 |  |
|
"מה, נעזור לעשירים, לאנשי היי-טק? שהמצליחים יסתדרו לבד"
"בריחת מוחות? פשוט מגרשים מכאן יהודים חכמים". ח"כ לשעבר מלי פולישוק | צלם: אייל טואג
מלי פולישוק בלוך, בעבר יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת ה-16, תוהה כיצד קורה שלתעשיית המדע, הטכנולוגיה והמחקר אין אבא ואמא בכנסת ובממשלה | ראיון נוקב
15.07.08 | 15:06Israeli Hi-Tech and Startups
לפני מספר שבועות הגיע אהוד אולמרט לחנוך את המפעל החדש באינטל. היה חם באותו יום וקריית-גת להטה, אך ראש הממשלה לא ויתר על התענוג שבגזירת הסרט לחנוכת המפעל. הוא גם ציין בסיפוק רב שההיי-טק הוא הקטר שמוביל את המשק. העובדות תומכות בכך. הלמ"ס פרסם לאחרונה כי תוצר ההיי-טק הגיע ב-2007 לשיא של 67.5 מיליארד שקל, 17% מכלל התוצר העסקי במשק. אבל את חברת הכנסת לשעבר ומייסדת תנועת "דרך אחרת", מלי פולישוק בלוך, הסיסמאות המשבחות את ההיי-טק הישראלי לא ממש מרשימות. היא סבורה שמדובר בלא יותר ממס שפתיים ריק מתוכן שפולטיקאים נוהגים להפריח מעת לעת, רק כדי להצטייר כפופולאריים. היא כואבת.
מי שעמדה כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת ה-16 מתבוננת בעיניים כלות כיצד קורה שלתעשיית המדע, הטכנולוגיה והמחקר אין אבא ואמא בכנסת וההממשלה. לפני כחודש היא התפרצה בזעם לעבר הדוברים בכנס רעננה למדיניות ההיי-טק והטיחה בהם את האמת המרה. כל הנושאים החמים שעולים לדיון ציבורי: בריחת המוחות, העלויות הגוברות של המהנדס הישראלי, רמת החינוך הטכנולוגי הישראלי הירוד - כבר צפו ועלו לדיון לפני כמה שנים במסגרת ועדת המדע והטכנולוגיה שאותה ניהלה. מאז, היא מספרת בראיון ל-TheMarker, "שום דבר לא השתנה".
הסיפור הבא מדגים לטענתה כיצד קובעי המדיניות פועלים למען תעשיית ההיי-טק. "באפריל 2003 צלצל אלי בנימין נתניהו וביקש שאגיע לישיבה דחופה. שם בפורום מצומצם הוא ביקש שנעזור לו לשווק את התוכנית הכלכלית שלו. אמרתי לו שהתוכנית הכלכלית שלו, הכוללת קיצוץ בקצבאות הילדים והזקנים, מהווה רק חצי עבודה. במסגרת החצי השני צריך להשקיע במדע ובהיי-טק כמנוע צמיחה. הכנתי לו תוכנית. ישבתי עם טובי האנשים בארץ בתחום ההון סיכון, ההיי-טק, המחקר והאקדמיה. ישבנו אצל יעקב שיינין. לאחר שעמלנו על הכנת התוכנית, הלכתי וניסיתי לקדם אותה אצל כל השרים. כולם אמרו ללא יוצא מן הכלל שהתוכנית הזו מצוינת והיא מציבה את ישראל 'כמדינת מדע'. הגעתי לאריק שרון, ישבתי אצלו שעה שלמה וגם הוא אמר 'אמן' על התוכנית. מאז לא קרה כלום. היתה ההתנתקות, רה"מ דאז נכנס לקומה ואני עזבתי את הכנסת. אין כיום מי שהנושא הזה בדמו. הבטיחו לנו שישראל תהיה ארץ זבת חלב ודבש, והגענו לשממון. אין כאן משאבים. בתקופה הנוכחית, הזהב הוא ההון האנושי, אך במקום להשקיע בו, מקצצים. מדברים על בריחת המוחות? פשוט מגרשים מכאן יהודים חכמים".
פולישוק בלוך נבחרה לכנסת ישראל ה-16 לאחר שהתברגה במקום השמיני של מפלגת שינוי. היא מחזיקה בחמישה תארים אקדמיים ובהסמכת עורכת דין. לתפקיד יו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה היא הגיעה במקרה, והתאהבה לטענתה בתחום. "הגעתי לתפקיד טבולה רסה. מה היה הקשר שלי להיי-טק? השתמשתי במחשב", היא צוחקת. מאז רבים מסכימים שהיא היתה אחת מיושבות הראש הטובות שהיו לוועדה הזו ומי שניסתה לקדם את התחום באופן משמעותי. "כשנטלתי את תפקיד יו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה גיליתי שזו אחת הוועדות שלא נחשבות בכנסת. למעשה יו"ר הכנסת דאז, רובי ריבלין, רצה לסגור אותה ולאחד אותה עם ועדת החינוך. לא היה חבר כנסת שבעיניו המדע והטכנולוגיה היו חשובים. גם תפקיד שר המדע הוא ברירת המחדל. לתפקיד שר המדע והשר לאיכות הסביבה שולחים את כל מי שמקבל תפקיד לא חשוב. יכולתי לבחור להיות חברה בוועדת הכספים, אבל בחרתי להיות יו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה. בעיני זה היה חשוב".
מה היה מצב תעשיית ההיי-טק בתקופה שבה נכנסת לתפקיד?
"אז עוד היה משבר בהיי-טק. הבנתי שזו ההזדמנות שלי לבנות ולחזק תשתית שבתקופות של שגשוג כלכלי לא שמים אליה לב במיוחד. היה לי חשוב לטפל במחסור במהנדסים, ביצירת חינוך שמתאים לעולם ההיי-טק ובנושאים שונים. למדתי את החומר תוך כדי ריצה. התחלתי לעשות ישיבות שנגעו לתחומים שונים של המדע וההיי-טק מתוך אמונה שענף ההיי-טק הוא המנוע העיקרי של הכלכלה והמדע מהווה את התשתית שעליה צומח ההיי-טק והפטנטים".
מה גילית?
"מהר מאוד גיליתי את הברוך הגדול. שאנחנו ניזונים וחיים על השקעות והישגי העבר. באחת הישיבות שעסקה בתחום המחקר הרפואי בישראל, האולם היה מלא. כולם הגיעו לשם: ראשי בתי חולים, מנהלי מחלקות, חוקרים, פרופסורים, ראשי אגודות לרופאה. העובדות הראו שמדינת ישראל משקיעה סכום זניח בתחום המחקר הרפואי. כולם הביעו זעקת שבר, אבל לא היה מי שיקשיב בכנסת. אני לא חושב שיש היום בכלל מישהו שמקשיב להם. אני זוכרת שאחד הפרופסורים קם וביקש את רשות הדיבור ואז אמר בכאב את הדברים החריפים הבאים: 'יושבים כאן הבוקר מיטב המוחות הישראלים של המחקר הרפואי. עלות האנשים שמפסידים כעת יום עבודה היא עצומה. תפסיקו למרוח אותנו'. הרגשתי שהוא מיואש. חברת מקינזי הכינה בעבר דו"ח מורכב ומעמיק על תעשיית הביו-טכנולוגיה הישראלית בהזמנה ממדינת ישראל ובעלות גבוהה. מה עשו איתו? כלום. עוד דוגמא לחוסר עשייה ולקיצוצים בתחום. כשהתחלתי את התפקיד שלי ב-2002 תקציב תמיכת המו"פ במסלול הישיר של המדען הראשי הסתכם ב-1.7 מיליארד שקלים. לאחר מכן הוא קוצץ (תקציב 2008 עומד על 1.3 מיליארד שקלים, ג.ג). במשך שנים נלחמתי כדי שיוסיפו עוד 100 מיליון שקלים. זה מגוחך. צריך להגדיל את תקציב המדען הראשי ל-2.5 מיליון שקלים".
אולי הבעיה שלא ברור לקובעי המדיניות מהי החשיבות של מדע, טכנולוגיה, היי-טק ומו"פ והשפעתם על הכלכלה הישראלית?
"אני לא חושבת שהם לא מבינים, אבל אם הם לא מבינים - אז שילמדו כמו שאני למדתי. אבל גם אהוד אולמרט וגם רוני בראון יודעים שהשקעה במו"פ היא כסף שמביא כסף חדש. ומי שלא מבין את זה שילך הביתה".
באילו עוד נושאים נלחמת ומה בעצם השגת?
"אם הייתי שרה הייתי יכולה לעשות יותר, אבל הייתי רק מקום שמיני במפלגת שינוי. ניסיתי ללחוץ ולדרוש אבל הייתי רק אחת. היו לי הצלחות, בחממות הטכנולוגיות רצו לקצץ יותר. היה לי מאבק להציל את מכוני המחקר".
לא ברור לי מדוע היוזמות לעידוד המדע, ההיי-טק והמו"פ הן מועטות ומתקדמות לאט. למה הדברים לא זזים?
"למה? כי כנראה שבסדר עדיפויות זה נמצא במקום נמוך. כששינוי היתה בכנסת קיצצנו מיליארדי שקלים לישיבות ולחרדים. גם קצבאות הילדים קוצצו. היום נוצר עיוות: אנשים שיוצאים לעבוד לא גומרים את החודש כי המשכורות עלובות. מה צריך לעשות? להשקיע בהון אנושי כי רק כך זה יאפשר לך ליצור יותר מקומות עבודה ורמת השתכרות עולה. לא לכולם יש כישורים לעבוד בהיי-טק, אבל אין צורך שכולם יהיו פרופסורים. אפשר לעבוד גם בענף ההיי-טק בתחומים פחות מורכבים. פרויקט תלפיות שמעסיק נשים חרדיות מוכיח זאת. זה מעיד שאם היו לוקחים פסק זמן ומסיטים קצת מתשומת הלב של סדר היום הציבורי בהון האנושי של ישראל - היינו שמים את המדינה הזו על הרגליים ואנשים היו משתכרים טוב יותר. זוכר את ויקי כנפו שצעדה ברגל כי לא היו עבודות? נתניהו אמר שדווקא יש ושיסדרו לה מקום עבודה כחדרנית. זאת לא הדרך. לא שלא צריך מנקים וחדרנים. צריך לתת לאנשים לקבל הכשרה מקצועית. באינטל למשל נותנים קורס בהיקף של תשעה חודשים לאנשים שלא למדו 12 שנות לימוד. המדינה יכולה לעשות את זה לאלפי אנשים. היא יכולה ליצור פרויקט לאומי ולקחת פנסיונרים ומובטלים אקדמיים, כמוהם יש אלפים, ולשלב אותם בבי ספר. במהלך הקדנציה שלי שאלתי עמית שלי, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של פינלנד, איך הפינים מצליחים כל כך בחינוך. התשובה שלו היתה שהשכר למורים מכובד, אבל מה שבאמת משפיע זו ההתגייסות של מי שעומד בראש והמדינה והממשלה. בפינלנד הפכו את תחום החינוך למשהו יוקרתי וחשוב. 10% מהסטודנטים המצטיינים של פינלנד בוחרים להפוך למורים. גם בארץ אפשר לעשות את זה. לתת מלגות לחמש שנים, תוספת שכר ולדרבן את המצוינים להגיע להוראה. ליצור אווירה שהמדינה כולה מתגייסת ומשקיעה בחינוך. לא מספיק שראש הממשלה זורק מדי פעם שהוספנו ככה וככה מיליוני שקלים לתחום החינוך".
ושוב נשאלת השאלה, על מיעוטן ואיטיותן של כל היוזמות לקידום החינוך והמדע.
"התחום לא פופולארי. הגישה אומרת "מה, נעזור לעשירים, לאנשי ההיי-טק? שהמצליחים יסתדרו לבד". זה לא נכון. המצליחים צריכים לקבל תמיכה כדי שימשכו את המדינה למעלה והתפקיד של המדינה הוא להשקיע בהם. בסוף מה שקורה שמשקיעים בחלשים וכולנו נחלשים".
ציינת שזה עניין של סדר עדיפויות. אולי פשוט יש נושאים שיותר חשוב כרגע להתעסק איתם. השחיתות. המאבק מול איראן. הטרור הפלסטיני.
"השיח הביטחוני השתלט בישראל על כל חלקה טובה. כאן בארץ הבחירות הן לפי ימין או שמאל. להחזיר שטחים או לא. ביטחון או לא. בזה זה מתחיל ובזה זה נגמר. כששינוי רצה לכנסת אמרנו שישנם עוד דברים שחשובים לאנשים. שיש חיים וצריך לטפל בהם במקביל. לדעתי עשו לציבור שטיפת מוח. התקשורת נותנת במה נרחבת לנושאים הביטחוניים, אבל הון אנושי זהו צורך קיומי. חבל שמעט מדי חברי כנסת חושבים כמוני. כשהייתי בכנסת אחד הפקידים הבכירים באוצר אמר אז בלעג: אז מה אם קצת מוחות בורחים מהמדינה. אותו אדם נשאר בתפקידו. למה? היה לי ויכוח עם חבר הכנסת מאיר פורוש לקבלת תקנים לאנשי מקצוע שיסייעו לי לקבל החלטות נבונות. הוא אמר לי "יש ילדים רעבים ואת עוד רוצה תקנים לעוזרים?". ילדים בארץ רעבים כי לא מחלקים את המשאבים בצורה נכונה. במדינה שיש לה כל כך הרבה כסף ויש רעב - משהו לא דופק. זה מראה על סדר עדיפויות שגוי".
מה את צופה לתעשיית המדע והטכנולוגיה הישראלית?
"כשאני רואה את נתוני המעידים על בריחת המוחות אני מודאגת. התחרות בשוק הגלובלי הולכת ונהיה יותר קשה. לצערי לא רק שלא מנסים לראות מה יהיה קדימה, אנחנו הולכים ונסוגים אל מול מדינות אחרות. אז יעשו עוד כמה אקזיטים וירשמו עוד כמה פטנטים - בסך הכל אנחנו צועדים אחורה בצורה מדאיגה. גם השכנים שלנו הולכים ומשקיעים היכן שצריך והפער הטכנולוגי הולך ומצטמצם. כל עוד היה לנו יתרון איכותי זה עזר לנו להתגבר על היתרון הכמותי, אבל אנחנו הולכים ומאבדים את זה. נראה לי שהיצירתיות הולכת ומתדלדלת. היא עוד קיימת אצל קבוצת חוקרים שהתעקשו להישאר כאן, אבל היא הולכת ודועכת. אני מאוד מודאגת וחוששת שהצעירים שלנו יעזבו. לא זכור לי מצב כמו היום שבו אין משפחה שאני מכירה שאין לה נציגות כלשהי בחו"ל, ילד שעובד או לומד שם. אני מכירה כל כך הרבה כאלו. רובם לא חוזרים. בסוף נשאר עם מיעוט של אנשים שנושא על גבו את הרוב".
תקציבי המו"פ של המדען הראשי לאורך השנים במיליוני שקלים
| 2000 | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007* | 2008** | |
| תקציב מקורי | 1,576.7 | 1,687.2 | 1,732.7 | 1,684.4 | 1,129.0 | 1,038.7 | 1,348.4 | 1,260.1 | 1,317.2 |
| תקציב מאושר | 1,939.6 | 1,966.5 | 1,982.7 | 1,979.8 | 1,514.8 | 1,499.0 | 1,556.6 | 1,293.3 | |
ביצוע תקציב בפועל | 1,642.6 | 1,717.7 | 1,552.3 | 1,846.1 | 1,388.2 | 1,353.7 | 1,371.0 | 752.8 | |
| הרשאה להתחייב | 1,680.1 | 1,816.5 | 1,780.4 | 1,641.0 | 1,012.9 | 882.5 | 1,152.7 | 1,111.5 | 1,111.0 |
* נתונים לשנת 2007 מעודכנים לתאריך 4 באוקטובר 2007
** הצעת התקציב לשנה זו
מקור: מרכז מחקר והמידע של הכנסת
תגובת משרד התמ"ת:
מקבלי ההחלטות כולל אנשי האוצר ערים לכך כי המו"פ בישראל הוא קטר הצמיחה המרכזי במשק הישראלי. מחקר ביוזמת משרד התמ"ת בשיתוף עם האוצר אושש את העובדה כי ההשקעה המניבה ביותר של המדינה הינה בעידוד המו"פ המאפשר לתעשייה להיערך מול העולם הגלובלי.
תוצאות המחקר שהסתיים בימים אלו, מצביע כי שיעורי התשואה על התמיכה הממשלתית במו"פ הם גבוהים מאוד ונעים בין 473% ועד למעלה מ-1000%. כמו כן, נמצא כי התמיכה הממשלתית יוצרת פעילות מחקר ופיתוח חדשה במשק בהיקף משמעותי אשר לא היתה מתבצעת בלעדיה. המחקר הצביע על ניהול אפקטיבי של מנגנוני התמיכה של המדען הראשי ולא מפתיע שמדינות העולם מעתיקות מודל מוצלח זה.
ישראל זוכה ליוקרה רבה בקרב הקהילייה העולמית - מדינות העולם לומדות ומחקות את המודל הישראלי לעידוד המו"פ והחדשנות.
לצערנו משרד האוצר לאורך השנים האחרונות הוריד את תקציבי המו"פ דבר העלול לפגוע בכושר התחרותיות של התעשייה הישראלית בשנים הקרובות בעיקר מול השווקים המתעוררים אשר משקיעים סכומי עתק במחקר ופיתוח.
שר התמ"ת מתריע כי דווקא בתקופה של ההאטה העולמית שאותותיה ניכרים כבר כיום, ממשלת ישראל חייבת לתגבר את השקעות במו"פ ולמנוע פגיעה בקטר המניע את המשק הישראלי.
עוד בנושא - המדען הראשי: "תעשיית ההיי-טק לא צמחה בגלל כוחות השוק ומי שחושב כך הוא ילד" | איך הידרדרה ישראל למקום הלפני אחרון בהשקעות במחקר ופיתוח | "אקזיט הוא לא מדד להצלחת החממות הטכנולוגיות"
רוצים לקבל עידכונים מ-TheMarker IT ישירות למייל? לחצו כאן להרשמה לניוזלטר שלנו
בכל שבוע TheMarker IT מגיש לכם את מדור מנה עסקIT הסוקר את העסקות, ההטמעות, החוזים, וההשקות שעשו את היום
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. סטיב ג'ובס נבחר למנכ"ל העשור של המגזין פורצ'ן
- 2. דרואיד של מוטורולה: המתחרה הראוי של האייפון
- 3. פייסבוק מגיעה לשיא חדש: 325 מיליון משתמשים
- 4. אורקל מתכוננת למאבק מול הנציבות האירופית
- 5. Google Wave מגיע למגזר הארגוני
- 6. מהדורת Ultimate של חלונות 7 מאפשרת החלפת שפת הממשק
- 7. מדוע אובונטו עדיפה על חלונות 7
- 8. לקוחות נורטל? עדיין לא צריך להיכנס לפאניקה
- 9. השותפות בין סיסקו, EMC ו-VMware היא ירייה באפלה
- 10. הסטארט-אפ הסודי שרוצה לשנות את החינוך בעולם
