 |  |
|
לגייס או לגווע. קרנות ההון סיכון בישראל 2008
אדי שלו, ג'נסיס: "לא משבר, הצטמצמות" | צלם: יח"צ
המשבר בשווקים הפיננסיים בארה"ב מקשה על קרנות ההון סיכון הישראליות לגייס כסף לקרנות ההמשך. חלק מהקרנות יגייסו פחות, ואחרות ייאלצו לוותר על קרנות המשך. בכירים בענף סבורים שרוב הקרנות יצליחו לשרוד
17.08.08 | 12:58Israeli Hi-Tech and Startups
לא פחות משבע קרנות הון סיכון ישראליות מנסות בימים אלה לגייס קרנות המשך. זה לא קל. רוב הקרנות מגייסות כסף ממשקיעים מוסדיים בחו"ל, בעיקר בארה"ב, והמשבר הפיננסי מקשה גם על קרנות שתומכות במיזמים שנחשבים למוצלחים במיוחד לשכנע את המשקיעים. רק לפני כמה ימים פירסמנו כאן ב-TheMarker על עוד קרן הון סיכון שלא הצליחה לגייס קרן המשך - יורופאנד. בכך היא מצטרפת לוולדן, דלתא ונצ'רס, קונקורד, סטאר ונצ'רס ויזראל סיד.
סופו של המשבר העולמי לא נראה באופק, וכבר עכשיו יש קולות בקרב מנהלים בקרנות ההון סיכון הישראליות הגורסים שלא כל הקרנות יצליחו לגייס קרנות המשך בהיקפים המתוכננים. מבדיקה שערכנו לצורך כתבה זו, ומשיחות רבות עם מנהלים בתעשיית ההון סיכון, עולה כי רוב הקרנות הפועלות בישראל דווקא יצליחו להכריז על "סגירה ראשונה" (מונח המתייחס לנקודת זמן שממנה הקרן קיבלה התחייבות ממשקיעים ויכולה להתחיל להשקיע בחברות חדשות) לפחות של קרן ההמשך, אבל לא תמיד בהיקף המתוכנן.
קרן JVP של אראל מרגלית, למשל, מגייסת בימים אלה את הקרן החמישית שלה. JVP עברה באחרונה שינוי מהותי ונהפכה לקרן הממוקדת בהשקעות בניו-מדיה. ל-TheMarker נודע כי בספטמבר היא צפויה להודיע באופן רשמי על סגירה ראשונה.
קרן ג'מיני הודיעה כבר מזמן על סגירה ראשונה בהיקף של 140 מיליון דולר, מתוך 200 מיליון שתיכננה לגייס בתחילת דרכה. ההערכות הן שהקרן תצליח להשלים את הגיוס, גם אם הוא יהיה קטן יותר מהמתוכנן. בחודשים הקרובים ג'מיני צפויה להודיע על השלמת הגיוס.
קרן גיזה מגייסת בימים אלה את הקרן החמישית שלה. עוד נודע כי עד כה הקרן קיבלה התחייבות ממשקיעים בהיקף של 100 מיליון דולר. הקרן אמורה להגיע בסופו של דבר להיקף של כ-175 מיליון דולר.
קרן ג'נסיס פרטנס החלה במארס האחרון לגייס קרן חדשה בהיקף של כ-150 מיליון דולר. עד כה היא לא הודיעה על סגירה ראשונה, אבל עברה רק כחצי שנה מאז הכריזה על שאיפותיה הפומביות לגייס את הקרן, כשהליך גיוס קרן חדשה יכול להימשך כשנה וחצי. בשיחה שקיימנו עם אדי שלו, אחד ממייסדי הקרן, הוא לא נשמע מודאג. שלו מעריך שג'נסיס תצליח לגייס בסופו של דבר את הקרן ותודיע על סגירה ראשונה בקרוב.
גם גיורא ביתן, אחד השותפים בקרן החדשה של פועלים ונצ'רס, מעריך שהקרן (שאמורה להסתכם בהיקף של 100-125 מיליון דולר) תכריז על סגירה ראשונה בחודשים הקרובים. שלמה קליש, המייסד של קרן ג'רוזלם גלובל, שגם היא מגייסת קרן המשך, לא רצה להתייחס לעניין. גם שי בייליס מקרן תמריקס (המגייסת 100 מיליון דולר לקרן קלינטק) בחר שלא להתייחס לעניין.
"אין ספק שזו תקופה קשה לקרנות שרוצות לגייס", אומר ביתן. "הקושי נובע מכך שהעוגה הכללית הצטמקה. אם בעבר קרן פנסיה אמריקאית גדולה המנהלת 100 מיליארד דולר החליטה להשקיע 15% בהשקעות אלטרנטיוויות (Alternative Assets), שכוללות גם השקעות בפרייווט אקוויטי ובתוך זה גם הון סיכון, אז היום המצב שלה הוא שיש לה 80 מיליארד דולר לנהל. לא בגלל שהעמיתים משכו את הכסף, אלא בגלל שהיא השקיעה באפיקים שצימקו את השווי שלה. "לא צריך להיות מתמטיקאי גדול בכדי להבין ש-15% מ-80 מיליארד דולר זה פחות כסף לפרייווט אקוויטי והון סיכון. זה לא נובע משינוי בטעמים של הקרנות. הן עדיין מתעניינות בפרייווט אקוויטי והון סיכון.
"לאורך כל התקופה הנוכחית, שבה אנחנו מגייסים את הקרן, לא שמעתי מאותם גופים גדולים, קרנות פנסיה וחברות ביטוח, שאומרים שהם הפסיקו להשקיע בהון סיכון. גם שאין קשר בין מצב השווקים ב-2008 להשקעות בהון סיכון, מכיוון שהם מבצעים השקעה לפי שיקולים שנוגעים לטווח הארוך. לכן, רמת ההשקעה באפיק הפרייווט אקוויטי וההון סיכון נשארת זהה, רק שעכשיו השלם כולו נהיה קטן יותר". ביתן מאמין שהתוצאה היא שחברות ביטוח וקרנות פנסיה גדולות מבצעות פחות השקעות חדשות. "אין ספק שישנה השפעה במישור הפסיכולוגי על מנהל קרן פנסיה שחטף מכות כלכליות. אתה הופך לזהיר יותר. לוקח לך יותר זמן לקבל החלטות. אתה יותר חושש".
שינוי משמעותי לרעה
בכיר אחר בתעשיית ההון סיכון הישראלית סבור שב-2008 נוצר שינוי משמעותי לרעה באווירה הכלכלית שבה מתבצעים הגיוסים של קרנות הון סיכון לעומת השנה שעברה. "המשקיעים ספגו השנה הפסדים די כבדים בהשקעות הציבוריות שלהם. התוצאה של ההפסדים במניות ובמכשירים פיננסיים שונים היא שכעת מרכיב הפרייווט אקוויטי נהפך באופן יחסי לגדול יותר מתוך עוגת ההשקעות כולה". הבכיר ממליץ לקרנות הון סיכון שרק מתחילות כעת לגייס כספים לקרנות ההמשך לדחות את הגיוס במידת האפשר. "כל קרן חדשה צריכה לחשוב שלוש פעמים אם לגייס כסף באקלים הנוכחי. באווירה של חוסר ודאות המשקיעים נוטים לדחות השקעות בקרנות חדשות. אולי עדיף לחכות שישה חודשים עד שנה".
יוסי סלע, מייסד קרן ג'מיני, אומר חד משמעית: "גל הגיוסים של 2008 קשה יותר משמעותית מגל הגיוסים של הקרנות ב-2004". לדבריו, ישנן כמה תופעות מאקרו שמשפיעות על גל הגיוסים הנוכחי. "המשקיעים עדיין מעדיפים להשקיע בפרייווט אקוויטי על חשבון הון סיכון, למרות שתעשיית הפרייווט אקוויטי כבר לא מייצרת את אותן תשואות יפות. בנוסף, המשקיעים המוסדיים החליטו שהם רוצים לקיים קשר עם מספר מצומצם יותר של קרנות. תופעה נוספת היא העדפת השקעות במזרח הרחוק על פני מקומות אחרים.
"אין שום תופעת מאקרו שמסייעת לקרנות הון סיכון הישראליות לגייס כסף. לא רק זאת, אלא שהצלחת ההיי-טק הישראלי משכה לכך קרנות אמריקאיות רבות. המשקיעים שואלים את עצמם אם הם צריכים להיות חשופים לזירת הטכנולוגיה הישראלית באמצעות השקעה בקרנות ישראליות או על ידי קרנות אמריקאיות". לדברי סלע בסך הכל, מספר המשקיעים שניתן לפנות אליהם הוא מצומצם. "אתה יכול לפנות רק לכאלה שמוכנים להשקיע מחוץ לארה"ב, שמוכנים להשקיע בהון סיכון ושמוכנים להשקיע בישראל". ובכל זאת סלע וג'מיני צפויים בחודשים הקרובים להשלים את גיוס הקרן. סלע אומר שהוא לא חוזה שחורות לתעשייה הון סיכון. ובכל זאת, לדבריו אין רבעון שלא שומעים בו על קרן הון סיכון שלא מגייסת קרן המשך. "התעשייה מצטמצמת, יותר קשה כעת".
לדבריו, ג'מיני דווקא תצליח בגיוס הקרן הנוכחית מכיוון שרוב המשקיעים בקרן הם משקיעי עבר (מדובר בקרנות השקעה של אוניברסיטאות, משפחות עשירות וקרנות המשקיעות בקרנות). "הגיוס שלנו מסתמך על משקיעי עבר. כאלה שעברו את המחסום של השקעה בישראל. אבל אם הייתי צריך כיום לגייס קרן בפעם הראשונה, זה היה הופך ליום לימודים ארוך".
הכל עניין של טיימינג
קרנות הון סיכון שיצאו לגיוס ב-2006 והשלימו אותו ב-2007, נמנעו מהקלחת הנוכחית. בין אלה ניתן לציין את פיטנגו, שהשלימה את גיוס הקרן החמישית שלה בהיקף של 300 מיליון דולר לפני כשנה; אוורגרין שגייסה 200 מיליון דולר; כרמל ונצ'רס שגייסה קרן שלישית בהיקף 235 מיליון דולר; אביב ונצ'רס הון, שגייסה 50 מיליון דולר לקרן החדשה שלה (מתוך 100 מיליון דולר); ויטהלייף שגייסה קרן של 178 מיליון דולר (בשיתוף SCP); אבולושן שגייסה 20 מיליון דולר; ו-7Health שגייסה 70 מיליון דולר. לאחר שהקרנות משלימות את הסגירה הראשונה, הדרך להשלמת גיוס הקרן היא יותר קלה. אחת ההשפעות הנוגעות לקרנות הון סיכון שמגייסות כעת היא צמצום היקפים. יכול להיות שהקרנות יצטרכו להסתפק בקרנות בהיקפים קטנים ממה שתכננו.
כיום הגודל הממוצע של "קרן כלבו" ישראלית - כלומר קרן שמשקיעה בטכנולוגיות מתחומים שונים) הוא 150-170 מיליון דולר. לאחר שמורידים 2.5% דמי ניהול לשנה (נאמר שהתוחלת שלה היא לעשר שנים), נותרים לקרן רק כ-110 מיליון דולר. אם הקרן רוצה לרשום מכפילים של פי שלושה על הקרן, אזי היא צריכה עם 110 מיליון דולר ליצור אקזיטים בהיקף של 450 מיליון דולר. הבעיה היא שהאקזיטים בשוק ההון סיכון הישראלי מסתכמים בעשרות מיליוני דולר לרוב. עסקות בהיקף של יותר מ-200-300 מיליון דולר הן נדירות. נוצר מצב שבו לא רק שקרנות ההון סיכון צפויות לגייס קרנות המשך קטנות יותר, אלא שגם המשימה להשגת האקזיט היא קשה במציאות הישראלית.
לא משבר, הצטמצמות
אדי שלו, אחד מהמייסדים של קרן ג'נסיס פרטנרס, אומר כי מאז 2000, אז קמו קרנות רבות כי אנשים סברו שזה עסק קל, תעשיית הקרנות הצטמצמה ורק הקרנות הטובות שרדו. "אני מאמין שהטובות יצליחו לגייס את קרנות ההמשך, אבל לא בהיקפים שהן ציפו", הוא מסביר. "זה לא משבר, זו הצטמצמות", הוא אומר. "כמות הגופים שמשקיעים בקרנות הון סיכון קטנה. המספר פחת אבסולוטית".
לדבריו, המצב בעייתי פחות בקרנות שמגייסות כספים ממשקיעים קיימים, ומקיימות עמם מערכת יחסים של כמה שנים. "במצב כזה, הנטייה היא להמשיך ולהשקיע בך. הבעיה היא מה שקורה כשפונים למשקיעים חדשים". אחד מהמנהלים שמוביל בימים אלה את הגיוס לקרן שלו, מודה בשיחה עם TheMarker כי "כיום קשה מאוד לגייס כסף לקרן חדשה". לדבריו, קרנות הפנסיה, הבנקים וחברות הביטוח, גופים שמשקיעים בפרייווט אקוויטי והון סיכון, נפגעו ממשבר המשכנתאות וכתוצאה מהאקלים הכלכלי הנוכחי לא נוטות לקחת סיכונים ולהשקיע במיזמים חדשים.
"גם קרנות השקעה של אוניברסיטאות לא מתחילות בקשרים חדשים ומשקיעות במי שבו השקיעו בעבר. נותרו רק משפחות עשירות (Family Offices). אלה משפחות ששוות מיליארדי דולרים, אבל במצב שנוצר כיום אי אפשר לסמוך עליהן. כבר קרה לי שאחת המשפחות הבטיחה להשקיע כ-5 מיליון דולר בקרן, אבל דווקא כעת, לפני סגירה ראשונה, נציגיה אמרו לי שהם מצטערים, אבל הם החליטו לחזור מההבטחה שלהם והחליטו שלא להשקיע בקרן החדשה. וזה קרה לי יותר מפעם אחת".
אותו מנהל מציין שהמצב קשה במיוחד לקרנות שצריכות להחליף את בסיס המשקיעים שלהן. הוא לא מאמין שתעשיית ההון סיכון הישראלית תצטמצם מעבר לקיים, מכיוון שלדבריו קרנות ההון סיכון האמריקאיות מחליפות בשנים האחרונות את הקרנות הישראליות. "יש כאן כמה קרנות הון סיכון אמריקאיות שפתחו משרדים בישראל ועוד מספר לא מבוטל של קרנות שלא פתחו משרדים, אבל שיש להן נציגים כאן". לדבריו, קרנות הון סיכון ישראליות לא יוכלו להתחרות בקרנות אמריקאיות בהשקעות בחברות בשלבים מוקדמים, ועל כן יצטרכו לבדל את עצמן - למשל על ידי התמחות בתחומים ספציפיים.
ג'ק לוי, שותף בקרן ההון סיכון יזראל קלינטק, סבור שזהו אכן אחד הפתרונות לקשיים כיום בגיוסים - קרן מתמחה. הקרן שלו השלימה גיוס של 75 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2008. לדבריו, היה לו קצת מזל, להשלים את גיוס הקרן לפני שנהיה קשה. "השקעות בקלינטק הן בחיתולים בישראל ובעולם. פנינו למשקיעים שהשקיעו בעבר בישראל אבל לא השקיעו בקלינטק. הם השתכנעו מהשילוב שהצענו להם של קלינטק והשקעה בישראל. אין לי ספק שהטיימינג שיחק תפקיד, אבל גם היה לנו קל לגייס בגלל המודעות להשקעות בתחום הקלינטק".
תשואה טובה מבמניות
בכיר אחר מנסה לתת הסבר אחר לקשיים שחוות קרנות הון סיכון המגייסות קרנות המשך. "השקעה בקרנות פרייווט אקוויטי והון סיכון היא התחייבות לטווך ארוך. זהו נכס שלא ניתן למימוש. לכן, בתקופה של מחנק אשראי, כשהמשקיעים מחפשים נזילות גבוהה יותר, השקעה בקרנות פרייווט אקוויטי היא פחות אטרקטיווית". ועדיין, אותו בכיר מציין כי הוא מאמין בתעשיית ההון סיכון. "ב-20 שנים האחרונות, המוסדיים האמריקאיים השקיעו בהון סיכון, כי סוג ההשקעה הזה היה טוב יותר מאפיקי השקעה אחרים והוא הניב תשואה טובה יותר מזו של שוק המניות ושוק האג"ח".
בחודשים הקרובים נראה אם אכן הקרנות עומדות בהבטחות ומכריזות על סגירה ראשונה. התסריט הפסימי הוא שחלקן לא יצליח לעמוד אפילו בכך, וייסגרו (לרוב התהליך הוא שהן עדיין נותרות לטפל בחברות הקיימות בפורטפוליו - ואז גוועות). התסריט האופטימי שהן יצליחו לעמוד בכך, אבל בכל זאת יצליחו לגייס רק קרנות בהיקפים קטנים יותר.
המשמעות של קרנות הון סיכון קטנות יותר היא שפחות כסף יזרום לחברות סטארט-אפ ישראליות. פחות חברות יקבלו מימון והפורטפוליו של הקרנות יצטמק. רבים ממנהלי הקרנות שעימם שוחחנו לצורך כתבה זו טענו שזו תקופה נהדרת מבחינת דיל פלואו (זרם השקעות). המשמעות היא שיש כאן חברות סטארט-אפמצוינות שמחכות להשקעה, ושפחות מהן יזכו למימון. ואולי זו התוצאה הקשה ביותר של מהמשבר שעובר כיום על תעשיית הון סיכון הישראלית והעולמית.
עוד בנושא - הזווית האישית של גיוס ההון | רוצים שגוגל תשקיע בחברה שלכם? לא בטוח שזה כדאי | קרנות הון סיכון ישראליות מוכנות פחות להסתכן ולהשקיע בחברות סטארט-אפ צעירות
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. סטיב ג'ובס נבחר למנכ"ל העשור של המגזין פורצ'ן
- 2. דרואיד של מוטורולה: המתחרה הראוי של האייפון
- 3. אורקל מתכוננת למאבק מול הנציבות האירופית
- 4. פייסבוק מגיעה לשיא חדש: 325 מיליון משתמשים
- 5. Google Wave מגיע למגזר הארגוני
- 6. מדוע אובונטו עדיפה על חלונות 7
- 7. מהדורת Ultimate של חלונות 7 מאפשרת החלפת שפת הממשק
- 8. לקוחות נורטל? עדיין לא צריך להיכנס לפאניקה
- 9. און טראק אינוביישנס מוכרת את נכסי מילניום לסמארטמק
- 10. השותפות בין סיסקו, EMC ו-VMware היא ירייה באפלה
