבוע משתמשים, אם הוכח שהפיצו קובץ מפר זכויות, אולם אי אפשר לתבוע מהספקיות לחסום תוכנות שיתוף. לכן הפדרציה מעולם לא ביקשה לחסום תוכנה שכזאת".

בעד רשת טיפשה

אולם הבעיה עמוקה ממלחמה בשיתוף קבצים או בהפרת הסכם זה או אחר. חלק ניכר מהזעם על קומקאסט קשור לקרב שניטש בשנים האחרונות, בעיקר בארצות הברית, על דמותה של הרשת, וליתר דיוק - על הנייטרליות שלה. במאמר מ-1997 כינה דייוויד איזנברג את הרשת הנייטרלית "הרשת הטיפשה", והסביר שבזכות טיפשותה עבר הידע והכוח ממפעילי הרשתות אל משתמשי הקצה, ואלה יכולים לעשות בה כל שיחפצו, כולל העברת מידע מכל סוג. היא מצדה מתייחסת באותה צורה לאתרים גדולים וקטנים, לפיסת מידע של סרט שעובר בביטורנט, צליל העובר בסקייפ או קובץ היורד באימייל.

אולם ספקיות האינטרנט האמריקאיות ממשיכות להתעקש כי יש להבחין בין סוגים שונים של תעבורה ודורשות כי אתרים ישלמו בעבור גלישה מהירה ונוחה יותר. החשש המרכזי של תומכי נייטרליות הרשת הוא שהגורם המכריע, כמו תמיד, יהיה כסף. אתרים שיוכלו לשלם יזכו לתעבורה נוחה, ואילו הגלישה לאתרים הקטנים וחסרי הכוח תיעשה קשה ואטית, ובסופו של דבר ייחנקו הקולות העצמאיים ברשת.

בדיון של ה-FCC, שהתקיים בפברואר בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, טען נציג קומקאסט כי ההגבלה על הורדת קבצים מאוד קטנה וממוקדת, ובין היתר אמר כי אם משתמשים נכון בביטורנט ההגבלה כמעט בלתי מורגשת. פרופ' טימותי וו מארגון הזכויות ברשת EFF הגיב לטענה באומרו: "הבעיה היא שקומקאסט לא צריכה בכלל לומר לאנשים איך הם אמורים להשתמש ביישומים".