מלך ההנפקות של הדוט.קום חוזר לעמק הסיליקון

מוסר ההשכל: ילדים, היזהרו מאימייל. האגדה על פרנק קווטרון | צלם: TheMarker

פרנק קוואטרון, שהפך לסמל לבועת הדוט.קום בשנות ה-90, חוזר לעמק הסיליקון ומראה שגם מי שכשל והוספד יכול לעשות קאמבק

28.08.08 | 07:41  בלומברג

מאת אדוארד רובינסון, בלומברג

שלוש הילדות אשר התקבצו מסביב לאחד ממסכי המחשב במוזיאון הטכנולוגיה שבסאן חוזה נראו מתוחות. עוד רגע יופיע על המסך שאלון, שיבחן את הידע שלהן במחשבים. "מי המציא את האינטרנט?" הקשתה השאלה הראשונה. "ביל גייטס!!!" צווחו השלוש פה אחד.

התשובה הנכונה היא המדען הבריטי טים ברנרס-לי. מצד שני, אם השאלה היתה "מי הפך את האינטרנט למקור לעושר בלתי נתפש, שקרס לאחר שהתברר כי אין מאחוריו כלום?" התשובה היתה צריכה להיות "יו"ר המוזיאון - פרנק קוואטרון".

קוואטרון הוא מי שמסמל יותר מכל אדם אחר את בועת הדוט-קום של שנות ה-90. כבנקאי השקעות הוא הביא לגל הנפקות ראשונות לציבור של חברות טכנולוגיה מעמק הסיליקון, ונהפך למזוהה עם הפזרנות שליוותה את אותה תקופה.

קוואטרון, 52, נולד וגדל בדרום פילדלפיה, וסיים תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד. בשנים 1998-2003 הוא עמד בראש קבוצת בנקאות הטכנולוגיה של בנק קרדי סוויס פירסט בוסטון. ב-2000, בשיא הבועה, הצוות שלו ניהל השקעות ועסקות מיזוג ורכישה בשווי מוערך של 341 מיליארד דולר.

בשנה שבה סיים את תפקידו בבנק נקלע קוואטרון לתסבוכת משפטית כפולה. במארס הגישה נגדו התאחדות סוחרי האג"ח הלאומית (NASD) תלונה, שלפיה העניק מניות של הנפקות ראשונות למנהלים בכירים כדי לשכנע אותם לנהל את עסקיהם דרכו. באפריל האשימה אותו התביעה הפדרלית בהפרעה להליכי משפט.

ב-2004 הוא הורשע בהפרעה להליכי משפט, ונידון ל-18 חודשי מאסר. שנתיים לאחר מכן הוא זכה בערעור, והעונש בוטל. "הוא נהפך לנער הפוסטר של הבועה", אומר ריצ'רד קרמליך, שותף-מייסד של קרן ההון סיכון ניו אנטרפרייז מקליפורניה.

כעת, לאחר שצנח מפסגת בנקאות ההשקעות של החוף המערבי והביס את התביעה הפדרלית, החליט קוואטרון לשקם את הקריירה שלו. ב-18 במארס הוא הסיר את הלוט מעל החברה החדשה שלו: קבוצת קטליסט, שבסיסה בסן פרנסיסקו. החברה מתכוונת לייעץ לחברות לגבי רכישות וגיוס הון, לבצע חתמות של מניות ולהשקיע בעסקות בשיתוף קרנות הון סיכון וחברות אחזקה.

"פרנק מנסה להוכיח את חפותו", אומר בנקאי לשעבר בקרדי סוויס, שדיבר אתו על האפשרויות העומדות בפני קטליסט. "הוא נפל כמעט עד לתחתית, ורוצה להוכיח לעולם לא רק שהוא חף מפשע, אלא גם שהוא חזר".

הקריירה של קוואטרון מראה כיצד אדם בעל מוטיווציה שהגיע מרקע צנוע זכה בתהילה ובעושר בעזרת השילוב הנכון בין שכל לנחישות. עם זאת, מכתב התביעה של NASD עולה כי ממקומו בחזית אחת התקופות הטובות ביותר בהיסטוריה של השווקים הוא הצליח לפרוץ דרך מחסומים שנועדו להגן על המשקיעים מפני ניגוד עניינים.

"הוא היה הבנקאי החכם ביותר שהכרתי; הוא יכול להפוך חברות לזהב. עם זאת, הוא נתקל בקשיים כשהיה זה שחלש על כל ההיבטים של עסקי הנפקת המניות", אומר אנדי קסלר, אנליסט שעבד עם קוואטרון בבנק מורגן סטנלי בשנות ה-80, ועבר לנהל את חברת ניהול קרנות הגידור ולוסיטי קפיטל.

נסיקתו חסרת התקדים של קוואטרון - והנפילה המתוקשרת שבעקבותיה - משמשות תזכורת לכך שגם שמונה שנים לאחר התפוצצות בועת הדוט-קום וול סטריט עדיין לא הפנימה את לקחי העבר. בתקופת פריחת מניות הטכנולוגיה הנפיקו קוואטרון ובנקאים אחרים חברות שלא רשמו רווחים, לעתים קרובות תוך שימוש במחקרים מנופחים כדי ליצור שוק של מניות. כך טוענת NASD, שכעת היא חלק מרשות הרגולציה של תעשיית הפיננסים - סוכנות ממשלתית שמפקחת על חברות ועל אנשי מקצוע בתחום ניירות הערך.

המייל שהרס קריירה שלמה

המשקיעים נכוו קשות כאשר יותר מ-5 טריליון דולר התאדו מנאסד"ק בין מארס 2000 לאוקטובר 2002. כיום, עם קריסת שוק המשכנתאות, התאדו 3.5 טריליון דולר משוק הדיור מאז אביב 2006 - ושוק הדיור נמצא בשפל החמור ביותר מאז השפל הגדול.

כפי שהרשויות חקרו לפני כמה שנים את קוואטרון בחשד לעבירות, הן חוקרות כעת גורמים שקשורים למשבר המשכנתאות הנוכחי. ב-19 ביוני נפתח בבית המשפט הפדרלי בניו יורק משפטם של ראלף קיופי ומתיו טאנין, מנהלי קרנות לשעבר בבר סטרנס החשודים כי ביצעו הימורים ממונפים על ניירות ערך מגובים במשכנתאות. קיופי, 52, וטאנין, 46, חשודים כי במארס 2007 הטעו את הלקוחות בכך שדחקו בהם להמשיך להשקיע בזמן שהקרנות קרסו. שניהם הכחישו את החשדות.

ושוב, בנקאים מנוסים השאירו שובל של מיילים שנתפסו על-ידי החוקרים. מכתב האישום עולה כי במיילים קוננו הנאשמים על קריסתן של הקרנות בזמן שהציגו בפני המשקיעים תמונה שונה לגמרי.

"דואר אלקטרוני הוא המקום הראשון שבו מחפשים החוקרים כדי לנסות לגלות מה היתה הכוונה של האדם", אומר מיילס ארליך, תובע פדרלי לשעבר שעובד כעת במשרד עורכי הדין רמסי אנד ארליך. "מיילים הם מכרה זהב לחוקרים מזה עשור".

מייל אחד שכזה הצליח להכתים את הקריירה והמוניטין שטיפח קוואטרון במשך עשרות שנים. כאשר האשימה אותו התביעה הפדרלית בהפרעה להליכי משפט היא התבססה על מייל שכתב לבנקאי בקרדי סוויס פירסט בוסטון ובו ייעץ לו להשמיד רשומות חתמות.

קוואטרון העיד כי עשה זאת בתמימות ושלח את ההודעה בהתאם למדיניות ניהול המסמכים של הבנק. במשפט השני שלו, שנערך ב-2004, שאל אותו עורך דינו, ג'ון קקר, אם כתב את ההודעה כדי לסכל את החקירה. "בשום פנים ואופן לא", השיב קוואטרון. המושבעים לא קנו את התשובה, וקוואטרון הורשע.

ואולם שנתיים לאחר מכן ביטל בית הדין הפדרלי לערעורים את גזר הדין. בית המשפט מצא כי השופט שגה בכך שלא הסביר למושבעים כי כדי להרשיע את קוואטרון הם חייבים להיות משוכנעים כי כוונתו היתה להשמיד את המסמכים הקשורים לחקירה. וכך, קוואטרון זוכה בלי שבילה אפילו יום אחד במאסר.

200 מיליון דולר בשלוש שנים

שובו של קוואטרון עורר גל של ספקולציות בקרב מנהלי השקעות ויזמים, שתהו אם יוכל לשקם את המוניטין שלו ולהחזיר את הלקוחות שנהרו בעבר למשרדו שבפאלו אלטו. כל אלה קיבלו תשובה אפשרית שלושה שבועות לאחר שקטליסט נפתחה: מנכ"ל גוגל, אריק שמידט, מכר ותיק של קוואטרון, ביקש את עצתו בנוגע לאופן שבו תשפיע על גוגל הצעת הרכש העוינת של מיקרוסופט ליאהו, בסך 47.5 מיליארד דולר.

עם זאת, קוואטרון צולל למים בתקופה לא קלה בתחום שבו הוא מתמחה - הנפקות ראשונות לבורסה (IPO). מתחילת 2008 עד 28 ביולי הונפקו 383 חברות בעולם כולו, לעומת 702 בתקופה המקבילה ב-2007 - הקצב האטי ביותר מאז 2003. ברבעון השני לא בוצעו בארה"ב הנפקות ראשונות של חברות שגייסו כסף מקרנות הון סיכון, בראשונה מזה 30 שנה.

העידן שבו הובילו את שוק הפיננסים של עמק הסיליקון חברות קטנות וחזקות, כמו רוברטסון סטיבנס, מונטגומרי סקיוריטיס והמברכט אנד קוויסט, חלף לפני עשור. כיום שולטים בתחום בנקאות הטכנולוגיה הבנקים הגדולים: סיטי, גולדמן סאקס, מורגן סטנלי והמעסיק הקודם של קוואטרון - קרדי סוויס סקיוריטיס USA, שהוא חטיבה של הבנק השווייצי קרדי סוויס.

בנקים אלה, ביחד עם ליהמן ברדרס סקיוריטיס, העניקו ייעוץ ב-220 עסקות טכנולוגיה שערכן 348.7 מיליארד דולר ב-18 החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני - יותר מאשר כל 15 הבנקים הבאים ברשימה.

קוואטרון ייאלץ לנווט בסביבה שהוא עצמו תרם לשינויים בה. לאחר התפוצצות בועת הטכנולוגיה ביקשו הרגולטורים - בהובלת מי שהיה אז התובע הכללי של ניו יורק, אליוט שפיצר - לסיים את השימוש שעושה וול סטריט במחקר מוטה כדי לשוות ערך רב יותר למניות של לקוחות בנקי ההשקעות.

בדצמבר 2000 הרשויות הגיעו להסכם פשרה בסך 1.4 מיליארד דולר עם 10 בנקים, ובהם מריל לינץ', סיטי וקרדי סוויס, בלי שאלה נאלצו להודות או להכחיש כי פעלו לא כשורה. הרגולטורים הציגו את חטיבת הטכנולוגיה שבראשה עמד קוואטרון כאחת העברייניות הבולטות בקרדי סוויס פירסט בוסטון.

"במקרים מסוימים, חומרי השיווק והמכירות של קרדי סוויס פירסט בוסטון הבטיחו במפורש כי החברה תזכה למחקר חיובי אם תסכים להשתמש בשירותי הבנקאות של קרדי סוויס", טענה רשות ניירות ערך בהסכם הפשרה. כחלק מתנאי ההסכם נאסר על הבנקים להשתמש במחקרים כדי לזכות בלקוחות ולתגמל אנליסטים שמסייעים להם להשיג חוזי חתמות.

יותר מחמש שנים לאחר מכן טען קוואטרון כי הסכם הפשרה הגלובלי של שפיצר מונע מחברות שגייסו כסף מקרנות הון סיכון להיות מונפקות בשוק, משום שוול סטריט הפסיקה להעסיק אנליסטים כדי שיבנו תמיכה לחברות קטנות. בנאום שנשא ב-23 ביולי בכנס שנערך באוניברסיטת סטנפורד מתח קוואטרון ביקורת על ההסכם, שלדבריו יוצר הפרדה בין בנקאות ההשקעות לבין המחקר.

"התעשייה צריכה להגיש עתירה להסרת התקנות של שפיצר", אמר קוואטרון. "הן פוגעות ביכולת התחרותיות של המדינה שלנו מפני שהן מונעות מחברות קטנות גישה לאנליסטים שמבצעים מחקר. בסך הכל הוא לקח שני אנליסטים שאולי לא סיפרו לו את כל האמת והשבית את המחקר המכירתי לחברות שמנסות לשנות את העולם".

אחד האנליסטים שאליהם התכוון קוואטרון הוא הנרי בלודג'ט ממריל לינץ'. לאחר שהרשות האמריקאית לניירות ערך גילתה כי הטעה לקוחות עם מחקרים מוטים נאסר עליו לעבוד בתחום האג"ח והוטלו עליו קנסות בסך 4 מיליון דולר. השני היה ז'אק גרובמן, אנליסט מחברת סלומון סמית ברני, ששילם קנסות של 15 מיליון דולר וגם עליו נאסר לעסוק יותר בשוק הפיננסים לאחר שרשות ניירות ערך טענה כי פירסם מחקר שקרי כדי לזכות בלקוחות מתחום בנקאות ההשקעות.

את סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר מציע כיום לקוואטרון תחום הייעוץ למיזוגים ורכישות. בשנה וחצי שקדמו ל-30 ביוני נערכו בתעשיית הטכנולוגיה בארה"ב 60 עסקות בשווי של מיליארד דולר או יותר. שוויין הכולל של העסקות האלה מסתכם ב-280.5 מיליארד דולר - גבוה יותר מכל העסקות שבוצעו בשנים 1999-2000. אז בוצעו 83 עסקות דומות בשווי של 265.7 מיליארד דולר בלבד.

חברות אינטרנט שגייסו כסף מקרנות הון סיכון, כמו פייסבוק ולינקדאין, עומדות לצאת להנפקות או להיכנס לעסקות של מיזוגים ורכישות. בתוך כך, המשקיע המיליארדר קרל אייקן ימונה ליו"ר מועצת המנהלים של יאהו לאחר קרב שליטה שניהל להחלפת מועצת המנהלים של ענקית האינטרנט. הנוכחות שלו עשויה לשנות את החלטת מיקרוסופט בנוגע לרכישת יאהו.

הנכס העיקרי של קוואטרון הוא הרשת שטיפח במשך 22 שנות הקריירה שלו בחוף המערבי. הוא עבד עם חלוצים כגון גורו קרנות ההון סיכון ג'ון דואר מקליינר פרקינס אנד באיירס, שהשקיע בנטסקייפ ובגוגל; עם מייסד אמזון ג'ף בזוס; ועם היזם המיליארדר ג'ים קלארק. קוואטרון סייע להפוך חבורה של ילדי מחשבים למרכז היקום הפיננסי.

והוא גם הרוויח. לאחר זיכויו הועברו אליו תשלומים של כ-100 מיליון דולר שעוכבו בשל ההאשמות נגדו. אלה נוספו ליותר מ-200 מיליון דולר שהרוויח בקרדי סוויס בשנים 1998-2001.

מכונת הנפקות ראשונות

פרנק פיטר קוואטרון היה תמיד אדם שאפתן. הוא גדל בסטלה מאריס, שכונה איטלקית של בני מעמד הפועלים. אביו עבד במפעל טקסטיל ושימש נציג ועד העובדים. אמו היתה עקרת בית. "פרנק לא גדל עם כסף, אבל הוא היה חכם והבין איך להשיג הרבה", אומר פרנק מטוזו, 59, שמשפחתו מנהלת חנות באזור מזה 46 שנה.

את הצעד הראשון בדרך להשגת העושר עשה קוואטרון ב-1969, כאשר נרשם למכינה הפרטית סיינט ג'וזף שבצפון פילדלפיה. כשנבדקו מבחני הקבלה של 900 המועמדים התברר שהוא אחד מ-15 המצטיינים - דבר שזיכה אותו במלגה לארבע שנים. הנרי בנדר, שלימד במכינה באותם ימים, מספר כי קוואטרון הצעיר בחר ללמוד יוונית עתיקה בנוסף ללטינית - שהיתה מקצוע חובה - והתבלט כבעל משמעת עצמית כבירה.

קוואטרון סיים את לימודיו באוניברסיטת וורטון ב-1977, ועבר לניו יורק כדי לעבוד כאנליסט למימון עסקי במורגן סטנלי. המשכורת השנתית שלו היתה 12.5 אלף דולר. כאשר חזר למורגן סטנלי לאחר שסיים את לימודי התואר השני באוניברסיטת סטנפורד משכורתו זינקה ל-35 אלף דולר בשנה. הוא ואשתו דניס, גם היא ילידת דרום פילדלפיה, עברו לגור בקליפורניה.

קוואטרון הסתגל במהירות לחיים בחוף המערבי. הוא למד את שפת יזמי הטכנולוגיה וחבר אליהם במשחקי גולף ופוטבול. את חליפות ועניבות הבנקאי החליף בחולצות הצווארון הפתוח של עמק הסיליקון.

הוא חתר ללא הרף לסגירת עסקות, ובהן סיסקו ב-1990 ונטסקייפ ב-1995. סיסקו נהפכה ליצרנית הגדולה בעולם לציוד אינטרנט, ומנייתה הניבה תשואה שנתית ממוצעת של 36% מאז שהונפקה לציבור. הדפדפן של נטסקייפ הפך את האינטרנט לתופעה בינלאומית.

מנהל קרנות סיכון שעבד עם קוואטרון מספר כי הבנקאי השאפתן עבד ימים כלילות, ויצא לא פעם לוואשינגטון בטיסות לילה כדי לעבור על מסמכים עם בכירי הרשות לניירות ערך. לדבריו, בפגישות שנערכו לקראת הנפקה או רכישה קוואטרון היה פותח בהמלצה תמציתית. לעתים קרובות נערכו הישיבות בהשתתפות עשרות בנקאים, מנהלים ועורכי דין, והדיונים נמשכו שעות ארוכות. ואולם במקום להפגין סימנים של חוסר סבלנות, נראה כי לסבלנותו של קוואטרון אין קץ. "זה היה נראה כאילו הוא ממש האט את קצב פעימות הלב שלו, ורק חיכה שאנשים יבינו את מה שהוא אמר מלכתחילה", אומר המנהל. בסופו של דבר, הדיונים הסתיימו בכך שהרעיון של קוואטרון התקבל, בדיוק כפי שניסח אותו בתחילת הפגישה.

באפריל 1996 הקימו קוואטרון וסגניו, ויליאם בריידי וג'ורג' באוטרוס, יחד עם דויטשה בנק את קבוצת DMG טכנולוגיות. קוואטרון עמד במקביל הן בראש צוות המחקר והן בראש צוות בנקאות ההשקעות - ובכך, לטענת NASD, פרץ את ההגנות שתוכננו למנוע ניגוד עניינים.

הוא לא נשאר שם זמן רב. הוא וצוותו, שמנה אז 130 איש, ערקו ביולי 1998 כאיש אחד לקרדי סוויס פירסט בוסטון והקימו את קבוצת הטכנולוגיה של הבנק. בשנים 1999-2000 ייצרה קבוצת הטכנולוגיה כ-12%-15% מהכנסות הבנק, שהסתכמו ב-22 מיליארד דולר - כך אמר פיליפ ראיין, שהיה אז סמנכ"ל הכספים של הבנק, בראיון לבלובמרג ב-2003.

קוואטרון, שקיבל יד חופשית בחלוקת הבונוסים בבנק, יצר מכונת הנפקות ראשונות לציבור שכמותה לא נראתה מעולם בוול סטריט. אנליסטים של מחקר, שמשתכרים בדרך כלל 100-250 אלף דולר בשנה, היו יכולים לגרוף 5-10 מיליון דולר אם תרמו להשגת לקוחות בנקאות השקעות.

עד קיץ 2000 קדחת הנפקות הדוט-קום צמחה לממדים כה עצומים, עד כי קוואטרון ועמיתיו הנפיקו חברות שלא מכרו דבר ולא הרוויחו אגורה. כאשר משקיע גדול כמו מייקל דל, מייסד ומנכ"ל יצרנית המחשבים דל, חיפש מניות חמות - קוואטרון יצא מגדרו כדי לספק את הסחורה.

"הצוות שלי מוסר לי שאתה מעוניין באופן אישי שזרוע ההשקעות של דל תזכה לנתח משמעותי בהנפקה הראשונה לציבור של חברת קורביס", כתב קוואטרון באימייל שנשלח ב-2000. קורביס היתה חברת סיבים אופטיים שעדיין לא ביצעה ולו מכירה אחת.

הזדמנות נדירה

"אני שמח שהוא חזר. יש לו תשוקה למשחק", אומר זאק רינת, מייסד חברת מודל אן - יצרנית תוכנה שעשויה לצאת להנפקה ראשונה לציבור בשנה הבאה. רינת ביקש את עצתו של קוואטרון כאשר מכר ב-1998 את חברתו הקודמת, נטדינאמיקס, לסן מיקרוסיסטמס.

"השאלה שניצבת כעת בפני קוואטרון היא אם העבר שלו ישפיע על המשקיעים", אומר פיליפ פאן, מרצה לכלכלה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבלטימור שמתמחה בניהול חברות. לדברי פאן, חברות ומשקיעים מוסדיים עשויים לסרב לעשות עמו עסקים, אף שניצח את הממשלה בבית המשפט.

"עמק הסיליקון עמוס בסיפורים של אנשים שעברו מכישלון להצלחה", אומר פאן. "עם זאת, הכישלון של קוואטרון הוא מוסרי, וייתכן כי יפגע פגיעה אנושה במוניטין שלו".

ארץ הטכנולוגיה ידועה בשל האובססיה שלה לרעיון כי אדם יכול להיכשל ולהתחיל מחדש. לאחר שעמד בארבע שנות מאבק משפטי זכה קוואטרון בהזדמנות נדירה להתחיל מחדש. כעת, מי שהיה פעם כוכב מנסה לחזור למעמדו הקודם בלי להשתמש בפעולות שסייעו להצלחתו. אפילו לאחר כל הזמן שעבר, האתגר הגדול ביותר שעומד בפני קוואטרון עשוי להיות היכולת שלו להתגבר על ההשלכות של מייל ששלח לפני כמעט שמונה שנים.

עוד בנושא - "ההמצאה הגדולה הבאה תבוא מישראל" | לעבוד בירושלים, להרגיש בסיליקון ואלי | גוגל מתכוונת להקים קרן הון סיכון: תשקיע ולא רק תרכוש

לקבלת עידכונים מ-TheMarker IT, הרשמו לניוזלטר שלנו 

פורמט להדפסה

שלח באימייל

חזרה למעלה

כתובת המייל של השולח:
כתובת המייל של הנמען:
נושא ההודעה:
תוכן ההודעה:קישור לכתבה: <a href='http://it.themarker.com/tmit/article/4320'>http://it.themarker.com/tmit/article/4320</a>

סגורשלח

0 תגובות ב-0 דיונים

מחבר:יש למלא מחבר
נושא:יש למלא נושא

תוכן:

בהגיבי על הכתבה הנני מסכים לתוכן ההצהרה