 |  |
|
המשקיעים לקרנות ההון סיכון: אל תבקשו את הכסף
קלפרס, ששווי נכסיה הצטמק בכ-50 מיליארד דולר, היא רק דוגמה מייצגת | צלם: TheMarker
קרנות הון סיכון ישראליות שיבקשו כעת למשוך את הכסף מהמשקיעים, שמתמודדים עם מחנק האשראי בשווקים, עלולות לסכן את היחסים עם השותפים שלהן – ולשכוח מהם בעתיד
10.11.08 | 09:50Israeli Hi-Tech and Startups
באיזו מידה יכולות קרנות הון סיכון וקרנות פרייווט אקוויטי לסמוך על קרנות פנסיה אמריקאיות מהסוג של קלפרס כדי לקבל התחייבויות להשקעה? ככל הנראה במידה נמוכה, לפחות כעת. העיתון "וול סטריט ג'ורנל" פירסם בשבוע שעבר כי קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, קלפרס, מבקשת מחברות פרייווט אקוויטי להימנע או לפחות להאט את מספר הבקשות להון נוסף מעבר להון שעליו כבר התחייבה.
קלפרס מנהלת נכסים בשווי של 189.6 מיליארד דולר, ובחודשים האחרונים שווי הנכסים שלה הצטמק בכ-50 מיליארד דולר. קלפרס היא רק דוגמה מייצגת למצב שאליו נקלעו קרנות פנסיה וקרנות גידור והשקעה פרטיות בארה"ב. הן פשוט איבדו את התיאבון להשקיע בפרייווט אקוויטי והון סיכון. העיתון "וול סטריט ג'ורנל" מדווח כי גם קרן ההשקעות של אוניברסיטת הרווארד, המנהלת נכסים בשווי של 36.9 מיליארד דולר, מבקשת למכור התחייבויות השקעה בחברות פרטיות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר.
לא כולם מכבדים את ההתחייבויות שלהם
קלפרס אינה היחידה שקוראת בימים אלה לשותפים בקרנות ההון סיכון להימנע מ"לקרוא לכסף". העיתונאיות לורה קרוצר וסברינה ווילמר מפרסמות כי גם קרנות השקעה של אוניברסיטת בראון, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת דיוק, אוניברסיטת הארווארד ואוניברסיטת וירג'יניה שוקלות צעדים דומים.
רק לפני כמה ימים פורסם ב-TheMarker כי ככל הנראה המשקיעים האמריקאים יכבדו התחייבויות השקעה בקרנות פרייווט אקוויטי וקרנות ההון סיכון הישראליות, אך יימנעו מהתחייבויות חדשות. בכל מקרה בכוונת המשקיעים לפנות לאפיק הקרנות השניוניות (Secondary Funds) במידת הצורך.
אחד ממנהלי קרנות ההון סיכון בישראל אמר כי לא כל המשקיעים האמריקאים מכבדים את ההתחייבויות שלהם. "שתי קרנות שניוניות התקשרו אלי ואמרו שהם עובדים עם קרנות ישראליות, כדי לרכוש את אחזקות המשקיעים המוגבלים", ציין המנהל. גם לאחר משבר הדוט.קום, שאחריו היה מגזר הטכנולוגיה מצוי במיתון כבד, עדיין רוב המשקיעים בקרנות ההון סיכון עמדו בהתחייבויות שלהם.
גורם אחר מתעשיית ההון סיכון אמר כי אמנם נכון שקרנות פנסיה לא "ישברו" חוזה, אבל זו רק מחצית מהתמונה. "התמונה המלאה היא שכשקרן פנסיה גדולה, שמשקיעה באופן קבוע בהון סיכון, תרמוז לקרנות ההון סיכון שהיא לא יכולה כרגע לשחרר כסף, אזי קרנות ההון סיכון פשוט יידחו את ה-Call for Money (קריאה לכסף)".
קרנות ההון סיכון הישראליות לא יסכנו יחסים של שנים עם השותפים המוגבלים שלהן (Limited Partners) - אלה שמשקיעים בהן, ויחייבו אותם לעמוד בהתחייבויות שלהם. "מבחינת קרנות ההון סיכון הישראליות אין סיכוי שזה יקרה. עדיף שייסגרו כמה חברות פורטפוליו בגלל מחנק מזומנים, כל עוד היחסים עם השותפים המוגבלים נשמרים, כי הם אלה שיעזרו לסגור את הקרן הבאה מתישהו בעתיד. קרן שתבצע Call for Money לשותפים המוגבלים שלה, כשאלה במצב בעייתי, יכולה לשכוח מהם בעתיד".
בנוסף הוא מציין כי מצב דומה אירע בדיוק לאחר משבר הדוט.קום, כשבמקרים מסוימים השותפים המוגבלים רמזו לקרנות ההון סיכון הישראליות שהם מבקשים לדחות התחייבויות, וכמובן שהקרנות נענו להם.
מה המשמעות של כל זה? מעבר לאווירה הכללית המדוכדכת ששוררת בימים אלה בסצינת הסטארט-אפים וההון סיכון הישראלית (מה שבלט בכנס ג'ורני האחרון), נראה שתעשיית ההון סיכון הישראלית צפויה לעבור כמה שינויים בתקופה הקרובה.
קרנות ההון סיכון שנמצאות בהליכי גיוס (גם אלה שהשלימו סגירה ראשונה) צפויות לקבל "כתף קרה" מהמשקיעים. סביר להניח שאף קרן הון סיכון לא תצא לסכסוך מתוקשר בעניין הזה, אלא אם היא מודעת לכך שהיא לא מתכננת בעתיד לגייס כסף מאותו משקיע מוגבל, או שהיא יוצאת מעסקי ההון סיכון, ולכן אין לה סיבה שלא להתקוטט משפטית עם השותף המוגבל שמבקש לסגת מהתחייבותיו.
מחפשים משקיעים חדשים
בנוסף, קרנות ההון סיכון הישראליות שהתרגלו לפנות לקלפרס לבקשת השקעה (קלפרס השקיעה בישראל בעבר בכמה קרנות הון סיכון ישראליות, בהן: JVP, ג'מיני, פיטנגו, כרמל ונצ'רס, יזראל סיד ואייפקס - כנראה שהן ייאלצו לפנות כעת לגופי השקעה אחרים.
המצב של קלפרס הוא רק סימפטום לפסימיות והדכדוך ששוררים כעת בקרב גורמי המימון המרכזיים בתעשיית ההון סיכון הישראלית (קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות השקעה של אוניברסיטאות, קרנות של משפחות פרטיות ובנקים). יש לכך השפעה ישירה על הסטארט-אפים הישראלים. פחות כסף יגיע אליהם.
בכל פינה בכנס ג'ורני היה ניתן לשמוע את מנהלי ההון סיכון, למשל חמי פרס, אומרים שצריך לשמור את הכסף קרוב לחזה ולנסות לדאוג למקורות מימון מלבד קרנות ההון סיכון. אלה נמצאות כיום בלחץ כבד בשל המצב אצל השותפים המוגבלים. מצד שני, נדמה שהפסימיות ששוררת בקרב מנהלי קרנות ההון סיכון הישראליות היא מעט מוגזמת. מנהל באחת מקרנות ההון סיכון הישראליות אמר שערך בדיקה ומצא כי לנוכח גיוסי עבר של קרנות (לפני המשבר) יש כיום כ-2 מיליארד דולר פנויים להשקעה.
עכשיו כשהשווי נמוך וכמות הרעיונות הטכנולוגיים ששווה להשקיע בהם היא בלתי נדלית - זה הזמן להשקיע. אם קרן אומרת ליזם שהיא כרגע יושבת על הגדר ונמנעת מהשקעה, אין מה לחוש סימפטיה כלפיה. מדובר בשמרנות שלא הגיוני להפעיל אותה כעת. הקרנות הישראליות לא יחזירו את הכסף למשקיעים המוגבלים, ולכן זה הזמן לבצע השקעות חדשות. למה? כי לא מעט מחברות הטכנולוגיה המוצלחות ביותר נולדו במהלך משברים פיננסיים קשים.
עוד בנושא - הפסד הענק של קלפרס: סיבה לדאגה
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. ד"ר סמארטפון יעזור למטופל להתגבר על הדיכאון
- 3. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 4. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 5. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
- 6. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 7. הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב
- 8. Cloudyn הישראלית רוצה לטפל בכלכלת הענן
- 9. פרופ' ראובן גרונאו מונה כפרויקטור של משרד התקשורת - יקבל 300 אלף שקל
- 10. חלון הראווה הדיגיטלי של Pinterest
