14:27
09.02.12
נועם הניג 10.11.08 | 16:30

התשובה למשבר – השקעה בסביבת העבודה

איך תוציא מהתכניתן שלך את המקסימום? שיפור מתמיד של התנאים הסביבתיים יגביר את הפרודוקטיביות שלו ויצדיק את השכר הגבוה שמשולם לו
Career

מאת נועם הניג, מנכ"ל חברת פאיירפלאי המספקת פתרון להסבה אוטומטית של מערכות מסביבת מג'יק לסביבת NET. באמצעות טכנולוגיית Firefly.Box

"צג המחשב הפך להיות סמל סטטוס. איש המכירות והמנכ"ל מקבלים את המסך הגדול קודם לתכניתן, איש המקצוע שעובד עליו הכי הרבה, ושצריך אותו על מנת להגביר את תפוקתו. מסך הוא כלי עבודה ולא סמל סטטוס!"

אין זמן טוב יותר מעתות משבר כדי לבחון, ואם צריך לנפץ, אמירות שגורות ואוטומטיות המפוזרות השכם והערב על ידי בעלי תפקידים כאלה ואחרים בארגונים.

אחת התפיסות האלה, ואולי המובילה שבהן היא "עת משבר היא עת לקיצוצים בהוצאות וחיסכון בעלויות". מייד עם סימני התדרדרות המצב הכלכלי, נשלפת חרב הקיצוצים ומונפת בידי איש הכספים: "מוציאים רק מה שהכרחי", "אנחנו בוחנים שלוש פעמים כל הוצאה" וקלישאות דומות הופכות להמנון הקרב והעובדים מיישרים קו או מחליפים מקום עבודה.

בעולם התכנה בהחלט יש מקום לפקפק בגישה זו, ולשקול ראייה שונה לחלוטין של המציאות כפי שתוצג בהמשך. בעולם התוכנה של היום, אנשי הכספים של הארגון הם במידה רבה נותני הטון. תחשיבי כדאיות, הכרה בהכנסה וגבייה מוצלחת הפכו לאבני יסוד בהתנהלותן של חברות תוכנה. אך עדיין, עולם יצירת התוכנה נשאר עלום לאיש הכספים. חשוב להפנים שאיש תוכנה הוא ממציא לכל עניין ודבר, ועבודתו דומה יותר לזו של קופירייטר מאשר פועל ייצור.

לשינוי תפיסתי זה השלכות מרחיקות לכת, שלא את כולן אסקור במסגרת הנוכחית. האקסיומה הראשונה הנובעת מהכרה זו, היא שמקסום התפוקה של אנשי התוכנה בארגון הוא המפתח להצלחת הארגון, בוודאי בעתות משבר בהן אין הנחות לבינוניות בביצועים ובהישגים.

לאיכות הקוד אותו יוצר איש התכנה משמעות קריטית עבור ארגון תוכנה. ההבדל בין פרויקט מוצלח ורווחי, מוצר מצליח ונמכר לפרויקטים, לבין מוצרים כושלים ומפסידים, נמצא ביכולת של אנשי התוכנה בארגון לספק את התוצרים הרצויים בזמן ובאיכות הנדרשים. היכולות היצירתיות של אנשי התוכנה בארגון הן היתרון התחרותי שלו, ואלה יכולות לעשות את כל ההבדל בין ארגון מצליח לכושל.

ההוצאה העיקרית של ארגון היא שכר עבודה. מצד אחד, תכניתן משתכר בין 15 ל-40 אלף שקל בחודש. מצד שני, מעט מאד מחשבה מושקעת בכסף למיקסום התפוקה של התכניתן. כל זה נכון לגופים העוסקים ביצירת תוכנה, ונכון על אחת כמה וכמה בצוותי תוכנה In-house.

להלן מספר הצעות ליצירת סביבת עבודה פרודוקטיבית לתכניתן, על מנת למקסם את תפוקתו, וכדי להצדיק את השכר הגבוה שמשלמים לו. עיקרון על: שיפור מתמיד של התנאים הסביבתיים, על מנת להגביר את הפרודוקטיביות של התכניתן.

תנאי עבודה - במושג זה לא מדובר על הענקת מנוי לחדר כושר לעובד, אלא למתן כלים ותנאי סביבה בהם התכניתן יפיק מעצמו את המקסימום מההוצאה העצומה של השכר שהוא מקבל. בסכומים נמוכים יותר, ובוודאי יחסית לשכר שמשלמים לתכניתן, אפשר להגדיל בעשרות אחוזים את התפוקה של התכניתן:

המחשב - תכניתן צריך את המחשב הכי טוב שקיים בשוק באותה עת. מחשב בן שנתיים עשוי כבר ליצור בעיה. פעולת הקומפילציה (הידור) הינה תהליך שאורך זמן - תכניתן מבלה שעות על גבי שעות במהלך יום עבודה בציפייה לראות אם הקומפילציה עובדת. ככל שהמחשב מהיר ועוצמתי יותר, הוא יבלה פחות זמן בלחכות ויעבוד יותר שעות.

שטח מסך - ככל ששטח המסך יהיה גדול יותר, הפרודוקטיביות שלו תעלה: כך הוא לבדוק יותר דברים במקביל, ולראות תמונה רחבה יותר של מה שנעשה. ממש בדומה לסביבתו של שרטט, לדוגמה. טכנולוגיה של הצמדת שני מסכים גדולים שיחוברו לאותו מחשב, 32 אינצ', בעלות של 1,000 שקל למסך, מגדילה את שטח העבודה במאות אחוזים ובהתאם לכך את הפרודוקטיביות של התכניתן.

כוח המחשב - טיעון מקובל של מנהלי חברות: "אני רוצה שהמחשב של העובדים שלי יתנהג כמו של הלקוח. זוהי הנחה שגויה. לזה נועדה סביבת בדיקות: מתקינים מחשב VR שידמה את המחשב שקיים אצל הלקוח, ובאמצעותו מדמים את סביבת העבודה אצלו. אין שום היגיון בלעכב את עבודתו של התכניתן.

צג - צג המחשב הפך להיות סמל סטטוס. איש המכירות והמנכ"ל מקבלים את המסך הגדול קודם לתכניתן, איש המקצוע שעובד עליו הכי הרבה, ושצריך אותו על מנת להגביר את תפוקתו. מסך הוא כלי עבודה ולא סמל סטטוס!

סביבת עבודה - חשוב להבהיר שעבודת פיתוח היא עבודת מו"פ (מחקר ופיתוח) ולא עבודת ייצור, ולכן קשה להעריך מראש את משך הזמן שיש להקצות לפיתוח, ובהתאם לכך משולמת לתכניתן משכורת גלובלית ולא על בסיס שעות.

עבודת חשיבה מושפעת מאד מהסביבה בה היא נמצאת:
א. שקט! חושבים! יש למקם את התכניתן בחלל נקי מהפרעות ורעשים. הושבת התכניתן יחד עם איש המכירות ו/או אנשי התמיכה והשירות היא שגיאה מוחלטת.
ב. חלל עבודה - רצוי למקם שניים-שלושה תכניתנים בחדר אחד עם לוח מחיק נגיש, תאורה וטמפרטורה נוחה, ובמילים אחרות: ליצור סביבת עבודה נעימה. Open Space עבור תכניתן זו סביבת עבודה לא בריאה.
ג. נטרול הפרעות - לתכניתן לוקח כרבע שעה להיכנס ל"מוד" של חשיבה. תכניתן צריך סביבה נקייה מהפרעות לניתוח והמצאה. רצוי לבודד אותו עד כמה שניתן מהפרעות חוץ כמו טלפון סלולרי, מסנג'ר וכו'.

שכירת האנשים הטובים/היקרים ביותר לעבודה או לפרויקט - תכניתן שעלותו כפולה יכול לספק תפוקה גדולה אפילו פי 5. בעבודת התכניתן האספקט המוביל הוא הרעיונות הטובים ביותר - זה שעולה יותר יגיע לאותם רעיונות גדולים, יגיע לפיתוח וייצר את המוצרים ששווים את הסכומים שמוציאים עליו.

ברור שלא כל ארגון יכול לספק לאנשי התוכנה סביבה לפי המפרט שהוצג לעיל אחד לאחד. אולם, אני משוכנע שכל שיפור בסביבת העבודה שיתבצע לפי ההמלצות הללו יניב שיפור כמעט מיידי בשורת ההכנסות.

*תצלום אמצע: sxc

חזרה לדף הבית

עשרת הגדולים

שימושים:  דף הבית  |   RSS  |   אודות האתר  |   פרסום באתר  |   תקנון האתר
TheMarker:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   בעולם  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   המדריך למשקיע  
Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   קהילת תמיכה  
עכבר העיר:  עכבר העיר  |   סרטים  |   קולנוע  |   מסעדות  |   מתכונים  |   הופעות  |   פעילויות ילדים  |   הצגות  |   לילה  |   מסיבות  |   עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות  
לוח העיר:  דרושים  |   דרושים הייטק  |   נדל"ן  |   פרוייקטים חדשים  |   רכב  |   בעלי מקצוע  |   קח תן  
האתר פותח ע"יCoral.co.il