![]() | ![]() |
|


מיני, מיקרו, או שמא אולטרה - איך לעזאזל קוראים למחשבים הניידים שבתמונה?! | צלם: יח"צ
עבור חלק מהמשתמשים, במיוחד אלה שמבלים את מרבית זמנם בדרכים, הדור החדש של המחשבים האולטרה-ניידים הוא כמעט חלום שהתגשם. בכל מה שקשור לכתיבה, המקלדת הגדולה הופכת אותם לשימושיים הרבה יותר מטלפונים חכמים, והם קלים וזולים יותר ממחשבים ניידים סטנדרטיים. ה-Eee המקורי של אסוס למשל, כאשר הושק באוקטובר האחרון, עלה כ-400 דולר ושקל פחות מקילוגרם אחד.
אולם בעוד עיתונאים ומומחי תעשיה הרעיפו תשומת לב על המוצרים הללו, גורמים אחרים, ספקניים יותר, לא הפסיקו לשאול שאלות. לדוגמא, האם יש במכשירים הללו משהו מיוחד באמת, או שהם בסך הכול מייצגים טכנולוגיה ישנה באריזה חדשה? האם המשתמשים יתלהבו מהמחשבים הזעירים הללו באותה מידה כמו המומחים למיניהם, או שהם צפויים להיעלם כמו כל כך הרבה מוצרים אחרים שנחשבו בשעתו לדבר הגדול הבא? והשאלה המוזרה מכולם: איך לעזאזל קוראים להם?
"מוקדם מדי לדבר על המחשבים הללו כעל קטגוריה בת קיימא של מוצרים", אומר אבי גרינגארט, מנהל מחקר בתחום מכשירים ניידים בחברת Current Analysis. "אני כלל לא בטוח מה נתח השוק הפוטנציאלי שלהם, במיוחד לאור הופעתם של מחשבים ניידים קלים כגון ה-MacBook Air שלהם מקלדת גדולה יותר ואשר הופכים דקים וקלים יותר. לכך מתווספת העובדה שרבים מבצעים משימות רבות במכשירים סלולריים חכמים כגון ה-iPhone של אפל או סדרת ה-E של נוקיה".
שלא במפתיע, ספקים ואנשי תעשיה אחרים אינם מסכימים. "ה-Eee פונה לפלח שוק שהוזנח על ידי יצרניות המחשבים הניידים האחרות", אומר קווין הואנג, מנהל שיווק בחברת אסוס (Asustek Computer). לדוגמא, הרבה ילדים משתמשים במחשבים הניידים של ההורים שלהם, אבל הם כבדים מדי בשביל לקחת לבית הספר. במשקל 900 גרם, ילדים יכולים בקלות לשים מחשב אולטרה-נייד בתיק". הואנג מתעקש שעם הזמן קטגוריית מוצרים זו תתרחב ותקרוץ לסוגים רבים של משתמשים.
מחשבים אולטרה-קטנים - לא תופעה חדשה
אם מחשבים ניידים קטנים כגון ה-Asus Eee , MSI Wind , Everex CloudBook ו-HP Mini-Note 2133 גורמים לכם תחושה של דז'ה-וו, זה בגלל שהם לא המכשירים הראשונים שזה גודלם או צורתם. לדוגמא, חברת HP הציגה את ה-Omnibook 300 ב-1993, ומחשב מבוסס 386 זה משך קהילייה קטנה אך נאמנה של משתמשים.
בשלהי שנות ה-90', מספר חברות השיקו מכשירי צדפה שהיו מבוססים על חלונות CE (שנקראת כיום חלונות מובייל), כמו למשל סדרת ה-MobilePro של NEC. המכשירים הללו נראו כמו מחשבים ניידים זעירים, למרות שעשו שימוש במערכת הפעלה של מחשב כף יד, ויכלו להריץ גרסאות פשוטות בלבד של יישומי שולחן עבודה רגילים.
סוג אחר של מכשירים דומים הוא ה-UMPC (קיצור של ultramobile PC). המכשירים הללו, כדוגמת ה-OQO או ה-Samsung Q1 Ultra, שהחלו להופיע בשנת 2006, עושים שימוש בווריאנט של מערכת ההפעלה חלונות, ובדרך כלל מצוידים במסך מגע בגודל של כ-5 אינץ'. הם מעולם לא זכו לפופולריות רבה, אולי בגלל שמחירם בתחילה נע סביב ה-2,000 דולר וכיוון שהמקלדת שלהם אינה גדולה בהרבה מזו של טלפונים חכמים. עם זאת, המחירים בזמן האחרון ירדו לאזור ה-1,000 דולר, והם מצאו את מקומם בשוקי נישה כגון בתי חולים ומחסנים.
המחשבים האולטרה-ניידים החדשים שונים ממכשירי UMPC בכך שהם נראים ומתנהגים כמו מחשבים ניידים רגילים, רק קטנים וקלים יותר. אחד המוצרים שנחשב על ידי רבים כראשון המחשבים האולטרה-ניידים העכשוויים הוא מחשב ה-OLPC של ארגון One Laptop Per Child, המיועד לילדים במדינות מתפתחות. בשלב כלשהו ניהלה אינטל מגעים לספק מעבדים למיזם ה-OLPC, ומחשב ה-ClassMate של החברה נתפש על ידי רבים הן כמתחרה של ה-OLPC והן כאב טיפוס של גרסה מסחרית יותר.
אחד הדברים המוזרים ביותר בדור החדש של המחשבים הניידים הקטנים הללו הוא שאין שום הסכמה בדבר שמם. אינטל, שמעוניינת להיות ספקית השבבים הדומיננטית לשוק זה, קוראת להם נט-בוקס. "Netbooks הם מחשבים המיועדים לתקשורת באמצעות דוא"ל ומסרים מיידיים, לגלישה באינטרנט, ולצפייה בערוצי מדיה - דברים בסיסיים ביותר", אומר אניל נאנדורי, מנהל השיווק של אינטל לתחום המחשבים האולטרה-ניידים. אולם מתחרותיה של ענקית השבבים אינן מסכימות.
"Netbook זה מושג של אינטל", טוען טים בראון, מנהל תחום השיווק הבינלאומי ב-Via Technologies הטיוואנית. "אבל המחשבים הניידים הללו אינם רק עבור האינטרנט. אנחנו מעדיפים את המונח 'מיני-ניידים' (mini-notebooks)". הצעות אחרות שנזרקות לאוויר כוללות את השמות mini-laptop, ultraportable, ואפילו ultramobile (למרות שמונח זה משמש כבר לתיאור מכשירי UMPC).
דבר אחד לגביו מסכימים ספקים ואנליסטים הוא שמהכשירים הללו חולקים כמה וכמה תכונות משותפות. ראשית, גודל המסך המקסימלי שלהם הוא 10.2 אינץ', בניגוד למחשבים קלים ודקים כדוגמת ה-MacBook Air, שגודל המסך שלהם אינו קטן מ-13 אינץ'. שנית, המחשבים הללו מצוידים לעיתים מזומנות במערכת הפעלה מסוג לינוקס - אלטרנטיבה זולה יותר מחלונות (למרות שחלקם זמינים כיום גם עם חלונות XP, ולפחות את אחד מהם, ה-Mini-Note 2133 של HP, ניתן לקבל גם עם ויסטה). ולבסוף, הם זולים יחסית. כאמור, ה-Asus Eee PC המקורי עלה 400 דולר, מחיר זול באופן יוצא דופן עבור מחשב קל ובעל מאפיינים סבירים בהחלט.
טכנולוגיה לא זולה אחת בה מרבים לעשות שימוש במסגרת מחשבים אולטרה-ניידים היא רכיבי אחסון המבוססים כל זיכרון פלאש (SSD). שלא כמו דיסקים קשיחים רגילים (HDD), כונני פלאש אינם מכילים חלקים נעים. זה מאפשר להם להיות קלים יותר, לפלוט פחות חום, לצרוך פחות חשמל, ולעבוד מהר יותר. הבעיה עם כונני פלאש כיום היא שהם יקרים ובעלי קיבולת מצומצמת בהשוואה לדיסקים קשיחים סטנדרטיים, בעיה שתיפתר ללא ספק עם הזמן. על מנת לשמור על מחיר נמוך, מחשבים אולטרה-ניידים שמצוידים בכונני פלאש בדרך כלל אינם מציעים שטח אחסון גדול. ה-Eee המקורי למשל, הגיע עם כונן פלאש בנפח 4 ג'יגה-בייט, בקושי מספיק לאחסון כמה יישומים חיוניים וקבצי משתמש.
עם זאת, המאפיין המעניין ביותר של המחשבים הללו הוא ככל הנראה המעבדים שלהם, כמו למשל ה-Atom של אינטל, ה-C7-M של Via, וה-Nano, גם הוא מבית היוצר של Via, שתוכנן במיוחד להיות זעיר, זול, וחסכוני באנרגיה.
למרות המגמה ארוכת השנים לפתח מעבדים חזקים יותר ויותר, המעבדים אותם מפתחים עבור המחשבים הקטנים הללו אינם חזקים כלל. באופן ספציפי, שבבי האטום של אינטל וה-C7-M של Via יכולים לעבד בו-זמנית אך ורק פקודה אחת, ורק על פי הסדר. נאנדורי מאינטל אומר שלמעבד האטום יש 47 מיליון טרנזיסטורים, זאת בהשוואה ל-820 מיליון טרנזיסטורים הקיימים על מעבד מרובע-ליבות (quad-core) מתקדם.
הפשטות של השבבים הללו הופכת אותם למתאימים במיוחד עבור מחשבים אולטרה-ניידים. בתור התחלה, הם קטנים. שבב האטום כולו אינו גדול מ-22 מילימטרים רבועים - שבב מרובע-ליבות טיפוסי יכול להגיע לגדלים של 37.5 מילימטרים רבועים. בנוסף, זול מאוד לייצר אותם. נאנדורי אומר שאינטל מוכרת שבבי אטום ליצרניות מחשבים תמורת 44 דולרים לאלף חתיכות, זאת בהשוואה ל-183 דולרים לאלף מעבדים כפולי ליבה (dual-core).
והדבר החשוב ביותר הוא שכל הפשטות הזו משמעותה שהמעבדים צורכים מעט חשמל, מה שמאריך את חיי הסוללה. ה-Eee המקורי, שהיה מצויד במסך 7 אינץ', עשה שימוש במעבד Celeron M שהיה נפוץ במחשבים ניידים גדולים יותר, וזמן הפעולה של הסוללה שלו היה בין שלוש וחצי לארבע שעות. לשם השוואה, ה-Eee 901 החדש יותר, שמצויד במסך 8.9 אינץ' ומבוסס על מעבד אטום, מספק זמן סוללה של בין ארבע לשש שעות, כך לטענת היצרן.
כפי שניתן לצפות, יצרניות המחשבים עצמן מתעקשות שמחשבים אולטרה-ניידים הם הצלחה גדולה. "עד היום, אסוס מכרה יותר מ-2 מיליון מחשבי Eee, והדרישה ממשיכה להיות חזקה", אומר הואנג.
נתון זה, המייצג מכירות בכל העולם, לא מרשים את סטפן בייקר, אנליסט בחברת NPD Group, שעוקב בקביעות אחרי מכירות של מגוון מוצרים, כולל מחשבים ניידים. "2 מיליון יחידות אינו נתח משמעותי כאשר גודל השוק העולמי מסתכם ב-160 מיליון", אומר בייקר. הוא מוסיף שרק כ-200 אלף מחשבים אולטרה-ניידים נמכרו בארה"ב מאז חודש ינואר, ורבים מהם הוחזרו, קרוב לוודאי כיוון שחסרו כוח עיבוד וגודל תצוגה אותם מצפים אנשים לקבל ממחשב נייד. "היחידים שנשארים איתם הם כל מיני משוגעים לדבר שרוצים מחשב מבוסס לינוקס", טוען בייקר.
כמו גרינגארט, בייקר מפקפק ביכולת הקיום של הקטגוריה כולה בטווח הארוך, במיוחד לאור העובדה שיצרניות המחשבים האולטרה-ניידים מגדילות באופן קבוע את המסכים, ומעלות את המחיר. הדור החדש ביותר של המחשבים האולטרה-ניידים מבית היוצר של חברות כגון אסוס ו-MSI Computer מצוידים במסך 10.2 אינץ', ומחירם נע בין 600 ל-800 דולר. ה-Eee 1000 למשל, ששוחרר לאחרונה עולה כ-700 דולר. "אם תשימו את אחד המחשבים הללו בחנות, הוא לא יראה טוב ליד מחשב נייד חזק יותר בעל מסך 15 אינץ' שנמכר במאה דולר יותר", מסכם בייקר.
אולם אפילו הספקנים מסכימים שהשוק עדיין אינו יציב. קודם כל, עוד מחשבים אולטרה-ניידים עושים את דרכם למדפי החנויות (חברת לנובו למשל, הודיעה על מספר דגמים משלה). בנוסף, רבים מעריכים שמחירם של המחשבים הללו ילך וירד עם הזמן. "נכון לעכשיו, המחירים נעים בין 300 ל-800 דולר", אומר בראון. "בשנה הבאה, הטווח ירד ל-200 עד 700".
אבל השינויים הגדולים ביותר, אלה שעלולים לגרום למחשבים אולטרה-ניידים לאבד את המומנטום או אפילו להיעלם כליל, עשויים להיות גודלם וצורתם של המכשירים הסלולריים העתידיים. אינטל מפתחת גרסה שונה מעט של מעבד האטום המיועדת למכשירי אינטרנט ניידים (mobile Internet devices, או בקיצור MID), שהם בערך בגודל של מחשב כף יד, ומצוידים בקישוריות מובנית לאינטרנט. עד היום ה-MID הידוע ביותר הוא ה-N800 של נוקיה, אולם אינטל טוענת כי חברות רבות נוספות עובדות על מכשירים דומים. חברת המחקר Allied Business Intelligence חזתה לאחרונה כי 50 מיליון מכשירי MID ימכרו כל שנה עד שנת 2013, במיוחד כאלה המבוססים על מערכת ההפעלה לינוקס.
כמו כן, אתם יכולים לצפות ליותר קישוריות. כמה יצרניות של מחשבים אולטרה-ניידים כבר דיווחו כי הן מכניסות תמיכה מובנית ברשתות דור 3. מכשיר אחד מסוג זה, ה-G10IL של חברת Elitegroup Computer Systems הטיוואנית כבר נמצא בשוק. לטענת בראון, לפחות ספקית סלולרית אחת בארה"ב, ספרינט-נקסטל, שוקלת ברצינות לא רק למכור מחשבים אולטרה-ניידים בעלי תמיכה ברשתות דור 3, אלא אפילו לסבסד את מחירם. הספקיות הסלולריות אוהבות את הרעיון הזה כיוון שהוא יסייע להן למכור את שירותי הדור השלישי שלהן.
במילים אחרות, בין אם הדור הנוכחי של המחשבים האולטרה-ניידים הוא הצלחה או כישלון, אנחנו בסך הכול בתחילתו של תהליך מעבר למכשירים קטנים ותקשורתיים יותר שילכו ויתקרבו לחלום הרטוב של כל אותם משתמשים שנמצאים כל הזמן בדרכים.
עוד בנושא - המחשבים האולטרה-ניידים מסתערים על השוק | לנובו מציעה מחשב אולטרה-נייד ב-399 דולר | סקירה: Asus Eee 1000 | המחשב הנייד הזול בעולם: ימכר ב-130 דולר |
עשרת הגדולים