23.05.08 | 17:54
האם הישראליות הן גלובליות?
קרנות הון הסיכון הישראליות ממוקדות שוק ישראלי משום שזה מה שהמשקיעים הזרים מצפים מהן לעשותIsraeli Hi-Tech and Startups
 |  |
|
Israeli Hi-Tech and Startups
אחד הנושאים החשובים שעמד על סדר היום בכנס ארגון קרנות הון הסיכון (IVA) שהתקיים השבוע הינו הגלובליזציה של קרנות הון הסיכון. השאלה היא האם התהליך אכן קיים והאם הוא רלוונטי לגבי קרנות הון הסיכון הישראליות.
"מעל 95% מהמשקיעים בקרנות הון הסיכון הישראליות הינם משקיעים זרים, ואחת המטרות שלהם כאשר הם מבצעים השקעה בקרנות הישראליות הינה חשיפה להיי טק הישראלי"
כדי לענות על השאלה הזו כדאי להגדיר תחילה מהי משמעות גלובליזציה לגבי קרנות הון הסיכון הישראליות. מעל 95% מהמשקיעים בקרנות הון הסיכון הישראליות הינם משקיעים זרים, ואחת המטרות שלהם כאשר הם מבצעים השקעה בקרנות הישראליות הינה חשיפה להיי טק הישראלי. לכן באופן טבעי המשקיעים המוסדיים הגדולים מעוניינים כי אותן קרנות תשקענה בעיקר בישראל. פיזור ההשקעות של אותם משקיעים מתבצע על ידי השקעות בקרנות הון סיכון באיזורים גלובליים שונים, במדינות שונות, בסקטורים שונים וכו'.
כאשר המשקיעים הזרים מבצעים תהליך בדיקת נאותות של הקרנות הישראליות ושל ישראל אין בכוונתם שאותן קרנות תשקענה בארה"ב, באירופה או במקומות אחרים, ומסיבה זו, קרנות הון הסיכון הישראליות בסופו של דבר ממוקדות שוק ישראלי ושם יתרונן.
היזמים והסטראטפיסטים הישראלים יודעים כי כאשר הם פונים לקרן הון סיכון זרה, אותה קרן יכולה להשקיע לפחות בשתי מקומות - ארה"ב או ישראל, ולכן היקף ההזדמנויות בפניהן היא עומדת הוא רחב יותר לעומת קרנות הון הסיכון הישראליות, אשר חייבות בסופו של דבר להשקיע בישראל. משמעות הדבר היא כי ברוב המקרים, ברמת הקרנות עצמן, קרנות הון סיכון ישראליות הינו משחק מקומי הממוקד בישראל, המנוהל מישראל והפועל בישראל.
יחד עם זאת, בשולים ובהיקפים של אחוזים בודדים מסך כל הכסף המנוהל על ידי הקרנות הישראליות הן יכולות להשקיע בחברות זרות, בעיקר אם ניתן להגדיר את אותן חברות כ-Israeli Related Companies.
מה משמעות ההגדרה של Israeli Related Companies? מסתבר שההגדרה רחבה למדי, מהיות אחד היזמים או אחד המנהלים ישראלי או אם יש לחברה מרכז פיתוח בישראל גם אם עיקר הפעילות היא מחוץ לישראל. קיימים גם מקרים יותר נדירים בהן קרנות הון סיכון ישראליות אכן משקיעות בחברות זרות בלי שום קשר - חלש או חזק, ישיר או עקיף - לישראל. אבל כדאי לזכור כי ברוב המקרים קרנות הון הסיכון מתגאות בדרך כלל ביכולת הערך המוסף שלהם, בכך שהן מעורבות בהתפתחות העסקית של חברות הפורטפוליו ולכן היכולת שלהם למצות את יכולותיהן אינן יכולות לבוא לידי ביטוי בחברות לא ישראליות הפועלות מחוץ לישראל.
"היכולת של קרנות הון הסיכון הישראליות להביא ערך מוסף אמיתי לחברות הסטארט אפ תלויה במידה רבה ברמת הקשרים שלהן מחוץ לישראל, ולכן ניתן להגיד כי קרנות הון הסיכון הישראליות הן בעלות פעילות גלובלית אינטנסיווית וענפה, אך פעילות זו לא הופכת אותן לקרנות גלובליות"
למרות האמור, קיימות מספר קרנות הפועלות בישראל הניתנות להגדרה כבעלות אופי גלובלי יותר, בעיקר קרנות שהוקמו בשנה-שנתיים האחרונות המנסות לפעול בשיתוף פעולה עם סין, בנוסף לפעילות בישראל. חובת ההוכחה באשר להצדקת קרנות אלו מוטלת עליהן, ואנו נחכה ונראה האם אכן המודל העסקי של שיתוף פעולה והעברת טכנולוגיות וידע בין ישראל לסין אכן יתפוס ואכן יצליח.
הסיכוי לראות קרנות הון סיכון ישראליות הפועלות כקרנות גלובליות המשקיעות מחוץ לישראל הינו קלוש. 95% מהמשקיעים הזרים המשקיעים בקרנות, אינם צריכים את קרנות הון הסיכון הישראליות כדי להשקיע במקומות אחרים.
גלובליזציה מבחינת קרנות הון הסיכון הישראליות אפשרית במובן אחד והוא שיתוף פעולה אסטרטגי הדוק עם קרנות הון סיכון זרות. הדוגמה הבולטת למודל זה הינו שיתוף הפעולה של תמיר-פישמן עם קרן דרייפר-פישר. ייתכן ובעתיד נראה שיתופי פעולה אסטרטגיים משמעותיים בין קרנות הון סיכון גדולות זרות וקרנות הון סיכון מקומיות.
הסיבה לסוג זה של גלובליזציה היא פשוטה: כל סטארט אפ המוקם בישראל חייב לפעול כשעיניו נשואות לעולם הרחב כמעט מרגע היווסדו. אין זה סוד, השוק הישראלי הינו חסר משמעות לכל סטארט אפ בתחום הטכנולוגי, ולפיכך אחד היתרונות של קרנות הון הסיכון הוא מערכת קשרים גלובלית עם משקיעים אסטרטגיים, עם חברות הפועלות בצורה גלובלית, ועם לקוחות פוטנציאליים של חברות הפורטופליו שלהן.
היכולת של קרנות הון הסיכון הישראליות להביא ערך מוסף אמיתי לחברות הסטארט אפ תלויה במידה רבה ברמת הקשרים שלהן מחוץ לישראל, ולכן ניתן להגיד כי קרנות הון הסיכון הישראליות הן בעלות פעילות גלובלית אינטנסיווית וענפה, אך פעילות זו לא הופכת אותן לקרנות גלובליות.
צריך לזכור כי קרנות הון הסיכון הישראליות משקיעות ברוב המקרים ביזמים הקרובים אליהם פיזית, על מנת להסתכל להם ישר בלבן שבעיניים ולהיות מעורבים בפעילותן באופן שוטף. יהיה קשה למצוא קרן ישראלית שתפעל כדוגמת סקויה, קליינר פרקינס או דרייפר פישר, אשר תקים פעילות לוויינית בהיקפים משמעותיים מחוץ לישראל. לא כל מה שמתאים לאמריקה מתאים לישראל.
הכותב הינו יו"ר גיזה הון סיכון ויו"ר חברת המחקר IVC
עוד בנושא - IVC: היקף גיוסי ההיי-טק ברבעון הראשון הסתכם ב-617 מ' ד'; ארנסט אנד יאנג: ההיקף עמד על 372 מ' ד'
רוצים לקבל עידכונים מ-TheMarker IT ישירות למייל? לחצו כאן להרשמה לניוזלטר שלנו
בכל ערב TheMarker IT מגיש לכם את מדור מנה עסקIT הסוקר את העסקות, ההטמעות, החוזים, וההשקות שעשו את היום
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
מאמרים קודמים של זאב הולצמן
- המספרים מצוינים, המגמה מדאיגה
20.07.08 | 21:02
מניתוח סקר IVC עולה כי היקף הגיוסים בתעשיית ההיי-טק המקומית עלה במחצית הראשונה של השנה. מדוע אם כן הדבר מרמז על מגמה שלילית המאפיינת את קרנות ההון סיכון הישראליות? - האם הישראליות הן גלובליות?
23.05.08 | 17:54
קרנות הון הסיכון הישראליות ממוקדות שוק ישראלי משום שזה מה שהמשקיעים הזרים מצפים מהן לעשות - איך לעזאזל מסבירים מה קורה פה?
11.05.08 | 17:35
משקיעים זרים מתנזרים ממדינות שהמערכת המשפטית והפיננסית שלהן לא מוכיחות שקיפות ושלטון חוק; הם מתעניינים מאוד בפרשיות של אולמרט - דבר שפוגע בתעשיית ההיי-טק המקומית
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. חקירה רחבה במכס על הברחת סמארטפונים לישראל
- 3. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 4. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 5. שיעורים למתקדמים: רשתות חברתיות - הדור הבא
- 6. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 7. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 8. בצלאל ויתרה על דרישתה מהתלמידים לרכוש מק
- 9. פיטורים בדאבל וריפיי: 15 עובדים זומנו לשימוע
- 10. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
