ההתפתחות המואצת ביצוא ההיי-טק, שאיפיינה את ישראל ב-2004-2006, נעצרה ב-2007 - כך עולה מנתונים שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העודף בסחר ההיי-טק צנח מ-6.7 מיליארד דולר ב-2006 ל-5.3 מיליארד דולר ב-2007. ברוב ענפי ההיי-טק נרשם ב-2007 עודף במאזן המסחרי, ואולם בתחום ציוד התקשורת האלקטרוני ירד העודף מ-1.9 מיליארד דולר ב-2006 ל-800 מיליון דולר ב-2007. יצוא ההיי-טק הסתכם ב-2007 ב-15.8 מיליארד דולר - 46% מכלל היצוא התעשייתי, ועלייה של 1.6 מיליארד דולר לעומת 2006. במאזן הסחורות התעשייתיות של ישראל כולו (ללא יהלומים) נרשם ב-2007 גירעון בהיקף 10.9 מיליארד דולר - פי שניים מהגירעון ב-2006, שהיה 5.4 מיליארד דולר. הנתונים אינם כוללים את הסחר בין ישראל לרשות הפלשתינית ואת העודף של ישראל בסחר השירותים.
העובדים מדברים: "הבונוסים כבר נראים הרבה פחות בטוחים" / מאת עידו סולומון קובי (השם המלא שמור במערכת) עובד באמדוקס זה כעשר שנים. לדבריו, מדי שנה בחודשי הקיץ היו העובדים נהנים מעלייה בשכר בהתאם לרווחי החברה. "כשהתפוצצה הבועה, היו שנתיים ללא העלאות - אבל מאז, ההעלאות הגיעו בכל שנה כמו שעון, גם אם הן היו של אחוזים בודדים", הוא אומר. "השנה, בעיקר בגלל שחיקת הדולר, ברור לנו שלמעט מקרים חריגים, אף אחד מהעובדים אינו צפוי לקבל העלאה", מוסיף קובי. "גם הבונוסים, המחולקים בסביבות ינואר, כבר נראים הרבה פחות בטוחים". לדבריו, הנסיעות לחו"ל - גם נסיעות העבודה - הוקפאו. "כיום ברור שברוב המקרים עושים שיחות וידאו. חיסכון והתייעלות הן מלות מפתח באמדוקס. אין חודש בלי אי-מייל על עוד תחרות התייעלות בין העובדים. בזמן האחרון שיחות המסדרון הן בעיקר על פיטורים, וזה מדאיג. גם רווחי החברה נחתכים. יותר מעובד אחד ישלם על זה בראשו". בקרב עובדי מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה שמעו על המשבר בטלוויזיה וקראו עליו בעיתון, אבל אף אחד עדיין לא הרגיש אותו בכיס. הגיוסים נמשכים במשנה מרץ, והעבודה על פרויקטים עתידיים נמצאת בשיאה. "קשה לי להגיד שאני מרגישה שינוי במעמד או בהטבות שלי", אומרת אילנית, הנדסאית מחשבים העובדת באינטל זה כשמונה שנים. "זה לא שאנחנו אדישים למצב - ברור לנו, למשל, שכל תקציבי הרווחה, שנועדו לצ'פר את העובדים, ניתנים בדולרים. אותו הדבר נכון גם לגבי בונוס או לגבי התקציב שיהיה בסוף השנה להעלאות שכר". בעבור רונן, 32, העובד ביבמ מאז שנתו השנייה כסטודנט בטכניון, חוסר היציבות בשוק ההיי-טק קילקל את התוכניות לערוק לחברת סטארט-אפ בדרך להגשמת האקזיט הנחשק. "היתה לי הצעה קונקרטית ביד, שעל פניה נשמעה מאוד מפתה; אבל כשאתה קורא בכל שבוע על חברות שנאלצות לקצץ, לפטר או לסגור את העסק, זה גורם לך לחשוב פעמיים", הוא אומר. "אם ההצעה היתה מגיעה אלי ומצב השוק היה כמו לפני שנתיים, כמעט לא היתה לי התלבטות. עכשיו אני לפני חתונה ורוצה לקנות בית - ובכלל לא בטוח שבא לי לקחת את הסיכון".
קרנות ההון סיכון: הכסף שגייסו הסטארט-אפים אוזל להם במהירות / מאת גיא גרימלנד חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 2 מיליארד דולר בשנה החולפת - 917 מיליון דולר במחצית השנייה של 2007, ו-1.082 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2008, לפי נתוני IVC-Online. שוויו השקלי של הכסף שגויס נשחק - אף שלא כולו הומר לשקלים, שכן יש חברות ששומרות על קופת מזומנים בדולרים ויש שהגנו על עצמן באמצעות מכשירים פיננסיים שונים.
בכל זאת, חברות שתיכננו שהכסף יספיק להן לשבעה-שמונה רבעונים מגלות כעת שהוא יאזל הרבה יותר מהר. אחת מקרנות ההון סיכון הישראליות דרשה מכל חברות הסטארט-אפ שבהן היא משקיעה לקצץ 10% מהוצאותיהן.
חיים סדגר, שותף בקרן ההון סיכון סקויה ישראל, אומר כי שמע שקרנות הון סיכון ישראליות מסוימות ביקשו להקדים את קבלת הכסף מהמשקיעים שלהן (הנוהל המקובל הוא קבלת מנות מהכסף שהובטח לאורך חיי הקרנות). סדגר מציין כי בשלב זה החברות שבהן השקיעה סקויה עדיין לא פיטרו עובדים, אך חלקן הקפיאו את שכר העובדים.
"יזמים חכמים הבינו שזו העת לקצץ", אומר סדגר. "מצד שני, צריך לזכור שגם אחרי התקופה הקשה ב-99' היתה עלייה, והדולר עשוי עוד לעלות. זה עניין של מחזוריות, אבל מה שיקרה הוא שפשוט נשקיע בפחות חברות".
ד"ר הדר רון - מנהלת קרן IHCV, המתמחה בהשקעות בחברות בתחום מדעי החיים - מדווחת כי חל קיטון במכירותיהן של החברות שבהן השקיעה הקרן. "ההוצאות בחברות גדלות, בעיקר הוצאות על משכורות ועל קבלני משנה", היא אומרת. עם זאת, חלק מהמשכורות בחברות נקובות בדולרים. "בשלב זה החברות עוד לא הגיעו למצב שהן מפטרות, ואני גם לא מאמינה שנגיע לזה", היא אומרת.
רון מוסיפה כי אם בעבר חברות בתחום מדעי חיים היססו להוציא חלקים מקווי הייצור שלהן לארה"ב, כיום ההחלטה קלה יותר בעבורן. "העלות בישראל נהפכה לדומה לזאת שבארה"ב", היא מבהירה.
אורי קירשנר, מנהל קרן גיזה, סבור שההשפעה העיקרית של משבר הדולר היא בכך שחברות מוציאות את כל הכסף שגויס לפני שהן מגיעות לאבן דרך מסוימת שעליה הוחלט מראש. "כיום מועצות המנהלים רגישות מאוד להוצאות, והפיקוח על החברות הדוק יותר", מסביר קירשנר. "אחת החברות שהשקענו בהן היתה אמורה לגייס שוב בפברואר 2009; כעת יש סיכוי שהגיוס יהיה פנימי, מאחר שהחברה לא תעמוד בהישגים שנקבעו לה ולא תוכל למצוא משקיע חיצוני. במקרה אחר, חברה שלא היתה צריכה לגייס כסף קיבלה הצעה להשקעה, ולא אמרנו לא. החלטנו כי בגלל הנסיבות כדאי לגייס כסף, כך שהחברה תהיה מסודרת כלכלית שנה וחצי קדימה".
לדברי קירשנר, בשלב זה משבר הדולר עדיין לא גרם לגיזה להשקיע פחות. "עם זאת", הוא אומר, "אנחנו מבקשים מהחברות להיות יותר ממושמעות תקציבית". לדבריו, אם המשבר יימשך לאורך זמן, הוא ייהפך לבעיה קריטית בעבור קרנות ההון סיכון, אבל "אם המשבר יימשך שנה או שנה וחצי, הוא לא יסכן את הקיום שלנו ושל החברות שבהן השקענו".
שלמה קליש, מנהל קרן ג'רוזלם גלובל, מאמין שכעת ייגמר לחברות הכסף הרבה יותר מהר מהמתוכנן. התוצאה תהיה גיוסים לפני הזמן שנקבע, בשוויים נמוכים יותר. ההשפעה על הקרן מתבטאת בכך שכעת כוח הקנייה שלה פוחת. בינתיים, מציין קליש, החברות שבהן השקיעה הקרן מצמצמות עלויות, ורק באחת (אונסט) פוטרו עובדים. "כבר לא נוסעים במחלקת עסקים, גם לא המנכ"ל", אומר קליש.
לדבריו, משבר הדולר אינו הבעיה היחידה של הקרנות והחברות. "השוק האמריקאי הוא עדיין השוק העיקרי של חברות ההיי-טק, וכעת הוא נכנס למיתון. זה ישפיע על מכירות החברות, ולכן ההשפעה היא משולבת - דולר חלש ושוק עיקרי שנכנס למיתון".
מגזר ה-IT נכנס למגננה: כשמדברים על הדולר המנכ"ל בחו"ל / מאת אור הירשאוגה קשה להשיג את תגובתם של בכירי ענף ה-IT בארץ בכל הנוגע לשער הדולר. כשמעלים את הנושא המנכ"ל יהיה, על פי רוב, "בחו"ל", או "בישיבה חשובה". קשה לעמוד בתצפיות הרווח כשהחברה נדרשת להשקיע כ-30% יותר מאמץ כדי לעשות זאת. קשה להתעלם מן העובדות: שער הדולר הנמוך פוגע בחברות ה-IT הישראליות, מי יותר, מי פחות. דיבורים על "שינוי מבנה עלויות" מייפים מציאות שבה החברות נדרשות לצמצם הוצאות, דבר המתבטא לעיתים בהרעת תנאי העובדים ובצמצומים בכוח האדם. ג'ימי שוורצקופף, מנהל חברת המחקר STKI, סבור כי בתוך החברות מתנהלים כעת מאבקים על "הסדרים פנים חברתיים, על הורדת משכורות או על הורדת בונוסים". באופן מפתיע מתברר כי דווקא החברות שמתמקדות במכירת מוצרים הן הנפגעות המשמעותיות ביותר מירידות השערים. מוצרי חומרה ותוכנה נמכרים על פי רוב בשער רווח קבוע ממחיר הקניה מן הספקים: 15-20% רווח במוצרי תוכנה, 30% במוצרי חומרה. כאשר מחיר הקניה מן הספק יורד, יורד גם מרווח הרווח של המשווקים. דווקא מגזר השירותים מתמודד יחסית בהצלחה עם הדולר. מרבית הבכירים ציינו כי חברתם עברה לחוזים שיקליים עוד במהלך 2007. צעד כזה, כמובן, אינו נטול קשיים. המונחים החלופיים "פתיחת חוזים", "משא ומתן מחודש", ו"חלוקת נטל עם הספקים" מעלימים מן השיח את המאבק הכרוך בשינויים של הסכמים: לא כל הלקוחות והספקים ששים לשלם תעריפים גבוהים יותר. המגזר הממשלתי צוין במיוחד כמגזר נוקשה: "בלתי אפשרי לפתוח חוזים אל מול הממשלה. הממשלה היא לא דוגמה קלאסית לשותף מתחשב", אומר נשיא נס העולמית, שכי גרליץ. בהיותם חוזים ארוכי טווח ורחבי היקף יוצרים החוזים הממשלתיים בעיה מיוחדת עבור החברות: חוזה עבודה שנחתם בשנות הגאות של הדולר, לפני חמש שנים, ומערב כוח אדם משמעותי יהווה בעיה משמעותית לכל חברה, בכל היקף שהוא. באופן פרדוקסלי מעט, דווקא המגזר הציבורי, הוא זה שהופך ליעד מועדף בתקופה הנוכחית. "חלק מהפתרון לבעיה הוא התמקדות בלקוחות שאינם מושפעים משער הדולר - כמו משרדים ממשלתיים שמתוקצבים בשקלים, כמו הצבא, כמו עמותות", מציין בכיר בתחום. "השקל הוא המטבע עכשיו. ארגונים שקליים נהיו לארגונים חזקים מאד. הגופים האלו גם לא מוטים לביצועים. חברות מסחריות שמוטות ביצועים מוציאות היום שקלים יותר בזהירות. משרדי הממשלה חייבים להוציא את כל התקציב השנתי". בנוסף למאמצים אלו פונות החברות לשימוש באמצעים פיננסיים שונים על מנת למגן את יציבות הון בפני הדולר הנסוג: החברות מבצעות גידורי מטבע רחבי היקף אל מול מטבעות שונים, למשל אל מול הרופי ההודי, וחותמות על חוזי פרמיה אל מול הבנקים המקבעים את שער הדולר. פעולות אלו, יותר מכל, מייצגות מצב בו מגזר ה-IT עובר למגננה: "שקל חזק מדי פוגע בכולם, במיוחד בחברות היי-טק ובחברות המחשוב הגדולות. אם מישהו חושב שניתן להמשיך בתעשייה הזאת בלי שזה יפגע בה, הוא טועה. נראה כאילו שהמדינה אומרת 'בוא ניתן לכוחות השוק להתמודד'. אם אתה שואל אותי מה שהממשלה צריכה זה מדיניות - השקל גבוה, הדולר נמוך וגם האינפלציה מתחילה לעלות. הדבר הזה ישפיע על המאזנים של החברות".
חברות ההיי-טק בוול סטריט: ההזמנות הואטו, הספקים לוחצים / מאת שמואל שוסטר היחלשות הדולר, שהחלה לצבור תאוצה במקביל למשבר הכלכלי בארה"ב, הביאה לפגיעה כפולה בחברות ההיי-טק הישראליות הנסחרות בוול סטריט.
לדברי גבי זליגסון - מנכ"ל נובה מכשירי מדידה, המפתחת ומשווקת ציוד לתעשיית המוליכים למחצה - "הבעיות המרכזיות נגזרות מירידת שער הדולר מול השקל. העובדה שהעסקים נעשים ברובם בדולרים ושהמשכורות בישראל משולמות בשקלים פוגעת בחברות הישראליות ובספקים בישראל, שלוחצים לעדכן כלפי מעלה את החוזים ארוכי הטווח שנחתמו כשהדולר היה גבוה".
משיחות עם מנהלים בכירים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית עולה כי התחזקות השקל הזניקה את עלות ההעסקה של מהנדסים ישראלים בדרגי הביניים לכ-170 אלף דולר בשנה, וכי חברות רבות מחפשות חלופות זולות יותר. בעיה נוספת, לדברי זליגסון, היא שחברות רבות רוכשות את חומרי הגלם מאירופה, ונפגעות מהתחזקות היורו לעומת הדולר.
עדות לכיוון שאליו צועד המשק אפשר לקבל מדבריו של ינקי מרגלית, יו"ר ומנכ"ל אלדין. בעבר אמר מרגלית כי לא יחליף מתכנתים ישראלים במתכנתים זולים יותר; ואולם לאחר פרסום דו"חות החברה לרבעון הראשון של 2008 הצהיר בראיון ל-TheMarker כי "ייתכן שאת המתכנתים הבאים כבר נמצא במקומות אחרים, לאו דווקא בישראל".
ב-2 ביולי פירסמה אלדין אזהרת רווח והודיעה כי היא צופה רווח נקי של 4 סנטים למניה בלבד ברבעון השני של 2008, לעומת 29 סנט ברבעון הראשון. בתגובה קרסה מניית החברה ב-34% ביום מסחר אחד, ו-60 מיליון דולר משווי החברה נמחקו. מאז הספיקה המניה להתאושש והוסיפה 8.8% לערכה, אך מתחילת השנה רשמה מניית אלדין ירידה של כ-64%.
הדולר אינו הבעיה היחידה של החברות הישראליות. בעקבות מצוקת האשראי והקושי לגייס כספים הואטה פעילות המשק בארה"ב באופן מהותי. חוסר הוודאות הביא חברות אמריקאיות רבות לעצור את תוכניותיהן להמשך השנה. בשל כך נעצרו גם הזמנות ופרויקטים הקשורים בספקים ישראליים, ואם לא יתרחש שינוי, חברות ישראליות רבות עשויות לחוש על בשרן את הירידה בהיקף ההזמנות ברבעונים הבאים.
לדברי מרגלית, ההאטה הכלכלית בעולם גוררת הארכה של מחזורי הקנייה, כך שחברות שבעבר היו מבצעות הזמנה באופן מהיר מאריכות כיום את פרק הזמן שבו הן שוקלות רכישות חדשות - והזמנות מתוכננות נדחות לרבעונים מאוחרים יותר.
"היקפי הגיוס גדלו ב-30% - בהתאם לירידת הדולר": היזמים מדברים / מאת פז וייסמן יזמי ההיי-טק מעידים כי לשחיקת הדולר השפעה ניכרת על עסקיהם. "אנחנו יכולים להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים ועם מתחרים, אך לא עם ירידת הדולר", אומר יובל אופק, מנכ"ל הסטארט-אפ dbMotion, המפתח בישראל מערכות תוכנה לניהול קופות חולים ובתי חולים ומוכר אותן בארה"ב.
"המכירות שלנו דולריות, כך שירידה בשער החליפין מתורגמת ישירות לירידה בהכנסות", הוא אומר. "במצב שבו הוצאות השכר הן הרכיב המרכזי בעלויות שלנו, הרווחיות יורדת, וכדאיות הייצור בישראל יורדת". לדברי אופק, החברה כבר הוציאה חלק מפעילות הפיתוח שלה לחו"ל, ואם המצב לא ישתפר, ייתכן שחברות רב-לאומיות יעבירו את מרכזי הפיתוח שלהן מישראל לארה"ב או למזרח הרחוק.
"עקב היחלשות הדולר, שכר המהנדס הישראלי כמעט ומשתווה לשכרו של המהנדס האמריקאי, כך שחברות רב-לאומיות יתחילו לבדוק אם כל הטיסות לחו"ל מצדיקות את עצמן", אומר אופק. "בטווח הארוך, משבר הדולר יכול לפגוע קשות בתעשייה בישראל, להוציא מכאן חברות טכנולוגיה ולפגוע באטרקטיוויות של ההשקעה בישראל".
גם חברות שעדיין לא התחילו למכור סובלות מהמשבר, בגלל שחיקת ערך הכסף שגויס. הסטארט-אפ קורל סנס גייס לאחרונה כ-3 מיליון דולר, ובשלב זה אינו מוכר מוצר, אלא נמצא בתהליך פיתוח מתקדם.
אורן אליאס, המנכ"ל, אומר: "אם בהתחלה תיכננו לגייס כסף שיספיק ל-18 חודשים, כעת הכסף שגויס מספיק ל-14 חודשים. בעקבות הפער נוצר מצב שבו אנחנו צריכים לגייס שוב". אליאס מסביר כי החברה השתמשה בהגנות מטבע, למשל אופציות וחוזים עתידיים, אך לדעתו אי אפשר לשרוד לאורך זמן בשיטה זו, והפתרון הוא לגייס עוד כסף.
למרות השחיקה בערכו של הדולר והמשבר הפיננסי בארה"ב, יש עדיין כסף המחכה להשקעה, ואולם האטרקטיוויות של גיוס כספים דולרי ירדה. הסטארט-אפ סיגן מערכות (Seagen Systems) עוסק בפיתוח פתרון טכנולוגי בתחום תשתיות האנרגיה ונמצא עדיין בשלב הסיד. החברה גייסה עד כה כספים רק מהמדען הראשי במענקים שקליים, וכעת היא נמצאת בהליכי גיוס נוספים, דולריים.
"היקפי הגיוס שלנו גדלו ב-30% - שיעור דומה לירידת המטבע האמריקאי בשנה האחרונה", אומר מנכ"ל סיגן, אופיר שריד. "הבעיה היא שככל שאנו מגייסים יותר דולרים, כך קרנות ההון סיכון מדללות את שיעורי האחזקה של היזמים. מצב כזה עושה עוול ליזמים". שריד מוסיף כי עקב ירידת שער הדולר, אפשרויות גיוס אלטרנטיוויות לקרנות הון סיכון ולאנג'לים נהפכו לאטרקטיוויות יותר. כדוגמה לאלה הוא מציין את הקרנות הממשליות, המספקות השקעות שקליות.
אתרי האינטרנט ומשרדי האינטראקטיב: השקליזציה הגיעה לרשת / מעיין כהן עד 2007 פעלו אתרי האינטרנט בישראל ומשרדי האינטראקטיב לפי מחירונים דולריים. תהליך השקליזציה התחיל ברבעון האחרון של 2007 והושלם בינואר 2008.
כיום כמעט כל האתרים פועלים לפי מחירונים שקליים, ובכך יישר האינטרנט קו עם העיתונות ועם הטלוויזיה. גם משרדי האינטראקטיב, שבעבר שילמו לגורמים מסוימים (כגון חברות הפקה) בדולרים, משלמים כיום בשקלים. לפיכך, להיחלשות הדולר אין השפעה ישירה על הפורטלים.
זאב חספר, מנכ"ל נענע 10, אומר כי כל הוצאותיו של הפורטל וכל החוזים הם בשקלים. עם זאת, הוא מעריך כי האתרים עשויים להרגיש פגיעה עקיפה של היחלשות הדולר בתקציבים שיסיטו המפרסמים לפרסום באינטרנט.
לטענת מקור בענף האינטראקטיב, המעבר לשקלים לא הופנם אצל המפרסמים, והם עדיין "חושבים בדולרים". "אם הם היו רגילים להקצות תקציב של 50 אלף דולר, הם ממשיכים לשלם את הסכום הזה, אלא שעכשיו יש פערים שקליים דרמטיים, שגורמים לפגיעה בתקציבים שעוברים לאינטרנט", אומר המקור, "עם הזמן הם יפסיקו לחשב בראש את שער הדולר. זה מעבר קשה, אבל אני מאמין שהוא יקרה".
יש גם מי שמרוויח: המונה בחברות התקשורת פועם בשקלים / מאת אמיתי זיו חברות התקשורת בישראל אינן סובלות משער הדולר היורד; הן נייטרליות כלפיו, וחלקן אפילו נהנות מהמצב. הדבר נובע משתי סיבות: חברות התקשורת הן במהותן חברות שירותים, ולא חברות יצרניות; והן מייבאות ציוד ואינן מייצאות, כך ששער הדולר הנמוך יכול רק להקל עליהן.
הירידה בשער הדולר מאפשרת לחברות סלולר שקונות מכשירים בדולרים להרוויח יותר כשהן מוכרות אותם בשקלים. החברות רוכשות גם ציוד הנדסי, אבל בתחום הזה רוב המשווקים החלו לנקוב את המחירים בשקלים.
התחום השני שבו חברות הסלולר משחקות במגרש המט"ח הוא בהסכמי הנדידה שיש להן עם מפעילות בחו"ל. כשלקוח ישראלי משתמש במכשיר הטלפון הנייד שלו בארה"ב, חלק מהחשבון שהוא יקבל בסוף החודש יגיע לרשת הזרה שבה השתמש. גם כאן עשויה הירידה בשער הדולר להקל על החברות הישראליות.
תחום שלישי שבו חברות הסלולר חשופות לדולר הוא בדמי השכירות המשולמים על כ-2,000 אתרי האנטנות של כל אחת מהן. כמו בנדל"ן למגורים, המשכירים התחילו לוותר על הדולר לטובת השקל.
בתחום ספקיות האינטרנט והשיחות הבינלאומיות המצב יציב למדי. המוצר העיקרי והיקר ביותר שאותו רוכשות ספקיות האינטרנט הוא רוחב פס לחו"ל. המוצר הזה נרכש בדולרים, אבל מכיוון שמדובר בעסקות גדולות מאוד, הן מבוצעות בשער דולר מוגן או מגודר.
מחברת 012 סמייל נמסר כי "כ-36% מהכנסותינו הן בדולרים או צמודות לדולר, וערכן השקלי של הכנסות אלה מושפע כמובן באופן ישיר משינויי שער החליפין של הדולר נגד השקל. מצד שני, גם שיעור דומה של ההוצאות הוא בדולרים, ולפיכך השפעת שער החליפין כמעט שאינה ניכרת בשורות הרווח הגולמי והתפעולי של החברה".
באשר לחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, חלק גדול מהוצאותיהן הוא על רכישת תוכן. 80% מהתוכן המשודר בישראל נרכש מארה"ב בדולרים. הוצאות התוכן של HOT הן כ-700 מיליון שקל בשנה. ב-yes אומרים כי אכן יש חיסכון מסוים בהוצאות על תוכן, אבל מזכירים כי תשומות אחרות התייקרו בתקופה האחרונה, למשל חשמל, הוצאות שכר ודלק.
בורחים מארה"ב - מרוויחים במזרח / מאת שמוליק שוסטר למרות האווירה השלילית בענף, יש חברות טכנולוגיה ישראליות שמצליחות לנצל את המצב לטובתן.
רדקום, יצרנית ציוד לבדיקת רשתות תקשורת, עמדה לפני כשנה וחצי בפני דילמה. ניסיונותיה לפרוץ לצפון אמריקה העלו חרס. המתחרות הגדולות דחקו את החברה הקטנה מרמת החי"ל וחסמו בפניה את הכניסה לשווקים. מכורח המציאות החליטה החברה לחדור למזרח אירופה ולאסיה. כיום היא צופה מהצד על ההאטה הכלכלית בצפון אמריקה, בעוד שהיא מוכרת את מוצריה במטבעות חזקים.
לדברי דוד ריפשטיין, מנכ"ל רדקום, "שער הדולר הנמוך הופך את העבודה לפי מחירון דולרי לכדאית פחות. אני רואה את הירידה בשער הדולר כסממן למצב השוק האמריקאי ומאמין כי השוק האמריקאי אינו יכול, במצבו הנוכחי, לייצר צמיחה לחברות טלקום ישראליות. בגלל ההבנה שיש חולשה בארה"ב, הקטנו את הפעילות. כיום אפילו על אירופה אנחנו מסתכלים בצורה חשדנית".
למרות הפגיעה הקשה ברווחי החברות מצליח ריפשטיין לראות יתרון במצב שנוצר. לדבריו, "הדולר גורם להתייעלות פנימית |
|
