![]() | ![]() |
|


בין שנת 2004-2007 צמחה לינוקס בשוק הישראלי ב-50% בשנה | צלם: יח"צ
קהילת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית נחשבה במשך שנים לקהילה חתרנית, המונהגת בידי אנרכיסטים, דוגמת ריצ'רד סטולמן, מפתח ה-GNU שקרא להחרים את התוכנות המסחריות. ואולם, מאז שנות ה-80 נראה כי פני הדברים השתנו מעט.
"כ-80% משורות הקוד הפתוח שנכתבות בעולם נכתבות בידי מפתחים בחברות וארגונים מסחריים", סיפרה אינה קוזנצובה, העומדת בראש צוות של 600 מפתחי לינוקס בחברת יבמ. ככלל, תפישת תוכנות הקוד הפתוח כאמצעי החותר תחת מאמציהן של חברות המחשוב הגדולות אינה הולמת, ככל הנראה, את פני הדברים. קרן לינוקס, האחראית על סטנדרטיזציה של תוכנת ההפעלה לינוקס, תוכנת הקוד הפתוח הפופולרית בעולם, פירסמה באחרונה דו"ח לפיו לינוקס עומדת בבסיסה של אקוסיסטמה כלכלית המראה על הכנסות של 25 מיליארד דולר בשנה.
בניגוד לתוכנות מסחריות (Proprietary Software), עליהן חלים חוקי זכויות יוצרים, הקוד הפתוח גלוי ומפורסם לכל. בחלק מן המקרים הוא גם נגיש לשינויים. קהילות המפתחים של תוכנות הקוד הפתוח פועלות כחלק ממערכות כללים מוסדרות, הקובעים אילו שינויי קוד יתקבלו כחלק מחבילת התוכנה הסטנדרטית ואילו לא.
"אין הבדל בין פיתוח לינוקס בארגונים גדולים לפיתוח הנעשה על ידי מתכנתים עצמאיים התורמים לקהילה", הדגישה קוזנצובה. "כשאנחנו מגישים שינוי לאישור, אין הבדל בתהליך הבחינה שעובר הקוד: למחליטים לא אכפת מזהות המגישים. אכפת להם מאיכות המערכת - ולכן ההחלטה תהיה אובייקטיווית לגמרי".
חברות קוד פתוח מסחריות, דוגמת רד-האט ונובל, מבססות את המודל העסקי שלהן על מכירת עדכוני תוכנה ושירותי תמיכה והכשרה. המודל לפיו פועלת חטיבת הקוד הפתוח של יבמ שונה במעט. "אנחנו מרוויחים על החומרה, תוכנת התשתית והשירותים הנלווים", מסבירה קוזנצובה. "כשאתה עובד בקוד פתוח, כולם מתחרים זה בזה - וכולם יכולים להשתמש באותם מוצרים. כדי להרוויח, אתה צריך לעשות משהו שמישהו אחר לא יכול לעשות. אם אתה יכול לספק את החומרה, התוכנה או השירותים הטובים ביותר - ולשלב ביניהם באופן היעיל ביותר - אתה תרוויח, ותזכה בלקוח. הערך של כל מוצר בפסיפס הזה אינו כרכיב בודד בפני עצמו, אלא כאבן בניין של משהו גדול יותר. אתה צריך להוסיף משהו נוסף, מיוחד משלך", היא מסבירה.
גם מיקרוסופט הצטרפה לחגיגה
הרחבת תאימות נראית גם כאינטרס העיקרי המניע את מיקרוסופט לחדור לתחום. "אנחנו מצויים בקשר הדוק עם קהילות הקוד הפתוח השונות - לא רק לינוקס. יש לנו שיתוף פעולה הדוק, למשל עם נובל. אנחנו מפעילים מעבדות תוכנה נרחבות שבוחנות תאימות בין רכיבי תוכנה של מיקרוסופט לבין תוכנות של ארגונים שונים הפועלים בשיטת הקוד הפתוח, כמו קרן מוזילה, סמבה, Zend, ואחרים", מספר מייקל סאליבן, מנהל אסטרטגיית הפלטפורמה של מיקרוסופט במזרח התיכון ואפריקה בראיון ל-TheMarkerIT.
פרויקטים של שיתוף פעולה בין מיקרוסופט וחברות הקוד הפתוח מקדמים חבילות מוצרים משותפות, אך לפי מנהל אסטרטגיית פלטפורמה בישראל, עמית כהן, "הרווח הישיר אינו המניע הראשון לסוג שיתופי הפעולה אלה".
"היחס לקוד פתוח ותרבות הקוד הפתוח מחלחל בכל הרמות של מיקרוסופט. אנחנו לומדים את דרכי ההתייחסות לאופן העבודה הזה. יש לכך מודעות ברמות הגבוהות ביותר של החברה", מציין סאליבן.
לפני כמה שנים הקימה החברה את האתר CodePlex, שמציע תוכנות קוד פתוח שאושרו על ידי מיקרוסופט. נכון לעכשיו מוצעים באתר כמה עשרות אלפי תוכנות. כהן מציין כי לפני כחודשיים ערכה החברה בישראל תחרות ליישומי קוד פתוח. "ציפינו לקבל כ-15 הצעות. בסופו של האירוע היו בידינו 200".
ההתייחסות לקוד הפתוח כחלק מהסביבה העסקית בולטת גם בגישה של יבמ ללינוקס. "ככל שיותר ויותר לקוחות מעוניינים להריץ לינוקס - יש דרישה לתוכנת התשתית שתפעל מעליו, ולתמיכה ביישומים הפועלים בסביבה הזאת. אנחנו מתחרים בשירותי התמיכה של רד-האט ממש כפי שאננו מתחרים בתוכנה הנוספת של נובל - כאשר כל ספק מוסיף את הערך המוסף שלו", מספרת קוזנצובה.
ואולם, את גישתה של יבמ קל יותר להשוות לזו של גוגל, מאשר לגישתה של מיקרוסופט. גוגל, שרק באחרונה שיחררה את האנדרואיד, מערכת ההפעלה למכשירים סלולריים, שנגישה באופן מלא למפתחים, אינה מסתמכת על מכירת תוכנות. גם גוגל וגם יבמ משתמשות בתוכנות הקוד הפתוח כדי לקדם את פלטפורמות וסביבות טכנולוגיות שנושאות עמן רווח לחברה. האנדרואיד תקדם את עסקי הפרסום של גוגל באמצעות מינוף השימוש באינטרנט במכשירים סלולריים, ואילו הלינוקס יכולה לשפר את יכולתה של יבמ למכור מוצרי חומרה.
לאחר שורת מפגשים עם קהילת הלינוקס בישראל, חוזה קוזנצובה כי "בשנים הקרובות תראו יותר ויותר יישומי ליבה-עסקית המבוססים על המערכת הזאת. אנשים בודקים שימוש בלינוקס תחילה ביישומים ארגוניים לא אסטרטגיים, כדי לרכוש ניסיון ולבנות יכולות - ואז מקדמים אותו למרכז המערכת. גם באירופה ובארה"ב, הלינוקס התחילה לפני כשש-שבע שנים מיישומים מחוץ לתחומי הליבה - והתפשטה משם לכם מקום".
צמיחה בשוק הישראלי
על פי הנתונים שאותם הציגה קוזנצובה, השוק הישראלי צומח בתחום הקוד הפתוח ב-6.8% בשנה. על פי נתוני IDC לשוק העולמי, לינוקס הוא מערכת ההפעלה הצומחת ביותר לשרתים. קצב הצמיחה הכלל-עולמי של לינוקס מסתכם ב-10% בשנה, בעוד חלונות מסתפקת בצמיחה של 6% בלבד. מי שמושך את מספרי הצמיחה של לינוקס בשוק העולמי כלפי מעלה, הן המכירות המהירות, בייחוד באסיה. צמיחת הלינוקס בישראל דומה, אם כן, לזו של שאר העולם בניכוי אסיה. הצמיחה הישראלית הזאת מרשימה במיוחד, אם להביא בחשבון כי הצמיחה במכירות חלונות בישראל מסתכמת ב-1.1% בלבד. בשנים 2004-2007 צמחה לינוקס בשוק הישראלי ב-50% בשנה.
"בישראל פועלות חברות היי-טק רבות שמובילות בתחום הפיתוחים בלינוקס, גם ברמה העולמית. זו מדינה מדהימה במחקר ופיתוח שנעשה כאן. בתחום האחסון החברות האלה מתמחות בטכנולוגיות הגריד. כך, למשל, רכשנו כאן את חברת דיליג'נט, שמערכת מניעת שכפול הנתונים שלה עובדת גם היא על לינוקס. יש בישראל חברות שמייצרות חומרת רשת תקשורת שמבוססת על לינוקס, כמו גם חברות טלקום שמבוססות על לינוקס. כל אלה, מבחינתנו, הם שוק אידיאלי", מסכמת קוזניצובה.
עוד בנושא - מיקרוסופט וקוד פתוח: וגר זאב עם פינגווין? | הכירו את הישראלי שמכר שתי חברות סטארט-אפ ב-600 מיליון דולר | מנכ"ל רד האט העולמית: "אנחנו בהחלט מתכוונים להילחם במיקרוסופט" |
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |