03.11.08 | 16:00
 |  |
|
סערה זוטא פרצה בסוף השבוע בתקשורת הישראלית בשאלה האם לשדר את הראיון עם הרוצח יגאל עמיר. רביב דרוקר מציין בבלוג שלו את רשימת התומכים: דן שילון, ניסים משעל, עמנואל רוזן, גדי סוקניק, יעקב אילון, מוטי קירשנבאום, ירון לונדון, עפר שלח. מנגד נמצאים רשימה מכובדת של עיתונאים, בינהם יאיר לפיד, סבר פלוצקר ורענן שקד שיצאו נגד פרסום הראיון.
בסופו של דבר הוחלט שלא לשדר את הראיון עם עמיר. תחילה היה זה ערוץ 2 שנמלך בדעתו ולאחר מכן פעל ערוץ 10 באופן דומה. הביקורת הציבורית גרסה שאין לתת לרוצח ראש ממשלה במה ציבורית, גם אם מדובר בראיון עיתונאי. אלא שהעיתונות כבר מזמן נתנה במה לרוצחים מתועבים: סמיר קונטאר במעריב, למשל.
היה מי שבכל זאת החליט לשדר ראיון עם רוצח ראש הממשלה. מדובר באתר ערוץ 7. בראיון לא נשאלו שאלות קשות ולא הובא סיפור המסגרת. בסך הכל הובא תמלול קצר של שיחתו של עמיר עם החוקר נתן גפן. זה האחרון, למי שלא מכיר, הוא מחבר הספר "עוקץ קטלני" ומפעיל אתר אינטרנט שכל תכליתו להציף ולהעלות בציבור תיאוריית קונסיפירציה שנועדה להטיל ספק באשמתו של עמיר ברצח רבין.
המחלוקת על אופן קיום הראיון היא לגיטימית. כל גוף תקשורת רשאי להגדיר לעצמו את הגבולות האתיים והמוסריים שבמסגרתם הוא פועל. ועדיין, לטעמי הערוצים המסחריים שגו כשלא שידרו את הראיון עם עמיר. מדוע? כי האמת היא שאין ממש טעם בצנזורה העצמית הזו. המציאות מלמדת שבסופו של דבר יגיעו דבריו של עמיר לציבור הרחב. לא רק יוטיוב, ישנם מספיק אתרי אינטרנט שיאותו לשדר ראיון וידאו עם עמיר - בלוגים, אתרים עצמאי או רשתות חברתיות - ולפרוס את משנתו. הצנזורה שהפעילו הערוצים לא רלוונטית למציאות של ימינו ומוטב לו היה הראיון משודר כשלעיתונאים יש את היכולת להקשות בשאלות ולהציב סימני אזהרה ברורים בפני הציבור.
הזנב הארוך של האינטרנט
ראיון עם יגאל עמיר יגיע בסופו של דבר לציבור הרחב. די להיזכר במספר דוגמאות מהשנה החולפת בהן הצנזורה פשטה את הרגל. התקיפה של הכור הגרעיני בסוריה פורסמה בתחילה רק בעיתונות הזרה. כך למדנו שמטרת התקיפה היתה כור גרעיני, לפי עיתון וושינגטון פוסט. בהמשך היה זה העיתון ניו-יורק טיימס שחשף פרטים נוספים. כלי התקשורת הישראלים היו רשאים רק לדווח מה כותבים עמיתיהם שמעבר לים, אבל הציבור הישראלי ידע כבר מזמן את מה שכביכול אסור היה לו לדעת. בפרשת רצח הילדה רוז הפעילה המשטרה צנזורה על הפרטים. כלי התקשורת הישראלים הסתפקו בדיווחים שמדובר בפרשה ש"תזעזע את המדינה". רק לאחר שהעיתון הצרפתי "לה פריזיאן" חשף את הפרטים, לא נותרה לבית המשפט ברמלה כל ברירה אלא להסיר את צו איסור הפרסום.
מה הלקח מכל זה? בעיקר שצנזורה, בין אם היא חיצונית או פנימית, לא ממש מתאימה למציאות של ימינו. אותו לקח נלמד גם במלחמת לבנון האחרון. החיילים הישראלים והאזרחים הלבנונים שידרו מידע באופן שוטף על מצב המלחמה, ב-SMS, בבלוגים, בתמונות ובקטעי וידאו שהועלו לאינטרנט.
ערוצים 2 ו-10 עוד מכונים משום מה "מהדורת השבט", אך הללו לא מבינים שמדובר במונח שאבד עליו הכלח. הפרגמנטיזציה של הציבור הישראלי מאפשרת לחלקיו השונים לצרוך מידע בכל אופן. צמיחת האינטרנט הרגה את הממלכתיות של ערוצי השידור הממלכתיים. אל תופתעו אם בקרוב יופיע הראיון של יגאל עמיר ביו-טיוב, ובמקרה כזה אולי כבר היה עדיף כן לשדרו בערוצים המסחריים.
הייתי, אגב, ממליץ לעיתונאי מיקי רוזנטל לנטוש את השאיפה לזכות להקרנה הציבורית. הזנב הארוך של האינטרנט בסופו של דבר יביא לכך שכמות הצופים שעשויה להגיע לסרט "שיטת השקשוקה" תעלה על זו שתצפה בערוצים המרכזיים.
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
מאמרים קודמים של גיא גרימלנד
- חגיגת החאפריות נגמרת
19.01.12 | 11:50
ניתוק 1,700 בתי עסק מהרשת לא מספיק: לחשוף מיהי ספקית האחסון שהתרשלה - טרכטנברג וההיי-טק הישראלי
25.10.11 | 09:27
זעקת המדען הראשי מוצדקת מאין כמותה. האם לא הגיע הזמן שהממשלה תקצה תקציבים ראויים גם להיי-טק? - אייפד VS קינדל פייר: האם לאפל יש ממה לחשוש?
03.10.11 | 11:08
הטאבלט של אמזון מציע מפרט טכני דל שאינו משתווה למתחרים; מחירו האטרקטיבי עשוי להפוך אותו למתחרה האמיתי הראשון לאייפד
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. חקירה רחבה במכס על הברחת סמארטפונים לישראל
- 3. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 4. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 5. שיעורים למתקדמים: רשתות חברתיות - הדור הבא
- 6. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 7. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 8. פיטורים בדאבל וריפיי: 15 עובדים זומנו לשימוע
- 9. בצלאל ויתרה על דרישתה מהתלמידים לרכוש מק
- 10. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
