 |  |
|
את מוכרת לי מפעם
טביעת פנים "נלמדת". מוטי גרוסמן, מדגים את יכולותיה של C-True | צלם: תומר אפלבאום
טכנולוגית זיהוי הפנים החלה להבשיל רק בשנים האחרונות; אחד הסטארט-אפים הישראליים שמנסה לכבוש שוק בתולי זה הוא C-True, החולם על עולם ללא כרטיסים; בינתיים הוא עוד רחוק מהגשמת החזון, אך הפוטנציאל גדול
28.07.08 | 18:22Israeli Hi-Tech and Startups | Hardware
תארו לעצמכם שיום אחד נוכל לגשת למכשיר כספומט, לעמוד ללא תנועה לשתי שניות - ואז כהרף עין המכונה תבצע את הפקודה שהטלנו עליה, למשל משיכת מזומנים, לאחר שתזהה אותנו. הזיהוי יתבצע ללא כרטיס, אלא באמצעות זיהוי פנים. כנראה שמה שהיה שייך בעבר למדע בדיוני, הופך למציאות ויותר חברות מגששות ועושות את צעדיהן בתחום. זיהוי ביומטרי באמצעות פנים הוא תת-סגמנט השייך לתחום רחב יותר של זיהוי ביומטרי. הוא פחות נפוץ לעומת אמצעי זיהוי אחרים: בדיקת קשתית העין, בדיקת גיאומטריית כף יד, טביעת אצבע, דגימת קול, דגימת DNA ועוד. בזיהוי פנים, תוכנת המחשב מעבדת את התמונה המתקבלת מהפנים. הניתוח שמתבצע בודק מאפיינים שונים בפנים: מרחק בין עצמים שונים, מאפיינים ייחודיים (עיניים, אף, פה) וכדומה. כל האינפורמציה הזו מעובדת ונוצרת תבנית ספציפית לסוג פנים מסוים. אותה תבנית מושוות לתבניות פנים אחרונות השמורות במאגר נתונים.
מדוע אם כן, איננו רואים שימוש מאסיבי יותר של טכנולוגיות זיהוי פנים במציאות היום-יומית? מדוע מכשיר הכספומט לא מסוגל לזהות אותנו ומאפשר לנו להוציא כסף; מדוע הכניסה למשרד שלנו עדיין מתבצעת באמצעות החתמת כרטיס מגנטי בשעון נוכחות מיושן; ומדוע הבידוק בשדות התעופה עדיין מבוסס על גורם אנושי? הסיבה העיקרית היא שהטכנולוגיה רק הולכת ומבשילה בשנים האחרונות, ולא רק זאת אלא שכיום העדפה היא לשימוש של זיהוי ביומטרי באמצעות בדיקת קשתית העין, גיאומטריית כף יד וטביעת אצבע. אלא שככל שעוברות השנים קמות יותר חברות טכנולוגיה שמציעות פתרונות בתחום.
פורטל Find Biometrics המוביל בתחום זיהוי ביומטרי מספק רשימה ארוכה של חברות וספקים הפועלים בזירת זיהוי פנים. שווה ראויה לציון חברת L1 האמריקאית שנחשבת לאחת הבולטות, לאחר שרכשה כ-20 חברות בתחום זיהוי ביומטרי. אחת החברות שמנסות לכבוש את השוק הבתולי הזה היא חברה ישראלית בשם סיטרו (C-true), שאף הציגה לאחרונה בועידת הנשיא של שמעון פרס בירושלים לציון 60 שנה למדינת ישראל. שוק הביומטריה בו פועלת החברה נאמד ב-2.6 מיליארד דולר ב-2007, ועל פי הערכות אנליסטים הוא עשוי להגיע ל-10 מיליארד דולר עד סוף העשור. ניתן ללמוד באופן חי על הטכנולוגיה שהחברה פיתחה בסרטון הבא שמוצג ב-YouTube:
סיטרו הציגה בפניי לפני כשבועיים דמו של הטכנולוגיה שפיתחה במטרה להראות שזיהוי פנים אכן ישים. לדמו הגיעו מוטי גרוסמן ושי יעקובי, מנהלי פיתוח עסקי בסיטרו, עם מחשב ארוז בקופסא שחורה ובראשו, באמצע למעלה, מופיעה המצלמה המעבדת את התמונה. במרכז, מופיע המסך שבו מתקבלת התמונה של האדם המצולם. עמדתי מול המחשב לכמה שניות, המערכת הציגה ריבוע עם קווים אדומים, משמע מתקבלת תמונה אבל אין זיהוי. נאלצתי לעמוד ללא תנועה וליישר את הפנים לשתי שניות - ואז המערכת הודיעה שצולמתי "כהלכה". ההליך היה פשוט. קצת קשה להתרגל ליישור הראש, אבל זה עניין טכני. בסך הכל חוויית זיהוי ביומטרי באמצעות פנים היתה עבורי קלה וידידותית.
סיטרו חולמים, בהחלט כך ניתן להגדיר זאת, שמדינת ישראל תשתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים עבור תעודות זהות החכמות שלה, כך שלכל אזרח תהיה תעודת זהות עם שבב, אותו יוכל להציג לכשיצטרך להזדהות במקביל במערכות זיהוי פנים. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. בינתיים עוסקת סיטרו במכירת הטכנולוגיה שלה לענקי המכרות בדרום אפריקה ובוחנת שיתופי פעולה נוספים. המטרה היא שמספר מצומצם של אנשים בכירים ייכנסו לחדר הכספות באמצעות המערכת של סיטרו. אגב, סיטרו עלתה לכותרות לפני מספר חודשים כשנודע שחברת יבמ וחברת סימנס מנהלים מגעים לרכוש אותה עבור סכום המוערך בכ-80 מיליון דולר. גרוסמן מספר כי בינתיים המו"מ עם החברות מתקדם, אך עדיין לא הבשיל.
הסטארט-אפ סיטרו נוסד בנובמבר 2006. החברה גייסה עד כה כחמישה מיליון דולר ממשקיעים פרטיים שהחברה מסרבת לחשוף. היא מעסיקה מדענים, מתמטיקאים, אלגוריתמיקאים, פיזיקאים ואנשי תוכנה, וממוקמת בפארק המדע ברחובות.
בתחילת דרכה החברה פנתה לשוק היהלומים. הטכנולוגיה שפיתחה בתחום הצילום התלת ממדי סייעה בחיתוך יהלומים. "ראינו שהשוק קטן מדי ובמקביל היתה דרישה של כמה גופים שניישם את הטכנולוגיה שפיתחנו עבור זיהוי פנים בתלת-מימד", מסביר גרוסמן את השינוי במיקוד שהחברה עברה. כיום החברה מציעה טכנולוגיית זיהוי פנים בדו-מימד ובתלת-מימד. זו האחרונה מאפשרת לצלם את האדם ולזהות את התמונה שלו גם כשהמצב הסביבתי לא קל מבחינת תנאי תאורה או כשלא ניתן לבקש מהאדם לעמוד בזווית ישרה מול המצלמה. הטכנולוגיה מסוגלת לעשות שימוש גם באינפרא אדום כדי לזהות בני אדם בחושך מוחלט. זה מתאים לשימוש במעברי גבול או במתקנים מסווגים.
בינתיים היישום של טכנולוגיית זיהוי פנים בעולם הוא מוגבל. אתר Find Biometrics דיווח כי שדה התעופה הקנדי ת'אנדר ביי (Thunder Bay) היה הראשון לעשות שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים. באירופה התגבש ב-2002, ומופעל החל ב-2006, סטנדרט חדש לדרכונים חכמים עם שבב (ICAO/MRTD), אבל בינתיים אין מערכות מקבילות שעושות שימוש בזיהוי פנים. יישום אחד בכל זאת התבצע בפורטוגל, שם השערים האוטומטיים נפתחים באמצעות זיהוי פנים ולפי התמונה בדרכון. היישום בוצע על ידי חברת ויז'ן בוקס הפורטוגלית.
אחד האתגרים המעיבים על טכנולוגיית זיהוי פנים, כמו שאר אמצעי זיהוי הביומטריים הוא נושא הפרטיות. התקשורת מדווחת חדשות לבקרים על מאגרי מידע מסווגים שנפרצים, מה יקרה כשמאגר מידע עם תמונות או אמצעי זיהוי אחרים ייפרצו על ידי האקרים? זו שאלה שלגרוסמן אין תשובה ממשית, אך הוא מציין ש"כיום הממשלה, משרד התחבורה, צה"ל וגופים נוספים כבר מחזיקים במאגרי תמונות קיימים ותמונה הינה האמצעי המקובל מזה שנים רבות בתעודות המשמשות לזיהוי". מדוע בכל זאת הציבור סולד משיטת זיהוי לפי טביעת אצבע? גרוסמן מציין כי הסיבה לכך היא השיוך למשטרה שעושה בשיטה זו שימוש נרחב.
כאמור, שתי הטכנולוגיות שכיום נפוצות יותר הן בדיקת קשתית העין ובדיקת טביעת אצבע. גרוסמן מציין כי זיהוי באמצעות אצבע הוא לא הגייני ובמקומות מסויימים, כמו למשל בתי כלא, אסירים שלא רוצים להיות מזוהים נוטים לשפשף ולחבל בטביעת האצבע שלהם. על טכנולוגיית זיהוי באמצעות קשתית העין הוא אומר שהיא יקרה מדי ומפחידה. "אנשים מאמינים שהקרינה פוגעת בהם והם לא רוצים שלייזר יפגע להם בעין".
השאלה הגדולה היא האם באמת הטכנולוגיה של זיהוי פנים מבטיחה. כלומר - מציעה 100% זיהוי ללא טעויות. גרוסמן מודה שלא. "גם בטכנולוגיה שלנו הזיהוי אינו ודאי ב-100%". היא גם לא מסוגלת להתמודד עם סיטואציה בה אדם מכסה את פניו (למשל באמצעות צעיף). אתגר נוסף שהמערכת מתמודדת איתו לאורך זמן הוא שינוי מצב הפנים בגלל הזדקנות או שינוי קוסמטי. הפתרון שסיטרו מציעה הוא טביעת פנים "נלמדת".
גם גרוסמן יודע שהליך אימוץ המוצרים החדשניים של החברה הוא איטי. בינתיים, כפי שצויין, סיטרו פועלת חזק בדרום אפריקה. "שם יש ביקוש לטכנולוגיה כי משטרת דרום אפריקה נתקלת בתופעות בהן מישהו נכנס לכלא במקום מישהו אחר תמורת סכום כסף. בתי המרקחת שם מבקשים לוודא שהלקוחות שם הם אכן אלו שצריכים לקבל את התרופות", מבהיר גרוסמן.
מה צריך לקרות כדי שארגונים יאמצו טכנולוגיית זיהוי פנים? "זיהוי הפנים ברמה הלאומית הינו מגמה שהחלה באירופה ובארה"ב, ובמשולב עם הידע הנצבר מזה מספר שנים לגבי יעילות השימוש במערכות המותקנות של זיהוי טביעת האצבע - הדבר יביא בטווח הקרוב למסקנה שיש להתחיל ולאמץ את פתרון זיהוי הפנים", אומר גרוסמן לסיום.
עוד בנושא - "מערכות זיהוי קולי יחליפו את העכבר והמקלדת רק בעוד 15 שנה" | לקנות באמצעות הקול | קרב אסוציאציות: הסטארט-אפ שיילחם בטרור העולמי
לקבלת עידכונים מ-TheMarker IT, הרשמו לניוזלטר שלנו
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. סקירה: הקרב הגדול של מערכות ההפעלה לסלולר
- 2. פירצה באייפון מאפשרת השתלטות על המכשיר באמצעות SMS
- 3. המגבלה על מספר השדרוגים החינמיים לחלונות 7 "מטופשת"
- 4. השבוע ב-IT: המאבק עובר לבית המשפט
- 5. חברת החשמל ופרטנר יתנסו בהעברת אינטרנט אולטרה-מהיר
- 6. תומר לוי: האינטרנט ייעלם בתוך 10 שנים
- 7. גוגל נכנעת למציאות: הסדר מגיע לג'ימייל
- 8. דיווח: אפל הפיצה בטא ראשונה של מערכת ההפעלה אייפון 3.1
- 9. גוגל צפויה להכריז על שדרוגים משמעותיים ב-Google Apps ו-Google Docs
- 10. בינג מתחיל לחפש בטוויטר בזמן אמת
