 |  |
|
לחיות חופשי עם לינוקס: רגע ההכרעה
חופשי זה לגמרי לבד. הפינגווין המפורסם | צלם: sxc
חובב חלונות מושבע הצליח לשרוד שבועיים תוך שהוא משתמש בלינוקס בלבד, ואפילו נשאר לספר על הרפתקאותיו. האם ישתכנע לעשות מעבר למערכת ההפעלה החופשית? שבועיים בלי חלונות, חלק שלישי ואחרון
27.03.09 | 13:22Software
פרסטון גראלה - Computerworld
במשך שנים הייתי חייל נאמן במלחמה זו. אני כותב אודות חלונות מאז ימי חלונות 2.0, ובכלל זאת כמה וכמה ספרים, ומאות, אם לא אלפי מאמרים, טורי עיתונות, וכתבות בלוג. בכל התקופה הזו זכיתי לשמות גנאי רבים מצידם של חסידי לינוקס על כך שלדבריהם שיבחתי את היתרונות של חלונות תוך התעלמות מיתרונותיה של לינוקס.
ובכן, החלטתי שהגיעה סוף סוף השעה להתמודד עם הנושא הזה חזיתית. איך לינוקס עומדת בהשוואה לחלונות? איזו מערכת הפעלה באמת קלה לשימוש וזולה יותר? והאם אצליח לחיות ללא חלונות כלל, ולנהל את חיי על בסיס לינוקס למשך שבועיים מבלי להוציא אפילו אגורה אחת על תוכנה? מכיוון שאחד היתרונות הגדולים של לינוקס, כמו גם של רבות מהתוכנות שרצות תחתיה, הוא שהן תוכנות קוד פתוח, חלק מהעניין מבחינתי היה לראות האם אצליח להשתמש במערכת הפעלה ותוכנות שכולן חינמיות לגמרי.
על מנת להעמיד את עצמי למבחן, לוויתי מחשב נייד ThinkPad T41 של יבמ, עם 1.5 ג'יגה-בייט של זיכרון ומעבד פנטיום M במהירות 1.6 ג'יגה-הרץ. המחשב היה מצויד בחלונות XP, אולם קיבלתי אישור לנקות כליל את הדיסק הקשיח ולהתקין עליו מערכת הפעלה חלופית. בשבוע שעבר בחנתי את הממשק הגרפי של אובונטו, היישומים המותקנים עליו וכיצד מתקינים תוכנות אחרות. הפעם נעסוק בסוגיית הפרודוקטיביות של אובונטו, כיצד להשתמש בה לשיתוף קבצים, להתחבר לרשתות אלחוטיות ובאופן כללי לתקשר עם העולם.
פרודוקטיביות בעבודה
להביא את המערכת למצב עבודה זה דבר אחד. לבצע דברים בפועל ולהיות פרודוקטיבי זה כבר משהו אחר. כמה טוב, שאלתי את עצמי, תוכל לינוקס למלא את צרכי המחשוב השונים שלי? אני בלוגר וסופר, ולכן אין זה מפתיע שאת מרבית הזמן שלי אני מבלה בכתיבה. אובונטו מגיעה עם גרסה 2.4 של OpenOffice.org, שכוללת את OpenOffice.org Writer, שהוא, כפי שכבר ידעתי מהגרסה לחלונות, תוכנה חינמית מהדרגה הגבוהה ביותר.
כמו שציינתי מוקדם יותר, אובונטו כוללת את גרסה 2.4 של OpenOffice.org, למרות שידעתי שגרסה 3.0 כבר שוחררה. אולם באופן לא מוסבר, מנהל העדכונים המובנה של אובונטו לא טרח להודיע לי כי יש בנמצא גרסה חדשה יותר, למרות שלא היסס ליידע אותי אודות שורה ארוכה של עדכונים לתוכנות עליהן מעולם לא שמעתי, ולעולם לא אזדקק.
כיוון שמנהל העדכונים לא רצה לסייע לי בעדכון, החלטתי לנסות בעצמי, והורדתי את גרסה 3.0 עבור לינוקס מאתר האינטרנט של OpenOffice.org. פתחתי את קובץ ה-tar אותו הורדתי, אולם כאשר בחנתי את מכלול הקבצים אותם הוא מכיל, נראה כאילו אין ביניהם קובץ הרצה. חזרתי לאתר של OpenOffice על מנת לחפש הוראות התקנה. מצאתי אותן, והן לא היו פשוטות כלל ועיקר. הן כללו פתיחה של חלון שורת פקודה, ומציאת המיקום הנכון עבור הקבצים השונים. מצאתי לבסוף את התיקייה הנכונה, ששמה היה, ואני בכלל לא צוחק, OOO300_m9_native_packed-1_en-US.9358.
לאחר שהגעתי לשם, היה עלי להריץ את הפקודה rpm -Uvih *rpm. ניסיתי, אבל קיבלתי את ההודעה שהתוכנה rpm כלל אינה מותקנת. על מנת להתקין אותה, כך גיליתי, היה עלי להקליד את הפקודה sudo apt-get install rpm (ולינוקס אמורה להיות פשוטה יותר לשימוש מחלונות?). פעלתי על פי ההוראות על מנת להתקין את rpm, ולאחר מכן הקלדתי שוב rpm -Uvih *rpm. שוב, ללא הצלחה - נאמר לי שהפעולה נכשלה כי היה עלי להשתמש במשהו שנקרא "alien". בנקודה זו הרמתי ידיים. מניסיון קודם ידעתי שגרסה 2.4 של OpenOffice.org עובדת בסדר גמור.
Writer של OpenOffice.org היא תוכנת עיבוד תמלילים רבת עוצמה באופן מפתיע, וגרסת הלינוקס נראית ועובדת בדיוק כמו גרסת החלונות. עבור הצרכים שלי, היא עשתה כל מה שרציתי. הממשק הגרפי, למרות היותו קצת מגושם, מספק גישה מיידית לכל הכלים הדרושים, כולל חיפוש והחלפת טקסט, הוספת איורים, יצירת טבלאות וקישורים, ואפילו הוספת רקע. אלו מכם שאינם אוהבים את הממשק החדש של אופיס 2007 ימצאו מן הסתם שהממשק של Writer טוב ונוח יותר.
מכיוון ש-OpenOffice.org תומך בפורמט .doc, יכולתי לכתוב מסמכים ב-Writer ולשלוח אותם לאנשים אחרים. עם זאת, יש חסרון גדול אחד עבור אנשים המרבים בכתיבה, ואשר צריכים לשתף מסמכי .doc עם אחרים: Writer לא תומך בהוספת סימונים מיוחדים והערות (markup and comments). לכן, במקרים מסוימים, היה עלי לשלוח את הקובץ לאחד ממחשבי החלונות שלי, ולעבוד עליו שם. אנשים שמרבים לעבוד זה עם זה על בסיס המנגנונים הללו יצטרכו את מיקרוסופט אופיס - OpenOffice.org פשוט לא יספיק.
באופן דומה, תוכנת הגיליונות האלקטרוניים של OpenOffice.org הייתה פשוטה לשימוש. אני לא מומחה גיליונות אלקטרוניים, אין לי צורך לייצר גיליונות מסובכים, ולכן בכל מה שקשור למשימות מורכבות, אין ביכולתי לבצע את ההשוואה מול אקסל. אולם עבור משימות פשוטות כגון חישובי תקציב וכדומה, הוא היה ברור וקל לשימוש. יצירה של גרפים הייתה קלה להפליא, עם אשף מיוחד שעושה את כמעט את כל העבודה לבד. עבור משימות ברמה הזו, הוא ללא ספק אינו נופל ברמתו מאקסל.
ל-OpenOffice.org יש גם מאפיין מצוין שחסר במיקרוסופט אופיס - הוא יפתח כל סוג של מסמך אופיס בכל אחד מהיישומים השונים. באופיס של מיקרוסופט, למשל, אם אתם בתוך וורד ורוצים לפתוח מסמך אקסל, עליכם לפתוח את תוכנת האקסל, ואז לפתוח את המסמך המדובר. ב-OpenOffice.org, התוכנה עובדת בצורה הנכונה: כאשר אתם במסגרת Writer (או כל יישום OpenOffice אחר), אתם יכולים ללחוץ על Ctrl-O על מנת לפתוח כל קובץ, בין אם הוא מסמך עיבוד תמלילים, גיליון אלקטרוני, או כל מסמך OpenOffice.org אחר.
שיתוף קבצים
כפי שציינתי מוקדם יותר בכתבה, נתקלתי בבעיות רציניות בחיבור מערכת הלינוקס למערכות חלונות ויסטה דרך הרשת הביתית שלי. מכיוון שאני מרבה להשתמש בכמה מחשבים במקביל, עובדה זו הפכה את נושא שיתוף הקבצים לבעייתי, בלשון המעטה. הדרך הטריוויאלית ביותר לעשות זאת הייתה לשלוח קבצים ממחשב למחשב באמצעות דוא"ל. פתרון טוב יותר (במקרים מסוימים) היה להשתמש ב-Google Docs. אם היה עלי לעבוד במחשב הלינוקס על קובץ מסוים אותו יצרתי במחשב ויסטה, פתחתי את Google Docs על מחשב הויסטה, ייבאתי את המסמך אל Google Docs, ולאחר מכן פתחתי אותו דרך Google Docs על מחשב הלינוקס. לאחר שסיימתי לעבוד עליו, יכולתי כמובן לפתוח אותו שוב במסגרת Google Docs גם על מחשב הויסטה.
Google Docs לא כולל מעבד תמלילים עשיר במאפיינים כמו וורד או OpenOffice.org, אולם עבור משימות כתיבה ועריכה בסיסיות, הוא עשה מה שרציתי. אבל אין בכך לומר ש-Google Docs מושלם. העיצוב המקורי של הקבצים לפעמים שונה או הלך לאיבוד במעבר, ובמספר מקרים נתקלתי בבעיות עם תיבות טקסט. כמו במקרה של OpenOffice.org, לא יכולתי להשתמש בחלק מהמאפיינים המתקדמים, כמו למשל היסטוריית שינויים (track changes). ועם זאת, עבור המשימות הפשוטות, הוא עבד היטב.
ל-Google Docs יש מאפיין מיוחד שמאפשר למשתמש לאחסן ולעבוד על קבצים גם כאשר אינו מחובר לרשת, אולם גם הפעם, מצאתי כי מדובר על מאפיין שאינו חסר בעיות. על מנת לעשות בו שימוש, יש צורך להתקין תחילה את Google Gears, פעולה אותה עשיתי הן על מחשבי הויסטה, והן על מכונת הלינוקס. העבודה עם Google Docs במצב בלתי מקוון על מערכות הויסטה הייתה בלתי יציבה, ולעיתים המחשב פשוט קפא. על מכונת הלינוקס מאידך, הדברים עבדו ללא כל בעיה.
בנוסף, נתקלתי בהמון הפתעות מוזרות כאשר עבדתי עם Google Docs במצב לא מקוון. למשל, לא ניתן לערוך בצורה זו גיליונות אלקטרוניים או מצגות. כמו כן, לא ניתן ליצור מסמך חדש באופן לא מקוון. תחילה יש ליצור אותו כאשר המערכת מחוברת לרשת, לאחר מכן לסנכרן אותו מול המחשב המקומי, ורק אז הוא יהיה זמין לשימוש בלתי-מקוון. מדובר אם כן על פתרון רחוק מלהיות מושלם, אם כי לא בלתי מתקבל על הדעת, במיוחד אם יש לכם חיבור רציף לרשת.
התחברות לרשתות אלחוט
המשרד שלי נמצא למעשה בביתי, מה שאומר שאחרי כמה שעות עבודה אני לעיתים חש בודד משהו. מסיבה זו אני מבלה לא מעט זמן כל שבוע בעבודה מבתי קפה ומקומות אחרים המציעים רשתות אלחוטיות בחינם (מה שנקרא Hot-Spots). לינוקס הופכת את המשימה של זיהוי והתחברות לרשתות שכאלה לפשוטה בתכלית. למעשה, במובנים מסוימים זה קל יותר אפילו מאשר בחלונות ויסטה או XP. פשוט הקליקו על אייקון ההתחברות לרשת בחלקו העליון של המסך, ורשימה של רשתות אלחוט תופיע לפניכם. אייקון זעיר לצידה של כל רשת מציין האם היא רשת מוצפנת או פתוחה, ויש אפילו מחוון מיוחד המראה את חוזקו של האות האלחוטי. לחצו על רשת כלשהי על מנת להתחבר אליה, ומיד תמצאו את עצמכם ברשת.
בחלונות ויסטה, בהתאם לסוג הרשת אליה בחרתם להתחבר (פרטית, ציבורית, או ארגונית), מאפיינים כאלה ואחרים מנוטרלים או מופעלים, משיקולי אבטחה. לדוגמא, שיתוף קבצים אינו אפשרי ברשת ציבורית. בלינוקס לעומת זאת, כלל לא ניתן להבחין האם הרשת היא פרטית או ציבורית. מאידך, מדובר על מערכת הפעלה מאובטחת יותר מחלונות, ולכן אולי אין בכך צורך.
אבטחה
כמשתמש חלונות ותיק, אני בהחלט מודע לצורך באבטחה, ומקפיד לעשות שימוש בתוכנות אנטי-וירוס, אנטי-רוגלות, ופיירוול. סוג כזה של תוכנות אינו כלול באובונטו, ככל הנראה מפני שאין בכך צורך. לכן החלטתי לא לנסות תוכנות אבטחה המיועדות ללינוקס, ובהמשך אכן לא מצאתי שום סיבה לעשות כן.
אינטרנט, דוא"ל ומסרים מיידיים
מבחינה זו, משתמשי חלונות ירגישו ממש כמו בבית עם לינוקס, בעיקר מכיוון שפיירפוקס הוא דפדפן חוצה-פלטפורמות הכולל מאפיינים וממשק כמעט זהים לגרסת חלונות - כולל התוספים. בתור מישהו שרצה לעשות שימוש במקביל הן בחלונות והן בלינוקס, תוך שמירה של האתרים המועדפים והסיסמאות מסונכרנים, שמחתי על כך מאוד, כי יכולתי לעשות שימוש בתוסף Foxmarks על מנת לסנכרן באופן אוטומטי את הסיסמאות והאתרים המועדפים שלי.
באשר למסרים מיידיים, אובונטו כוללת את Pidgin, תוכנת קוד פתוח אוניברסאלית למסרים מיידיים. מתוך ממשק יחיד, יכולתי לתקשר עם משתמשי AIM, לייב מסנג'ר של חלונות, יאהו מסנג'ר, IRC ,ICQ ,Groupwise ,Google Talk, כמו גם יישומים רבים אחרים עליהם מעולם לא שמעתי, כדוגמת Gadu-Gadu. תחת חלונות, עשיתי שימוש בתוכנה דומה הנקראת Trillian, ודומה ש-Pidgin אינה נופלת ממנה במאום (אגב, ניתן להוריד גרסת Pidgin גם עבור חלונות).
בכל מה שקשור לדוא"ל, ניסיתי את חבילת Evolution, המגיעה כחלק מאובונטו. הממשק אולי אינו מלהיב, אבל קיבלתי כל מה שרציתי, כולל מאפיין אנטי-ספאם, היכולת לייצר מסננים, לנהל באופן אוטומטי הודעות נכנסות, כמו גם מנהל אנשי קשר. התוכנה כוללת גם לוח-שנה, רשימת מטלות, ועורך תזכירים. ניסיתי את התוכנה, אולם לא יכולתי לאמץ אותה כתחליף לאאוטלוק מכיוון שלא הצלחתי לייבא אליה את ההודעות הישנות שלי.
תוכנות אחרות
חוץ מאשר יישומי אופיס, אני לא משתמש בתוכנות רבות בתדירות יומיומית במסגרת העבודה. אני כן צריך לשמור לעיתים קרובות העתקים של תצוגת המסך (screenshots), ותוכנת לכידת המסך המובנית של אובונטו בהחלט מספקת, אם כי אינה מרשימה במיוחד. אתם יכולים ללכוד מסך או חלון ספציפי, אולם לא ניתן ללכוד רק חלק מהמסך, פעולה אותה רבות מהתוכנות הקיימות עבור חלונות מאפשרות. בנוסף, היא שומרת אך ורק בפורמט png, במקום בפורמט ה-jpg הפופולרי.
תוכנת ה-GIMP לעריכה של תמונות ותצלומים המגיעה עם אובונטו, רבת-עוצמה באופן מפתיע. אלא אם כן אתם עושים עבודת גרפיקה באיכות גבוהה במיוחד, היא אמורה להתמודד בהצלחה עם כל מה שתזרקו לכיוונה. למעשה, בכלל המורכבות שלה, היא כנראה אפילו חזקה מדי עבור מרבית השימושים הבסיסיים, כמו למשל עריכת תמונות. עבור עריכה בסיסית של תמונות, פתרון טוב יותר הוא F-Spot, שמגיעה אף היא כחלק מאובונטו. היא מציעה כלים פשוטים לדברים כמו סיבוב תמונות, תיקון אפקטים של "עין-אדומה", וכדומה.
כלי ה-Tomboy שמגיע גם הוא יחד עם אובונטו, יתקבל בברכה על ידי אנשים שצריכים לשרבט במהירות ולאחר מכן לעקוב אחרי הערות. הוא גם מאפשר למשתמש לנהל את הפתקים שלו, לחפש בהם, וליצור מהם מחברות נפרדות.
השורה התחתונה
עבור מישהו שעושה שימוש בחלונות מאז ימי Windows 2.0, הניסיון לחיות חופשי עם לינוקס היה קל יותר משציפיתי. על אף שההתקנה הייתה מלאה תקלות, מרגע שסיימתי אותה בהצלחה, הממשק והתפקוד הכללי של אובונטו היו דומים באופן מפתיע לאלו של חלונות, ופשוטים למדי לשימוש.
חבילת התוכנות החינמיות המגיעות עם אובונטו בהחלט מרשימה - משפחת תוכנות ה-OpenOffice.org לדוגמה, מהוות אלטרנטיבה מצוינת למיקרוסופט אופיס. עם זאת, אם אתם או מישהו מחבריכם עושה שימוש במאפייני אופיס כגון הערות ומידע נלווה, צפויות לכם צרות, פשוט מכיוון ש-OpenOffice.org לא תומך במאפיינים הללו.
עבודה ברשת מול מחשבים המריצים חלונות עלולה להיות בעייתית. לא הצלחתי לחבר בין מכונת הלינוקס שלי לבין המחשבים שהריצו ויסטה, ולהיפך (למרות שלא הייתה כל בעיה לחבר בינה לבין מחשבים שהריצו XP). ייתכן שתצורת הרשת שלי היא האשמה, כיוון שדיברתי עם אחרים שהצליחו לחבר ויסטה עם לינוקס ללא קשיים. ובכל זאת, קחו בחשבון שבעיות מסוג זה עלולות לצוץ, והדרך היחידה לדעת בוודאות היא לנסות.
עקב אכילס הגדול ביותר של אובונטו הוא התקנה ועדכון של תוכנות. התקנה של תוכנות מסוימות הייתה פשוטה, בעוד התקנה של אחרות הייתה כה מבלבלת עד שנאלצתי לוותר עליה כליל. אותו הדבר נכון גם לגבי עדכונים (ולראייה, בסופו של דבר נאלצתי לוותר לחלוטין על עדכון של OpenOffice.org).
האם אני מתכוון לוותר על חלונות לטובת לינוקס? בהחלט לא. חוסר היכולת לעבוד עם חלק ממאפייני וורד, בעיות בחיבור למחשבי ויסטה, וקשיים בהתקנה ועדכון של תוכנות, מביאים כולם לכך שלפחות בעתיד הנראה לעין אמשיך להשתמש בחלונות. מצד שני, אני מתכנן תמיד להחזיק מכונת לינוקס בהישג יד - ככל הנראה על נט-בוק או מחשב שולחני ישן יחסית. אוכל להשתמש בו למשימות פשוטות כגון גלישה ברשת, בדיקת דוא"ל אינטרנטי, וכתיבה ועריכה של מסמכים ב-OpenOffice.org או Google Docs. לכן, למרות שלא ניתן להגדיר אותי כחוזר בתשובה, מעתה ואילך אני מתכוון להיות יותר פלורליסטי בכל מה שקשור למערכות הפעלה.
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. ד"ר סמארטפון יעזור למטופל להתגבר על הדיכאון
- 3. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 4. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
- 5. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 6. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 7. Cloudyn הישראלית רוצה לטפל בכלכלת הענן
- 8. הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב
- 9. פרופ' ראובן גרונאו מונה כפרויקטור של משרד התקשורת - יקבל 300 אלף שקל
- 10. אורקל קונה את טלאו תמורת 1.9 מיליארד דולר במתקפה ישירה על סאפ
