23:20
04.12.08

המנכ"ל, העובד והבלוג

מסע ארוך וחדש. אבי גבאי, מנכ"ל בזק | צלם: ניר קידר

כיצד נהפכו הרשתות החברתיות והבלוגים מטכנולוגיות המיועדות לנוער לכלים ניהוליים? מנהלים שקפצו למים לא מבינים איך אפשר אחרת, אחרים חושבים שמוטב להיות זהירים

18.08.08 | 13:49  טלי חרותי-סובר
Israeli Hi-Tech and Startups | Mobile | Blogs | Internet

"אני מתקשה להאמין, אבל אני מתחיל עכשיו במסע ארוך וחדש", כתב מנכ"ל בזק, אבי גבאי, לכל 7,000 עובדיו. "מסע לכתיבת בלוג. בלוג נתפש אצלי כדבר פומפוזי, אפילו קצת יהיר, שמתאים לכאלה שכותבים בקלות. מאחר שאיני תופש את עצמי כאדם פומפוזי וודאי לא כאחד שכותב בקלות, החלטתי להקדיש את המילים הראשונות כדי להסביר למה בעצם אני כותב כאן". ההסבר החצי-מתנצל הזה מופיע בפוסט הראשון שכתב גבאי בחייו. ייתכן שהמנכ"ל לא היה נדרש לבלוג אישי אלמלא החליטה בזק לייצר לעצמה כלי ניהולי שהולך והופך לבון-טון בקרב חברות שמבקשות "להשטיח את הפירמידה" - רשת חברתית פנים ארגונית.

הניסיון של בזק עובר דרך בלוגיה שעלתה לאוויר לפני כחודש, לאחר תקופת הרצה קצרה. בשלב זה נמצאים על במה וירטואלית, שקיבלה את השם הלא מפתיע "שיחה פנימית", רק חמישה מנהלים, בהם המנכ"ל שכותב את הפוסטים לגמרי בעצמו. כל עובדי החברה יכולים לקרוא ולהגיב במהלך שעות העבודה (הפורטל סגור לקוראים חיצוניים), ובשלב הבא יוכלו לעשות זאת גם מהבית. הפוסט האחרון שפירסם המנכ"ל נגע בתחום השירות, וגבאי, שכאילו אינו מודע להתרחשות החברתית הווירטואלית העצומה בישראל ובעולם, מופתע. "החשש הגדול שלנו היה שנעלה את הכלי הזה והוא ייעלם מחוסר התייחסות".

זה כלי סטנדרטי, משהו שחלק גדול מהעובדים מכיר היטב מהבית.

"לא ידענו כמה אנשים ירצו להגיב אל מול פני כל החברה. במקרה שלנו אין אנונימיות. צריך ביטחון עצמי כדי לכתוב משהו על מקום העבודה שלך בידיעה שכולם יקראו". העובדה שלפרויקט הצעיר כבר נקשרו כתרים לא גורמת למנהלי בזק לזנק סופית לתוך המים. בשלב זה עושה רושם שהם מסתפקים בטבילת אצבע קטנה בשלולית. היחס הזהיר מתבטא, למשל, בכוונה להעלות בכל חודש רק ארבעה בלוגים חדשים - כל עובד יכול להיות המאושר להצטרף. למה? לא לגמרי ברור.

השליטה היחסית ברשת הביאה את אנשי בזק לקבל עוד החלטה תמוהה: לכל בלוגר ניתנה זכות וטו על התגובות. "קבענו כמה כללים שבהם צריכים הכותבים והמגיבים לעמוד, כמו אי הוצאת לשון הרע ושמירה על סודות החברה", אמר גבאי. "אנחנו לא רוצים להפוך את הבמה הזו לזירה משתלחת, אלא לכלי ענייני שבעזרתו יוכלו העובדים להגיע ביתר קלות אל הדרגים הגבוהים ביותר ולתקשר איתם ברמה יומיומית. כבר עלו מאות טוקבקים, ורק בודדים אכן צונזרו. לעומת זאת, כמה וכמה הצעות מצוינות שקיבלנו יעלו בקרוב על שולחן הדיונים, והן אף עשויות לחסוך לנו כסף".

הכיכר לא ריקה

אם בבזק עדיין מתרגשים מהחידוש, במיקרוסופט מתרגשים הרבה פחות. אחת מטכנולוגיות המידע החברתיות העומדות לרשות העובדים (שגם נמכרת על ידי החברה), היא טאון סקוור (Town Square), רשת חברתית פנימית דמויית פייסבוק שהתחילה כפרויקט התנדבותי של אחד מאגפי החברה. בכיכר המיקרוסופטי רשומים כיום 10 אלף מ-90 אלף עובדי החברה. דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, חושב שרשת פנים ארגונית היא כבר מזמן לא רק תוספת נחמדה לחברה.

"אנחנו עדים לתופעה חדשה ומרתקת", אמר ימין. "ארגונים נהפכים ממקומות היררכיים ונוקשים יחסית למשהו ששייך לכולם - לעובדים, ללקוחות, לספקים ולכל הקהילה שסובבת את הארגון. במקביל נוצר מעבר מהקונצפט הישן, שקבע שכל המידע נמצא בידי המנהלים, לגישה הפוכה לגמרי - החכמה נמצאת דווקא בידיים של העובדים. הכלים הטכנולוגיים מאפשרים לעובדים לשבור מחיצות, להיחשף למידע ולחשוף אותו, לשבור מבנה גיאוגרפי וליצור הפריה הדדית. ברשת פנים ארגונית כל אחד יכול להציג את עצמו באופן יותר עשיר ולאפשר לידע ולזיכרון הארגוני להיות יותר זמינים על פני השטח. החוכמה והניסיון הקולקטיוויים באים לידי ביטוי הרבה יותר טוב מאשר בכל דרך אחרת שאנחנו מכירים".

"ברור לי שיש הרבה שכל למטה", מסכים גבאי. "צריך רק להציף אותו ולעזור לו להגיע למקומות הנכונים. אם עד היום ניסיון של עובד להציע הצעת ייעול היה עובר הרבה מאוד שלבים ולעתים נעלם בדרך, כיום הפניה ישירה, פשוטה, קלה ומהירה".

ובכל זאת אתם שומרים על איפוק משמעותי.

"כי זה כלי חדש שנמצא עדיין בבחינה, אם כי בשלב זה אנחנו מאוד מרוצים. השקענו כמה עשרות אלפי שקלים בודדים ומספר חודשי אפיון בכלי שנותן תמורה גבוהה. הפכנו את כל העובדים ליועצים, השטחנו את הפירמידה ויצרנו כלי שבעזרתו עובדים מרגישים שהם מסוגלים לתרום יותר, דבר שמחזק את הקשר בין העובד לארגון".

המתנגדים יגידו שעדיף שהעובדים יעסקו בעבודתם, כמו לענות לשיחות טלפון במוקד או לתקן תקלות, מאשר לשוטט ברשת פנימית, לקרוא בלוגים ולהגיב בהם.

"מבחינתי הם צריכים לעשות את שני הדברים. קריאת בלוג פנים ארגוני ומענה עליו זהה לכל פעילות מקדמת אחרת בתוך הארגון".

"כל ארגון חייב להיכנס לתחום"

אם הרשת הארגונית כל כך פשוטה, זולה ותורמת למה לא כל חברה רצה להקים אחת?

ימין: "כי קיים פחד אמיתי משינוי. אנחנו הופכים תופעה חברתית לכלי ניהולי כשאנחנו מעבירים טכנולוגיה שמשרתת את הנוער לעולם העסקי. המסנג'ר התחיל בבתים הפרטיים הרבה לפני שנעשה כלי שימושי בארגון, ואותו דבר נכון לגבי רשתות חברתיות. מי שלא נולד לתוך העולם הזה יתקשה לקבל את הכלי החדש. תפקידן של חברות הטכנולוגיה הוא לייצר כלים ידידותיים לכל משתמש. אני מסכים שבחברות של עובדי ידע כל העניין הזה יותר פשוט, בחברות שיש בהן גם עובדי ייצור זה קצת יותר מאתגר".

כיום בישראל יש יותר ארגונים שמרניים, כמו בנקים, שלא מאפשרים משלוח מיילים מטעמי ביטחון, מאשר חברות שנפתחות לטכנולוגיות מידע חברתיות.

"נכון, אבל ברור לי שכל ארגון חייב להיכנס לתחום, ולא מדובר בהשקעה גדולה. ההתפשטות של הטכנולוגיות האלה מאפשרת להביא את פינת הקפה המפורסמת לעמדת המחשב האישית. מנהל שעיניו בראשו מזהה כי זה המודל הבא לפיו ארגונים צריכים להתנהל - הוא יותר עשיר, פתוח ומתקדם. השיתוף יוצר מכפלת כוחות עצומה.

"נכון שיש ארגונים שחוששים מפגיעה בדיסקרטיות או מעדיפים שליטה מלאה בעובד ובמידע המועבר אליו, אבל גם הם יבינו שסוג כזה של שיח מעצים לא רק את הקשר בין העובד למנהליו, אלא גם את יכולות הארגון כולו. המחשוב העסקי הפך למחשוב חברתי. אי אפשר ולא כדאי להתעלם מהתופעה.


"תפסיקו לבלבל את המוח ותנו לעובד לעבוד"

ת', מנהל במפעל יצרני גדול , חושב שעדיף לעבוד מאשר לשוחח, גם אם זה שיח מקוון. "כל יום מגיעים חידושים טכנולוגיים שאולי מתאימים לחברות היי-טק, אבל לחברות שעובדות עם פסי ייצור עדיף להישאר בתחומים הישנים: שיחות פנים אל פנים עם העובדים, עידכונים בתחילת משמרת והודעות על לוחות. אם אתחיל לממן שעות גלישה לא נצליח לעמוד ביעדי הליבה שלנו - ייצור מוצרים שצריכים להגיע למדף. אני לא מזלזל בטכנולוגיה, אבל הכלים האלה הולכים לטעמי צעד אחד רחוק מדי. תפסיקו לבלבל את המוח ותנו לעובד לעבוד".



אנחנו והעולם 

"אם ישראל נכנסה לעניין הרשתות החברתיות באיחור אופנתי של שנתיים-שלוש, הרי שבתחום הרשתות הפנים ארגוניות אנחנו קרובים מאוד לאירופה וארה"ב", אמר ישראל בלכמן, סמנכ"ל חברת בלינק, המתמחה במדיה חברתית לארגונים. "חברות מתחילות להבין שזה כלי אסטרטגי של ממש, אבל יש עוד הרבה עבודה בחינוך השווקים".

מועטות החברות בישראל שמשתמשות בטכנולוגיות מידע חברתיות. בזק לקחה את הצעד הבסיסי ביותר והקימה בלוגייה, מיקרוסופט ואייבי מנהלות כלים מתוחכמים יותר, אך ברור שהדבר נעשה מכיוון שהן גם מתפרנסות ממכירתם, ואחרונה חביבה - אמדוקס. מחירה של רשת חברתית פנים ארגונית נע בין עשרות אלפי למאות אלפי שקלים.

הלקוחות הפוטנציאליים, לפי בלכמן שהוביל את פרויקט בזק, הם ארגונים שמגיעים בעיקר מתחומי הידע. "מחשב וחיבור לרשת הם תנאי בסיס", אמר. להצלחתה של רשת כזו דרושים כמה תנאים: מחויבות ההנהלה, אווירת פתיחות והענקת התחושה לעובדים שבאמת רוצים לשמוע אותם. לדברי בלכמן, "חשש ממניעים סמויים של עובדים ומסר מצד המנהלים שלא כדי להשתמש ברשת תפיל אותה מיידית".


עוד בנושא - הבלוגריות מקבלות פחות | ארקדי גאידמק פתח בלוג בתפוז | איך למשוך יותר קוראים לבלוג שלנו? | הבלוגרים שכל סטארט-אפ ישראלי צריך להכיר

לקבלת עידכונים מ-TheMarker IT, הרשמו לניוזלטר שלנו 

חזרה לדף הבית
פרסום

עשרת הגדולים


משרות הייטק עדכניות בשיתוף עם
שימושים:  דף הבית  |   RSS  |   אודות האתר  |   פרסום באתר  |   תקנון האתר
TheMarker:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   בעולם  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   המדריך למשקיע  
Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   קהילת תמיכה  
עכבר העיר:  עכבר העיר  |   סרטים  |   קולנוע  |   מסעדות  |   מתכונים  |   הופעות  |   פעילויות ילדים  |   הצגות  |   לילה  |   מסיבות  |   עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות  
לוח העיר:  דרושים  |   דרושים הייטק  |   נדל"ן  |   פרוייקטים חדשים  |   רכב  |   בעלי מקצוע  |   קח תן  
האתר פותח ע"יCoral.co.il