 |  |
|
קרב אסוציאציות: הסטארט-אפ שיילחם בטרור העולמי
אהוד גבעון וציפי אלסטיר, ממייסדי הסטארט-אפ WeCU | צלם: איציק בן מלכי
גל הפיגועים בישראל ב-2003 הניע את מייסדי חברת WeCU למצוא דרך לזהות מחבלים מבעוד מועד; המערכת שפיתחה החברה מסוגלת לאתר כוונות זדון על סמך אסוציאציות, וכבר מעוררת עניין רב בחו"ל
09.05.08 | 11:04Israeli Hi-Tech and Startups
בשקט בשקט, בחשאיות ובסודיות לא אופיינית, מפתחת בשנים האחרונות חברת סטארט-אפ אלמונית ולא מוכרת את אחד הפיתוחים הטכנולוגיים המעניינים שצצו כאן באחרונה: פיתוח טכנולוגי שמתיימר למגר את הטרור.
בחברת WeCU מבטיחים פתרון חדש, שיאפשר למנוע פיגועי טרור באמצעות מערכת אוטומטית לזיהוי אנשים בעלי כוונת זדון. המערכת שהחברה המציאה ומפתחת מאז הקמתה ב-2003, משלבת שיטות מתחום מדעי ההתנהגות וחיישנים ביומטריים (לזיהוי באמצעות מאפיינים ביולוגיים). באמצעות בדיקה שנמשכת עשרות שניות, ומתרחשת ללא הפרעה לפעולות הרגילות של הנבדק, מאתרת המערכת את החשוד במעשה הזדון - גם כאשר הוא אינו נושא בכליו כל ממצא מחשיד, אינו מתנהג באופן חריג ואינו מעורר חשד שנראה לעין.
בניגוד למערכות המקובלות כיום, כמו פוליגרף או מערכות ביומטריות המבוססות בעיקר על זיהוי לחץ נפשי - המערכת של WeCU אינה מנסה לזהות שקר, הסתרת מידע, מצבי לחץ או רגשות אשם. במקום זאת, היא מחפשת ומזהה קשר בין הנבדק לנושא הבדיקה.
האסוציאציות יסגירו את כוונות הזדון
על פניו נראה שמדובר בפיתוח מדע בדיוני, מאחורי WeCU עומדים כמה שמות מוכרים בקהילה הישראלית: את WeCU ייסדו, בין היתר, פרופ' שלמה ברזניץ, מומחה בחקר מצבי לחץ ולשעבר חבר כנסת במפלגת קדימה; ד"ר בועז גנור, מייסד ומנהל המכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה; אהוד גבעון, מנכ"ל WeCU, וציפי אלסטר, מומחית במדעי ההתנהגות. עד לאחרונה התנהלה החברה במימון עצמי, אך בחודשים האחרונים נכנס משקיע פרטי לחברה, והשקיע בה 3 מיליון דולר.
כיצד עובדת הטכנולוגיה של WeCU? המנכ"ל גבעון מסביר: "הטכנולוגיה רשומה כפטנט. אנו מנצלים תכונות אנושיות, לפיהן כשאדם מתכוון לבצע מעשה מסוים - או כשיש לו מעורבות והיכרות מעמיקה עם פעילות כלשהי - הוא נושא פרטי מידע ותחושות הקשורים לכך. למעשה, נוצר במוחו אוסף של אסוציאציות רלוונטיות לאותו נושא.
"כאשר אותו אדם נחשף לגירוי הממוקד באותן אסוציאציות - כמו תמונה של שותפו למעשה, פרטים מתוך זירת הפשע שביצע, סמל של הארגון שבשמו הוא פועל או מילת קוד מוסכמת - הוא יגיב בצורה רגשית וקוגנטיווית הנובעת מההיכרות ומהיחס שלו לנושא. התגובה באה לידי ביטוי באוסף של שינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים מזעריים, שמתרחשים בתזמון ישיר עם רגע החשיפה לגירוי".
"לעומת זאת", ממשיך גבעון, "אדם שאין לו קשר עם המידע והוא חסר משמעות בעבורו, לא יגיב משמעותית בעת החשיפה אליו. התגובות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות ניתנות למדידה מרחוק באמצעות חיישנים ביומטריים. כאשר יש שינוי ברור במדדים הביומטריים בתיאום לנושא המסוים - ניתן להסיק שלאותו אדם יש קשר והיכרות מובהקת עם המידע ".
להתאים את המערכת לאיום
גבעון מציין כי בנק הגירויים שנכלל במערכת הוא מגוון ובלתי צפוי: "גם נבדק מאומן ומתוחכם, המודע למערכת ומנסה להתכונן לבדיקה, לא יכול לדעת מתי איפה וכיצד יופיעו הגירויים". המערכת מורכבת משלושה מרכיבים: חיישנים ביומטריים סמויים המודדים את הנבדק מרחוק או במגע אקראי; מערכת להצגת גירויים; ומערכת ממוחשבת לניתוח המידע וקבלת החלטות בזמן אמת.
המערכת של WeCU הוצגה בפני גורמים ממשלתיים בישראל, בארה"ב ובגרמניה. היא עוררה עניין במשרד להגנת המולדת בארה"ב (DHS) וזכתה לשני מענקי מחקר - הישג נדיר יחסית, המעיד על העניין הרב שמעוררת המערכת.
גבעון ואלסטר הגו את הפיתוח בתקופת הפיגועים של 2003. "ניסינו למצוא פתרון לבעיה שהוגדרה - לזהות כוונה בלי ידע מוקדם או חיפוש גופני", מספרת אלסטר. גבעון מוסיף כי "כל התעשייה הביטחונית שקדה אז על מציאת שיטות לזיהוי מוקדם של חומרי נפץ ובסיכול פיגועים".
ואולם האם המערכת מסוגלת להתמודד עם איומים מסוגים שונים - מחבלים מחמאס לעומת מחבלים מאל-קאעידה, למשל? "זה תלוי בגוף שמגדיר את האיום", משיבה אלסטר. "אם משטרת ישראל מחפשת את כל מי שנכנס לנתב"ג ויש לו כוונת זדון, למשל מבריח סמים - אז המערכת תאתר ותייצר גירויים רחבים יותר ותאתר מבריחי סמים".
ייצור המוני - בעוד שנתיים וחצי
עד עכשיו עמדה המערכת של WeCU בהצלחה בשלושה ניסויים: שני ניסויי מעבדה, וניסוי שטח של גוף ביטחוני ישראלי. המערכת זקוקה ל-15-20 שניות כדי לזהות כוונות זדון, ואמורה לעבוד בנקודות שבהן הבידוק הוא פרטני ומתבצע במקביל לתהליכים אחרים, כמו בדיקת דרכונים - "כך לא גוזלים חלק מהזמן של האנשים", אומר גבעון.
המערכת נמצאת בשלב אלפא ראשוני, ועומדת בפני פיתוח דגם מסחרי ראשון. כיום היא עובדת לא באופן אוטומטי - המערכת הממוחשבת שמנתחת את התגובות לגירויים עדיין לא פותחה, והניתוח מתבצע על ידי מומחה.
כיום מצליחה המערכת לאתר כוונות זדוניות ביותר מ-90% הצלחה, ואולם עליה להיבדק בתנאי שטח מורכבים יותר, הכוללים מאסות של אנשים. הזמן שלוקח לה לפעול כיום כדי לנתח גירוי הוא 2-3 דקות. גבעון מציין כי כיום המערכת מתאימה לחקירות משטרה, ארגונים המבצעים חקירות או בדיקות אימות טוהר כוונות וארגונים ביטחוניים רגישים.
ב-WeCU מעריכים כי המערכת תגיע לייצור המוני רק בעוד שנתיים וחצי. גבעון אומר כי החברה מקווה לחתום על הסכם עם שותף אסטרטגי גדול, אינטגרטור מתחום הביטחון, שידאג להטמיע את המערכת - כאשר WeCU תישאר חברת טכנולוגיה שההכנסותיה מבוססות על מסחור הטכנולוגיה ומכירת רשיונות.
מחיר כל מערכת צפוי להסתכם בעשרות אלפי דולרים. "החלום הוא שהמערכת תהיה מקובלת בשדות תעופה, קניונים, מערכות תחבורה ציבורית וארגונים בעלי רגישויות", אומר גבעון. בתשובה לשאלה אם המערכת תהיה ישימה גם נגד מחבלים מתאבדים באוטובוסים, הוא משיב: "הבעיה באוטובוסים לא היתה לזהות את המחבל המתאבד. בלא מעט מקרים הנהג והנוסעים זיהו אותו. המערכת שלנו תוכל לעצור לא רק את המחבל, אלא גם את מתכנן הפיגוע או הגזבר של ארגון הטרור - את כל מי שיש לו כוונת זדון וקשור לארגון טרור". אלסטר אומרת כי "אי אפשר למגר את הטרור, אבל המערכת שלנו מאפשרת למנוע אותו. השלב הבא יהיה לסרוק קהלים, אבל אנחנו עדיין לא שם".
המערכת של WeCU - שאלות ותשובות:
כל הפרטים מאחורי הפיתוח הטכנולוגי של WeCU, הסטארט-אפ הישראלי שמתיימר להילחם בטרור העולמי
שאלה: האם מדובר במערכת "האח הגדול", החודרת לראשם של אנשים, אוספת עליהם מידע ויודעת עליהם הכל?
WeCU משיבה: "לא. המערכת אינה מכירה את הנבדק, אינה יודעת עליו דבר ואינה צוברת שום מידע פרטי בנוגע לזהותו, אורח חייו או העדפותיו, לא לפני ולא אחרי הבדיקה. הבדיקה היא נקודתית ומקומית והתוצאה בינארית - הנבדק מעורב או לא מעורב בפעילות זדון הספציפית שאת המעורבים בה מחפשת המערכת".
שאלה: האם אתם קוראים מחשבות?
WeCU משיבה: "אמנם אנחנו מבצעים את הבדיקה מבלי שהנבדק בהכרח מודע אליה, אבל אנחנו לא קוראים מחשבות. אנחנו בודקים את התגובה לגירויים שהינם ספציפיים, רלוונטיים ובלעדיים לבעלי אותה כוונת זדון שהמערכת מחפשת".
שאלה: האם זה חוקי?
WeCU משיבה: "על פי הערכתם של מומחי חוק, המערכת לחלוטין חוקית. הליך הבידוק במערכת מתבצע באופן שלא מטריד, שוויוני ואובייקטיבי ללא הבדל לאום ,גזע דת ומין".
שאלה: מה קורה כאשר מי שיש לו את המערכת (כולל הרשויות) רוצה לדעת עלי פרט מידע לא לגיטימי - למשל לאיזו מפלגה אני עומד להצביע?
WeCU משיבה: "אם גוף מסוים חודר באופן בלתי חוקי לפרטיותו של האזרח, אין זה משנה אם העבירה בוצעה באמצעות תקשוב לפקס/מייל/טלפון/סלולר/פריצה/הצצה/צילום או מערכת WeCU".
שאלה: מה קורה כאשר המערכת מאבחנת שאני "מתכוון לרמות את מס הכנסה" - ואני בעצם לא עשיתי כלום. האם אפשר להפליל אותי? האם זוהי ראיה קבילה לאשמתו של אדם?
WeCU משיבה: "לא! המערכת אינה שיפוטית ואיננה מייצרת ראיות פליליות. מטרתה לסייע בידי גורמי החוק להתמקד במהירות וביעילות בחשוד במעורבות במעשה זדון. התשאול והחקירה שלאחר מכן יקבעו האם אכן יש או אין ראיות לאשמתו של החשוד".
שאלה: הם מעסיקים יוכלו לרגל אחרי עובדיהם. למשל, לברר האם הם מתכוונים לעזוב ולעבוד אצל המתחרים או התחזו לחולים ובעצם לקחו יום חופש?
WeCU משיבה: "מעסיק שינצל את המערכת לרעה, וישתמש במערכת למטרות לא לגיטימיות מול עובדיו, ייחשב כמפר חוק כמו כל גורם אחר המבצע פעולות אסורות בהקשר של חדירה לרשות הפרט".
שאלה: האין זו חדירה לפרטיות? המערכת מסתכלת לתוך הגוף, רושמת מדדים גופניים פרטיים וחסויים אשר מתוכם ניתן ללמוד על מצבנו הבריאותי הנפשי וכו'?
WeCU משיבה: "המדדים הפיזיולוגיים נרשמים במערכת לפרק זמן קצר בלבד, אינם נשמרים ובכל מקרה אינם מצטברים לכלל תמונה ממנה ניתן ללמוד על מצבו של האדם לאורך זמן".
שאלה: למי תהיה סמכות להחליט למי מותר להחזיק במערכת, ומה מותר לבדוק? מי יפקח? איך אפשר לשלוט במי שיש לו מערכת כזו?
WeCU משיבה: "כמו כל אמצעי אחר מסכין מטבח ועד אינטרנט - השימוש המותר הינו במסגרות אותן קבע המחוקק וכל מי שסוטה ומבצע שימוש לרעה - עובר על החוק".
שאלה: איך אפשר לנקודת אדם מהאשמה במקרה שהמערכת טעתה?
WeCU משיבה: "המערכת אינה קובעת אשמה ואינה חורצת משפט. המערכת מצביעה על אדם המעורב בכוונת הזדון, ובעקבות כך יתבקש הנבדק לבירור נוסף. אדם שנחקר ונמצא נקי, ממילא לא יואשם ולא יועמד לדין".
שאלה: האם ניתן לבדוק אדם ללא ידיעתו והסכמתו? ואפילו אם החוק לא מתיר זאת, כיצד אפשר לוודא שאכן בודקים אנשים רק בהסכמה ובידיעה - הרי מבחינת המערכת לא נדרש שיתוף פעולה של הנבדק?
WeCU משיבה: "אכן ניתן לבדוק במערכת WeCU ללא ידיעתו והסכמתו, אך זה לא הכרחי. העובדה שאדם יודע על הבדיקה ומסכים לה אינה פוגעת כלל ביכולות המערכת. יחד עם זאת, רוח החוק המקובלת בימים אלה, מתירה ואף מחייבת הגנה על הציבור מפני בעלי כוונות זדון ומתירה שימוש באמצעים הדרושים, כולל סמויים, לצרכי חקירה ומניעה".
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
עשרת הגדולים
- 1. לייבפרסון תרכוש את הטכנולוגיות והקניין הרוחני של אמדסה
- 2. פלטפורמת האפליקציות העסקיות של מג'יק מגיעה ל-iOS ולאנדרואיד
- 3. הערכות: אלווריון עשויה לפטר עשרות מתוך 500 עובדיה
- 4. הון סיכון בעקבות גורלו: תעשייה מחפשת משמעות חדשה
- 5. השדרוג החדש למנוע החיפוש של גוגל: תשובות במקום קישורים
- 6. הרוכשת של אירוסקאוט נחשפת: יצרנית כלי העבודה סטנלי בלק אנד דקר
- 7. גרטנר: ירידה במכירות הטלפונים; סמסונג במקום הראשון
- 8. מי ישקיע בהיי-טק הישראלי?
- 9. אמדוקס תפיץ את שירות בדיקת התוכנה של uTest הישראלית
- 10. לסחוט את הסוללה עד הוואט האחרון
