 |  |
|
קוונת זדון
פניו של טרול. חבר בקהילת טרולים ברשת, העונה לכינוי וויב | צלם: ניו יורק טיימס
טרולים הם גולשים שנטפלים לקהילות מקוונות, ולא פעם מעוררים תגובות סוערות. האם מדובר בהומור שחור בלבד, או בזדוניות לשמה?
13.08.08 | 11:22Internet | Blogs
אחר צהריים אביבי אחד ב-2006, מסיבות שידועות אך ורק לו, לקח מיטשל הנדרסון, תלמיד כיתה ז' ממינסוטה, את האקדח שהיה שייך לאביו וירה בעצמו למוות. חברי כיתתו האבלים הכינו עמוד MySpace שבו כתבו דברים לזכרו, כגון "מיטשל היה גיבור. הלוואי שניתן היה להחזיר את הגלגל לאחור". העמוד הגיע לתשומת ליבם של המשתתפים באתר לוח ההודעות המכונה /b/ ושל שוכניו, שנקראים "טרולים".
/b/ הוא לוח הודעות מקוון ששייך לאתר 4chan, אתר לוחות הודעות המושך יותר מ-200 מיליון צפיות בחודש. כל מסר מורכב מתמונה ומטקסט קצר. כמעט כל ההודעות הן אנונימיות.
משהו בסיפור העצוב של מיטשל הנדרסון שעשע את חברי /b/. הם אהבו במיוחד את הטקסט שפירסם הנדרסון בעמוד ה-MySpace שלו, ובו הודיע כי מכשיר ה-iPod שלו נגנב. מיטשל הנדרסון, החליטו הטרולים ב-/b/, הרג את עצמו בגלל ה-iPod שאבד. בתוך שעות ספורות, עטפו ההמונים האנונימיים את הטרגדיה של מות הנדרסון בזלזול ובאבסורד.
מישהו פרץ לעמוד ה-MySpace של הנדרסון ושינה את תמונתו לתמונה של זומבי. אחר הניח iPod על קברו של הנדרסון, צילם והעלה את התמונה ל-/b/. פניו של הנדרסון הולבשו על תמונות של אייפודים מרקדים, ועל תמונות פורנו קשה. הטלפון בבית הוריו של מיטשל לא הפסיק לצלצל. "הם נשמעו כמו ילדים", נזכר אביו של מיטשל, מארק הנדרסון. "הם היו אומרים, 'היי, זה מיטשל, אני בבית הקברות'. 'היי, אני בחוץ והדלת נעולה, מישהו יכול לפתוח לי?' או 'היי, ה-iPod של מיטשל אצלי'". השיחות המשיכו כשנה וחצי, מספר האב בכאב.
מסע ציד קבוצתי ואכזרי
בסוף שנות ה-80 אימצו משתמשי האינטרנט את המילה "טרול" לתיאור אדם שמפריע בזדון לקהילות מקוונות. הטרולים הראשונים היו בלתי מזיקים למדי, ובעיקר נקטו בטקטיקה שכונתה בידי פרופסור ג'ודית דונאת מ-MIT "פסאבדו-תמימות" ושאלו שאלות טיפשיות בדיונים מקוונים בשביל לראות מי ינגוס בפיתיון. המשחק היה לראות מי מצליח לזהות את ההתנהגות המזוייפת, ומי נופל בפח. כפי שנרשם באחד מספרי ההדרכה לטרולים, "אם הבנת את הבדיחה, זכית לקחת בה חלק".
כיום יש באינטרנט הרבה יותר מקבוצות דיון אזוטריות. בני נוער מטפחים את הפרופיל שלהם ב-MySpace במידה שלא נופלת מהקפדנות שבה הם מטפחים את שערם. אסקפיסטים מבלים עד 50 שעות בשבוע בעולמות וירטואליים וצוברים זהב ונכסים עבור האוואטרים שלהם. ובעוד ההשקעה הרגשית שלנו באינטרנט גדלה והולכת, כך צומחות האפשרויות העומדות בפני הטרולים לעורר פרובוקציות. הם נהפכו ממופע יחיד למסע ציד קבוצתי אכזרי.
Lulz הוא מדד ההצלחה של הטרולים. זהו שיבוש של ראשי התיבות "LOL" (לצחוק בקול רם), ופירושו ההנאה הנגרמת מהפרת האיזון הרגשי של אדם אחר. אחד הטרולים הסביר את הלאלז כמעין תקשורת בין הרגיש לאכזר: "אתה מסתכל אל מישהו שממש מלא בעצמו, רברבן אמיתי. ואז אתה מנצל את חוסר הביטחון שלו כדי להשיג כמות מטורפת של דרמה, צחוקים ולאלז. החוקים צריכים להיות פשוטים ביותר: 1. עשו מה שצריך כדי להשיג לאלז. 2. הפיצו את הלאלז לכמה שיותר אנשים. באופן זה ניתן להשיג עוד לאלז. 3. המשחק נגמר רק אחרי שהצחוקים מיצו את עצמם".
מגדל בבל ואלוהי האינטרנט
אך /b/ אינו כולו רע. 4chan ניסה לרסן את עצמו (בהצלחה מוגבלת) תוך שימוש במבקרים מטעם האתר כדי לעצור את השימוש בתמונות פורנוגרפיות של ילדים ובהפרעות יזומות לאתרים אחרים. בין הצאצאים המעניינים יותר של /b/ נמצא ארגון "אנונימוס", קבוצה של משתמשי מחשב שמארגנים הפגנות כשהם לבושים במסכות מול ארגוני כת הסיינטולוגיה ברחבי העולם.
האם חופש הדיבור נע לעבר אמת רבה יותר או מתרחק ממנה? מתי חופש הדיבור קורס והופך למגדל בבל של טרולים, שבו שולט המשחק הפולמוסי וחסר התכלית שמהותו לאמלל את האחר? האם הניסיון לשלוט במה שנאמר הוא תמיד צורה כלשהי של צנזורה, או שייתכן שיש חוקים מסוימים שמתאימים לחופש הדיבור במדינות שלנו?
אחת התשובות המבטיחות מגיעה ממדען המחשב ג'ון פוסטל, שידוע כ"אלוהים של האינטרנט" בשל ההשפעה שהיתה לו על הרשת המתפתחת. ב-81' הוא ניסח את מה שמכונה "החוק של פוסטל": "היה שמרן במעשיך, וליברלי בציפיותך מאחרים". החוק, שנועד במקור לאפשר שיתוף פעולה בין מחשבים שונים, התפשט גם לתחומים אחרים. כדי לבנות רשת מחשבים גלובלית יציבה, היה על מתכנתים לכתוב קוד ש"ידבר" בשפה הפשוטה ביותר שניתן, אך "יקשיב" למגוון הרחב ביותר האפשרי של דוברים, בהם גם כאלה שאינם פוסעים בתלם.
הטרולים מייצגים את העיקרון הנגדי. הם ליברליים במה שהם עושים, ושמרניים באופן שבו הם מקבלים התנהגות של אחרים. אתה, אומרים הטרולים, לא ראוי להבנה שלי. ואני, לפיכך, אעשה כל שביכולתי כדי להפריע לך.
טרולים כחול לבן: "מקרים של אכזריות ואלימות מילולית קשה" / מאת מעיין כהן
"לפעמים אני מנסה להבין איך זה הולך. הבן אדם יושב מול המחשב, נכנס לבלוג שלי, קורא את הפוסט, עובר על התגובות, מקליד מילות נאצה, לוחץ סנד". כך פותחת ליאת בר-און, בלוגרית ותיקה ופופולארית בישראבלוג הכותבת תחת הכינוי דודה מלכה, פוסט העוסק בטרולים - ובעיקר במגיב אנונימי שבמשך חודשים השאיר לה תגובות פוגעניות.
"מדובר בבחור שטוען שהיה לו קשר איתי, ושהייתי נוראית אליו", אומרת בר-און. "אין לי מושג מי זה, והוא גם כותב דברים סותרים. לא עניתי לו אף פעם, אבל הקוראים שלי עונים לו ומתווכחים איתו. הוא בא והולך". לדעת בר-און, "אנשים שחוזרים באובססיה לאותו בלוג ומשחקים אותה רעים הם אף פעם לא רעים במציאות. אני מאמינה שמי שהיה רואה אותו במציאות לא היה משער שבאינטרנט הוא טרול מגעיל ונוראי".
לדברי בר-און, "בהתחלה זה לא עיצבן אותי והשארתי את כל התגובות שלו. עם הזמן נמאס לי והחלטתי למחוק אותן. כתבתי עליו גם פוסט שלם, שאת זה אומרים שאסור לעשות. באופן כללי, אני רואה את זה כחלק מהבלוג. שיעשה מה שהוא רוצה, זה לא שאני אסגור את הבלוג בגללו".
גדי שמשון, אושיית אינטרנט מקומית ובלוגר ותיק, אומר: "ראיתי מקרים של אכזריות ואלימות מילולית קשה מצד בעלי אינטרסים. הדברים האלה קורים כל הזמן. אצל כולנו יש צדדים אפלים, ואצל חלק מהאנשים האנונימיות היחסית של האינטרנט מעלה מעל פני השטח את הצדדים האלה. הפתרון הוא בדרך כלל לא להאכיל את הטרול, ואז הוא מתייבש והולך למקום אחר. אם זה נעשה פלילי, לא לפחד ללכת למשטרה".
בלוגר שמעדיף להישאר בעילום שם מספר שכתב פוסט שכלל תיאורים מיניים והרהורים אודות קשרים מחוץ לנישואים, וכי מגיבה שהציגה עצמה כבחורה גידפה אותו בעקביות והגיבה בכל הפוסטים שפרסם. "היא כתבה שאני רמאי, שקרן, בוגדני ובאופן כללי בן אדם נורא. בהתחלה ניסיתי לענות לה ולהסביר לה את עמדותיי, אבל לאחר זמן מסוים הבנתי שאין טעם, ושמדובר במאמץ שלא יניב שום פרי. לכן ניצלתי את האופציה לחסום אותה מלהגיב אצלי, ומאז לא שמעתי ממנה".
בלוגר אחר מודה שהוא לפעמים משאיר תגובות מרושעות בעילום שם, "אם אני חושב שהפוסט רדוד, רואה שגיאות כתיב, או חושב שהבלוגר כותב על נושאים זניחים שלא נראים לי שווים התייחסות. זה במיוחד מעצבן אותי כשזה קורה אצל בלוגרים פופולאריים, שכותבים על שטויות". עם זאת, הוא טוען, "אף פעם לא הייתי ממש אכזרי, יותר ביקורתי".
עוד בנושא - פייסבוק וסופה של הציוויליזציה | אזהרה: כתיבת בלוג עשויה להזיק לבריאות
לקבלת עידכונים מ-TheMarker IT, הרשמו לניוזלטר שלנו
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. חורף 2009 בג'ימייל: תיבת הדואר של גוגל בעיצוב חדש
- 2. פיירפוקס: מספר הורדות התוספים חצה את קו המיליארד
- 3. ההון כמעט נגמר, הסיכון נשאר
- 4. גאנז אנד רוזס: "דמוקרטיה" באינטרנט
- 5. האינטרנט הישראלי נטול כרום
- 6. גוגל סוגרת את העולם המקוון Lively
- 7. נמשכים הפיטורים בהיי-טק: 1,004 מפוטרים ב-38 חברות ישראליות
- 8. "PC מגזין" – רק באינטרנט
- 9. HP משיקה מחשב נייד מולטי טאץ' על בסיס הטכנולוגיה של אן-טריג הישראלית
- 10. סבב פיטורים נוסף במודו: מפטרת 88 עובדים
ראש צוות QA – דרושים הייטק
ניסיון בניהול צוותי QA לפחות שנתיים. ניסיון בתקשורת – יתרון. אופק ניהולי למצטיינים
Internet | Israeli Hi-Tech and Startups | Silicon Wadiתוכניתן C++
תואר ראשון במדעי המחשב. לפחות שנה ניסיון בפיתוח C++. ניסיון בעבודה בסביבת Microsoft Visual Studio
Internet | Silicon Wadi | Israeli Hi-Tech and Startupsדרושים מהנדסי תוכנה
פיתוח אפליקציות לעיבוד נתונים, ניתוחם והצגתם. בוגרי מתמטיקה, פיזיקה או מדעי המחשב
Internet | Israeli Hi-Tech and Startups | Silicon Wadiדרושים מתכנתי JAVA
נסיון של שנתיים בפיתוח Java/J2EE לפחות שנתיים נסיון בפיתוח Java בצד הserver
Internet | Israeli Hi-Tech and Startups | Silicon Wadi
