אזור התעשייה כפר נטר. אני מנסה לאתר את משרדי חברת הסטארט-אפ קמרו (Camero), שפיתחה מערכת המאפשרת לראות דרך קירות. מי לא היה חולם לראות דרך קירות - לראות מה הבוס עושה או לבלוש אחר האשה או הבעל. אלא שהפיתוח של חברת הסטארט-אפ הישראלית קמרו כלל לא מיועד לענות על צרכים אלו, אלא נועד בעיקר עבור צרכים מבצעיים.

טכנולוגיה שכזו כן היתה עוזרת לחיילי סיירות ויחידות מיוחדות למשל, או כדי לברר מהו המיקום המדויק של אנשים הלכודים בתוך בניין בוער.

את פני מקבלים אהרון אהרון, היזם והמנכ"ל של קמרו, אמיר בארי, המנהל הטכנולוגי, ודוד גזל סמנכ"ל הפיתוח. "הרעיון של לראות דרך קירות קיים עוד משנות ה-60, אלא שהיום הטכנולוגיה מספיק בשלה כדי לאפשר זאת", מסביר בארי. "כשהקמנו את החברה ב-2004 המטרה היתה לפתח יכולת לראות ברזולוציה מספיקה, כך שגם אדם לא מיומן במערכות כאלה יוכל לראות דרך הקיר".

בארי הצליח לעניין את קרנות ההון סיכון וולדן וג'רוזלם גלובל ונצ'רס של שלמה קאליש בשלב הראשון, ובהמשך הדרך את גריילוק, מוטורולה ונצ'רס ואלתא ברקלי ונצ'רס. מאז הספיקה החברה החברה לרשום תשעה פטנטים.

על הקיר נשען המכ"ם היחודי שפיתחה קמרו ושעושה שימוש בטכנולוגיה רחבת סרט, שהבשילה רק בשנים האחרונות, ומסוגלת לעבד את המידע שמתקבל מאמצעי החישה כדי לתת הדמיה סבירה של דמויות מעבר לקיר באמצעות אלגוריתמים מתאימים. עד לפיתוח של קמרו (שמתחרה כיום בחברת Time Domain) היו טכנולוגיות שנתנו פתרון דל שאיפשר רק לדעת אם מישהו נמצא מעבר לקיר, אך בלי להציע הדמיה. גם הרזולוציה והנתונים במערכות ישנות היו פחות מהימנים מאלה שמוצעים כיום.

800 Xaver, המכ"ם הראשון שהחברה פיתחה, נראה מעט מוזר: הוא מורכב על חצובה, ניתן לדמות את הצורה שלו לאות X, עם ריבוע גדול באמצע (שכולל את הקופסא בה מתקבלת ההדמיה) ועוד ארבעה ריבועים קטנים יותר שנצמדים לקיר. החסרון הבולט שלו הוא בגודלו ובמשקלו: ה-800 Xaver שוקל כ-10 ק"ג ומידותיו הן 84 ס"מ על 84 ס"מ.

לקמרו שני מוצרים נוספים: 300 Xaver ו-400 Xaver, שניהם קטנים יותר ומבוססים על אותם אמצעי חישה עליהם מתבסס המכשיר הגדול יותר, אלא שהם מיועדים לשימושים טקטיים מהירים. 400 Xaver, שמספק תמונה דו ממדית בלבד, הושק במאי. 300 Xaver, שמספק רק את מרחק הדמות מהקיר אבל מעניק חדירות גדולה יותר, יושק בדצמבר.

לא רבים יודעים זאת, אבל מספר הקורבנות הגבוה ביותר בשרפות מגיע מצד הכבאים שנפגעים, לכן מכשיר מהסוג שמפתחת קמרו יכול לסייע מאוד בפעולות חילוץ.

מסך וידיאו שממוקם על אחד מקירות החדר מציג תמונה של החדר שמעברו השני של הקיר. "רואים נפלא", אני חושב לעצמי. בתוך זמן קצר אהרון ובארי מתקנים אותי. "כבר היו כאלו שחשבו שזו המערכת שפיתחנו, אבל אי אפשר לצפות לראות תמונת וידיאו אמיתית דרך הקיר".

אהרון נכנס לחדר שמעבר לקיר ובארי לוחץ על הכפתור שמפעיל את המערכת. בתחילה זה נראה מטושטש ולא ברור, וכל מה שניתן לראות זה כמה נקודות זזות. בצד אחד אני רואה את אהרון באמצעות מצלמת וידיאו ובצד השני אני בוחן את ההדמיה שמתקבלת במכ"ם. בארי מסביר איך בעצם צריך להסתכל ומה המידע שאפשר להפיק: הנקודות המרצדות על המסך הן בן אדם, ובעזרתן אפשר להבין מהו המרחק שלו מהקיר, מהו הגובה שלו ומה הוא עושה. אני קצת מתאכזב. בכל זאת, ציפיתי לראות אדם שלם דרך הקיר ולא נקודות המציינות את מיקומו. האכזבה הקלה הזאת נעלמת בקלות כשלאחר כמה רגעים ההכרה נוחתת: זה אמיתי, אני רואה דרך הקיר.

אהרון משחק עם כדור בחדר הסמוך, ואת זה אפשר לדעת גם על סמך ההדמיה ולא רק לפי הווידיאו. המכ"ם של קמרו מסוגל לחדור קירות מסוגים שונים, אך לא קירות מתכתיים לגמרי (למשל קירות מכולה). בארי מציין כי האתגר הוא להפוך את הסיגנלים שחוזרים להדמיה מתאימה ולהימנע מ"לכלוך" ו"דברים לא רצויים" בתמונה, כך שכל אדם יוכל להבין את התמונה כהלכה.

אהרון אמר כי קמרו כבר מכרה מספר מערכות לצבאות שונים ולכוחות משטרה ברחבי העולם. כמו כן, הצבא האמריקאי יצא במכרז למערכות מהסוג הזה ונראה כי מערכת 400 Xaver מתאימה לדרישותיו. "כפי שבעבר השפנפן של צה"ל (אמצעי לראיית לילה, ג.ג) היה יקר ובסוף הפך לנחלת הכלל, כך אנחנו מקווים שהמכ"ם שלנו יהפוך לפק"ל בכל יחידה צבאית", אמר אהרון.

האתגר הגדול של קמרו הוא להצליח לחדור את מנגנוני הבירוקרטיה הצבאיים, שכן קשה מאוד להחדיר מוצרים של חברות פרטיות לצבאות, במיוחד לצבא האמריקאי. כאן טמון המפתח לעתידה של החברה - אם תצליח למסחר את הפטנט או שתהפוך לעוד ניסוי טכנולוגי שהקדים את זמנו.