 |  |
|
לאן נעלמה הבינה המלאכותית?
Artificial Intelligence - סרט הקולנוע של סטיבן שפילברג משנת 2001 | צלם: יח"צ
המושג בינה מלאכותית גילם בשעתו הבטחה גדולה והיווה השראה לאינספור רעיונות טכנולוגיים, ספרי מדע בדיוני וסרטי קולנוע. יותר מיובל שנים לאחר המצאת המושג הגיע הזמן לבדוק – האם מדובר בהבטחה שלא מומשה?
02.07.08 | 15:48Hardware
ב-1956 טבע לראשונה פרופסור ג'ון מקארת'י ממחלקת מדעי המחשב של אוניברסיטת סטנפורד את המושג "בינה מלאכותית" (Artificial Intelligence), שמשמעותו הייתה "המדע וההנדסה של יצירת מכונות אינטליגנטיות". בשנותיה המוקדמות של תנועת הבינה המלאכותית, ההתלהבות הייתה רבה וחלוציה הסתכנו בכמה וכמה תחזיות נועזות.
ב-1965 למשל, אמר חוקר הבינה המלאכותית הרברט סיימון: "מכונות תוכלנה, בתוך 20 שנה, לעשות כל מלאכה אותה יכול לבצע האדם".
שנתיים לאחר מכן, ניבא חוקר מ-MIT בשם מרווין מינסקי כי "בתוך שנות דור הבעיה של יצירת אינטליגנציה מלאכותית תיפתר כמעט באופן מוחלט".
התרבות הפופולרית לא איחרה לקפוץ על עגלת הבינה המלאכותית ונתנה לנו את רוזי הרובוטית מתוכנית הטלוויזיה "משפחת סילוני", המחשב HAL מהסרט "אודיסיאה בחלל: 2001", וכמובן R2-D2 מ"מלחמת הכוכבים".
ועם כל זאת, הנה אנחנו, יותר מארבעה עשורים לאחר מכן, ומה בדיוק עשתה עבורכם בינה מלאכותית בזמן האחרון? אם נגדיר בינה מלאכותית כמערכת ניידת בעלת מודעות עצמית ויכולת למידה, הרי אין ספק שעד כה מדובר על אכזבה אחת גדולה.
מצד שני, בכל פעם שאתם מבצעים חיפוש באינטרנט, מקבלים המלצה על סרט מ-NetFlix או מדברים עם מערכת הזיהוי הקולי של הטלפון שלכם, כלים שפותחו כולם במסגרת המרוץ לבניית מכונות חכמות הם אלה שעושים את העבודה. במילים אחרות, אולי אין בידינו רובוטים המסתובבים סביבנו ודואגים לכל גחמותינו, אבל בינה מלאכותית בהחלט משולבת ברבים מההיבטים של חיינו.
"ברגע שהכלים יוצאים ממעבדת המחקר, הם חדלים להיות בגדר בינה מלאכותית, והופכים 'סתם' למדעי המחשב", טוען הפרופסור ג'ורג' לוגר מאוניברסיטת ניו-מקסיקו. "הבינה המלאכותית פשוט יצאה לעבודה".
כיוון שבינה מלאכותית זקוקה להרבה כוח מחשוב, אחד העקרונות החשובים ביותר שמניעים אותה הוא חוק מור. "לקח 20 שנה להגיע משבבים של 5 מגה-הרץ לשבבים של 500 מגה-הרץ, אבל רק שמונה חודשים נוספים להגיע משם לשבבים של 1 ג'יגה-הרץ", אומר העתידן (futurist) דניאל בורוס, מחבר רב המכר "Technotrends: How to Use Technology to Go Beyond Your Competition" ומייסדה של חברת Burrus Research.
"קונסולות הסוני פלייסטיישן יצאו לשוק לפני שנה", אומר בורוס, "אולם אילו הן היו יוצאות לשוק לפני חמש שנים, הן היו נחשבות למחשב-על". בורוס מדמה את הגרף שמשקף את הגידול בכוח מחשוב למקל הוקי. "בשנות ה-90', הגרף היה עדיין נמוך. בשנת 2000, הוא החל להתעקל כלפי מעלה. כיום, ב-2008, אנחנו מתקרבים לידית".
בורוס גם מפרט רשימה שלמה של כלי בינה מלאכותית ומערכות מומחה (מערכות המדמות את תהליכי המחשבה של מומחה בתחום מסוים) שעובדים כבר היום מאחורי הקלעים. "היישום הראשון שעשה שימוש מוצלח בבינה מלאכותית היה בתחום הפיננסים. אישורים לקבלת הלוואה הפכו מתהליך של שבועיים שלושה לתהליך שאורך דקות". דוגמא נוספת אותה הוא מזכיר היא מערכות המסייעות לטייסים בחיל הים להנחית מטוסי סילון על נושאות מטוסים.
אבל המערכת החביבה על בורוס היא דווקא זו שמנהלת את שירות החדרים ברשת מלונות מריוט. "מערכת המבוססת על בינה מלאכותית אומרת להם מתי להתחיל לבשל ומתי לבצע את המשלוח. במריוט אומרים לי בדיוק באיזו שעה תוגש לי ארוחת הבוקר, בעוד מלונות אחרים נותנים חלון זמן של 15 דקות. זה היתרון התחרותי של מריוט".
בורוס מציין שבעוד מחירי האנרגיה מזנקים, העלות של בינה מלאכותית ממשיכה לרדת. "אולי אנחנו יכולים לקזז את עליית מחירי האנרגיה על ידי שנעשה את המכשירים שלנו יותר אינטליגנטיים", הוא אומר.
[צילום מתוך סרט הקולנוע - Artificial Intelligence]
אבל כלים ומערכות חכמות מסוג זה אינם עונים על האתגר הגדול של בינה מלאכותית, הכולל רובוטים היודעים לנוע, ואם אפשר גם לנהל שיחה. מעט מאוד פרויקטים בתחומים הללו הצליחו לשבות את דמיונו של הציבור.
סוכנות החלל האמריקנית נאס"א זכתה לתגובות נלהבות על רכבי המאדים שלה, אולם תפקידם של רכיבי הבינה המלאכותית לא זכה לתשומת הלב הראויה. טכניקות בינה מלאכותית שנחשבו תיאורטיות רק לפני 15 שנים הן אלה שלמעשה מכוונות את כלי הרכב Spirit ו-Opportunity סביב סלעים על כוכב לכת זר.
DARPA, זרוע המחקר של צבא ארה"ב, מממנת סדרה של פרויקטים, ובכללם תחרות בשם Urban Challenge לבניית רכבים אוטונומיים. במסגרת התחרות, צוותים משלבים תחומי התמחות שונים כגון ראייה ממוחשבת, מערכות למידה ופתרון בעיות, על מנת שכלי הרכב יוכלו להתמודד עם מצבים לא צפויים תוך כדי תנועה בסביבה לא מוכרת.
עבור רבים, אחד ממוצרי הבינה המלאכותית המצליחים ביותר נמצא ממש מתחת לאף. Roomba, שואב האבק הביתי מבית היוצר של iRobot, נמכר כבר ביותר מ-2 מיליון יחידות. סקר עדכני מלמד שיותר ממחצית האנשים שרכשו שואב אבק מסוג זה כבר נתנו לו שם כאילו הוא חיית מחמד.
"כאשר התחלנו למכור את רומבה ב-2002, שאלנו קבוצות מיקוד האם מדובר על רובוט. הם אמרו שלא, שרובוט הוא דמוי אדם, ואילו כאן מדובר על שואב אבק חכם. היום אין ספק שאנשים פתוחים הרבה יותר בגישה שלהם לרכיבים רובוטיים", אומר קולין אנגל, מנכ"ל ומייסד iRobot.
את תחושת האכזבה מבינה מלאכותית מייחס אנגל בין היתר לציפיות מוגזמות. "מאז משפחת סילוני ב-1962, הוליווד יצרה שוב ושוב ציפיות בהן לא הצלחנו לעמוד. פרויקטים גדולים של בינה מלאכותית אמנם לא תפסו כותרות, אבל בהחלט ניתן לראות את התוצאות שלהם בפתרון בעיות בעולם האמיתי", הוא אומר.
אחת המשימות המרכזיות בתחום הבינה המלכותית סובבת סביב הנושא של זיהוי והתחמקות ממכשולים. "לפני שנים, חוקרים חשבו שראייה ממוחשבת היא בעיה פשוטה לפתרון, והיו אפילו כאלה שנתנו אותה לסטודנטים כמטלה לקיץ. אבל הסתבר שהדברים קשים הרבה יותר ממה שהחוקרים חשבו תחילה", אומר אנגל.
מלבד המחסום של ראייה ממוחשבת, בינה מלאכותית מתמודדת גם עם מחסום השפה, למרות שבתחום זה ההתקדמות משמעותית יותר. מערכות שימושיות מתחילות להופיע, במיוחד עבור מצבים בהם ניתן לאמן את המערכות מבעוד מועד או להגביל אותן לאוצר מילים מצומצם.
לארי האריס הקים ב-1975 את חברת Artificial Intelligence, ושנים לאחר מכן, ב-1994 הקים גם את Linguistic Technology, שלימים תהפוך ל-EasyAsk Software. במסגרת תפקידו בחברה, ממשיך האריס גם היום לסייע למכונות לפתור בעיות שפה.
"אנחנו מתרגמים בכל חודש יותר מ-60 אלף שאלות בשפה טבעית לשאילתות ממוחשבות", אומר האריס. כאשר אנשים מקלידים יותר משתיים או שלוש מילים לתוך שדה חיפוש של מערכת מסחר אלקטרונית, היא חייבת להבין מספיק על מנת למצוא את המוצר הנכון.
"עבודת הבסיס ל-Ask Jeeves נעשתה במעבדות הבינה המלאכותית של MIT", מספר האריס. "זה היה מנוע החיפוש הטוב ביותר עד שגוגל נכנסו לתמונה". גוגל מצידה עושה שימוש בטכניקות של בינה מלאכותית על מנת לבצע משימות של הבנת הנקרא (word stemming), ניתוח שפה, וחיפוש יעיל של התוצאות באינדקס האתרים העצום שלו.
האריס מזהיר שאין פתרונות קסם בתחום הבינה המלאכותית, רק התקדמות איטית ועקבית, ומצביע על כלי הבנת הנקרא כדוגמא לכלי בינה מלאכותית שהפכו זמינים לכל דורש. "כיום אתם יכולים לרכוש מודולים מוכנים, ופשוט לחבר אותם לתוכנה שלכם. ניתן לבחור חוקי היסק לשפה אותה אתם צריכים, היות והחוקים של השפה הגרמנית שונים מאלה של הצרפתית או של האנגלית", הוא מסביר.
"עיבוד שפה טבעית הוא נושא גדול", אומר לוגר מאוניברסיטת ניו-מקסיקו. "אנחנו כיום מנסים לבנות מערכת שתוכל לענות על שאלות בהקשר של נושא מוגבל וידוע מראש. אנחנו יכולים לצפות מתוכנת עיבוד שפה להבין את המילים ואת סגנון הדיבור בהקשר ספציפי, אולם אנחנו עדיין רחוקים מלעשות את זה בהקשר חופשי וללא מגבלות".
"כנסו לאתר Next I.T ולחצו על הקישורים Ask Jenn של חברת אלסקה איירליינס או Ask SGT STAR של צבא ארה"ב, שני רובוטים מדברים שפיתחנו", אומר לוגר. "אנחנו מנסים לתת את אותן תשובות ברורות ועקביות לכל השאלות, דבר שאינו תמיד אפשרי כשמדובר על מענה אנושי".
אריק הורוביץ, מנהל מחלקת מערכות מסתגלות (adaptive systems) במיקרוסופט, אומר שכרבע מכל מאמצי הפיתוח של החברה מתמקדים בבינה מלאכותית. מחלקת Microsoft Research (או בקיצור MSR) כוללת קרוב לאלף חוקרים ברמת דוקטור הפרושים ברחבי שמונה קמפוסים ברחבי העולם. "מדובר על צוות חשיבה שפועל בסביבת מחקר פתוחה לחלוטין", אומר הורוביץ.
"מטרתם העיקרית של חוקרי MSR היא לקדם את הטכנולוגיה בלי קשר למיקרוסופט עצמה", מוסיף הורוביץ. "החוקרים משקיעים את מירב מאמציהם, מפרסמים את הממצאים במגזינים באופן חופשי, ורק אז עובדים עם צוותי המוצר של החברה על מנת לבנות את התוכנה או השירות הטובים ביותר". אחד הפרויקטים שהחלו ב-MSR הפך בסופו של דבר לטכנולוגיית זיהוי הקול בה עושים שימוש במכוניות של חברת פורד.
להורוביץ ועמיתיו יש גם את היכולת להפוך את אלפי עובדיה של מיקרוסופט לשפני מעבדה. ליבת מערכת ההפעלה חלונות ויסטה למשל כוללת מנגנון למידה שמנבא מהו היישום הבא שהמשתמש צפוי לפתוח, זאת בהתבסס על ניסיון העבר, על השעה ביום ועל היום בשבוע. "הסתכלנו על יותר מ-200 מיליון הרצות של יישומים בתוך החברה", אומר הורוביץ. "ויסטה מטעינה לזיכרון מבעוד מועד את השניים-שלושה יישומים הסבירים ביותר, ושיעור הדיוק שלה עומד על בין 85 ל-90 אחוזים".
תנועת יישומים על שולחן העבודה היא דבר אחד, ואילו חיזוי של תנועת כלי רכב בסביבה עירונית הוא דבר אחר לחלוטין. ClearFlow, פרויקט שנולד מתוך התסכול של פקקי התנועה בסיאטל, בחן אלפי מסלולי נסיעה עירוניים במצבים שונים, כולל בתגובה לתאונות דרכים בכבישים ראשיים. מתוך הבנה שהרחובות הצדדיים הופכים פקוקים כאשר נהגים מנסים לברוח מהעומס בכבישים הראשיים, אתר Maps-Live של מיקרוסופט כולל במסגרת ההצעות למסלולים חילופיים גם היסטוריה רלוונטית של עומסי תנועה בכבישים הצדדיים.
ההייפ המוגזם למן שנות ה-50' ועד שנות ה-90' סביב בינה מלאכותית הפך את הציבור לעייף מהבטחות בלתי ממומשות. למרות לכמעט כל מוצר אלקטרוני כיום כולל רמה מסוימת של טכנולוגיה מסוג זה, התווית עם רשימת הרכיבים לעולם לא תכלול את השורה "בינה מלאכותית".
אבל לא זו בלבד שבינה מלאכותית עדיין נמצאת איתנו, היא תופסת מקום מרכזי יותר מאי פעם. במקום לקרוא לכלים שלהם "בינה מלאכותית", יצרנים פשוט משתמשים בניסוחים מחייבים פחות, כגון "טכנולוגיות שפותחו באמצעות כלי מחקר של בינה מלאכותית".
רק זכרו בפעם הבאה שתבצעו חיפוש באינטרנט, תכתבו כתובת על מעטפה שעוברת מיון אוטומטי במשרדי הדואר, או תבקשו מתוכנת הוורד של מיקרוסופט לבצע בדיקת דקדוק, שבינה מלאכותית היא זו שעושה את העבודה הקשה מאחורי הקלעים.
עוד בנושא - המאה הרובוטית: חזון הרובוט האנושי רחוק עדיין ממימוש, אך דגמים חדשים מפותחים כל הזמן | מחשב מחשב שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר? סטודנט מאוניברסיטת תל אביב הצליח לפתח תוכנה שמאבחנת יופי
רוצים לקבל עידכונים מ-TheMarker IT ישירות למייל? לחצו כאן להרשמה לניוזלטר שלנו
בכל ערב TheMarker IT מגיש לכם את מדור מנה עסקIT הסוקר את העסקות, ההטמעות, החוזים, וההשקות שעשו את היום
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. גוגל חשפה את מערכת ההפעלה Chrome OS
- 2. סקירה בווידאו: האנדרואיד הראשון בישראל
- 3. חברת הימורים אוסטרית שוקלת לרכוש את 888
- 4. מערכת קולנוע ביתית בתוך האוזן: האוזניות החדשות של לוג'יטק
- 5. כרום OS: ללכת על הענן עד הסוף
- 6. הרשת החברתית FourSquare נוחתת גם בישראל
- 7. השוק מתמחר את פייסבוק ב-9.5 מיליארד דולר
- 8. עצות לשימוש אפקטיבי בלינקדאין
- 9. המדינה בוחנת הקמת ענן מחשוב ממשלתי
- 10. למרות ההבנות שהושגו בין הרבנים לחברת אינטל: החרדים נערכים להפגין גם השבת
