 |  |
|
מייקל מוריץ: "המתונים והצנועים לא מקימים חברות"
מוריץ: "יש לנו הרבה השקעות בישראל, והשקעות עבר נושאות פרי" | צלם: דן קינן
מוריץ, שותף בכיר בקרן סקויה שהיתה הראשונה להשקיע בגוגל, מבהיר לחברות ישראליות כי בקרוב יגיעו רוב לקוחותיהן מסין ומהודו, וממליץ לראות בכך הזדמנות ולא איום
20.05.08 | 10:43Israeli Hi-Tech and Startups
מייקל מוריץ נחת בישראל רק לילה לפני הראיון, אבל הוא כבר ידע לצטט את הראיון עם סרגיי ברין שפורסם ב-TheMarker באותו הבוקר: "אני גולש עפיפונים", הוא עונה בחיוך דק כשהוא נשאל על בילוייו בישראל. אין זה מקרה: אחרי הכל, מוריץ, המשקיע ששמו הולך לפניו כ"מידאס של עולם ההון סיכון", הוא שותף בכיר בקרן ההון סיכון הראשונה שהשקיעה בגוגל - השקעה שזיכתה אותה בקופון של כמה מיליארדי דולרים. עד לפני שנה גם ישב במועצת המנהלים של החברה.
לעומת ברין, מוריץ לוקח שיעורי ציור בשביל הנפש: "לצייר זה כמו להשקיע", הוא אומר, "אתה לעולם לא מפסיק ללמוד. בכל פעם מחדש אתה עומד מול בד קנבס ריק. לפעמים זה יוצא טוב, לפעמים לא, אבל לעולם לא מפסיקים ללמוד. אני מצייר בסופי שבוע ובחופשות, לא מספיק כפי שהייתי רוצה".
בתיק ההשקעות של סקויה קפיטל שמות נוצצים לרוב, בהם יאהו, אפל, סיסקו ופיי-פאל. אולם הנוצצת ביותר היא ללא ספק גוגל, שבה השקיעה סקויה מיליוני דולרים בודדים כשעוד היתה סטארט-אפ קטן. והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה. בפייסבוק, לעומת זאת, סירבה הקרן להשקיע, וגם כאן, כמו שאומרים, השאר היסטוריה. הקרן האחרונה שגייסה סקויה, בסך 200 מיליון דולר, היתה לפני שנתיים וחצי. בסך הכל גייסה הקרן עד היום 390 מיליון דולר, ולקראת סוף השנה היא צפויה לגייס קרן נוספת של 250 מיליון דולר.
אז מה קורה בסקויה ישראל?
(מחייך): "זה מה שבאתי לברר. עסקים כרגיל. יש לנו הרבה השקעות בישראל, והשקעות עבר נושאות פרי. אנחנו מבצעים השקעות בשלב מוקדם, כך שלוקח זמן. היינו עקביים לגבי הנושאים שאנחנו משקיעים בהם, והמיקוד משתלם. התחלנו בסמי-קונדקטור, עכשיו אנחנו באינטרנט ומובייל, כך שזה פורטפוליו נחמד שמתפרס על פני תחומים שונים באינטרנט".
מה המדד שלכם להצלחה?
"הבנצ'מרק שלנו הוא שנהיה הכי טובים בכל מה שאנחנו עושים, בין אם זה סקויה ישראל, ארה"ב או סין. תמיד תהיה הכי טוב שאתה יכול, ואם לא הכי טוב אז השני או השלישי. זה לא הגיוני להשוות את סקויה ישראל למה שאנחנו עושים בארה"ב או בסין".
אתה פועל בישראל כתשע שנים. איך אתה מעריך את הביצועים של קרנות ההון האחרות?
"כנראה דומים. כמו בכל סגמנט, יש הרבה חברות באותו תחום, אבל רק שתיים או שלוש חברות הן אלה שמרכזות את כל הכסף, ואצלן נמצא הביזנס האמיתי. יש כמה חברות מצליחות, ולשאר יש בעיות".
ואיך התעשייה בישראל בהשוואה לארה"ב?
"דומה. רוב האנשים לא מחזירים את הכסף. הממוצע לכל התעשייה הוא שב-50% מהמקרים הקרן לא מחזירה את ההשקעה, וזה לא שונה בארה"ב ובישראל".
מה לדעתך היתרון של היזמים הישראלים?
"בעתיד הקרוב אנחנו מחפשים את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, ובישראל או ארה"ב יש יותר סיכוי למצוא אותה מאשר בהודו או בסין, שם עדיין עסוקים בדברים בסיסיים יותר, אבל בהחלט אין מחסור באמביציות וברעב להצלחה בסין".
יש לכם משרדים בהודו ובסין. באיזו תדירות אתה מבקר שם?
"לעתים קרובות יותר מאשר בישראל. יש הבדל, כי לשותפים הישראלים בסקויה יש סיבות טובות יותר לבוא לארה"ב. הודו וסין מתמקדות בשווקים שלהן, בניגוד לחברות הישראליות, שמתמקדות בשוק האמריקאי. אני נוסע לסין ארבע עד שש פעמים בשנה. יש לנו שני משרדים בהודו ושלושה בסין, ובשתי המדינות יש לנו שני סוגי שירותים: האחד הוא כמו כאן, קרן הון סיכון, והשני הוא פרייווט אקוויטי - השקעה בחברות שצומחות במהירות, רובן גדולות, אם כי לא כולן בתחום ההיי-טק".
במקום לכעוס, תעשה מה שאתה יכול
כ-500 אלף מהנדסים יוצאים את שערי האוניברסיטאות בסין ובהודו כל שנה. האם אתה שותף לחשש שזו סכנה לתעשיית ההיי-טק הישראלית?
"תלוי איך אתה מסתכל על זה. אתה צריך להסתכל על זה כעל הזדמנות - זו הדרך הבריאה יותר, זו הזדמנות לחברות ישראליות. חברה ישראלית שרוצה לגדול, צריכה לדעת שעם הזמן רוב לקוחותיה יגיע מהמדינות האלה. צריך רק לחשוב על תשתית הטלפון הסלולרי כדי להבין, ולחשוב על התשתית של הטלפון הסלולרי כשוק חדש לגמרי. יש המון אתגרים בדרך לשם. גם ישראל, ואפילו ארה"ב, לא יצליחו לייצר מיליוני מהנדסים בשנה".
אז איך מתמודדים עם זה?
"אין היגיון בהכחשה או בכעס, מה שהגיוני הוא לעשות מה שאתה יכול. אנשים שייגשו עם הגישה הזאת, יצליחו הרבה יותר".
נשאל זאת שוב בצורה אחרת: האם זה מערער את היתרון התחרותי של ישראל?
"זו שאלה טובה מאוד. בטוח שיש סכנה כזאת, לא רק לישראל אלא גם לארה"ב, אלא אם כן האנשים יבינו שיש שם הזדמנויות. אם אתה חברה מערבית שפועלת מישראל, אתה צריך להבין שמה שעובד בישראל או במערב לאו דווקא עובד בסין. אתה צריך להיכנס לשוק עם אנשים שמבינים, מדריכים מקומיים שיעמדו על ההבדל".
מה יש לישראל להציע לתעשיית ההיי-טק, שלשנגחאי אין?
"לא משנה אם אתה כאן או בארה"ב, אתה צריך להתרכז במה שאתה עושה טוב".
ומה אנחנו עושים טוב, שאנחנו צריכים להתרכז בו?
"עיצוב, תשתיות לסלולר, מערכות אחסון, אפליקציות מסוימות לאינטרנט או לתשתית האינטרנט, וכן להבטיח עלות נמוכה ככל האפשר".
איך עושים זאת?
"זה האתגר הגדול של כל חברה. זה האתגר של אירופה מול ארה"ב: להסתגל ולאמץ עלויות נמוכות יותר. העובדה שתעשיית הרכב האמריקאית היא צל של מה שהיתה פעם נובעת מהתחושה שאתה לא צריך להתחרות כי אתה בעמדה כל כך טובה. ואז הכל מתחיל ליפול: אתה לא ממציא דברים חדשים, ולפני שאתה מספיק לשים לב, נגמר לך המזל. הסתכלו על התעשיות באמריקה: פלדה, טקסטיל, מכוניות - עסקים שנפגעו על ידי חברות רעבות מאוד מהמזרח. הן מעמידות אתגר בפני כל אומת IT".
מה ההבדלים בין חברות ישראליות לחברות מעמק הסיליקון?
"יש DNA משותף לחברות גלובליות. בישראל אנשים נוטים להיות מאוד מסורים לרעיון מסוים. הם עובדים מאוד קשה, לוקחים על עצמם אתגרים גדולים. אבל לא משנה איפה אתה יושב, הדרייב להצליח משותף לכולם. באופן טבעי, לחברות בהודו ובסין יש שוק ענק. לחברות ישראליות אין שוק כזה, וזה הבדל גדול מאוד. אבל אני גם לא מאמין שמרחק משוק הוא הסיבה לכישלון או הצלחה, כי יש חברות שהצליחו גם מחוץ לארה"ב".
אף מלה על מארק צוקרברג
כמה חשוב לך אם זו חברה ראשונה או שנייה של היזם?
"יש לנו אהבה לאנשים צעירים. אם אתה מסתכל לפי מגזרים שונים, אנשים שממציאים רעיונות בסגמנט הטכנולוגי הם צעירים מאוד. סטיב ג'ובס היה בן 19 כשהקים את אפל; מייסדי גוגל ויאהו היו צעירים מאוד כשהקימו את החברה. אנחנו משקיעים בחברה שנקראת loopt, שמייסדה נשר מסטנפורד כדי להקים אותה. כשסגרנו אתו, עוד היה אסור לו לפי החוק לשתות משקאות אלכוהוליים".
אז ההחלטה לא להשקיע בפייסבוק לא היתה קשורה לגילו הצעיר של מארק צוקרברג?
"אני לא יודע מה לענות".
משקיעים אחרים שסירבו להשקיע בפייסבוק אמרו שצוקרברג מתנשא.
"אני לא רוצה להתייחס לצוקרברג, אבל אני יכול להגיד באופן כללי, שהמתונים והצנועים לא מקימים חברות. אתה צריך הרבה מאוד ביטחון עצמי כדי לעבור את החקירות שיידרשו ממך כיזם של חברה. אתה תהיה מוקף בחבורת 'אומרי לא', שיגידו לך שזה לא יכול להיות, ואתה תצטרך לעמוד מולם".
הדברים הפשוטים - הכי קשים
מוריץ, שהגיע לישראל לרגל כנס איגוד ההון סיכון הישראלי (IVA), רוצה להדגיש כי בעיניו לא רק ההצלחה חשובה, אלא התמשכותה של ההצלחה ושמירתה לאורך זמן.
אין לנו בישראל הרבה חברות שמשמרות את ההצלחה, ואלה שכן, אינן נתמכות ע"י קרנות.
"גם חלק מהחברות הענקיות בארה"ב לא מוממנו על ידי קרנות, כמו וול מארט ונייקי".
מה אנחנו צריכים בשביל שיהיו לנו חברות כאלה?
"אני לא רוצה שיבינו אותי לא נכון, כי זה נכון לכולם, ולא רק לישראל: היכולת להרחיב את האופק שלך מהתחום ההתחלתי. אם אתה פונה לשוק של מיליארד דולר, אתה לא תוכל להיות חברה של 10 מיליארד דולר. הרבה פעמים חברות פשוט לא פונות לשוק מספיק גדול.
"סיסקו היא דוגמה טובה לכך: היא היתה בסכנה למצות את השוק שפעלה בו, והרכישה של קרשנדו נתנה לה יתרון גדול, פתחה לה אפשרויות חדשות והרחבת המוצרים. הרכישות הקטנות הן הכי טובות, כי אז אין בעיה של מיזוג תרבויות. סיסקו ביצעה עד היום כ-160 רכישות: יאהו ביצעה כ-60-65 וגוגל - כ-50".
ומה עמדתך כלפי רכישות גדולות יותר, כגון זו של מיקרוסופט-יאהו?
"אני אשאיר את המחשבות שלי על העניין ביני לבין הכרית שלי".
גוגל היתה שונה משמעותית מהחברות האחרות שסקויה השקיעה בהן?
"לא, זו היתה סתם עוד חברה משעממת (צוחק). כמובן, זו חברה יוצאת דופן. אני מתנצל אם זה נשמע נדוש, אבל אחד הלקחים הכי חשובים הוא לא להתפשר על איכות האנשים.
"כשאתה גדל במהירות, ויש לך דד-ליינים דוחקים, זה מאוד מפתה להנמיך את הדרישות. הם יכלו להרשות לעצמם לשכור אנשים איכותיים, והתמקדו בדברים שהיו משמעותיים למשתמשים. כל הדברים האלה נשמעים פשוטים, אבל הם לא. לתרגם את הדברים הפשוטים לפעולות - זה הדבר שהכי קשה לעשות".
ועדיין, הכסף של גוגל מגיע משירות אחד - מערכת הפרסום. כל השירותים האחרים לא מתורגמים לכסף.
"שירותים אחרים, שבעיני גוגל נחשבים קטנים - חברות ישראליות היו מאוד מאוד שמחות אם היה להן את מחזור ההכנסות שלהם. אם גוגל היא חברה של מוצר אחד - אז כל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להשקיע בחברות של מוצר אחד".
אתה מחזיק במניות גוגל?
"כן".
ולאן מועדות פניה של גוגל?
"זו שאלה לסרגיי".
שהיזם יחשוב שזו ההחלטה של החיים שלו
איזו עזרה אתם נותנים לחברה בקשרים ובפתיחת דלתות?
"לכל יזם ומנכ"ל יש בחירה עם מי לעשות עסקים. אנחנו לא היחידים בסביבה, לכן חשוב לנו ליישר קו עם ההבטחות שאנחנו נותנים.
"נניח שאנחנו משקיעים בחברה ישראלית. אחרי שש שנים אנחנו רוצים שהיזם יוכל לומר שההליכה עם סקויה היתה ההחלטה החכמה בחייו. לכן אנחנו רוצים לספק להם את מה שהם צריכים - שזה מהנדסים, לקוחות ראשונים ויחסים עם חברות שונות, כמו פירמות עורכי דין, סוכנויות פרסום, עיתונות. הקמת חברת סטארט-אפ זה לא קסם שקורה ביום אחד. אנחנו מעדיפים שהיזמים ידברו על זה, ולא אנחנו. אין לנו שום צורך לטפוח לעצמנו על השכם".
אמרת בראיון בעבר שמודל הקרנות מקולקל.
"לא זכור לי שהשתמשתי במינוח הזה. אני בביזנס הזה כבר 20 שנה. כמו כל ביזנס, הוא לא קל, קשה להצליח כל הזמן. יש הרבה חברות שעובדות קשה, אבל לא מצליחות, וזה לא שונה מעסקים אחרים. נדיר שאתה נתקל בחברה ענקית, נדיר למצוא אנשים מבריקים, ונדיר שתהיה קומבינציה של הדברים האלה יחד".
מה היחס בין סך הכספים שגייסתם לסך הכספים שחילקתם?
"חילקנו יותר. אחד הדברים המקסימים בעסק פרטי הוא שאתה לא חייב לדבר על הדברים האלה. לעתים קרובות אנחנו מקבלים מניות ולא כסף, ואז כשאתה מסתכל אחורה, המניות האלה שוות יותר מבעבר. רוב הכסף לא נעשה בשוק הפרטי, אלא דווקא בציבורי.
"השקענו בסיסקו כשהיתה פרטית. אז היא היתה שווה 300 מיליון דולר. כיום היא שווה משהו כמו 140 מיליארד דולר. "ההחזר הטוב ביותר הוא מהשקעות ארוכות טווח. אם אתה ממשיך להחזיק, אתה במצב הרבה יותר טוב ממה שהיית פעם. הניסיון אומר שככל שאתה מחזיק יותר - זה שווה יותר".
"רק מוריץ מסוגל להפגיש מנכ"לים של חברות ענק עם סטארט-אפיסט קטן מישראל"
"אני גרופי של סקויה, והם הרוויחו את זה בעבודה קשה" - כך אומר זוהר לבקוביץ', מנכ"ל אמובי, סטארט-אפ ישראלי המפתח טכנולוגיה לשילוב פרסומות במכשירים סלולריים.
ההשקעה הראשונית של סקויה באמובי התבצעה במאי 2005, ומאז היו השקעות המשך. לדברי לבקוביץ', "בסך הכל הושקע סכום משמעותי, כאשר סקויה היו כסף ה'סיד'. הם לקחו חלק בכל הסיבובים שהחברה גייסה. הם המשקיע העיקרי יחד עם אקסל פרטנרס.
"מבחינתי, אם זו לא היתה סקויה, זו לא היתה אף קרן אחרת. היה ברור שאני חייב את סקויה, וזו החלטה שמוכיחה את עצמה כל יום. התמיכה שלהם היא בכל המובנים - אם זה בכך שאני יודע שאני תמיד יכול להתקשר ולקבל עזרה, עצה ופידבק, ואם זה בעזרה לגייס אנשים. הם לא נתנו לי כסף ואמרו לי ?תסתדר'. כסף תמיד אפשר להשיג, זו לא בעיה. מה שחשוב זו העזרה היומיומית".
מה אתה חושב על מייקל מוריץ?
"לפני זמן מה ביקשתי ממייק שייצור קשר ביני לבין אחת החברות בעמק הסיליקון. חשבתי שישלח מייל לאחד ממנהלי המוצר. אחרי יומיים הוא אמר לי, ?בוא אלי למשרד, מנכ"ל החברה מחכה לך כאן'. את זה רק סקויה יכולה לעשות, וזו הדוגמה הכי טובה להמחיש מי זה מייק. השם שלהם הוא ענק, גם בארץ וגם בחו"ל, וכנראה רק מייק מוריץ מסוגל להביא מנכ"ל של אחת מהחברות הענקיות להיפגש עם סטארט-אפיסט קטן מישראל".
שם שפותח דלתות
יואב יזהר-פראטו, אחד מיזמי הסטארט-אפ קנשו, לא רצה להכניס קרן הון סיכון לביזנס שלו. "אני דוגל בגישה של להקים חברה שמחזיקה את עצמה, ולא שמממנים לאורך זמן איזשהו חלום. ככה פתחנו את החברה ומצאנו את עצמנו מתמודדים מול חברות של מיליארדי דולרים, כמו דאבל קליק ואטלס, אז היה ברור שאנחנו צריכים לעשות צעד אגרסיווי כדי להתמודד בליגה של הגדולים. התחלנו לחשוב מי יכול למנף אותנו הכי הרבה, ולא רק להביא כסף". היקף ההשקעה בקנשו, שפיתחה טכנולוגיה לניהול ואופטימיזציה של קמפיינים, לא פורסם, אולם הוא הוערך בשוק בכמה מיליוני דולרים.
"בסקויה מצאנו חברה שהיכולת שלה לעזור ברמת המכירות, הפיתוח העסקי והחשיבה האסטרטגית הם מעל כל דבר שאני מכיר, וזאת לצד צניעות ואמינות", הסביר יזהר-פראטו. "אני מרגיש את התרומה של סקויה בכך שהשם שלהם בהחלט פתח לנו כמה וכמה דלתות. זה מותג שמקנה ביטחון וחותמת איכות מסוימת. הרווחתי שותפים חכמים ומנוסים. כל השותפים שם הקימו, ניהלו וביצעו לפחות אקזיט אחד - וזה מאוד נוח".
עוד בנושא: מוריץ: "אני מחפש חברות עם מודל עסקי שיכול להניב מעל למיליארד דולר במכירות"
רוצים לקבל עידכונים מ-TheMarker IT ישירות למייל? לחצו כאן להרשמה לניוזלטר שלנו
בכל ערב TheMarker IT מגיש לכם את מדור מנה עסקIT הסוקר את העסקות, ההטמעות, החוזים, וההשקות שעשו את היום
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
כתבות נוספות
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. חקירה רחבה במכס על הברחת סמארטפונים לישראל
- 3. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 4. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 5. שיעורים למתקדמים: רשתות חברתיות - הדור הבא
- 6. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 7. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 8. פיטורים בדאבל וריפיי: 15 עובדים זומנו לשימוע
- 9. בצלאל ויתרה על דרישתה מהתלמידים לרכוש מק
- 10. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
