 |  |
|
עשרות אלפי עובדי המו"פ כבר לא חשים מוגנים | פרויקט מיוחד
מפעל אינטל בקרית גת | צלם: אלברטו דנקברג
עובדי ההיי-טק שחסו עד כה תחת צלם של התאגידים הגדולים וסברו שהמשבר הנוכחי מכה אך ורק בסטארט-אפים ובקרנות הון סיכון מגלים שגם הם לא חסינים. החדשות הרעות: מרכזי פיתוח תוכנה נסגרים, וכנראה שזו רק ההתחלה
14.12.08 | 09:40Career | Israeli Hi-Tech and Startups | Silicon Wadi
כשאמדוקס החליטה לסגור את מרכז הפיתוח שלה בירושלים ולפטר 200 עובדים, זה היה סימן רציני לכך שהמשבר הכלכלי מתחיל לשנות את פניו של ההיי-טק הישראלי.
על אף שנולדה כחברה ישראלית ונהפכה לחברה בינלאומית הנסחרת בנאסד"ק, חברת הבילינג העדיפה לשכור מהנדסים בהודו במקום אלה שפוטרו בישראל, פשוט כי עבודתם זולה בהרבה. היצירתיות הישראלית המפורסמת חשובה, אבל היא כבר אינה תעודת ביטוח מפני עובדים ששכרם נמוך יותר.
אין ספק - המשבר הכלכלי והמיתון בתעשיית הטכנולוגיה העולמית והישראלית מחלחלים גם לחברות הטכנולוגיה הבינלאומיות שמפעילות מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. אם עד עתה הדעה הרווחת היתה שעיקר הפגיעה של משבר הדולר והמשבר הפיננסי מתבטאת בחברות הסטארט-אפ ובקרנות ההון סיכון, כעת מתברר שגם מי שחשב שהוא חסין מפני השפעות המשבר טעה. המוסכמה עד כה היתה שהמשבר פסח על מרכזי המו"פ של החברות הבינלאומיות הזרות. אלה מעסיקים כ-51 אלף עובדים בישראל, בין היתר בחברות אינטל, hp, יבמ, סיסקו, גוגל ומיקרוסופט. אלא שמשהו נסדק בחומות הבצורות שמאחוריהן חשו עובדי ההיי-טק של החברות הבינלאומיות מוגנים - הפיטורים ההמוניים של חברות טכנולוגיה בעולם החלו לתת את אותותיהם גם בישראל.
פריסקייל הודיעה שהיא מפטרת 10% מעובדי החברה, וגם הסניף הישראלי יפטר שיעור זהה - 60 מתוך 600 עובדים. אינטל עשויה לפטר 8,300 עובדים בעולם, מה שעשוי להשפיע גם על הסניף הישראלי. BMC פיטרה 350 עובדים בעולם ו-25 במרכז הפיתוח הישראלי.
גם בשוק הטכנולוגי מתבצעים פיטורים המוניים: סוני מקצצת 8,000 משרות, בריטיש טלקום מפטרת 10,000 עובדים ו-AT&T מפטרת כ-11 אלף עובדים. לתאגידים אלו אין מרכזי מו"פ בישראל, אבל לכולם ברור שלירידה בפעילותם תהיה השפעה גם כאן.
בשבוע החולף הודיעה נטאפ על סגירת מרכז הפיתוח בחיפה, שנבנה על בסיס רכישת חברת הסטארט-אפ טופיו. ניאוסטאר פיטרה כ-40 עובדים במרכז הפיתוח בחיפה. האם מרכזי הפיתוח של החברות ההיי-טק הבינלאומיות בישראל בסכנה? נראה שכן. עם זאת, לא צריך לייחס כל סגירה של מרכז מו"פ למשבר הנוכחי. ישנם תהליכים שהובילו לסגירה ולפיטורים הרבה לפני כן. נטאפ, למשל, הודתה שמרכז המו"פ החיפאי שלה נכשל כי המוצר שפיתח לא תפס בשוק. גם אם למשבר הנוכחי היתה השפעה על מכירת המוצר (ומוצרים אחרים של החברה), סגירת מרכז המו"פ נובעת מהחלטה שהתבשלה מאז נחנך המרכז בנובמבר 2006. ניאוסטאר חווה גם את השפעות המשבר, אבל זו אינה תופעה שייחודית לישראל. הפיטורים במרכז המו"פ של ניאוסטאר התבצעו כחלק מפיטוריהם של 110 עובדים בחטיבת ה-NGM בכל רחבי העולם.
לעתים אנו חושבים על ישראל כעל מרכז העולם, בוודאי בהקשר של טכנולוגיה, אלא שהמציאות שונה לגמרי. הפיטורים וסגירת מרכזי מו"פ הם כלל-עולמיים וישראל היא רק עוד לבנה בחומה. המשבר הנוכחי תפס את מרכזי המו"פ הטכנולוגיים הזרים בישראל במצב לא קל, כי לצרות של המשבר הריאלי כיום צריך להוסיף את התחזקות השקל מול הדולר, שייקרה מאוד את העסקתו של איש המו"פ הישראלי.
אם פעם חברות טכנולוגיה בינלאומיות העדיפו להקים מרכז מו"פ דווקא בישראל בזכות הגניוס היהודי והעלות הנמוכה שלו, כיום המצב שונה. השחיקה בשער הדולר גרמה לכך שעלות מהנדס ישראלי כמעט זהה לזו של אמריקאי. בהתחשב בכך, אופציות בדמות הקמת מרכזי מו"פ במזרח אירופה ובמזרח הרחוק נראות פתאום קורצות במיוחד, גם בתחום שבו נראה היה שזה לא יקרה - ענף התוכנה.
רחוק מהעין רחוק מהלב
זוהר זיסאפל, יו"ר רד-בינת המעסיקה כ-3,000 עובדי היי-טק בישראל, סבור שחרב הפיטורים לא תפסח על מרכזי המו"פ הישראליים - ולו מפני שהם רחוקים ממטות החברות. "כשצריך לצמצם, הנטייה הטבעית היא לפטר קודם כל את מי שיותר רחוק. נכון שזה לא קל לפטר בהיי-טק. יש אווירה של חברות ושל צוות, אבל יותר קל להחליט על פיטורים כשזה רחוק ממך. יש פחות סיכוי שאשתו של המפוטר תפגוש את המפטר במכולת. אם אתה עובד בחברה גדולה, עדיף להיות קרוב לצלחת. כשחברות צריכות להצטמצם הן מתכנסות לתוך עצמן ומוותרות על פעילויות רחוקות. הן מבחינות שהן לא יכולות לנהל סניפים בישראל, סין וארה"ב. גם קבוצת רד, שלה פעילויות רחוקות, תצמצם אותן. זה משהו טבעי. אנחנו לא שונים מאף אחד".
לדברי זיסאפל, מרכזי המו"פ הטכנולוגיים בישראל מושפעים גם מתהליכים אחרים שקדמו למשבר הנוכחי, המתבטאים בעליית קרנם של מרכזי פיתוח במזרח אירופה ובמזרח הרחוק. "אלה תהליכים גלובליים שלא השתנו כתוצאה מהמשבר. התחרות מסין והודו ממשיכה, וישראל צריכה להתמודד עם המצב". הפתרון, לטעמו, נעוץ בהתמקדות של מרכזי המו"פ הישראליים במוצרי תוכנה מתוחכמים שאינם מפותחים במאסות, "מה שלא יוביל לתחרות ראש בראש מול הסיניים".
עפרה עפגין-חדד, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת ג'ובאינפו, סבורה שצריך להבדיל בין שני סוגים של מרכזי מו"פ הפועלים בישראל: מרכזי מו"פ של חברות בינלאומיות שנכנסו לישראל לא על בסיס רכישה, אלא על בסיס עניין, כגון גוגל, אינטל, יאהו ומיקרוסופט; ומרכזי פיתוח שנוצרו כאן על בסיס רכישה של חברה טכנולוגית בינלאומית.
"יש הבדל בין שני סוגי מרכזי הפיתוח. חברות שהגיעו לישראל כדי להקים מרכזי מו"פ כהחלטה אסטרטגית יספגו את המשבר ויקצצו בהוצאות, אבל הן ירצו להישאר", היא מסבירה. עפגין-חדד סבורה שעדיין קיים חשש מפני העברת מרכזי מו"פ מישראל למזרח אירופה ולמזרח הרחוק. העלויות שם אמנם נמוכות, אבל לטענתה ישראל מרוויחה מכך שגם הן עולות עם השנים. בנוסף היא סבורה שלטובת ישראל משחק קלף נוסף: העובדה שהתרבות הישראלית דומה לתרבות של החברות הבינלאומיות. "הרבה יותר קל לנהל כאן מרכזי מו"פ מבחינת התרבות של האנשים. נכון, אנחנו נמצאים באזור זמן שונה, אבל הישראלים יודעים להתאים את עצמם לפי כל שעון ולעבוד קשה. בנוסף, יש כאן תעשיות ביטחוניות ששמן הולך למרחוק, וחברות בינלאומיות יודעות שיש כאן ידע חלוצי שמוביל לפיתוח דברים מדהימים ומקדים משמעותית את הידע הטכנולוגי המפותח בעולם".
מה אומרים מנהלי המרכזים
גיל שפירא, מנהל מרכז הפיתוח של חברת אחסון וניהול המידע EMC, מתאר כיצד מתמודד הסניף שלו עם התקופה הנוכחית: "המשבר העולמי נוגע בכל פינה בעולם, וגם בנו. אנחנו מעסיקים כ-200 עובדים, אבל לא פיטרנו ולמעשה הכפלנו את כוח האדם בשנה וחצי האחרונות. הקמנו את מרכז הפיתוח כאן על בסיס ארבע רכישות ש-EMC העולמית ביצעה כאן (קאשיה, פרואקטיביטי, אנליירס ואילומינייטור). המוצרים שמפותחים כאן תופסים תאוצה בצורה מסיווית.
"אנחנו עושים הכל כדי לצמצם את העלויות השוטפות שלנו - חשמל, תקשורת או נסיעות לחו"ל". שפירא לא חושב שלמטה החברה יש יד קלה על ההדק בכל הקשור לסגירת מרכז מו"פ שנבנה כאן על בסיס רכישה, לעומת חברות שמגיעות לכאן מראש ומתכננות להקים מרכז מו"פ. "מה שכן, אם החברה מחליטה על סגירת קו מוצר, סביר להניח שתהיה לכך השלכה ברמת הפיתוח. מה הסבירות שזה יקרה כאן ב-EMC? סבירות נמוכה, כי כל המוצרים שאנחנו מפתחים בישראל נמצאים בתנופת גידול, אבל זה יכול לקרות".
גם שפירא מודאג מרמת המו"פ המשתפרת והולכת בסין ובהודו, אבל מציין כי למרות משבר שער הדולר, גם המזרח סובל מהתייקרות הפיתוח. "סביר להניח ש-EMC לא תפתח כאן מרכז מו"פ ללא תשתית קיימת כלשהי, כלומר היא לא תפתח מרכז מו"פ שלא על בסיס רכישה".
עמוס זיו, מנהל מרכז הפיתוח של קיידנס, המפתחת פתרונות תוכנה וחומרה לאוטומציה של תכנון רכיבים אלקטרוניים, סבור כי מרכזי פיתוח טכנולוגיים יכולים להתמודד עם השפעות המשבר הכלכלי והמיתון, ולא מדובר בגזירה משמים. זיו, המנהל את מרכז המו"פ של קיידנס בפארק אפק בראש העין המעסיק כ-120 עובדים, אומר: "אנחנו חלק אינטגרלי ממטה החברה, וכתוצאה מכך כל מה שקורה למטה מקרין עלינו. נאיבי לחשוב שאם יקרו דברים גדולים, טובים או רעים, במטה הם לא ישפיעו עלינו. אותי מעניינת השאלה אם מרכז מו"פ יכול להתכונן למצב של קיצוצים וירידה בנפח פעילות. אני סבור שכן. זה גם מה שעשינו בקיידנס, ובסופו של דבר פיטרנו חמישה עובדים מתוך 120".
לדברי זיו, אחד הפתרונות שמרכז המו"פ יכול ליישם הוא לוודא שהטכנולוגיה שהוא מפתח היא אכן במרכז ליבת העסקים של מטה החברה, ואין התעסקות מיותרת בטכנולוגיה אזוטרית שאולי תשפיע בעוד שנה-שנתיים. "גם אם מרכז הפיתוח שלך נבנה על בסיס רכישה כמוצר משלים למוצר המרכזי של החברה, יש מה לעשות, ומרכז הפיתוח צריך לשאוף לכוון את הפיתוח ללב הפעילות העסקית של הארגון".
עוד פתרון שזיו מציע למרכזי מו"פ הוא לכוון את פיתוח המוצרים והטכנולוגיות כך שיקרינו גם על הכנסות החברה בטווח הקצר, ולא רק על הטווח הבינוני והארוך: "מרכז הפיתוח צריך לנסות ולפתח כמה סוגי מוצרים. בכל חברה ישנם מוצרים חדשים, מוצרים ותיקים ומוצרים שסיימו את חייהם. כאשר נופלת חרב הקיצוצים קשה לדעת במה היא תפגע, אבל ככל שהפעילות במרכז הפיתוח מגוונת, כך יש סיכוי שהמוצרים החזקים יתמכו במוצרים שקוצצו. למשל אצלנו בקיידנס, מה שעבד לטובתנו הוא שיכולנו להעביר עובדים מפרויקטים שקוצצו לפרויקטים חזקים. זה התגלה ככלי מרכזי במזעור הנזק".
משה חורב, מנכ"ל אורקל ישראל, שמפעילה בארץ שני מרכזי פיתוח על בסיס שתי רכישות (דמנטרה ופרימוורה), סבור שהפתרונות למצבם של מרכזי הפיתוח צריכים להגיע גם כתוצאה מהתערבות המדינה. "ישנה חשיבות גדולה מאוד להגן על מרכזי הפיתוח. לא נוכל להתמודד עם המהנדסים של המזרח הרחוק בכמות אלא רק באיכות. מדינת ישראל צריכה לתקצב את מרכזי הטכנולוגיה שממוקמים באוניברסיטאות. לנו יש שני מרכזים כאלה, באוניברסיטת בן גוריון בתחום מערכות מידע ובאוניברסיטת תל אביב עם הפקולטה להנדסה. זה עדיין טיפה בים. צריך לעשות משהו יותר מהותי כדי להביא לכאן את מיטב הפרופסורים. יש ישראלים במרכזי פיתוח בחו"ל שאפשר להביא אותם לארץ. בסיליקון ואלי יש סינרגיה בין אוניברסיטאות, למשל בין סטנפורד וברקלי לסיליקון".
דווקא רוצים ישראלים
אחת השאלות המעניינות בנוגע למרכזי הפיתוח היא אם התרבות הישראלית מסייעת בפיתוח מוצרים טכנולוגיים בהשוואה לתרבויות במדינות אחרות.
דודי ויריניק, נשיא חברת Nav N Go הישראלית, נמצא באחד מקווי התפר המעניינים והייחודיים בתעשיית ההיי-טק. חברת ההיי-טק שהקים, שעוסקת בפיתוח תוכנות ניווט למכשירי כף יד וסלולר, מפעילה שני מרכזי פיתוח: האחד בישראל המעסיק כ-30 עובדים, והשני בהונגריה המעסיק כ-300 עובדים.
ההחלטה על הקמת מרכז פיתוח במזרח אירופה נבעה, לטענת ויריניק, ממחסור במומחים לתחום הפיתוח של מנוע גרפי לתוכנות ניווט בישראל - מומחים שמצא דווקא בהונגריה. "בהונגריה יש למהנדסים רמה מתימטית גבוהה. גם בישראל יש מתכנתים ברמה גבוהה, אבל לא מצאנו מומחים מתאימים". ויריניק אומר שהעלויות בהונגריה אינן נמוכות בהרבה מבישראל אולי אפילו גבוהות יותר. "אנשי מו"פ ברמה גבוהה עולים הרבה, בין אם הם מצויים בישראל או במזרח אירופה. חוץ מזה, הונגריה קרובה למדינות המערביות באירופה. כיום היא מערבית לגמרי, ולא זולה בסנט אחד לעומת גרמניה או אוסטריה. במקרים רבים אני צריך להילחם על כוח אדם".
ויריניק אומר כי היה מעדיף להקים מרכז פיתוח בישראל בלבד. "זה משהו שיושב אצלי בבטן. זה עניין של תפישת עולם. פיתחנו, למשל מוצר למצרים שהם מאוד אהבו, וכשביקשו שנקים חברת קש כדי שלא יהיה רשום שהם רוכשים מחברה ישראלית לא הסכמתי לעסקה וביטלתי אותה. אני ישראלי, ולא מוכן להחביא את הזהות שלי. המו"פ הישראלי מצוין.
"הבעיה העיקרית שמאפיינת אנשי פיתוח ישראלים היא שכשיש לך עשרה עובדים ישראלים אז יש לך גם 11 מנהלים. המנטליות שלהם שונה. מצד שני, בישראל יש אנשי פיתוח בוגרים יותר, ובהונגריה אתה מתעסק בבעיות פינוק שלא קיימות בישראל. בנוסף, מלבד העובדה שאנשי הפיתוח בישראל טובים ואיכותיים, הם גם מגיעים לפתרונות באמצעות אלתור ובאמצעות חשיבה לא שגרתית. זה מאפשר לך להשיג פתרונות שלא הייתי מגיע אליהם בדרך רגילה, אבל בהרבה מקרים זה גם יוצר כאוס".
"ליצור אטרקטיוויות מבחינת מיסוי"
שרון שולמן, מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי בארנסט אנד יאנג, אומר כי מדינת ישראל יכולה לעשות הרבה יותר בכל הקשור לעידוד הקמת מרכזי המו"פ בישראל: "אם מדובר במרכז שנותן שירותי פיתוח, בלי שהוא מחזיק ברשותו בקניין רוחני - אז ההטבות לא כל כך חשובות. לחברה לאומית שמפעילה מרכז פיתוח שכזה דווקא חשובים מענקי מדען, כי זה חוסך לה עלויות פיתוח. לעומת זאת, אם מדובר במרכז פיתוח שמבוסס על חברה שנרכשה בישראל ויש לה נכסי קניין רוחני, כלומר היא יחידת רווח עסקי עצמאית שמושפעת מהפיתוח של עצמה, אז נושא הטבות המס הוא דרמטי".
שולמן אומר שהוא מודאג מאחר שמדינת ישראל לא מצליחה לשכנע חברות בבעלות זרה שההטבות שהיא מציעה אכן אטרקטיוויות לעומת חלופות אחרות בעולם. "אין זיקה ישירה בחוק בין תנאי העבודה להטבות במס. הטבות ניתנות כיום לפי השקעות ברכוש קבוע, שלא באמת רלוונטי למה שמעניין, והוא יצירת מקומות עבודה. ישראל נותנת הטבות שבעיקר מיטיבות כל עוד אתה לא מושך את הכסף מישראל. שני דברים מפריעים למשקיעים זרים כשהם בודקים את ישראל מול חלופות רלוונטיות, כמו אירלנד, סינגפור ושווייץ. הראשון הוא המס על תשלום דיווידנד; והדבר השני, אי ודאות גדולה מדי בתוצאות המס, כי החוק קובע שניתנות יותר הטבות ככל שהמחזור גדול, ואף אחד לא יכול לצפות עד כמה המחזור שלו יגדל או יקטן".
שולמן סבור שניתן לעודד יצירת מרכזי פיתוח טכנולוגיים ישראליים על ידי קביעת שיעור מס חד וברור, שאינו מותנה במחזור, והפחתת שיעור המס במשיכת דיווידנד. "אנחנו צריכים גם לתת הטבות עודפות למעסיקים גדולים. מדינת ישראל מעניקה 0% מס לפעילות בישראל למשך עשר שנים, גם על הרווח מהמחזור וגם על משיכת דיווידנד, למי שמשקיע 150 מיליון דולר במכונות, אבל בהיי-טק אין מכונות. צריך לקבוע שזה תופס גם לגבי השקעה של 150 מיליון דולר במו"פ ומשכורות עובדים. זה מה שבאמת יעודד כאן תעסוקה".
עו"ד ליאור אבירם, ראש מחלקת היי-טק במשרד עורכי הדין שיבולת, מעלה כמה הצעות לשיפור האטרקטיוויות של מדינת ישראל בתחום המס לחברות רב-לאומיות זרות עם מרכזי פיתוח בישראל. הוא סבור שעל מדינת ישראל להפנים את העיקרון שאת המס היא מקבלת מההכנסה של העובדים ושל נותני השירותים (שכירות, ספקים וכו') של מרכזי הפיתוח. אבירם ועורכת הדין מירי ביקל סבורים שאל למדינת ישראל לגבות מס על "מחיר העברה" (המחיר שמס ההכנסה רואה אותו כראוי לעסקה. סכום המס הזה הוא בעצם הוצאה נוספת של החברה הרב-לאומית), או לגבות סכום סמלי, כך שלא תהיה לחברה הרב-לאומית עלות מס מעבר לעלויות של הפעילות עצמה.
לחלופין מציעים השניים להוריד את שיעור מס החברות על חברות הבת הישראליות של החברות הרב-לאומיות, בין בדרך ישירה ובין בדרך של הענקת הטבות "מפעל מוטב" גם לחברות כאלה שיפעלו באזור המרכז. אבירם וביקל ממליצים על הקמת מחלקה מיוחדת במס הכנסה שתטפל בחברות הרב-לאומיות.
רמה גבוהה, דולר נמוך
ההערכות בשוק הן כי היקף הפיטורים והקיצוצים במרכזי הפיתוח הישראליים של החברות הגלובליות לא יסתכם בפיטורי מאות עובדים כפי שאירע עד עתה. אם המשבר יימשך, אומרים בענף, המספרים עשויים להגיע למאות רבות ואף לאלפי עובדים, בייחוד אם אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים - כמו אלה של אינטל, קומברס, אמדוקס (שכבר פיטרה) או מוטורולה - יחטוף מכה קשה.
לדברי האופטימיים, לזכות הישראלים עומדים כמה יתרונות: רמת אנשי הפיתוח כאן גבוהה, העלויות של אנשי הפיתוח בהודו ובסין מטפסות, והמחירים באירופה המזרחית משתווים לאלה שמקובלים בישראל. הפסימיים, לעומתם, מציינים כי ללא פתרון לבעיית השקל החזק, נראה שהתחזיות השחורות הן שיתגשמו.
מה אומרים אנשי הפיתוח:
"יש חשש בקרב המתכנתים"
גלעד פרידמן (29) ממושב בית חנניה, מהנדס פיתוח בצוות הקליינט בחברת IFC הישראלית הפועלת בהרצליה, מפתח כלים אינטרנטיים למסחר במט"ח. פרידמן אומר כי תמיד ישנו החשש שמרכזי פיתוח יועתקו להודו ולסין.
"במסגרת העבודה אני בונה ומתכנת את ממשק המשתמש של תוכנת ניהול המסחר במט"ח שאותה רואה הסוחר דרך אתר האינטרנט. אני לא חושב שמה שאני עושה הוא ייחודי למתכנתים ישראלים, שכן כל מתכנת ברמה גבוהה יכול לעשות זאת. לכן, אם רמת המתכנתים במקומות אחרים בעולם תעלה, ורמת השכר שלהם תמשיך להיות נמוכה יותר מרמת השכר בישראל, אנחנו נהיה בבעיה. לעובדים בתעשייה בארץ, בעיקר בקרב המתכנתים, יש חששות מפני מהלכים של העתקת מרכזי פיתוח ישראליים למקומות כמו סין והודו, אולם אצלנו בחברה אין חששות כאלה".
"הישראלים יותר יצירתיים"
ערן יריב (37) גר בזיכרון יעקב ומכהן כמנהל הפיתוח של מעבדות החדשנות במרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל. יריב מנהל "15 מהנדסים שמנסה למצוא את פריצות הדרך העתידיות, הן טכנולוגיות והן עסקיות, של מיקרוסופט. "אנחנו לא אנשי פיתוח מוצר, שכן איננו עוסקים בפיתוח מוצר, אך גם לא אנשי אקדמיה, שכן איננו עוסקים במחקר לשם מחקר. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיות ואת האפליקציות לאותן טכנולוגיות עתידיות, כמו שולחנות Surface" (שולחן שהוא מחשב חכם הפועל בעזרת מסך מגע).
"לסקרנות וליצירתיות של הישראלים אין תחליף", אומר יריב. "לישראלים יש רצון ללמוד דברים רבים ולהיות מולטי-דיסציפלינרי. מההתנסות שלי מול האמריקאים, הישראלים מתאפיינים ברמת תקשורת גבוהה, חוסר שגרתיות והרצון להגיע להישגים גבוהים. בעבר עבדתי גם עם מהנדסים הודים מעולים אבל הישראלים יותר יצירתיים".
"אין כמו החדשנות הישראלית"
אורן אריאל (44), המתגורר במושב ירקונה ומנהל את מעבדות HP בישראל, גאה בהישגים הישראליים. אריאל החל את דרכו בחברת מרקורי, שנרכשה על ידי חברת HP ונהפכה לחטיבת התוכנה שלה. במסגרת עבודתו של אריאל הוא אחראי על המצאת הטכנולוגיות החדשות ביותר שיובילו את קו המוצרים העתידי של HP: "האתגר שלנו הוא לנסות להמר על הטכנולוגיות שיכבשו את העתיד ולמצוא את הטכנולוגיה שיכולה לייצר פעילות עסקית חדשה".
למרות כל הסטיגמות לגבי הישראלים, אריאל סבור כי העובדים הישראלים מתאפיינים בהשקעה רבה, נאמנות, מוטיווציה ויצירתיות. "עבדתי שמונה שנים עם עובדים טובים בישראל, ויש הרבה עובדים כאלה כאן. תרבות הסטארט-אפים מראה על החדשנות ועל היצירתיות בישראל, שאין כמוה במקומות אחרים בעולם".
"ההודים לא טובים כמו הישראלים"
ג"ר, מתכנת בן 30 מירושלים העובד בחברה המונה קרוב ל-60 עובדים, אינו מודאג, וחש ביטחון רב בעבודתו. "אני לא מודאג מהתחרות עם המהנדסים ההודים, שכן באחרונה עבדנו איתם על פיתוח מוצר וממש לא התפעלנו מהיכולות שלהם. המוצר הסופי שלהם שהובא לישראל לא עבד היטב, ועד שלא הגיע איש תמיכה מהודו התקלות לא נפתרו.
"רמת המקצועיות של הישראלים גבוהה מאוד, ובמיוחד היצירתיות שלנו, ובכל העולם המוצרים הישראליים מוערכים מאוד בזכות זה. לכן אני חושב שלישראלים יש יתרון גדול בכל הקשור למו"פ. כמו כן, רמת המוטיווציה של הישראלים גבוהה יותר מזו של המהנדסים ההודים, שהיא די בינונית. אני מניח שזה בגלל השכר, שכן המהנדס הישראלי מרוויח יותר".
(תצלומים: גיא רייביץ, דודו בכר ויח"צ)
עוד בנושא - דצמבר בהיי-טק: מאות מפוטרים בעשרות חברות ישראליות | חמי פרס לסטארט-אפיסטים: "תקצצו באגרסיוויות בהוצאות" |
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. חקירה רחבה במכס על הברחת סמארטפונים לישראל
- 2. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 3. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 4. שיעורים למתקדמים: רשתות חברתיות - הדור הבא
- 5. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 6. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 7. בצלאל ויתרה על דרישתה מהתלמידים לרכוש מק
- 8. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 9. פיטורים בדאבל וריפיי: 15 עובדים זומנו לשימוע
- 10. מאחורי חומת האש? מייסדי צ'ק פוינט פורצים לקדמת השוק
