איך לעורר את הכסף שנרדם בתיק הפטנטים
תיק הפטנטים, ה"קניין הרוחני" של חברות הטכנולוגיה, מניב מקור הכנסה לא צפוי שרוב בעלי הפטנטים אינם מודעים לו. כך תעשו זאת נכון, רווחי ומהיר יותרIsraeli Hi-Tech and Startups
![]() | ![]() |
|

בתקופה שבה חברות היי-טק סופגות מהלומות בזו אחר זו משוק שנמצא בטראומת משבר, יש קרן אור באפילה, שמבטיחה לחברה, למשקיע או ליזם או ממציא, ערוץ הכנסה מפתיע ומיידי שכרוך במאמץ קטן, ואינו מחייב דילול מניות. תיק הפטנטים, המוגדר בחברות טכנולוגיה כ"קניין רוחני", שגדל באופן שוטף ומשקף פיתוחים קיימים ועתידיים של החברה, טומן בחובו הבטחה להכנסה יפה. באופן פרדוקסלי, כאן אפשר גם לאכול את העוגה וגם לשמור עליה שלמה, שכן אפשר למכור את הפטנט, לקבל רישיון ולהמשיך לייצר ולמכור את המוצר .
משבר כלכלי דורש כמעט מכל חברה לחשוב על פתרונות יצירתיים לאיתור מקורות הכנסה ומימון. פה נפתח חלון הזדמנויות שבו כדאי לנער את האבק מתיק הפטנטים ולגלות בו כסף רדום. כסף זה יכול לשמש כגלגל הצלה לחברה, או לחילופין כחמצן מזומנים שיספק טווח נשימה ארוך יותר לקראת השנה החדשה, שצפויה להיות קשה יותר. כמו כן, יהווה סכום זה החזר השקעה למשקיעים ויזמים שנפגעו עקב סגירת החברה. כך, לדוגמה, נמכר באחרונה ה-IP של חברת קיארו לשעבר ב-2.5 מיליון דולר, אשר היווה חלק משמעותי מהשקעתה של חברת ECI בה.
אין לשלול על הסף את אפשרות מכירת הקניין הרוחני, וכדין הקניין החומרי של החברה, הוא מועמד לגיטימי למכירה. פטנט שכבר אינו משרת את אסטרטגיית החברה ויעדיה, עדיף שיימכר ויניב לה תשואה נאה, מאשר יישכח בארכיון. במקרים מסוימים, כדאי למכור פטנט פחות אסטרטגי כדי לממן ולהשלים פיתוח מוצרים אסטרטגיים. ליזמים ולממציאים הפרטיים, מאפשר הפטנט עליו עמלו, אך אינם מסוגלים או רוצים לפתח סביבו עסק, לבצע מעין אקזיט, כזה שיניב להם רווח נאה ביותר.
מאמר זה בא להאיר זרקור על מקור הכנסה לא צפוי שרוב בעלי הפטנטים אינם מודעים לו, ולהסביר איך עושים זאת נכון, יעיל רווחי, ומהיר יותר. משבר האשראי העולמי הביא לחשיפתן של חברות טכנולוגיה רבות בפני סיכונים גבוהים מאד המשפיעים על יכולת שרידותן בתנאי הכלכלה הקשים שנוצרו. "התכנסות" ו"התייעלות" הם מושגים שכולנו שומעים בימים אלה בכל מגזר במשק. מעבר למגזר הפיננסי הגלובלי בו למעשה החל המשבר, אחד המגזרים שנפגע במיידית מכדור השלג הוא מגזר ההיי-טק. חברות טכנולוגיה גדולות כקטנות כבר מגיבות למשבר, אם בפיטורים, אם בעצירת גיוסי הון, אם בעצירת פיתוחים של מוצרים חדשים וכמובן בקיצוצים אדמיניסטרטיביים כוללים.
הנהלת החברה, בבואה לבחון פעילויות בהן יש לקצץ מחד וערוצי הכנסה אפשריים מאידך, לרוב פוסחת על הנכס החשוב ביותר שלה, הידע הטמון בבסיס קיומה של החברה. ידע זה בא לידי ביטוי בסדרה של פטנטים שרושמת החברה כדי להגן על פיתוחים שנוצרו בחדרי חדריה והם ידועים בשם הכולל קניין רוחני (Intellectual Property). להבדיל מחברות בעלות נכסים מוחשיים (כגון נדל"ן, מכונות, חלקי יצור), הרי שבחברות היי-טק, עיקר הנכסים הנו מבוסס ידע (Know-How), שפותח או נמצא בתהליכי פיתוח. רוב חברות ההיי-טק משקיעות ברישום והגנה על הקניין הרוחני שברשותן, אם באמצעות רישום פטנטים וסימני מסחר ואם באמצעות שמירה קפדנית על סודות מסחריים וזכויות יוצרים, וניהול ותיעוד מדוקדק של מאמצי ותוצרי הפיתוח. הואיל ונכסיה הרוחניים של כל חברה טכנולוגית קריטיים מאד להמשכיותה, נוטה הנהלת החברה במקרים רבים לדלג על אפשרות מכירתם מתוך מחשבה שפעולה מעין זו תמחק אותה או תעכב את התפתחותה. מעבר לכך, עשוי להיתפס תחום הפטנטים כמורכב מדי מכדי להתעסק איתו. הסתכלות על הנושא בשחור לבן, עלולה לגרום להחמצה של מקור מימון זה.
בתקופות של מחסור בהון נזיל ומיידי ובעיקר בעת משבר, כמו זה הנוכחי, מכירת IP יכולה לתרום לחברה הכנסה מהירה באופן משמעותי ובזמן קצר יחסית. למשקיעים בחברה, אשר גלי המשבר הגיעו גם אליהם, יכולה מכירת הקניין הרוחני של החברה להחזיר לפחות חלק מההשקעה. יתרון עצום למכירת IP הוא שהתהליך אינו כרוך בדילול מניות. מנהלי כספים מעריכים, כי ההכנסות המתקבלות ממכירת IP משתוות למכירת מוצרי החברה בהיקף של פי 4-5. לדוגמא, מכירת קניין רוחני במיליון דולר שוות ערך למכירת מוצרי החברה ב 4-5 מיליון דולר.
במקרים רבים אין צורך לוותר על קניין רוחני אסטרטגי. חברות שנחשפות לערך של הקניין הרוחני שבבעלותן, סורקות את מאגר הפטנטים, ומגלות פעמים רבות שהן משלמות תחזוקה מיותרת על פטנטים שיצאו מהמיקוד העסקי של החברה. בתהליך מיזוג למשל, חלק מהפטנטים מתגלים כלא רלוונטיים עוד לארגון החדש וגם כאשר הגרוע מכל קורה, והחברה נסגרת, המשקיעים יכולים להציל לפחות חלק מהשקעתם, כי הם עשויים לעניין חברות אחרות. קיים כמובן גם ההיבט של יזמים פרטיים, אלה שהוגים רעיונות, רושמים אותם כפטנטים ומעדיפים למכור אותם מאשר להקים חברה. חשוב לדעת כי קיימת אפשרות למכור את הפטנטים ולקבל מהקונה רישיון להמשיך למכור ולפתח את המוצרים. אין ספק, שזהו לא תסריט אידיאלי, אך עדיף למכור וליהנות מההון המיידי מאשר לחדול.
איתור קונה לפטנט אינו תהליך פשוט, הוא יכול להיות ארוך ומייגע, כך גם תהליך המכירה. גם זה יכול לעתים להוות תירוץ למה לא לנסות להפיק הון מפטנטים חסרי שימוש. יש סוגים שונים של רוכשי פטנטים. לרוב מדובר בחברות במגזרי התעשייה השונים שמחפשות פטנטים בתחום עיסוקן כדי לקצר את תהליך הפיתוח אין-האוס, או כדי להימנע מרכישה של חברה. לצד החברות, יש גופים עסקיים שמתמקדים בהשקעות בפטנטים.
טיפוח ושימור נכסי קניין הרוחני כרוכים בהשקעת כסף רב. מידת ההשקעה בפטנט יכולה להיקבע על בסיס פרמטרים רבים, ובהם סך העלות המושקעת במחקר ופיתוח והיקף ההגנה הנדרשת (פרק זמן ההגנה, מקום בו תינתן ההגנה, והיקף ההגנה). חברות שונות מקציבות יעד של השקעה בפטנטים בשיעור של אחוזים בודדים מכלל תקציב המחקר והפיתוח. בהינתן זאת, מרגיש המוכר פעמים רבות מבוכה בהתייחס לשאלת הערכת שווי הפטנט ואיזה מחיר לדרוש עבורו. יתרה מזאת, בתקופה בה אי הוודאות היא נכס עבור חברות ענק, אשר מנצלות את מצבן של חברות במצוקה, כדאי גם לדעת למי מוכרים את נכסי החברה והאם שילם הקונה את המחיר הנכון והראוי לפטנט. כאשר מנהל נדרש לבחור חברה כזאת, מומלץ שיבחן היטב את ההמלצות וה"קבלות" של החברה.
גדעון קידר הינו מנכ"ל חברת אקטיבלינקס, המתמחה בהמרת קניין רוחני בתחום הטכנולוגיה להון נזיל ומיידי
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |