אורן אליאס, אחד היזמים של קורלסנס, חברה בוגרת החממה הטכנולוגית של הטכניון, דווקא ניסה לגייס כסף מקרנות הון סיכון (מורטקס) לפני שנכנס לחממה. ואולם בקרן הודיעו לו שהשקעה בו עוד לא באה בחשבון משום שהחברה שהקים עם שותפו (לניר שחם) לא בשלה.

במקום זאת, הציעו לו בקרן לפנות לחממה הטכנולוגית בטכניון. "בתחילה בכלל לא חשבנו לפנות לחממה טכנולוגית", אומר אליאס. "לא הכרנו מספיק את התחום ואת המודל של החממות. מי שהסתובב אצל קרנות הון סיכון הוא השותף שלי, שהיה לו בסך הכל מצגת ורעיון".

הטכנולוגיה שפותחה על ידי החברה אמורה לספק חיבור לכל מערכת מידע ואפשרות לנטר את כלל התהליכים העסקיים הזורמים דרכה באופן אוטומטי.

"חשבנו שחממה טכנולוגית זה גוף ממשלתי. שמענו עוד דברים שכיום אני מבין שמדובר בקלישאות, כמו שבחממה יקחו לך המון אקוויטי - 70% מהחברה. האמת היא שהמספרים רחוקים מכך", הוא אומר.

איך התנהל הליך הגשת הפרויקט לחממה הטכנולוגית? זה לקח זמן?

"התהליך של הכניסה לחממה הטכנולוגית דווקא היה מהיר - בוודאי לעומת הליך של השקעה מקרן הון סיכון. להערכתי, מדובר בשלושה חודשים, בעוד תהליך של השקעה של קרן בחברת סיד יכול להגיע גם לשנה. מה ששיחק לטובתנו הוא שקרן ורטקס, שאליה פנינו בתחילת הדרך, היא גם אחת המשקיעות בחממת הטכניון. קסמה לנו העובדה שקרן הון סיכון נמצאת מאחורי חממה טכנולוגית".

איך היתה התקופה שבה ביליתם בחממה?

"מאוד נוחה. אתה מקבל שירות של הנהלת חשבונות, שירותים מעורך דין ומטפלים בך בכל הקשור ללוגיסטיקה. קיבלנו שני חדרים והתחלנו לעבוד. בכל יום נסענו לחיפה ברכבת, ובהמשך עבדנו מתוך הטכניון. היה נוח ושקט, ולקראת סוף תקופת החממה התחלנו להבין מה המוצר שאנחנו מפתחים הולך לפתור. בתחילת הדרך היה לנו רק מושג כללי, אבל לאחר פגישות עם לקוחות הבנו מה הקונצפט שאנחנו רוצים לגבש, והוא היה שונה מהרעיון ההתחלתי שלנו".

מה היתרונות בשהייה בחממה טכנולוגית?

"זה בעיקר נתן לנו שקט וזמן לפתח את המוצר. המדד להצלחת חברת חממות הוא אם היא מצליחה לגייס כסף פרטי נוסף לאחר תום תקופת החממה. זה לטעמי התפקיד העיקרי של חברה כשהיא נמצאת בחממה. היא צריכה לעשות הכל כדי שתהיה מוכנה לגייס כסף מקרנות הון סיכון.

"יש כאלה שחושבים שהזמן שחברה מבלה בחממה מיועד לפיתוח מוצר. אני אומר שאם פיתוח מוצר יעזור לך לגייס כסף מקרנות הון סיכון, אז זה מצוין. אלא שרוב הסיכויים שכדי להרים חברה אמיתית תצטרך כסף רב. לכן עדיף שתשקיע בפיתוח אב טיפוס טוב ובפיתוח קשר עם לקוחות, ששניים מהם, למשל, יתקינו את המוצר שלך כגרסת בטא. לא כל היזמים מפנימים את זה. התוצאה היא שחברות כאלה מגיעות לסוף תקופת החממה ולא מצליחות לגייס כסף".

זה נשמע קצת משתק שבמהלך כל התקופה צריך לחשוב רק על היום שאחרי ועל גיוס הכסף.

"הקושי הגדול ביותר שלנו היה האי-וודאות ואם נצליח לגייס כסף. כן, יש לחץ במהלך השנתיים, אבל הוא לחץ חיובי. אתה כל הזמן ממוקד בגיוס כסף ואיך לעשות את זה במטרה לפרוץ קדימה. מצד שני, גם קל מאוד להתבלבל. במהלך תקופת החממה התחלנו להציע שירות ללקוחות, וכך גם למדנו על המוצר שלנו. בסופו של דבר היינו מאוד ממוקדים באיך לגייס כסף מבחוץ".

יש עוד יתרונות בשהייה בחממה טכנולוגית?

"כשיש לך זמן של שנתיים אתה יכול גם לעבוד על בניית מערכת יחסים עם קרנות הון סיכון. הן נפגשות אתך ורואות איך אתה עובד. לכן ורטקס היתה זו שנתנה לנו מימון המשך. מצד שני, אם אתה חברת אינטרנט ואתה לא זקוק להרבה כסף, אולי עדיף לך לפנות לאנג'ל (משקיע פרטי)".

בסופו של דבר, כניסה לחממה טכנולוגית זו חוויה משתלמת?

"לנו זו היתה חוויה חיובית. אם הייתי יכול לגייס 5 מיליון דולר בשווי מדהים, האם הייתי פונה לחממה? לא יודע. אבל אף אחד לא הגיש לנו הצעה כזאת, ולכן עושים מה שאפשר".

---

עוד בנושא - "אקזיט הוא לא מדד להצלחת החממות הטכנולוגיות"

רוצים לקבל עידכונים מ-TheMarker IT ישירות למייל? לחצו כאן להרשמה לניוזלטר שלנו

בכל ערב TheMarker IT מגיש לכם את מדור מנה עסקIT הסוקר את העסקות, ההטמעות, החוזים, וההשקות שעשו את היום