20.01.09 | 21:01
הקוד פתוח? תלוי באיזה רישיון
תמיד קיים הפחד המשפטי שבשימוש בקוד פתוח, אך אם אתם מסוגלים לייצר מוצר שתואם את תנאי השימוש, הרי שקוד פתוח יכול לחסוך לכם המון כסף במאמצי פיתוח, בעלויות ובזמן מרעיון למוצר בשוקSoftware | Internet
 |  |
|
במאמרו, שזכה לכותרת המעט אירונית "קוד פתוח אינו חופשי", מתריע אור הירשאוגה מפני שימוש לא זהיר בתוכנות קוד פתוח. בעוד שאני מצטרף בלב שלם להמלצה לחברות שלא להתייחס לתוכנות קוד פתוח כאילו הכל מותר בהן, הרי שהתמונה אינה כה שחורה כפי שניתן היה להבין. אבל לפני שניתן את החדשות הטובות, נקדים ונסביר בשתי מילים מה אלו תוכנות קוד פתוח.
"חשוב להבין שתוכנות חופשיות אינן נטולות זכויות יוצרים, הן פשוט מגיעות עם רישיון העתקה מאוד מתירני, ועם קוד המקור שמאפשר בפועל לנצל את הזכויות האלו"
תוכנת קוד פתוח היא תוכנה המבטיחה לכל אחד את אותה שליטה על התוכנה, שיש למי שכתב אותה במקור. העובדה שהתוכנה היא לא קניין בלעדי של היוצרים הביאו את השם המקורי - תוכנות חופשיות. חופשיות, לאו דווקא בחינם. הזכויות האלו מנוסחות בצורה בהירה למדי (לפחות עבור עורכי דין) ברישיון ההעתקה. חשוב להבין שתוכנות חופשיות אינן נטולות זכויות יוצרים, הן פשוט מגיעות עם רישיון העתקה מאוד מאוד מתירני, ועם קוד המקור שמאפשר בפועל לנצל את הזכויות האלו.
את הרישיונות החופשיים אפשר לחלק לשתי קבוצות מרכזיות. הרישיונות המתירנים, שבדרך כלל מאפשרים שימוש מלא בתוכנה, כולל ביצוע שינויים, ללא דרישות מחמירות במיוחד (לרוב יהיה זה ציון שם הכותב המקורי והורדת האחריות ממנו במקרה של בעיות). הרישיונות המחמירים דורשים שכל הפצה תהיה מלווה בקוד מקור תחת רישיון חופשי אף הוא. הקבוצה השנייה, שלוקחת את חוקי זכויות היוצרים ומשתמשת בהם למטרת שיש שיטענו שהיא הפוכה למטרה המקורית של חוק זכויות היוצרים, מכונה Copyleft. הרישיון המוביל בקבוצה זו מכונה General Public License (או GPL), ורוב מוחלט של התוכנות החופשיות מופץ תחת רישיון זה.
בכוונה אני מתייחס לרישיונות כאל רישיונות העתקה ולא כאל רישיונות שימוש. למעט יוצא דופן איזוטרי למדי (רשיון ה-APL בגרסתו הראשונה), אף רישיון קוד פתוח אינו חל, וממילא אינו מגביל, את השימוש בתוכנה. שימוש ללא הפצה, בין בתוכנה המקורית ובין בתוכנה שעברה שינויים והתאמות, הינו מותר, ללא הגבלות וללא סייגים, בכמעט כל תוכנת קוד פתוח שאי פעם תתקלו בה. בפרט, אם כל שעשיתם הוא להוריד תוכנה חופשית מהאינטרנט ולהתקין אותה במשרד/מפעל/חברה, לא משנה בכמה עותקים ולא משנה אם עשיתם בה שינויים או מיזגתם אותה עם תוכנה אחרת, אין עליכם חובה להפיץ את השינויים שעשיתם בה, ולאף אחד אין עילה לתבוע אתכם. כל החברות שבהם דן המאמר של אור היו חברות שעסקו בהפצת מוצרים המבוססים או מכילים תוכנות קוד פתוח. אם החברה שלכם אינה עוסקת בהפצה, אין לכם מה לחשוש.
כפי שכבר ציינתי, הרישיון הנפוץ ביותר בקרב התוכנות החופשיות הינו רישיון ה-GPL. רוב התוכנות החופשיות מופצות תחת גרסה שתיים של הרישיון, חלקן תחת גרסה שלוש. גם באלו שמופצות תחת גרסה שתיים, יש בדרך כלל היתר למשתמש (זה אתם) להשתמש בתוכנה תחת כל גרסה מאוחרת יותר, במידת הצורך. ההבדל הוא חשוב בכל האמור במקרה של הפרה בשוגג של הרישיון.
רשיון ה-GPL אומר, בהפשטה, שכל יצירה נגזרת של יצירה שהופצה תחת ה-GPL חייבת, במידה והיא מופצת, להיות מופצת תחת אותו הרישיון גם היא. יתרה מזאת, המפיץ חייב ליידע את מי שקיבל את התוכנה שמדובר בתוכנה חופשית, ושעומדת לרשותו האופציה לקבל, בעלות סימלית או בחינם, את קוד המקור ולעשות בתוכנה שינויים. עיקר התלונות על הפרות של ה-GPL סובבות סביב שתי הנקודות הללו (עם מקרה IChessU כיוצא דופן מעניין, שבו לשון ה-GPL עצמו היוותה את סלע המחלוקת).
"אם כל שעשיתם הוא להוריד תוכנה חופשית מהאינטרנט ולהתקין אותה, לא משנה בכמה עותקים ולא משנה אם עשיתם בה שינויים או מיזגתם אותה עם תוכנה אחרת, אין עליכם חובה להפיץ את השינויים שעשיתם בה, ולאף אחד אין עילה לתבוע אתכם"
הפחד משימוש בקוד פתוח, בעיקר בחברות העוסקות בפיתוח מוצרי תוכנה, הוא, לכן, מובן. זה אכן מפחיד שצעד לא זהיר של מתכנת עלול לסבך את החברה בתביעה משפטית. ראשית, יש להבין שפחד זה, מוצדק ככל שיהיה, לא מוגבל לתוכנות קוד פתוח. בתחום התוכנה קל מאוד להיקלע לתביעה משפטית מבוססת על קניין רוחני, ושלל הפטנטים משוללי ההיגיון או החדשנות הם עדים טובים לכך. במובן זה, תוכנות קוד פתוח הן במצב טוב מאחרים, מכיוון ששם יש לפחות שקיפות מוחלטת לגבי התנאים בהם מותר ואסור להשתמש בקוד. עם מעט הדרכה לציבור המפתחים ניתן להימנע מהכנסה בשוגג של קוד פתוח למוצר שמופץ תחת מודל עסקי לא תואם.
גם לגבי מה שקורה כאשר מתבצעת הפרה בשוגג יש לי חדשות טובות. בכל המקרים שהובאו עד היום לבתי משפט, קדמה להגשת התביעה פניה מוסדרת לחברה מתוך בקשה להסדיר את הנושא מבלי פניה לערכאות. הדבר מובן במיוחד לאור זאת שבעלי הזכויות על התוכנה הם, בהרבה מקרים, אנשים פרטיים, ולא חברות עם מערך משפטי מוכן ומשומן. כאשר מפתח קוד פתוח פונה אליכם, הדבר שהכי ישמח אותו הוא אם הנושא ייפתר בלי שהוא יצטרך להגיש תביעה משפטית יקרה. במקרה של IChessU הדיונים טרום התביעה נמשכו חודשים, במקרה של ה-FSF נגד Cisco הם נמשכו מעל שנה וחצי. יש הרבה מאוד זמן למנהל שמעוניין באמת לפתור את הבעיה לעשות כן.
לסיכום, מוצרי קוד פתוח יכולים להביא כמות גדולה של קוד באיכות מצויינת, ותוך השקעת מעט מאוד משאבים מצדכם, אל המוצר שלכם. הקוד הזה מגיע עם רישיון העתקה שמכתיב שימוש במודלים עסקיים שונים מאלו שמקובלים בדרך כלל. אם אתם מסוגלים לייצר מוצר שתואם את תנאי השימוש, הרי שקוד פתוח יכול לחסוך לכם המון כסף, הן במאמצי פיתוח, הן בעלויות רישיונות והן בזמן מרעיון למוצר בשוק. אם לא ניתן לשלב את התוכנה במוצר, הרי שהן החוק והן ההיגיון הבריא דורשים שלא תיקחו את עבודתם של אחרים ותנצלו אותה בניגוד למה שמותר לכם, ובמובן זה אכן יש טעם להשתמש במוצרי קוד פתוח בזהירות כאשר אתם מפתחים מוצרים משלכם. כמו כן, גם אם השתמשתם בטעות בתוכנת קוד פתוח בצורה הנוגדת את הרשיון, הרי שרצון טוב יאפשר לכם, כמעט תמיד, לפתור את הבעיה בלי להזדקק להתערבות בית משפט.
| קוד פתוח אינו חופשי / מאת אור הירשאוגה |
הכותב הינו מנכ"ל חברת לינגנו ייעוץ קוד פתוח, העוסקת בייעוץ בתחומי התוכנה החופשית. כמו כן, הוא ממקימי עמותת "המקור", המקדמת את השימוש והפיתוח של תוכנות חופשיות. הכותב אינו עורך דין, ומאמר זה אינו מהווה תחליף ייעוץ משפטי
עוד בנושא
בקרוב באירופה: חלונות נטולי אקספלורר
ראש בראש: מערכת הלינוקס המנצחת
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
מאמרים קודמים של שחר שמש
- הקוד פתוח? תלוי באיזה רישיון
20.01.09 | 21:01
תמיד קיים הפחד המשפטי שבשימוש בקוד פתוח, אך אם אתם מסוגלים לייצר מוצר שתואם את תנאי השימוש, הרי שקוד פתוח יכול לחסוך לכם המון כסף במאמצי פיתוח, בעלויות ובזמן מרעיון למוצר בשוק
עשרת הגדולים
- 1. חקירה רחבה במכס על הברחת סמארטפונים לישראל
- 2. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 3. שיעורים למתקדמים: רשתות חברתיות - הדור הבא
- 4. בצלאל ויתרה על דרישתה מהתלמידים לרכוש מק
- 5. פיטורים בדאבל וריפיי: 15 עובדים זומנו לשימוע
- 6. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 7. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 8. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 9. מאחורי חומת האש? מייסדי צ'ק פוינט פורצים לקדמת השוק
- 10. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
