29.10.08 | 16:57
מי צריך לחשוש בהון סיכון הישראלי?
הפסד של קרן קלפרס הוא רק סממן לשנה הגרועה שחוות קרנות הפנסיה האמריקאיות. וגם: השקעתם דולר אחד בהון סיכון למשך 20 שנה? התשואה שלכם תהיה טובה מהשקעה במדדים הציבורייםIsraeli Hi-Tech and Startups
 |  |
|
Israeli Hi-Tech and Startups
לא מעט רעש עשתה בימים האחרונים קרן קלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה. ובצדק. אף אחד לא האמין שבשנה החולפת יירד שווי הנכסים שלה בצורה כה חדה. שווי נכסיה הצטמק ב-50 מיליארד דולר. מה שאולי לא מובן לאנשים בתעשיית ההון סיכון והסטארט-אפים הישראלית הוא עומק המשבר של קרנות הפנסיה האמריקאיות. העיתונאית דברה ברוסטר מהעיתון פיננשייל טיימס מספרת בכתבה שפורסמה ב-26 באוקטובר כי תעשיית קרנות הפנסיה האמריקאיות עומדת בפני אחת השנים הקשות בהיסטוריה שלה. לפי חברת Northern Trust , במהלך תשעת החודשים האחרונים, עד ספטמבר, עמד ההפסד הממוצע של שווי נכסיה של קרן פנסיה ממוצעת בארה"ב על 14.8%. מאחר והנתונים אינם כוללים את התזוזות באוקטובר, ההפסד רק צפוי להעמיק.
ברוסטר מציינת כי מאז סוף 2002 היה ההפסד הגבוה ביותר הקודם לקרנות פנסיה בארה"ב היה 7.9%. מדובר בסכומים אדירים שגולחו. היקף תעשיית קרנות הפנסיה מורכבת מ-2,700 קרנות פנסיה שמנהלות 1,400 מיליארד דולר של 21 מיליוני עובדים. 40% מהן, מציין פיננשייל טיימס, לא יצליחו לשלם לעובדים את הפנסיה שעליה התחייבו.
יש לכך משמעות עמוקה עבור תעשיית ההון סיכון והסטארט-אפים הישראלית. מנהל באחת מקרנות ההון סיכון הישראליות מסביר כי הבעיה אינה נוגעת לקרנות הקיימות. "עסקים אמריקאיים מכבדים את ההתחייבויות שלהם", הוא אומר. "למרות שקלפרס הפסידה כ-50 מיליארד דולר, היא תכבד את ההתחייבויות שלה לקרנות. הבעיה היא עם התחייבויות לקרנות חדשות שמגייסות כעת. גורמי המימון המרכזיים בתעשיית ההון סיכון הישראלית הינם קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות השקעה של אוניברסיטאות (Endowments), קרנות של משפחות פרטיות (Family Offices), ובנקים. כל אלו ספגו הפסדים כבדים וחלקם נמצאים כעת ב'מצב הישרדות', בעיקר חברות הביטוח והבנקים. לקרנות הון סיכון יהיה קשה מאוד לגייס כעת כסף".
בנוסף, כל הגורמים שצוינו לעיל, המספקים למעשה את הדלק שבאמצעותו מתקדמת תעשיית ההון סיכון, הישראלית והגלובלית, פועלים בשיטת האלוקציה. זו יכולה להתבטא באופן גיאוגרפי - נאמר, בפיזור השקעות בארה"ב, ישראל והודו - או באפיק ההשקעה: מכשירים פיננסיים, נדל"ן וכו'. הגופים מפזרים את השקעותיהם וגיוון הוא מילת המפתח. פרייבט אקוויטי והון סיכון הם רק נדבך אחד שזוכה למימון מפיזור ההשקעות. כשהשקעות באפיקים מסוימים, כמו למשל מכשירים פיננסיים מסוג אג"ח מבוסס משכנתאות, הופכות לכישלון, נוצר מצב אנומלי והפורפורציה באלוקציית ההשקעות משתנה.
אם קרן פנסיה מחליטה לצמצם השקעותיה בעסקי הנדל"ן הכושלים היא תגלה שאחוז ההשקעה של כספיה המופנה לפרייבט אקוויטי והון סיכון גדל באופן לא פרופורציונלי. זה מצב לא טבעי, וגורמי המימון מתקנים את עצמם בהתאם. פיזור האלוקציה מתבצע מחדש והתוצאה היא שפחות כסף זורם לפרייבט אקוויטי והון סיכון, גם אם תעשייה זו לא מציגה הפסדים כבדים בדומה לתעשיות אחרות.
אפשר להסביר זאת בדוגמא פשוטה. נאמר שקרן פנסיה אמריקאית מנהלת 100 מיליארד דולר ומקצה 10% להשקעות פרייבט אקוויטי והון סיכון, קרי עשרה מיליארד דולר. נניח ששווי נכסיה הצטמק ב-25% וכעת ההון הפנוי להשקעות עומד על 75 מיליארד דולר. אותם עשרה מיליארד מהווים 13.3% מתוך ההון הכולל החדש (75 מיליארד דולר), ופתאום הם עולים על האלוקציה שתוכננה מראש (5%). התוצאה היא תיקון האלוקציה. נכון, אחד הפתרונות לתיקון האלוקציה הוא מכירת אחזקות לקרנות מסדר שני (Secondary Funds), אלא שאז הגוף הפנסיוני עושה זאת בהנחה לא מבוטלת.
מאחר ומדובר בגופים שלא נוהגים לבטל התחייבויות להשקעות קודמות, הבעיה היא בעיקר בקבלת התחייבויות חדשות. אותו גוף פנסיוני ימתין תקופה מסוימת עד שישקיע מחדש בקרנות פרייבט אקוויטי והון סיכון. כל הנתונים הללו מתחברים לעובדה המרה: קרנות הון סיכון ישראליות שמתכננות לצאת לגיוס ב-2009 או כאלו שעדיין באמצע גיוס, ייתקלו בלא מעט קשיים.
חומר קריאה למלעיזי VC
צבא הטוקבקיסטים עשה לו מנהג בשנים האחרונות: להגיב לכל כתבת הון סיכון המתפרסמת בכלי התקשורת הכלכליים בקיטונות של בוז. "קרנות הון סיכון לא מספקות את הסחורה", "הן בקושי מחזירות את השקעה למשקיעים", "אין קרן שמצליחה להגיע למכפילים של פי 10" - אלה הן רק חלק מהסיסמאות.
יש טעם בחלק מהדברים. מי שלא מכיר את ההון סיכון הישראלי עשוי לחשוב שמדובר בתעשיית משגשגת ומצליחה, בעיקר בשל האניגמטיות והחשאיות שהיא עוטה על עצמה. וכשלא מדברים על תשואה באופן פומבי - שכן עדיין אין בנמצא מדד בנצ'מרק שידרג ביצועי קרנות הון סיכון ישראליות, למרות ההבטחות איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי - זו כנראה התוצאה.
האמת היא רחוקה מכך. קרנות ההון סיכון הישראליות המדורגות ברבעון העליון מבחינת ביצועיהן הן היחידות שמצליחות להציג תשואה נאה למשקיעיהן. השאר הן קרנות הון סיכון כושלות או בינוניות לכל היותר. ובכל זאת, שאריות הבוץ ורגבי העפר שנזרקים לעבר התעשייה אינם מוצדקים. העדות הטובה ביותר לכך מגיעה מדו"ח עדכני שפורסם השבוע על ידי איגוד קרנות ההון סיכון האמריקאי ותומסון רויטרס. הנתונים מתייחסים לארה"ב ונוגעים למדדPEPI - קיצור שלPrivate Equity Performance Index. מדד זה בוחן את ביצועיהן של קרנות פרייבט אקוויטי, אשר הון סיכון הוא תת פעילות של תחום זה, ומנטר 1,941 קרנות פרייבט אקוויטי והון סיכון בהיקף כולל של 828 מיליארד דולר. המדד בדק קרנות ארלי סטייג' או סיד, קרנות מאוזנות וקרנות המשקיעות בחברות בשלבים מאוחרים.
מסתבר כי התשואה של כל הקרנות היא 16.9% במשך 20 שנה, מול תשואת ה-9.2% של מדד הנאסד"ק ותשואה של 8% של מדד S&P 500. הווה אומר, השקעתם דולר אחד בפרייבט אקוויטי והון סיכון - הוא ייצר לכם תשואה של כמעט 17%.
גם לגבי העשור האחרון, הנתונים מצביעים בבירור על התשואה העודפת שמתקבלת מפרייבט אקוויטי והון סיכון לעומת המדדים הציבוריים. מדד PEPI רשם תשואה של 16.6% בעשר השנים האחרונות מול 1.9% של הנאסד"ק ו-1.2% של ה-S&P 500. אגב, את התשואה הגבוהה ביותר ל-20 שנה רשמו ההשקעות בקרנות ארלי סטייג' וסיד - 21.4%. מאחר ותעשיית ההון סיכון הישראלית נוטה להתרכז בהשקעות מסוגים אלו, יהיה מעניין לבדוק בשנת 2013 האם בחלוף 20 שנה מאז שנולדה התעשייה הישראלית כתוצאה מפרויקט "יוזמה", היא מציגה תשואות דומות.
ואי אפשר לדבר על הון סיכון בימים אלה מבלי להזכיר גם את המשבר. הרבעון השני של 2008 רשם צניחה של 8.2 נקודות במדד PEPI, מ-13.3% ל-5.1%. הדו"ח החדש מצביע על כך שהצניחה ברבעון השני של תשואות הקרנות נובעת מסגירת חלון ההנפקות. "עדיין לא ראינו את מלוא ההשפעה של המשבר על תעשיית ההון סיכון", ציין מארק הנסן, נשיא איגוד קרנות ההון סיכון האמריקאי. עומק המשבר יתברר באופן חד יותר ברבעון הרביעי, בינואר ופברואר 2009.
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
מאמרים קודמים של גיא גרימלנד
- חגיגת החאפריות נגמרת
19.01.12 | 11:50
ניתוק 1,700 בתי עסק מהרשת לא מספיק: לחשוף מיהי ספקית האחסון שהתרשלה - טרכטנברג וההיי-טק הישראלי
25.10.11 | 09:27
זעקת המדען הראשי מוצדקת מאין כמותה. האם לא הגיע הזמן שהממשלה תקצה תקציבים ראויים גם להיי-טק? - אייפד VS קינדל פייר: האם לאפל יש ממה לחשוש?
03.10.11 | 11:08
הטאבלט של אמזון מציע מפרט טכני דל שאינו משתווה למתחרים; מחירו האטרקטיבי עשוי להפוך אותו למתחרה האמיתי הראשון לאייפד
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. ד"ר סמארטפון יעזור למטופל להתגבר על הדיכאון
- 3. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
- 4. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 5. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 6. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 7. Cloudyn הישראלית רוצה לטפל בכלכלת הענן
- 8. הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב
- 9. חלון הראווה הדיגיטלי של Pinterest
- 10. פרופ' ראובן גרונאו מונה כפרויקטור של משרד התקשורת - יקבל 300 אלף שקל
