 |  |
|
המהפכה הבאה של יבמ
מאמינים ב-XIV. רודני אדקינס, סגן נשיא בכיר ואחראי על פיתוח המוצרים ביבמ העולמית | צלם: יח"צ
רודני אדקינס, סגן נשיא בכיר ביבמ העולמית, אומר כי שרתים בעלי נפחי אחסון אדירים, שמהם ניתן לשלוף מידע במהירות, הם הבסיס למהפכה הטכנולוגית הבאה. ל-XIV הישראלית, שנרכשה על ידי יבמ, יש חלק משמעותי בשינוי
31.08.08 | 11:04Storage | Hardware
"בקרוב מאוד נראה מחשבים נישאים עם יכולות גרפיות בלבד - כל יכולות העיבוד ייעשו בשרתים מרוחקים", חוזה רודני אדקינס, סגן נשיא בכיר ביבמ העולמית. המחשבים הרזים שאליהם מתייחס אדקינס הם חלק מהמגמה העולמית של "מחשוב מתוך ענן", או מחשוב עננים (Cloud Computing) - העברה של יכולות מחשוב מן המחשב האישי אל חברות ספקים.
המגמה, שיש שמגדירים אותה כמהפכה הבאה אחרי האינטרנט, הופיעה בעקבות התרחבותם של ערוצי האינטרנט ובעקבות שכלולים בתחומי החומרה והשרתים. התחזקות המגמה אף הביאה להשקעות מסיוויות בבנייה של חוות שרתים אדירות היקף הנבנות על ידי חברות כמו גוגל, דל ויבמ.
"כשאנחנו בוחנים 40-50 שנה של מחשוב, אנחנו מזהים שלושה עידנים. בשנות ה-60', התחום אופיין במחשוב מרכזי, כמו מחשבי המיינפריים שפעלו בארגונים. בשנות ה-80' נולד עידן השרת-לקוח, כאשר מחשבים הגיעו אל השולחנות של משתמשים אישיים. כעת אנו נכנסים לעידן שלישי - עידן של וירטואליזציה של המחשוב - לוקחים מערכת ריכוזית ויוצרים בה מחיצות וירטואליות שמדמות סביבות עבודה שונות".
המוצר של יבמ מבוסס על טכנולוגיה ישראלית
העידן החדש מביא עמו גם אתגרים חדשים בתחום השרתים המתקדמים. אלה נדרשים לבצע יותר פעולות בזמן קצר יותר ויותר. צורך זה מלווה לעתים קרובות בדרישות גבוהות של נפחי אחסון ומהירויות שליפה. הדומיננטיות של אתרי ווב 2.0 - אתרים המבוססים על תוכן גולשים - הגדילה את מספר הארגונים שנחוץ להם נפח אחסון גדול, אך יצרה גם צרכים חדשים בתחום: שלא כבעבר, ארגונים אלה אינם ארגוני ענק והם אינם יכולים לעמוד בהוצאות הכרוכות.
אחת הדרכים שבהן נערכה יבמ לעידן החדש ולצרכיו היתה על ידי רכישתה של חברת XIV הישראלית, מפתחת מוצרי אחסון ייחודיים. החברה הישראלית, שפיתחה מערכת אחסון רחבת היקף שבנויה משילוב של דיסקים רבים עם נפח מצומצם באופן יחסי, נרכשה לפני כתשעה חודשים על ידי יבמ תמורת 300 מיליון דולר - סכום מדהים בהתחשב בכך שבחברה הושקעו עד לרכישה כשלושה מיליון דולר בלבד. ברמה האישית הוסיף אדקינס כי הוא "מאוד מרוצה מרכישתה של XIV".
לפני כשבועיים חשפה יבמ בראשונה את זמינותו לציבור של מוצר המבוסס על הטכנולוגיה של XIV. החשיפה, שבוצעה באתר של יבמ, זכתה לתגובות רבות, בהן של מתחרותיה של החברה שטענו ל"חשאיות" מוגברת בהשקת המוצר, ותהו על היתרונות ש-XIV סיפקה ליבמ. ואולם, לדבריו של אדקינס הטענות על "חשאיותה" של ההשקה אינן במקומן. "מדובר בגישה שכיחה ביבמ בתהליך ההצגה של מוצרים חדשים", מסביר אדקינס. "אנחנו מתחילים במכירות למגזרים מוגדרים ועובדים עם לקוחות בתחומים האלה במשך תקופה מסוימת לפני שאנחנו הופכים את המוצר זמין לכל. כך, אנחנו מתחילים במתכונת של הפצה מבוקרת - ועובדים עד לזמינות הכללית ללקוחות".
מרמת השבב ועד למערכת ההפעלה
במסגרת תפקידו ביבמ, מנהל אדקינס את פעילותם של כ-25 אלף עובדים. כחלק מאחריותו הוא מנהל את כל פעילות פיתוח החומרה בחברה בארבע שכבות - רמת השבב, תת-המערכת, השרת ומערכת ההפעלה. תחום השבבים נראה כקרוב במיוחד ללבו של אדקינס. כאשר הוא מתבקש לבחור בפטנט אחד מתוך 1,600 שאותם רשמה החטיבה שלו אשתקד, הוא בוחר לאחר התלבטות, בשורת פטנטים בתחום המזעור, המאפשרים לצמצם באופן משמעותי את קנה-המידה של שבבי העתיד. "אני מתלהב במיוחד ממודל מחשוב שיאפשר לנו למזער מוליכים-למחצה לממדים קטנים יותר", הוא אומר.
תחום נוסף שלוכד את דמיונו של אדקינס הוא תחום ארכיטקטורות השבבים התלת- ממדיות. עד לפני כמה שנים הוגבל הייצור של שבבים לעבודה בשכבות רכיבים אופקיות. בשיטה זו יצירת חיבורים אלקטרוניים בין רכיבים בשכבות שונות יוצרת מגבלה קשה על מספר הרכיבים שאותם ניתן לשלב בשבב. בטכנולוגיה של ארכיטקטורה תלת-מימדית מתאפשר קישור בין השכבות השונות באופן ריכוזי שמשפר את ביצועי השבבים.
"עד 2010 תצרוך הדמיה רפואית 30% מסך כל האחסון בעולם. רוב התמונות יהיו ארבע-ממדיות (תלת-ממדיות, על ציר הזמן - א"ה). עד 2010, יותר ממחצית תנועות המסחר במניות יתבססו על אלגוריתמים ממוחשבים".
אדקינס צופה כי היכולות החדשות יאפשרו לנו לעשות שימוש עם צורות ממשק שעוד לא הכרנו. "השוק נע לכיוון של שילוב טכנולוגיות קול כממשק למכשירי קצה. אנחנו עומדים בשלב שבו משאבי העיבוד הדרושים לכך ברמת מכשיר הקצה כבר זמינים. בדומה, נוכל למנף יכולות עיבוד כאלה למכשירי קלט המבוססים על מחווה ותנועה וכן הלאה". שוק ההיי-טק הישראלי תופס, לדעתו של אדקינס, מקום מרכזי בפיתוחים האמורים. "הארגון שלי כולל 35 מעבדות בכל העולם. בהשוואה בין ההשקעה לחדשנות, החברות שרכשנו בישראל ממלאים מקום מרכזי. לחברה כמו XIV יש תרומה מרכזית".
הפתרון של XIV הישראלית הגיע ליבמ בזמן הנכון
למשה ינאי, ששימש מנכ"ל XIV, יש היסטוריה ארוכה בתחום האחסון. ב-87', כשינאי החל את תקופת עבודתו ב-EMC, בחברה הועסקו אלף עובדים. כשעזב אותה, 14 שנה מאוחר יותר, היו בחברה 25 אלף עובדים והיא נסחרה בשווי שוק שהגיע ל-200 מיליארד דולר.
חלק ניכר מהגידול נבע ממכירותיה של מערכת האחסון סימטריקס, פיתוח של ינאי עצמו. ב-2002, תחת ההנהלה החדשה, היא נהפכה לחברה שמתמקדת ברכישות ובאחזקה ולא בפיתוח. השינוי הוביל לפרישתו של ינאי. עם שובו לישראל הקים ינאי את דיליג'נט. שנתיים מאוחר יותר מונה ינאי גם למנכ"ל של הסטארט-אפ XIV. דיליג'נט, שגייסה 50 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, נמכרה בתחילת 2008 ב-165 מיליון דולר ליבמ. על קניית XIV שילמה יבמ, המתחרה העיקרית של EMC בשוק האחסון, לא פחות מ-300 מיליון דולר.
XIV הצליחה, במובנים רבים, להיות במקום הנכון בזמן הנכון. החברה זיהתה צורך הולך וגובר בשוק לשרתי אחסון בארגונים בינוניים - ארגונים שלא יכלו להרשות לעצמם שרתים בעלויות שהיו קיימות בשוק. את הרעיון הבסיסי של מקימי החברה - חיבור יכולות מחשוב של מחשבים אישיים רבים לצורך יצירת כוח מחשובי מרוכז - כיוון ינאי אל תחום האחסון: המערכת של XIV עשתה שימוש במספר גדול של דיסקים "קטנים ומהירים" לאחסון מידע, במקום בדיסקים גדולים ואטיים.
השימוש במספר גדול של דיסקים קטנים, שדרש מערכת מיוחדת לניהול המידע, הקטין באופן ניכר את העלויות של שרתי האחסון, אך לא הקטין את נפח האחסון. תכונות אלה בדיוק הפכו את הפיתוח של החברה למתאים במיוחד לתקופת הווב 2.0, שבו אפילו אתרים זניחים זקוקים ליכולות אחסון אדירות, בעלויות נמוכות יחסית.
עוד בנושא - יבמ בנתה את תא הזיכרון הקטן בעולם | יבמ משיקה את טכנולוגיית XIV בחשאיות לא אופיינית | הפייסבוק של IBM |
לקבלת עידכונים מ-TheMarker IT, הרשמו לניוזלטר שלנו
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. ד"ר סמארטפון יעזור למטופל להתגבר על הדיכאון
- 3. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
- 4. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 5. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 6. Cloudyn הישראלית רוצה לטפל בכלכלת הענן
- 7. חלון הראווה הדיגיטלי של Pinterest
- 8. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 9. הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב
- 10. אורקל קונה את טלאו תמורת 1.9 מיליארד דולר במתקפה ישירה על סאפ
