![]() | ![]() |
|


החלום על חו"ל כבר לא בוחר | צלם: sxc
איתי (35), עובד ותיק באחת מחברות ההיי-טק הבינוניות שצמחו מאוד בשנתיים האחרונות, כבר הספיק להתארגן לקראת הנסיעה לבוסטון יחד עם רעייתו ובנם בן השנתיים וחצי. אשרות הכניסה סודרו ואפילו על חוזה להשכרת הדירה שלו ברמת גן הוא הספיק לחתום. איתי אמור היה לשמש כאחראי מקצועי בחו"ל על צוות המכירות של החברה, המורכב כולו מעובדים מקומיים.
אלא שבוקר אחד בסוף ספטמבר, כשבועיים לפני היציאה לשליחות, קיבל איתי טלפון מראש חטיבת השיווק והמכירות בחברה, שהורה לו לעצור את ההכנות לנסיעה. "האיש אמר לי בנימה של השתתפות בצער, שהנהלת החברה נהפכה לעצבנית", מספר איתי. "הוא הסביר שלאחר שורה של צעדי צמצום שעליהם החליטה ההנהלה על רקע המשבר העולמי, כמו הקפאת הגיוס של עובדים חדשים, הגיע תור הקיצוץ בתחום הרילוקיישן שמבצעת החברה - ולכן לא אצא לחו"ל מטעם החברה, לפחות לא כעת". איתי דווקא מצטער, הוא רצה לנסוע. אבל ההתלהבות בקרב עובדי ההיי-טק לצאת לרילוקיישן הולכת וקטנה. זה פשוט נהיה פחות כדאי מבחינה כלכלית. עו"ד צבי קן תור, ממשרד עוה"ד קן תור-עכו, מומחה להצבת עובדים בחו"ל ולדיני הגירה, אומר שמראשית הרבעון האחרון של 2008 ובעיקר מאז שהסתיימו החגים, ירד ב-10%-20% מספר עובדי ההיי-טק הישראלים השוהים בחו"ל במסגרת רילוקיישן, ומספרם הוא כיום 5,000 - מחציתם בארה"ב. לדבריו, מספר העובדים החדשים שנשלחים לחו"ל מטעם החברות הצטמצם בשיעור חד יותר של 50%, לעומת מספרם לפני פרוץ המשבר. "השוני בשיעור הירידה בין שתי הקבוצות נובע מכך שדי מסובך לקטוע באמצע את שליחותו של עובד שכבר נמצא מעבר לים, בעיקר של מי שילדיו לומדים בבית הספר המקומי", אומר קן תור. "אך פשוט יותר להימנע מלשלוח לחו"ל עובדים חדשים, וזה מה שהחברות עושות".
לפי קן תור, בשבועות האחרונים לקו חברות ההיי-טק בשיתוק והן כמעט שאינן שולחות עובדים ישראלים לחו"ל. "ברבעון רגיל החברות שולחות 700-800 עובדים לחו"ל, מהם 400-500 נשלחים במסגרת הצבות חדשות. ברבעון האחרון של 2008 הוצבו מחצית ממספר זה, 200-250 איש", הוא אומר. לדבריו, מחצית מהעובדים נשלחים לארה"ב, אך מצטמצם והולך הפער בינה לבין מערב אירופה, אמריקה הלטינית והודו כיעד להצבה.
לפי תחשיב שערך קן תור, עלות ההעסקה של עובד ישראלי המוצב בחו"ל היא פי שניים לעומת העלות של עובד מקומי. הסיבות לכך רבות: תהליך הגיוס של עובד זה מורכב יותר מהגיוס של עובד מקומי, ושכרו מעט גבוה מזה של העובד המקומי. לעובד ישראלי בחו"ל הוצאות מיוחדות, שהיקפן תלוי בדרגתו: טיסה שלו עם בת זוגו למדינת היעד לפני תחילת הרילוקיישן, הוצאות מגורים שלא משולמות עבור עובד מקומי, מגורים שחייבים להיות באיזור יוקרתי יחסית, ביטוח בריאות שהוא יקר יותר מביטוח עובד מקומי, ההוצאה הכרוכה במשלוח מכולה עם הציוד האישי ופעמים רבות נוספת גם עלות קורס לשיפור השליטה בשפה המקומית.
"במקומות כמו עמק הסיליקון, בוסטון, לונדון, מוסקווה וטוקיו - עלות אחזקת עובד ישראלי היא גבוהה גם אחרי פרוץ המשבר העולמי", אומר קן תור. "אך גם במדינות שבהן רמת החיים נמוכה יותר, כמו תאילנד וברזיל וכן ביבשת אפריקה, העלויות הן גבוהות בגלל ההוצאה הגבוהה על אבטחת העובד, עוזרת בית והצורך להבטיח שירותי בריאות בבתי חולים השומרים על רמה מערבית". להערכתו, גם ברבעון הראשון של 2009 היקף הרילוקיישן יישאר נמוך, אך לקראת אמצע השנה תחל התאוששות במגמה.
"הקיפאון ברילוקיישן לא יכול להישאר לאורך זמן", טוען קן תור. "הירידה בתחום זה היתה חדה מדי, מכיוון שהחברות בישראל העדיפו להמתין ולראות מה יקרה לשותפים העסקיים שלהן בארה"ב - האם הם יחזיקו מעמד או יפשטו את הרגל", הוא אומר. "בנוסף לכך, יש עובדים בחו"ל שכהונתם במדינות היעד הסתיימה ויש להחליפם באחרים, תוך שמירה על רמת השירות ללקוחות. חברות הקשורות לפרויקטים קיימים, במיוחד אם הם רב-שנתיים, יצטרכו לקבל החלטה קשה ברבעון השני של 2009, ולחדש את הצבתם של עובדים מטעמן במדינות היעד. לעומת זאת, לפרויקטים חדשים או לפרויקטים גדולים שמחייבים השקעה גדולה מאוד, יישאר היקף הרילוקיישן נמוך".
כיצד ישפיע המשבר העולמי הנוכחי על מדיניותה של ארה"ב בתחום הענקת אשרות העבודה? קן תור מציין שהנשיא הנבחר ברק אובמה התחייב לפני בחירתו לנקוט מדיניות ליברלית יותר, ולהפוך מיליוני עובדים לא חוקיים בארה"ב לעובדים חוקיים. ואולם לנוכח החרפת החומרה של המצב הכלכלי ובמיוחד בשל הגידול באבטלה בארה"ב, יש להניח שהוא יימנע מלממש את הבטחתו, מכיוון שהמהלך יכביד על משלם המסים האמריקאי, אומר קן תור.
"לגבי כניסת עובדים זרים לארה"ב צפויה החמרה בקריטריונים, אך ההחמרה תחול על 'עובדים של עגלות', כמו מוכרים בקניונים וסבלים, ולא על עובדים זרים המוגדרים כמומחים: בעלי השכלה אקדמית במחשבים, שמאחוריהם ניסיון של שנה או שנתיים בעבודה. למשל, מהנדס אלקטרוניקה בוגר הטכניון, עובד שהתקדם לדרגי הניהול באינטל או בוגר יחידת 8200 - שסוגי האשרות לגביהם הם E1 ,L1 או H1B. לגבי עובדים אלה לא יחול כל שינוי בנוהלי הכניסה לארה"ב", מוסיף קן תור.
הנסיעה נראית טוב ברזומה
יוסי בן שושן, מנכ"ל חברת אקסאנט המעסיקה 80 עובדים, אומר שעלות העסקתו של עובד ישראלי שנשלח לחו"ל היא 200 אלף דולר בשנה - כולל הוצאות הוויזה, מענק התאקלמות ומימון של חופשת מולדת אחת או שתיים. לגבי מנהל הנשלח לחו"ל, העלות נעה בין 250 ל-300 אלף דולר בשנה. לדבריו, בשנה הראשונה ההשקעה בעובד או במנהל הנשלח לחו"ל גבוהה בדרך כלל מההשקעה בשנים שלאחר מכן. עם זאת, לפי הערכות בענף ההיי-טק, שכרם של עובדים ישראלים הנשלחים לחו"ל נמצא בירידה. עובד שהשתכר 120 אלף דולר לפני פרוץ המשבר העולמי ישתכר כיום כ-20% פחות, כלומר ירוויח כ-100-105 אלף דולר בשנה, בממוצע. מדובר בהערכה כללית, מכיוון שעובדים שהם "טאלנטים" חיוניים במיוחד לפעילות החברה בחו"ל, ישמרו על רמת השכר שמלפני המשבר.
בן שושן מזהה שתי מגמות בתחום הרילוקיישן שנוצרו עקב המשבר העולמי. ראשית, הוא אומר, המשבר גרם לכך שחברות מחליפות את העובדים הישראלים שנשלחו עד כה לרילוקיישן בעובדים ישראלים שכבר מתגוררים בחו"ל. "לעובד ישראלי שמתגורר בחו"ל כמה יתרונות חשובים", אומר בן שושן. "אתה יכול לסמוך עליו כי הוא 'משלך', ומצד שני הוא מכיר את המנטליות ואת תרבות העבודה שבמדינת היעד. לכן תאפשר לעובד זה לפקח על הביצועים של העובדים המקומיים. שנית, עלות העסקתו של עובד זה נמוכה בהרבה מהעלות של עובד ישראלי שנשלח לחו"ל במסגרת רילוקיישן, מכיוון שאין צורך לממן עבורו דירה שכורה, ביטוחים מיוחדים וחופשות מולדת.
מגמה שנייה שמזהה בן שושן היא שהרילוקיישן נהפך עקב המשבר העולמי לפחות מושך עבור עובדי ההיי-טק עצמם. זאת מכיוון שלנוכח נפילת הדולר והמשבר הכלכלי, נמחקה האפשרות לחסוך סכומי כסף גדולים במהלך שנות העבודה בארה"ב. "כשעבדתי בסאיטקס בשנות ה-80 אמר לנו מייסד החברה, אפי ארזי, שרילוקיישן זה כמו יציאה לקורס קצינים - שנחשב ליוקרתי. כיום זה כבר לא זה", אומר בן שושן. הוא מוסיף כי למרות הירידה בכדאיות הכלכלית של יציאה לרילוקיישן, הוא ממליץ לעובדים המקבלים הצעה לצאת לחו"ל מטעם החברה - להיענות לה. "מי ששוהה בחו"ל במשך שנים אחדות חוזר עם אנגלית טובה יותר, והעיקר - הוא סופג תרבות ארגונית בינלאומית ששום בית ספר לעסקים בישראל לא יעניק לו והוא בא במגע עם חברות ענק שאין סיכוי שיפגוש בישראל".
אורית נאור, בעלת חברת ההשמה CPS, מעידה שזה כמה שבועות אינה מצליחה לגייס עובדים ישראלים לחברה משגשגת הפועלת בניו ג'רסי, כמו גם לחברה למשחקים ולהימורים שהמטה שלה בגיברלטר. "עובדי ההיי-טק הישראלים אינם להוטים לצאת לחו"ל, כי הם משתכרים כאן יותר מ-25 אלף שקל ומקבלים תנאים סוציאליים טובים כמו ביטוח מנהלים וביטוח רפואי טוב יותר. בנוסף, מסגרות החינוך בארה"ב מאוד יקרות, ועלותן כ-10-20 אלף דולר בשנה", היא אומרת. גם נאור ממליצה לעובדים שלא להחמיץ הזדמנות לצאת לרילוקיישן. "מי שנשלח לחו"ל וחוזר אחרי שנה אחת לא ירוויח דבר, מכיוון שבשנה הראשונה המעביד רואה בשהותו של העובד סיכון, והוא נדיב פחות בתגמולים הכספיים. אבל עובד שנשאר בחו"ל תקופה של שלוש שנים מגיע למשכורת גבוהה פי שלושה מזו שקיבל בישראל, ויכול לשוב עם סכום נאה שהצליח לחסוך. והעיקר: הניסיון הגלובלי שרוכש העובד, בעיקר בתפקידים בכירים, הוא שורה חשובה ברזומה".
(צילומים: תומר אפלבאום ויח"צ)
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |