 |  |
|
לחיות חופשי עם לינוקס: חלק שני
שולחן העבודה של הפצת אובונטו | צלם: TheMarker
האם חובב חלונות מושבע יכול לשרוד שבועיים תוך שהוא משתמש בלינוקס בלבד? אחרי שהתנסה בהתקנה וחיבור לרשת, פרסטון גראלה בוחן את הממשק של אובונטו והדרך בה היא מתמודדות עם תוכנות חדשות | כתבה שנייה בסדרה
20.03.09 | 10:44Software
פרסטון גראלה - Computerworld
אני כותב אודות חלונות מאז ימי חלונות 2.0, ובכל התקופה הזו זכיתי לשמות גנאי רבים מצידם של חסידי לינוקס על כך שלדבריהם שיבחתי את היתרונות של חלונות תוך התעלמות מיתרונותיה של לינוקס. ובכן, החלטתי שהגיעה סוף סוף השעה להתמודד עם הנושא הזה התמודדות חזיתית. איך לינוקס עומדת בהשוואה לחלונות? איזו מערכת הפעלה באמת קלה לשימוש וזולה יותר? מי מהן באמת משפרת את הפרודוקטיביות? בקיצור: האם אצליח לחיות ללא חלונות כלל, ולנהל את חיי על בסיס לינוקס למשך שבועיים מבלי להוציא אפילו אגורה אחת על תוכנה?
על מנת להעמיד את עצמי למבחן, לוויתי מחשב נייד ThinkPad T41 של יבמ, עם 1.5 ג'יגה-בייט של זיכרון ומעבד פנטיום M במהירות 1.6 ג'יגה-הרץ. המחשב היה מצויד בחלונות XP, אולם קיבלתי אישור לנקות כליל את הדיסק הקשיח ולהתקין עליו מערכת הפעלה חלופית. בשבוע שעבר בדקתי כיצד מתקינים לינוקס ואיך מחברים אותה לרשת. הפעם נעסוק בממשק מערכת ההפעלה, היישומים המגיעים איתה וכיצד מתקינים תוכנות חדשות.
הגיע הזמן להתחיל לעבוד. תחילה רציתי להתרגל לממשק של אובונטו. כברירת מחדל, אובונטו עושה שימוש בשולחן העבודה GNOME - פרויקט בינלאומי שמטרתו ליצור ממשק משתמש גרפי נוח למערכות לינוקס - שבמבט ראשון נראה דל ומינימליסטי למשתמש חלונות ותיק כמוני. איפה, למשל, כל האייקונים של שולחן העבודה? לא הצלחתי למצוא אותם בשום מקום, אם כי יכולתי למקם אייקונים משלי ללא קושי. אולם מסתבר שכלל לא הייתי צריך את האייקונים הללו, כיוון שסרגל משימות שימושי מאוד בחלקו העליון של המסך מאפשר הפעלה מהירה של תוכנות, דפדוף בדיסק הקשיח, גלישה ברשת, וכן סקירה של תצורת המערכת ושינוי ההגדרות שלה. חלקו העליון הימני של סרגל המשימות מזכיר מאוד את סרגל ההתראות של חלונות, המציג הודעות הנוגעות לעדכוני תוכנה ונושאי אבטחה.
סל האשפה, העובד באופן דומה לסל המחזור של חלונות, ממוקם בפינה הימנית-תחתונה של המסך. בנוסף, קיימים כמה מאפיינים ויזואליים נחמדים המובנים כחלק מהממשק של שולחן העבודה. כך למשל ניתן לייצר למעשה כמה שולחנות עבודה נפרדים, לדוגמא אחד לעבודה ואחד לבית, כאשר המעבר ביניהם מתבצע בלחיצה על האייקון המתאים בחלקו התחתון של המסך. למרבה המזל, אין לוח בקרה, ולמעשה אין בו גם צורך. פריט ה-System בסרגל המשימות כולל תת-תפריטים לניהול העדפות ואפשרויות אדמיניסטרציה, ומכל אחד מהם יכולתי בקלות לשנות את כל אחת מההגדרות, להתאים את הממשק, ולהציץ לתוככי המערכת.
בסך הכללי, מצאתי ששולחן העבודה ידידותי, לא עמוס, וקל יותר לשימוש מזה של חלונות. הממשק אולי לא כולל מאפיינים רבים ונעימים לעין כמו זה של ויסטה, והוא בעל מראה מגושם יותר, אך התרגלתי לכך במהירות. בשורה התחתונה, מדובר בממשק נקי מאוד ויעיל. כמו כן, חשוב לזכור שאובונטו רצה על חומרה פשוטה הרבה יותר מויסטה - אין שום סיכוי שויסטה הייתה יכולה לרוץ בצורה טובה על T41.
כמו שכל משתמש חלונות יודע היטב, מערכות ההפעלה ממשפחת חלונות אינן מגיעות עם תוכנות משרדיות רבות המותקנות מראש. אם אתם רוצים מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, תוכנת מצגות, וכן הלאה - בדרך כלל יש לרכוש את מיקרוסופט אופיס תמורת כמה מאות דולרים, אם כי קיימות כמה אלטרנטיבות חינמיות כדוגמת OpenOffice.org ו-Google Docs. אובונטו לעומת זאת, מגיעה עם סדרה מרשימה של יישומים מותקנים מראש. לא תצטרכו לשלם עבורם, או אפילו לחפשם ברשת - הם שם, ממתינים לכם שתעשו בהם שימוש.
יישומים משרדיים: ארבעה רכיבים מתוך חבילת OpenOffice.org נכללים באובונטו - מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, תוכנת ציור, ותוכנת מצגות. מסד הנתונים של OpenOffice.org אינו כלול.
דפדפן: הגרסה החדשה ביותר של פיירפוקס.
מנהל אנשי קשר: כן, משתמשי חלונות, יש חיים מחוץ לאאוטלוק. Evolution Mail and Calendar היא תוכנה טובה בהחלט לדוא"ל, ניהול פגישות, ואנשי קשר.
מסרים מיידיים: Pidgin היא תוכנה אוניברסאלית למסרים מיידיים שעובדת מול AIM, Live ויאהו מסנג'ר ואחרים.
גרפיקה: אובונטו מגיעה עם Gimp Photo Editor, תוכנה דמוית פוטושופ בעלת מגוון מאפיינים מפתיע לטובה. עבור טיפול בצילומים דיגיטליים, אובונטו כוללת את F-Spot Photo Manager.
מולטימדיה: אובונטו מגיעה עם תוכנות לקריעה (ripping), צריבה ונגינה לתכני מולטימדיה שיענו על כל הצרכים שלכם. תוכנות אלה כוללות את Audio CD Extractor, Brasero disc burner, Totem Video Player, ו-Rhythmbox Music Player.
עזרים ומשחקים: תחת קטגוריה זו תמצאו באובונטו דברים רבים, כולל מחשבון, עורך טקסט, תוכנה ללכידת מסך (screen-capture), ושורה ארוכה של משחקים, ביניהם שח, בלק-ג'ק, מה-ג'ונג וסודוקו.
אם ללינוקס יש עקב אכילס מנקודת מבטו של משתמש חלונות, הרי זה התקנה של תוכנות חדשות. היו מוכנים להיכנס לעולם חדש לעומתו מנגנון העדכונים האוטומטיים של חלונות הוא דוגמא ומופת של פשטות, עולם בו אתם עלולים לחוש שיש צורך בתואר שלישי בפיזיקה גרעינית רק בכדי להתקין יישום חדש או עדכון תוכנה.
בואו ניקח משהו פשוט כמו התקנה של הגרסה החדשה ביותר של נגן הפלאש. נכנסתי ליו-טיוב, אבל לא הצלחתי לצפות באף אחד מהסרטונים כיוון שאובונטו אינה כוללת כברירת מחדל נגן פלאש. למען האמת, גם חלונות לא כוללת נגן שכזה, ולכן חסרונו לא הדאיג אותי - כל שהיה עלי לעשות זה להתקין אותו. לחצתי על הקישור האינטרנטי, כפי שנתבקשתי, מה שהביא אותי למסך בו נשאלתי איזו גרסה של נגן פלאש ללינוקס אני רוצה להתקין: tar.gz ללינוקס, .rpm ללינוקס, או YUM ללינוקס. שאלה זו הייתה מבלבלת, בלשון המעטה: גרסת ה-.rpm נשמעה כמו מפרט של מכונית, וגרסת ה-YUM נשמעה כמו סוג של גומי לעיסה.
מהניסיון שלי בשימוש בתוכנות כיווץ תחת חלונות, שמעתי על פורמט הכיווץ .tar, ולכן זו האפשרות בה בחרתי. הורדתי את הקובץ, פתחתי אותו, והרצתי את תוכנת ההתקנה. שום דבר לא קרה. ניסיתי להריץ אותה פעם נוספת. שוב, כלום לא אירע. בשלב זה ניסיתי את האופציה שאפשרה לי להריץ את תוכנת ההתקנה מתוך חלון שורת פקודה (terminal window). הייתה זו ירייה באפלה, אבל איכשהו היא פגעה במטרה. מדוע? אני לא בטוח, אבל ההתקנה עברה בהצלחה. נתקלתי בבעיות דומות גם בעדכון של OpenOffice.org לגרסה 3.0, ולמעשה בסופו של דבר ויתרתי. גרסה 2.4 עובדת בסדר גמור. אנשים המאמינים שלינוקס תחליף יום אחד את חלונות כמערכת ההפעלה המרכזית של עולם המחשבים האישיים צריכים להבין שמרבית הצרכנים לא רוצים להתמודד עם בעיות מסוג זה בכל פעם שהם מתקינים תוכנה חדשה או מעדכנים תוכנה קיימת.
אגב, בכל מה שקשור לעדכונים והתקנות, עושה רושם ששימוש זה בטרמינולוגיה מבלבלת ובלתי מוכרת אינו יוצא מן הכלל. נתקלתי בדוגמא נוספת כאשר החלטתי לעדכן את התוכנות שברשותי. לאובונטו יש מנהל עדכונים הדומה ל-Windows Update, שאמור להודיע למשתמשים אודות עדכונים ליישומים ותוכנות, ולאחר מכן גם להוריד ולהתקין אותם. ניתן להגיע אליו באמצעות אייקון דמוי כוכב הממוקם בחלקו העליון של המסך. כאשר השתהיתי עם סמן העכבר מעל האייקון, גיליתי שקיימים 129 עדכונים עבור המחשב שלי. זה נשמע לי כמו בעיה רצינית, ולכן לחצתי מייד על ה-Update Manager.
קיבלתי את גמולי בדמותה של רשימה ארוכה של עדכונים מומלצים - מהם אותם עדכונים, או למה הם משמשים? כלל לא ברור. מנהל העדכונים של אובונטו גרם לי להתגעגע ל-Windows Update. עם זאת, להגנתה של אובונטו יש לומר שכן מצאתי כמה עדכונים שאת משמעותם הצלחתי להבין, כמו למשל עדכונים ותוספים לתוכנת הדוא"ל Evolution. מאידך, מנהל העדכונים חסר כמה עדכונים חיוניים. לדוגמא, הייתה ברשותי גרסה 2.4 של OpenOffice.org, אך בשום שלב לא נאמר לי שגרסה 3 כבר שוחררה. ומה שגרוע מכך, עשיתי שימוש בגרסת 8.04 של אובונטו, ורק במקרה גיליתי לאחר מכן שגרסה 8.10 כבר הופצה. מיותר לציין שמנהל העדכונים לא הביא לידיעתי פיסת מידע חשובה זו. בסופו של דבר גיליתי שגרסה 8.04 היא מה שנקרא Long Term Support Release, בעוד 8.10 אינה כזו, וכברירת מחדל, מנהל העדכונים של אובונטו לא מודיע על גרסאות שאינן LTS. ואתם חשבתם שמנהל העדכונים של חלונות מבלבל?
בסך הכללי, גיליתי שמנהל העדכונים אינו כלי שימושי במיוחד עבורי. עדיף היה לי לחפש עדכוני תוכנה באופן עצמאי, או לאפשר ליישומים עצמם להודיע לי אודות עדכונים. אולם כפי שלימד אותי ניסיוני עם OpenOffice.org 3.0, אופציה זו אינה תמיד בת מימוש.
*** בשבוע הבא, בחלקו השלישי של הפרויקט, נבחן את הפרודוקטיביות של אובונטו, כיצד ניתן להשתמש בה לשיתוף קבצים, להתחבר לרשתות אלחוטיות, לתקשר עם העולם ועוד... ***
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. ד"ר סמארטפון יעזור למטופל להתגבר על הדיכאון
- 3. המשחקים ששינו את יפן
- 4. ההמתנה עומדת להסתיים: אייפד 3 יושק בעוד פחות מחודש
- 5. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 6. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
- 7. קרן יוזמה מוכרת אחזקותיה בקונדואיט ב-200 מיליון דולר
- 8. Cloudyn הישראלית רוצה לטפל בכלכלת הענן
- 9. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 10. הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב
