06:22
08.11.09

אמילי, את לא אמיתית

הגבול הדק שבין המציאות לדימיון. הכירו את אמילי | צלם: יח"צ

חברת Image Metrics הצליחה לחצות את "העמק המאויים": הגבול שגורם לאנשים לחשוש מדמויות אדם מדוייקות מדי שנוצרו באמצעות אנימציית מחשב

20.08.08 | 18:54  אור הירשאוגה
Internet

מה מוזר בסרטון שלפניכם?

"על מנת ליצור מערכת בעלת יכולות תעתוע שכאלו, נעזרו מפתחי החברה בצילומי וידאו של בני אדם שנותחו ופורקו לעשרות של תנועות נפרדות. זאת בשונה מן המערכות המדמות הקודמות שמבוססות על מעקב אחרי נקודות בפנים"

הסרטון החדש מבית Image Metrics מדגים את הקפיצה הבאה באיכות הגרפיקה במשחקי המחשב. השיפורים הניכרים באנימציה הממוחשבת הרגילו אותנו לצפות שהעולם המוצג בפנינו יתנועע כמו שאנו מכירים אותו, יציג ריבוי של אובייקטים ויציג צבעים הדומים לצבעים אותם אנו רואים ביומיום. מה שאיננו מצפים לו, לאחר שנים ארוכות של ציפייה ואכזבה, הוא דמויות אדם שתראינה אמיתיות.

עד לפיתוחים האחרונים האמונה הרווחת בקרב חברות האנימציה הייתה שכאשר הדמויות המואנשות הופכות לדומות מדי לאנשים אמיתיים הן הופכות גם למאיימות ומטרידות יותר, כשהן מזכירות לצופים מתים מהלכים יותר מאשר דמויות אדם. אמונה זו הובילה חברות רבות להפסיק ולנסות לפתח דמויות אדם הקרובות למציאות ככל שניתן. במקביל, דמויות האדם שהוצגו בסרטים ומשחקים הפכו אקספרסיוניסטיות יותר וריאליסטיות פחות.

אמילי, המוצגת בסרטון לעיל, מראה באופן חותך כי חברת Image Metrics הצליחה להתגבר על המחסום, שנודע בתעשיית הגרפיקה כ"עמק המאויים". שלא במפתיע נלקח השם של התופעה מכתביו של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, שכתב במאמרו "על המאויים", בין השאר, על תחושותיו של אדם לנוכח יצירות מלאכותיות המדמות אדם - כמו בובות חלון ראווה.

על מנת ליצור מערכת בעלת יכולות תעתוע שכאלו, נעזרו מפתחי החברה בצילומי וידאו של בני אדם שנותחו ופורקו לעשרות של תנועות נפרדות. זאת בשונה מן המערכות המדמות הקודמות שמבוססות על מעקב אחרי נקודות בפנים. בהמשך יצרו המפתחים את התנועות הנפרדות מחדש, כשכל תנועה מנוהלת בנפרד על ידי התוכנה. בשונה מצילום דיגיטלי מאפשר הפיתוח של החברה שליטה בפנים, תנועות והבעות.

"90 אחוזים מהבעיה זה לשכנע אנשים שהעיניים הן אמיתיות", סיפר מארק סטרקנברג, מנהל המערכות של החברה ל-Times Online. "קצב תנועות העין הוא עניין עדין מאד. בנוסף אנשים אמיתיים הם גם לא סימטריים. הפגמים הקטנים הם אולי לא הדבר הכי חשוב בפנים, אבל הם מה שגורם לנו להאמין שהדמות היא אמיתית", הוסיף סטרקנברג.

מבחינות רבות השיטה הטכנולוגית של Image Metrics חוזרת למעשה "אחורה" מבחינת השיטות הרווחות בתעשיית האנימציה כשהיא זונחת את החיישנים. למרות זאת, שיפור הרזולוציה של מקטעי התנועה יוצרת הדמיה אמינה בהרבה מבעבר. האם השיטה פועלת? העיניים אומרות שכן.


עוד בנושא - את מוכרת לי מפעם | דברו, המחשב מקשיב | לאן נעלמה הבינה המלאכותית | מחשב מחשב שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר? סטודנט מאוניברסיטת תל אביב הצליח לפתח תוכנה שמאבחנת יופי

לקבלת עידכונים מ-TheMarker IT, הרשמו לניוזלטר שלנו 

חזרה לדף הבית

עשרת הגדולים

שימושים:  דף הבית  |   RSS  |   אודות האתר  |   פרסום באתר  |   תקנון האתר
TheMarker:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   בעולם  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   המדריך למשקיע  
Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   קהילת תמיכה  
עכבר העיר:  עכבר העיר  |   סרטים  |   קולנוע  |   מסעדות  |   מתכונים  |   הופעות  |   פעילויות ילדים  |   הצגות  |   לילה  |   מסיבות  |   עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות  
לוח העיר:  דרושים  |   דרושים הייטק  |   נדל"ן  |   פרוייקטים חדשים  |   רכב  |   בעלי מקצוע  |   קח תן  
האתר פותח ע"יCoral.co.il