עם סיום תרועת הפסטיבלים ולאחר ההשתפכות העצמית הנשגבת ביחס להשגי המדינה וליצירתם של מייסדים "חדשים" של ההיי-טק הישראלי על ידי כלי התקשורת, אנו חוזרים לאט-לאט למציאות האפורה. יתכן שהמושג לאט-לאט לא מתאים במקרה הנוכחי. אולי נכון יותר לומר שהמציאות מכה בנו כאבחת חרף.

כולנו קוראים את הכותרות וצופים באינסוף איסורי ואישורי הפרסומים למיניהם על קבלת כספים שלא בדין, או שכן בדין בידי ראש הממשלה, וכמובן המשבר הפיננסי הגלובלי שעדיין רחוק מסיומו. לכל אירועי השחיתות או למצעד החשדות בשחיתות יש אפקט שלילי מצטבר על הסתכלות משקיעים פיננסיים גלובליים וחברות טכנולוגיה עולמיות על ישראל וכן על נכונותם להרחיב את פעילותם בה. המצב קשה במיוחד כאשר אנו נמצאים בעיצומו של משבר כלכלי עולמי וההחלטות על השקעה בכלל נהפכות למורכבות. פרשיות כמו אלו הזורמות מישראל לא מוסיפות לכוח המשיכה שלה.

אחד הנושאים שבו ישראלים גאים בעת המגעים עם משקיעים זרים וחברות הינו התשתית המשפטית-פיננסית-מוסרית הקיימת לכאורה בישראל: פעילות שלטון החוק במונחים של הדמוקרטיות המערביות, קיום מערכת משפטית איתנה, הפרדה בין הרשויות השונות ומערכת פיננסית יעילה ו"לבנה" הינם חלק מהקריטריונים המשקפים את החוזק הלאומי של המדינה כפי שמסתכלים עליה גורמים זרים.

לצערנו, בשנים האחרונות הנושאים הללו חוזרים ועולים לדיון עם משקיעים שונים, ולעיתים קרובות אנו מתבקשים לתת הערכות מצב לגבי מה קורה בישראל ומה ההשפעות של האירועים על הדמוקרטיה ועל החוסן הלאומי. כל אחד מאיתנו עונה לפי מיטב יכולתו אבל סימני התהייה בעיניהם של השואלים ממשיכים להתקיים.

פסטיבל הכנסים מתחיל

בימים אלה אנו נכנסים לתקופת הפסטיבלים של עולם ההיי-טק. בשבוע הבא יתקיים כנס גלובלי בראשות נשיא המדינה אשר לא מפסיק לערוך מפגשים וכנסים. שבוע לאחר מכן, יתקיים הכנס השנתי של ארגון קרנות הון הסיכון. שבוע לאחר מכן יערך כנס ביו-טכנולוגיות ואחריו צפויים עוד אינסוף כנסים.

ברוב המקרים היחס בין היזמים והמשקיעים ושאר נותני השירותים בכנסים הינו בערך 5 ל-1. המצרך הנדיר בכנסים הללו הוא בדרך כלל היזמים, ובצדק, כיוון שאם אנו מסתכלים על הפעילות הכללית של ההיי-טק וקרנות הון הסיכון, היזמים הם המצרך החשוב ביותר, הנדיר ביותר והקובע ביותר את עתיד הענף בכלל ואת הצלחת או כשלון חברות הסטארט-אפ השונות. בסופו של דבר ההבדל בין היזמים למשקיעים ולנותני השירותים הינו כהבדל בין המעורבות למחויבות. יזמים המשקיעים שנים מחייהם כדי להצליח ביצירת יש מאין הם למעשה מרכיב הייצור החשוב ביותר והמרכזי בתעשיית ההיי-טק. לעיתים נוטים לשכוח את זה, בעיקר בקרנות הון הסיכון השונות אשר מעצם העובדה כי הם רואים אינסוף יזמים והזדמנויות עסקיות, אזי מרכיב של התנשאות ואפילו זלזול לעיתים מתגנב להתנהגותם.

אכן נכון כי המשקיעים, קרנות הון הסיכון, בוחרים בסופו של דבר להשקיע ביחס גבוה בין כמות המיזמים אותם הם רואים לכמות המיזמים בהם הם משקיעים. בממוצע קרן הון סיכון מבצעת בשנה כ-6- 8 השקעות חדשות ובמהלך הבחינה היא רואה מאות מיזמים. המטרה העיקרית היא בסופו של דבר לאתר את אותם יזמים בעלי נחישות, אורך רוח ומחויבות אשר יביאו את המיזם לידי מימוש והצלחה.

היזמים הטובים והאיכותיים הם זן נדיר. השפעותיהם על הסביבה גדולה ויכולותיהם קובעות במידה רבה את סיכויי ההצלחה של המיזם אותו ייסדו. יזם בעל יכולות טכנולוגיות, ניהוליות, שיווקיות ועסקיות הוא שילוב נדיר, ובדרך כלל אלו היזמים המבוקשים ביותר. אחת הבעיות היא כי חלק גדול מהיזמים האלה באים בפעם ראשונה לשוק ויותר קשה להם לשכנע את משקיעי הון הסיכון ביכולותיהם. אחת מנקודות הכוח של תעשיית ההיי-טק הישראלית הינה תרבות יזמים: נכונות של צעירים לקחת סיכונים ולפתוח חברות סטארט-אפ חדשות, שהן בסופו של דבר חוט השדרה של התעשייה הישראלית הצומחת. האם יש לנו מספיק יזמים? התשובה לכך אינה קלה. בכל מקרה אם נצליח לשמור על האווירה והתרבות הקיימת אז הסיכוי להמשך היווצרותם של יזמים מצליחים ומוצלחים מובטחת.

זאב הולצמן הוא יו"ר גיזה הון סיכון ויו"ר חברת המחקר IVC