בני ציפר 08.08.08 | 12:12

לא נולדתי כדי להיות בר-קוד

יש גבול עד כמה הגוף של האזרח או התושב עומד לרשות המדינה. כל אחד ואחד הוא מועמד להיות פורץ על פי דעתה של המדינה, וזייפן של תעודות זהות, ורוצח סדרתי, ואנס, ומה לא
Hardware | Blogs | Security

אתם אולי נרגעתם או שכחתם מהסיפור של טביעות האצבע שרוצים לקחת מכל אחד מאתנו בתור אמצעי זיהוי. אני עדיין נסער מזה, ומקווה שהכנסת לא תאשר ולא תאפשר את הבושה הזאת. מה זה צריך להיות? האם אנחנו בני בקר או עדר צאן שמסמנים את בשרם? אני משתדל בכל כוחי לא להזכיר את המספרים שקיעקעו הנאצים לקורבנותיהם במחנות הריכוז, אבל איך אפשר שהאסוציאציה הזאת לא תעלה, כשמעתה - ואני מקווה שהגזירה תופר לבסוף כאמור - סימן הזיהוי של האזרח יהיה דבר שטבוע בבשרו.

יש גבול עד כמה הגוף של האזרח או התושב עומד לרשות המדינה. הגוף הוא טריטוריה פרטית של האדם, ונדמה לי שכל אדם נורמלי יסכים שאסור לרשויות המדינה מכל סוג שהוא לבצע חדירה לגופי בלי שיש לכך סיבה כבדת משקל כגון זה שרצחתי מישהו או שייבאתי סמים בתוך פי הטבעת שלי. הדרישה להזדהות על פי טביעת אצבע היא סוג של חדירה לא לגיטימית כזאת. נכון שאנשים רגילים, אחרי שייתנו פעם אחת טביעת אצבע, לא יתעסקו בזה יותר, אבל שימו לב מה הדבר הזה מסמל. הוא מסמל שמבחינת המדינה כולנו חשודים, פושעים בפוטנציה, שעדיף שיהיו עלינו מראש כל הנתונים הגופניים שיאפשרו את זיהויינו במקרה שנפרוץ לבית השכנים ונגנוב לו את הארנק. כל אחד ואחד הוא מועמד להיות פורץ על פי דעתה של המדינה, וזייפן של תעודות זהות, ורוצח סדרתי, ואנס, ומה לא.

עד כמה ההתייחסות אלינו, האזרחים היא כבר ממילא כזאת של פושעים בפוטנציה יכולים ללמד כל מיני גילויים מחיי היום יום, שרוב הבריות אינן שמות אליהן לב. למשל: זה שביציאה מהמרכול עומד איזה יוצמאך ובידו חותמת, והוא מחתים את החשבון, שאנחנו, הקונים, מושיטים לו אוטומטית, בלי לחשוב שבעצם הוא יושב שם מפני שמנהלי המרכול חושדים בכל אחד ואחד מאתנו, הקונים, שאנחנו עלולים להיות גנבים שלא שילמו על קניותיהם. לפני זמן, חבר שלי, שהוא במקרה נכד של ראש ממשלה לשעבר (לא מראשי הממשלה הזבליים של ימינו), סירב להושיט את החשבון לשומר מהמרכול, וזה גרר תיגרה, שבסופה השומר קרא למשטרה והדבר נגמר לא טוב מבחינתו של החבר שלי, למרות שהוא צדק לגמרי בטענתו, שהושבת שומר כזה מנוגדת לחוק היסוד כבוד האדם וחירותו.

ואמנם, הכבוד של אזרחי המדינה הזאת נמצא במקרים רבים בזבל. אני נתקל בזה יום יום בעת נסיעותי באוטובוס, או בזמן הכניסה לתחנה המרכזית, ובעצם בכל מקום שיש שער כניסה שמישהו רוצה להיכנס בו, שם גם תמצא שומר שייתן לך את ההרגשה שהוא עושה לך טובה שאתה נכנס. התירוץ הוא כמובן הביטחון, אבל הסיבה האמיתית היא לפי דעתי הטירוף של השליטה, שהתחיל אולי במקור בדאגה אמיתית לביטחון, אבל נהפך כבר מזמן לאובססיה, שגם משתלמת מבחינה כלכלית, ונותנת עבודה לאלפי אנשים, מסכנים שאלמלא כן מה היו עושים אתם, והאנשים המסכנים שעובדים כשומרים מכניסים כסף טוב לקבלנים שמעסיקים אותם, והקבלנים האלה, שבלי להכיר אף אחד מהם, נראים לי חזירים שמנים, בלי להעליב שום חזיר, כי אני באמת חושב שהחזיר הוא חיה חמודה.

יש לי קרוב משפחה שבא לארץ מגרמניה בשבוע שעבר, והוא לא מפסיק להתלהב מישראל ומכל מה שהוא פוגש בה. הוא אומר שתל אביב נהדרת ומלאת חיים, ושרחוב אבן גבירול מזכיר את פרידריכשטראסה בברלין ועולה עליו מבחינת החיות וההמולה האנושית, שרמת גן ירוקה וחביבה, שמזג האוויר מצוין. ואני התחלתי להיסחף אחריו ולומר בלבי שאולי הוא צודק בעצם, ושבסך הכל ממש נפלא פה. ואז נתקע לי בראש עניין טביעות האצבעות, וכל ההתלהבות שלי מהארץ הזאת נמוגה באחת. כן, אולי פה הכל כמו באירופה ואפילו יותר חי וכייפי מאשר באירופה, אבל מה שיש באירופה ואין כאן זה החופש. זה ההרגשה שאתה אדון לעצמך, ושיש אמנם חוקים ותקנות ואיסורים כמו בכל חברה מתוקנת, אבל אתה לא נמצא בעמדה של השפלה מתמדת ושל בקשת טובה מרשויות המדינה שייתנו לך בבקשה לעבור מהצד הזה של הדלת לצד השני. ההשפלה והחשד המתמיד בכל אחד הוא אגב כבר כל כך מושרש, שכלן קופאית במרכול רשאית לבקש ממך את מספר הטלפון שלך, ואתה למעשה מוכרח לתת לה אותו אם אתה רוצה לקחת הביתה את הקוטג' שקנית.

בואו נניח שבאנגליה או בצרפת היו מאמצים את שיטת טביעת האצבעות כאמצעי זיהוי לכולם. שם זה לא היה נראה לי נורא, מפני ששם, המדינה היא לא דורסנית מטבעה כמו שהיא כאן. האזרח שנתן את טביעת האצבעות יכול לישון בשקט יחסי, שלא יעשו בדבר הזה שימוש לרעה נגדו. כל זה מפני שמעבר לחוקים ולתקנות של מדינות כמו אנגליה וצרפת יש מסורת של חירות הפרט, שחזקה יותר מכל החוקים שבעולם. המסורת הזאת חסרה כאן, ואין לה סיכוי לצמוח כי מה שצומח כאן כל הזמן אלה העשבים השוטים של עוד ועוד חשדות בכל אחד ועוד ועוד התייחסות לכל אחד כאל פושע פוטנציאלי.

אנשים כאן משלים את עצמם שאם יש חוקים חזקים וסדר, יש דמוקרטיה. רבותי - טעות בידכם. אמנם חשוב שיהיו חוקים כדי שתהיה דמוקרטיה אבל חשובה מן החוקים זו הרוח שמאחוריהם. זו הרוח שתפקידה להזכיר שהחוקים במדינה דמוקרטית לא נוצרו כדי שהמדינה תהיה חזקה אלא כדי שהאזרח יהיה חזק וחופשי.

על כן שיגיד לי קרוב המשפחה שלי אלף פעם שבתל אביב כיף ונהדר. הכל כיף חוץ מזה שיום יום עלולה ליפול עליך השפלה חדשה מטעם המדינה, ושבעצם אין לך מה לעשות נגד זה חוץ מאשר לסמוך על זה שאולי במזל היא לא תצא לפועל. הכל כיף חוץ מזה שאתה חי כל הזמן במצב של התנצלות. חוץ מזה שכל אחד שלובש מדים עם סמל כלשהו ואמור לתת לך שירות, חושב את עצמו עליון עליך מהרגע שאתה צריך אותו. רבותי, חישבו על זה שאם הסיפור של טביעת האצבעות ייצא לפועל, כל קופאית בסופר תהיה בעצם בעלת זכות הצצה לגוף שלי, לגוף שלי שאמור להיות רק שלי, ושאם הגוף שלי לא שלי, בשביל מה אני צריך את המדינה הזאת שתשמור לי על הגוף?

הגוף שלי קיים בשביל שאחיה, בשביל שהרוח האנושית שלי יהיה לה איפה לגור. הגוף שלי קיים בשביל שיהיו לי הנאות חושניות אלה ואחרות שמטרתן להעשיר את רוחי האנושית בחוויות. הגוף שלי קיים לכל מיני תכליות, אבל הוא בטח לא קיים בתור בר-קוד. אני לא בר-קוד ומסרב להיות כזה. הנאצים כבר ניסו את זה. ואני מצטער שוב שאני נזקק לדוגמה הזאת.

להכבדה על האזרח בכל מיני אמצעי שליטה יש לפעמים צורה של סיאוב ביורוקרטי. בגרמניה הקיסרית זה קיבל צורה של סיאוב מיליטריסטי. יש מקומות שיש סיאוב משטרתי. בארץ כל הסיאובים התמזגו למפלצת אחת, שכל מעיינה הוא שאנחנו, האזרחים, נהיה בבטן שלה ולא נוכל לזוז משם אלא אם כן היא תיתן לנו רשות. וההוספה של טביעת האצבעות לתעודת הזהות היא סימן לעוד התרחבות של המפלצת המסואבת הזאת, שמרוב אינפורמציה שהיא רוצה לבלוע על כל אחד מאתנו כדי להיטיב לשלוט עלינו, היא בסוף תתפוצץ.

עוד בנושא - הממשלה אישרה: טביעת אצבע מכל אזרח | את מוכרת לי מפעם

לקבלת עידכונים מ-TheMarker IT, הרשמו לניוזלטר שלנו 

פורמט להדפסה

שלח באימייל

חזרה למעלה

כתובת המייל של השולח:
כתובת המייל של הנמען:
נושא ההודעה:
תוכן ההודעה:קישור לכתבה: <a href='http://it.themarker.com/tmit/article/4176'>http://it.themarker.com/tmit/article/4176</a>

סגורשלח

מאמרים קודמים של בני ציפר

• לא נולדתי כדי להיות בר-קוד
  08.08.08 | 12:12
  יש גבול עד כמה הגוף של האזרח או התושב עומד לרשות המדינה. כל אחד ואחד הוא מועמד להיות פורץ על פי דעתה של המדינה, וזייפן של תעודות זהות, ורוצח סדרתי, ואנס, ומה לא

מאמרים נוספים >>

1 תגובות ב-1 דיונים

מחבר:יש למלא מחבר
נושא:יש למלא נושא

תוכן:

בהגיבי על הכתבה הנני מסכים לתוכן ההצהרה

1 מסכים, אבל תיקוןסר ריצ'רד11.08.2008 | 09:30

בלונדון כבר צעד אחד לפנינו - כל הרכבת התחתית מרושתת במצלמות אבטחה שיכולות למצוא כל בעל בוגד או מבריזן מהעבודה.

מחבר:יש למלא מחבר
נושא:יש למלא נושא

תוכן: