אז מה חדש בהסכם הפרטיות במחשב?

מה יעשה העובד, יילך לבית המשפט ויגיד: "פגעו לי בפרטיות"? | צלם: TheMarker

ההסכם הקיבוצי, המסדיר את פרטיות העובד במחשב שבמקום עבודתו, עורר בשבוע שעבר סערה גדולה. אך משפטנים טוענים כי אינו משנה במידה רבה את המצב המעורפל

01.07.08 | 14:26  עודד ירון
Internet | Security

ההסכם שנחתם בשבוע שעבר בין הסתדרות העובדים ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (המעסיקים הפרטיים) היכה רבים בתדהמה. לאחר משא ומתן שהדיו כמעט שלא הגיעו לתקשורת, התבשרנו על הסכם קיבוצי המבטיח להסדיר את פרטיות העובד במחשב שבמקום עבודתו. ההסכם גרר ביקורת רבה, בשל החשש שההסתדרות נתנה למעסיקים יד חופשית במחשבי העובדים, ובמקביל היו גם שבחים על הניסיון לעשות סדר בתחום. אולם בדיקה מעלה כי מאחורי הכותרות הזועקות מסתתר הסכם שאינו משנה בהרבה את המצב הקיים.

דובר ההסתדרות מסביר כי ההסכם הסדיר מצב פרוץ, שבו למעסיק היו זכויות קניין מלאות על המחשב של העובד. אין שום חוק שאוסר על המעסיק לפשפש בענייניו האישיים של העובד, אומר הדובר, אייל מלמה. "ההסכם הנוכחי מגביל מאוד את האפשרות של המעסיקים להיכנס למחשב של העובדים".

ואולם מומחים למשפט טוענים כי גם במצב ששרר לפני ההסכם היו העובדים זכאים להגנה על פרטיותם. "הפרשנות הזאת (של ההסתדרות) אינה נכונה", אומר הד"ר מיכאל בירנהק, מרצה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, העוסק בין היתר במשפט וטכנולוגיה ובפרטיות. בירנהק מסביר כי גם לפני חתימת ההסכם היו שני חוקים שהגנו על זכויות העובד במקום העבודה: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שקובע כי לאדם יש זכות לפרטיות, וחוק הגנת הפרטיות, שאמנם אינו מתייחס למקום העבודה באופן פרטני אבל הוא מעניק לאדם הגנה מפני פגיעה בפרטיותו, ואפשר להחיל אותו גם על מקום העבודה.

משפיע גם על הגלישה

בהסכם נכתב כי "למעסיק הזכות לקבוע כללי שימוש או אי שימוש במחשב במקום העבודה... כללי השימוש יהיו לצורכי הגשמת מטרות העסק ולתכלית ראויה, יובאו לידיעת העובדים ויהיו בהתאם להסכם זה והוראות הדין". ההסכם גם קובע כי כל כניסה לתיבת הדואר של העובד או לקבצים האישיים שלו תתבצע אך ורק בהסכמתו, ואם הוא מעוניין בכך - גם בנוכחותו. המעסיקים מצדם גם מתחייבים להכיר בכך שכל עובד זכאי לשימוש אישי במחשב.

בירנהק מסביר כי ההסכם מנסה לאזן בין זכות העובד לפרטיות לזכות הקניין של המעסיק, אולם ניכרת בו נטייה לאמץ תפישת עולם קניינית. "זו אמנם מסגרת של כללי עבודה, אבל לא מדובר פה בעוד עניין טכני של נוהלי עבודה, אלא בזכות יסוד של העובד, והקריאה שלי של ההסכם מראה שהשתלטה עליו תפישה שנותנת עדיפות למעסיק בשל הבעלות על מקום העבודה".

ההסכם, אומר בירנהק, נשען על אותן ההגנות הקבועות זה כבר בחוק, והוא אינו מונע מהמעסיק להודיע לעובדים מראש כי כל פעולותיהם מנוטרות. "ברוב המקרים יש פער אדיר ביחסי הכוחות בין הצדדים, וברור שכעובד אין לי כוח מיקוח. בסופו של דבר, כל הסיפור של פרטיות במקום העבודה קשור לשאלה מהותית: איזה מין מקום עבודה אנחנו רוצים? אנחנו כחברה יכולים ורשאים לבחור את סוג מקום העבודה המועדף עלינו. האם אנחנו רוצים לעבוד עם מעסיק כל יכול, שכל עובדיו צריכים לוותר על זכויות כמו פרטיות, או שאנחנו רוצים סביבת עבודה יותר אנושית?".

אין מהפכה

פרופ' גיא מונדלק, מומחה לדיני עבודה מאוניברסיטת תל אביב, מסכים עם בירנהק אך הוא מסביר שהגישה הקניינית מקובלת בדיני העבודה היום גם ביחס לזכויות יסוד אחרות. "אין כאן ניסיון לעשות מהפכה בשמי המשפט אלא להגיע להסכמה במסגרת המשפטית הקיימת והמקובלת בתחום", הוא אומר, אך מציין שאופיו הקיבוצי של ההסכם הוא יתרון חשוב. גם בעצם מוכנות המעסיקים להתדיין במסגרת הסכם קיבוצי, וגם כי "ההסכם הקיבוצי מאפשר לעובדים להביע טענות מבלי שהדבר יגרור חשש למקום העבודה".

מונדלק גם מציין לטובה את העובדה שההסכם קובע כי המעביד חייב לקבל את הסכמת העובד לבדוק את הדואר האלקטרוני שלו. אולם בעוד שדובר ההסתדרות טוען שההסכם מגן על העובדים במקרה שהם מסרבים לבדיקה כזאת, מונדלק אומר כי ההסכם אינו קובע איזו הגנה קיימת לעובד מפני פיטורים במקרה כזה. בתגובה אמר דובר ההסתדרות כי במקרה כזה העובד יכול לפנות לבית הדין לעבודה.

ההסכם קובע גם כי במקרים של סכסוכים בלתי פתירים אפשר לגשת לוועדה לצורך בירור חילוקי הדעות בין המעסיק לעובדים. על כך אומר מונדלק: "זה רעיון מצוין, אם הוא יעבוד. ואם לא, הוא יצטרף לבית הקברות הגדול של הרעיונות המצוינים שלא עובדים כאן".

ההסכם, מדגיש מונדלק, "אינו מחליף את הגנת הפרטיות שבחוק ואינו יכול לעשות זאת, והוא אכן מפנה להוראות החוק. זה הסכם אמביוולנטי ופתוח לפרשנויות שונות בדיוק כמו המצב המשפטי כיום. למעשה, הוא משאיר את הנוסחאות הפתוחות והמעורפלות של תום לב והגינות, ואם הייתי צריך להגיד לסטודנטים שלי הסמסטר מה השתנה ביחסי העבודה בעקבות ההסכם, אני לא חושב שהייתי צריך להקדיש לנושא יותר מכמה דקות. לפני ההסכם הייתי אומר שצריך עוד כ-100 פסקי דין כדי להבין מה החובות והזכויות של המעסיקים והעובדים, ואחרי ההסכם אני אומר שצריך עוד כ-100 פסקי דין כאלה".

עדיין מחכים לערעור

התקדים היחיד שקיים בנושא הוא פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בעניינה של טלי איסקוב ענבר, שקבע כי מותר למעסיק לקרוא את הודעות הדואר האלקטרוני של העובדת ולהשתמש בהן כראיה בהליך משפטי. ואולם, ערעורה של איסקוב ענבר תלוי ועומד בבית הדין הארצי לעבודה, ואפילו היועץ המשפטי לממשלה הגיש לבית הדין חוות דעת שלפיה מעביד אינו רשאי לעיין בהודעות דואר של העובד ללא הסכמתו.

"רוב המקרים לא מגיעים לבתי משפט", אומר מונדלק, "בעיקר כשאתה עוסק בעניינים איכותניים כמו אפליה, פרטיות והגבלת העיסוק. תראה כמה מעטים פסקי הדין בנושא. מה עובד יעשה, יילך לבית המשפט ויגיד - פגעו לי בפרטיות?' במקום העבודה יגידו לנו, ?אנחנו פשוט לא רוצים להעסיק אותו'. בשביל שנבין את משחק האיזון צריך להגיע ל-100 פסקי דין, ובשביל זה מישהו צריך להתחיל להיאבק ולדרוש את זכויותיו. זה לא יקרה הרבה, אבל מספיק חברה אחת או שתיים, ובחברות היי-טק לעובדים יש כוח של ממש, כדי שזה יתחיל אולי להשפיע. אבל ההסכם נותן עוד קולב להיתלות עליו כדי להתחיל להניע מהלך של שינוי חברתי, ובכך חשיבותו".

פורמט להדפסה

שלח באימייל

חזרה למעלה

כתובת המייל של השולח:
כתובת המייל של הנמען:
נושא ההודעה:
תוכן ההודעה:קישור לכתבה: <a href='http://it.themarker.com/tmit/article/3864'>http://it.themarker.com/tmit/article/3864</a>

סגורשלח

כתבות נוספות

• Security
• Internet

• 
  אזהרה: ההאקרים בונים על הסלולרי שלכם
  
  Mobile | Security
• 
  בימ"ש בארה"ב הפסיק פעולתה של מפיצת מיליארדי הודעות ספאם באינטרנט
  
  Internet | Security
• 
  בעקבות העומס: קרס אתר האינטרנט של הבורסה בתל אביב
  
  Internet | Security

עוד בחדשות >>

• 
  "התקופה הזאת היא הזדמנות לאינטרנט להוכיח שהוא אפקטיווי מכלי המדיה האחרים"
  
  Internet
• 
  גלישה באינטרנט משפרת את פעילות המוח
  
  Internet
• 
  בימ"ש בארה"ב הפסיק פעולתה של מפיצת מיליארדי הודעות ספאם באינטרנט
  
  Internet | Security

עוד בחדשות >>

0 תגובות ב-0 דיונים

מחבר:יש למלא מחבר
נושא:יש למלא נושא

תוכן:

בהגיבי על הכתבה הנני מסכים לתוכן ההצהרה