![]() | ![]() |
|


להפוך כל מחשב ישן למרכזייה עשירה בתכונות. פורת (מימין), סמיונוביץ וארגוב | צלם: יח"צ
בשקט בשקט מתרחשת לה מהפכה זוטא בעולם הטלפוניה הארגונית ובשוק המרכזיות. מה שלא קרה עד כה במסות בעולם המחשבים האישיים מתחיל לקרות בענף התקשורת, כאשר מוצרי הקוד הפתוח תופסים נתחי שוק הולכים וגדלים.
פתרונות תקשורת מבוססי קוד פתוח מצליחים לזכות במכרזי טלפוניה גם במקום ענקיות כמו סיסקו, אוויה ופנסוניק, וגם פה בישראל. קוראים להם פתרונות מבוססים אסטריסק (Asterisk) - פלטפורמת תוכנה בקוד פתוח לפיתוח מגוון פתרונות לעולם התקשורת. הפתרונות מתחילים במרכזיות - אפשר באמצעות תוכנת אסטריסק להפוך כל מחשב ישן למרכזייה עשירה בתכונות - מתאימים לעסקים קטנים ובינוניים וגם משולבים גם בחברות ענק, ארגונים בינלאומיים ואפילו חברות תקשורת עושות בהן שימוש. בימים אלה בזק בינלאומי, למשל, מקימה בישראל מערכת טלפוניה שלמה (VOB) שרובה מבוססת על אסטריסק בתוספת פיתוח של מהנדסי החברה.
גורו אסטריסק
"ההתקנות בישראל כוללות בעיקר מרכזיות, יש גם כמות לא מבוטלת של ספקי שירותים למיניהם הפועלים בעזרת אסטריסק: החל מספקי כרטיסי חיוג ועד ספקי שירותי IVR (מוקדי קול) ו-IVVR (מוקדי וידיאו), אסטריסק נמצאת שם תמיד, למורת רוחם של היצרנים השונים" - כך כותב באתר asterisk.org.il ניר סמיונוביץ. סמיונוביץ הוא אולי הדמות הבולטת בתחום האסטריסק בישראל. מלבד אתר קהילת האסטריסק שלו הוא גם מעביר קורסים בתחום ונותן ייעוץ ותמיכה לחברות שרוצות להטמיע אסטריסק. אפילו על כרטיס הביקור שלו כתוב "יועץ וגורו אסטריסק", לא פחות.
סמיונוביץ מעריך כי מאז שתוכנת האסטריסק החלה לחדור לשוק המקומי, ב-2006, בוצעו כבר כ-5,000 התקנות שונות באמצעותה. רוב ההתקנות, שני שלישים להערכתו, הן של מרכזיות, והשאר של פתרונות שונים שמתבססים על התוכנה. "חברת התוכנה Click Software, למשל, מחזיקה 13 סניפים בעולם עם מאות שלוחות טלפון. הוצאות החברה על שיחות ועידה היו 30 אלף ליש"ט בחודש. אחרי שהם התקינו אסטריסק הוצאות אלה הסתכמו ב-5,000 ליש"ט. גם לחברות כמו iForex ,Neustar ו-EyeBlaster יש סניפים בכל העולם ולכן הן בחרו באסטריסק", אומר סמיונוביץ. התקנה גדולה נוספת בישראל היא של חברת אמסלם-טורס עם לא פחות מ-400 שלוחות של מוקדנים.
"מערכות IP בקוד פתוח הן נושא חם גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת המוצרים", מסביר חנוך פורת, מנכ"ל חברת מידי-קום (Midicom) המייבאת לישראל ציוד תומך לפתרונות אסטריסק. "18% מהמרכזיות בצפון אמריקה מותקנות בקוד פתוח. כמו כן, מספר ההתקנות של מערכות בקוד פתוח בענף זה הולך וגדל וב-2008 היה 27%. היתרון הגדול באסטריסק הוא עלות השקעה ראשונית נמוכה לאין ערוך לעומת מערכות מתחרות. כמו כן, הגמישות של המערכת והיכולת להוסיף לה פיצ'רים, מובילה לכך שהמערכת גדלה יחד עם הארגון".
לא רק מרכזיות זולות
מדי-קום מייבאת מוצרים של חברת דיג'יום (Digium), החברה שבה הומצא האסטריסק, ומספקת את חומרה שהופכת את ה-PC למרכזייה כמו כרטיסי ממשק, טלפונים וחיבורים. מידי-קום משווקת את הפתרונות שלה דרך מפיצים, שהם למעשה מטמיעים את מערכות אסטריסק. מלבד יבואניות ציוד וחברות הפצה למוצרים, קיימות בשוק התקשורת המקומי חברות שמפתחות שירותים מיוחדים לטלפוניה (שאינם מרכזיות) על גבי אסטריסק, כמו חברת Flat-Planet, שמאפשרת לכל אחד להקים חברת טלפוניה משלו, כולל היכולת להקצות קווים ולנהל חשבונות ללקוחות, וזאת מבלי לרכוש שום רכיב חומרה.
דוגמה נוספת היא חברת טיקל נטוורקס המספקת פתרונות טלפוניה מוצפנים מבוססי אסטריסק לצבאות וגופי ביון. "שירות השיחות הפופלארי Jajah מבוסס על אסטריסק ומתנהלות שם אלפי או עשרות אלפי שיחות במקביל", אומר סמיונוביץ, "שירות Talk-Poke (שירות שיחות חינם של חברה ישראלית) הוא אסטריסקי ויש לחברה כבר 100 אלף משתמשים רשומים. לחברה ישראלית בשם שטרודל (שמספקת מספר טלפון זר לטלפון מקומי) יש יכולת לחייג ל-3,500 מספרי טלפון במקביל".
יש גם מי שמנסה לצנן קצת את ההתלהבות. "אסטריסק זו מערכת אדירה, אבל יש גם כאלה שהיא לא מתאימה להם. אסטריסק למשל לא נותנת יתרון לעסק קטן שצריך רק שירותי טלפון פשוטים, אלא נהפכת רלוונטית ברגע שרוצים לחבר כמה סניפים, או נציג מהבית, או ניהול תור. אז כדאי להשקיע עוד קצת כסף ולקבל טכנולוגיה שסיסקו גובה עבורה פי עשרה", אומר יובל יוגב מחברת סמארט-בייס, שמטמיעה אסטריסק. יוגב מעריך כי 70%-80% משוק העסקים הקטנים נשלט על ידי מרכזיות רגילות, וטוען כי מערכת אסטריסק מאפשרת, במחירים דומים לאלה של המרכזיות הרגילות, עושר תכונות גדול בהרבה.
גם אלכס ארגוב, מנכ"ל חברת טיקל נטוורקס, מציג עמדה דומה. "מרכזיית האסטריסק הפשוטה ביותר שאנחנו משווקים עולה 5,500 שקל והיא מאפשרת ניהול תור, ניתוב שיחה מוזל, הגדרת שלוחות מרוחקות, חיוג ישירות מהאאוטלוק ועוד שלל פונקציות. מרכזייה רגילה במחיר דומה יודעת לעשות רק הלו-הלו". ארגוב אומר כי טיקל החליפה באחרונה ללקוח מרכזיית סיסקו במרכזיית אסטריסק ובמכרזים אחרים שאליהם הם ניגשים עם ציוד אסטריסק חברות כמו אוויה ונורטל מורידות מחירים בצורה דרמטית.
לא מפחדים מקוד פתוח
צחי גל, סמנכ"ל ה-VOIP בחברת אלגרונט שמטמיעה פתרונות אסטריסק אומר כי "מערכת אסטריסק מבינה שהארגון יכול להשתנות ומתאימה לשינויים האלה. חברות טכנולוגיה שלא מפחדות מקוד פתוח הן הראשונות לאמץ אסטריסק. זה בסך הכל עוד שרת. כמו שיש שרת מייל ושרת אנטי וירוס, יש שרת טלפוניה, ובעולם הווירטואליזציה כולם נמצאים על אותה חומרה".
מאיר פרידמן, מנהל הפעילות העסקית באוויה ישראל, אומר כי פתרונות האסטריסק מהווים כיום תחרות מול מוצרים שהוא מוכר, אך מסייג: "האסטריסק היא מערכת טובה, אבל למערכות קוד פתוח לוקח זמן להגיע לבשלות. כרגע, היא לא בשלה ולא מתאימה לחברת תקשורת או בנק. אני עבדתי בסאן שמפתחת את אופן אופיס, זה מוצר טוב אבל עדיין לא יכול להחליף את אופיס של מיקרוסופט".
אנשי הקוד הפתוח מכירים היטב את הטענות. "זו תרבות ה'גם אני רוצה' הישראלית", אומר סמיונוביץ, "אם תקליד בגוגל 'אסטריסק' יעלו לך 30-40 חברות. בגלל שזה קוד פתוח כל אחד יכול להוריד אלמנט מאסטריסק ולהתקין אותו, מה שפוגע במקצוענים".
אסטריסק לא מוכרים
בתשובה לשאלה איך הלקוח יכול לדעת ממי כדאי לרכוש וממי להיזהר אומר סמיונוביץ: "אם מישהו אומר 'אני מוכר גם אסטריסק' כדאי להתרחק ממנו, כי אסטריסק אי אפשר למכור, זה קוד פתוח, אפשר להטמיע או להתקין". גל מוסיף: "צריך לחפש סיפורי לקוח של החברה, לבדוק את הניסיון שלו. לבסוף, בקוד הפתוח לכל חברה יש גם קהילה ואפשר לראות מי פעיל בקהילת האסטריסק הישראלית. אנחנו, למשל, מרוויחים כסף מהמוצר אבל תורמים לקהילה בתמיכה במשתמשים שלא בתשלום דרך הפורומים באינטרנט". פורת מציין כי "יש חברות הטמעה שמשתמשות בציוד קצה זול כמו טלפונים סיניים מאיכות ירודה, ולכן חוויית האודיו לא תהיה טובה עם עיוות קול או הד, וצריך לשים לב גם לזה".
הולדת אסטריסק: מתכנת צעיר אחד ומרכזיות יקרות מדי
סיפור המצאת האסטריסק (Asterisk) כל כך מוצלח ששווה שיספרו אותו שוב: ב-99' החליט מארק ספנסר, בוגר קולג' אמריקאי בן 22, שהוא רוצה להקים חברה לתמיכה במוצרי לינוקס. ספנסר הצליח לגייס את אמו כמשקיעה להקמת העסק, אך נתקל במכשול לא צפוי כשחיפש מרכזייה - המחיר למרכזייה שתענה לצרכיו היה גבוה מידי.
כחובב קוד פתוח החליט ספנסר לפתח בעצמו מרכזייה וכך כתב את קוד האסטריסק הראשון. חברת התמיכה של ספנסר לא ממש הצליחה, אבל את האסטריסק הוא הפך לעסק, לא על ידי מכירת התוכנה, שהרי היא בקוד פתוח, אלא על ידי הקמת חברה לציוד תומך (מתאמים, חיבורים, כרטיסי ממשק ועוד) בשם דיג'יום שהיא עד היום החברה המובילה בתחום. מאז ועד היום האסטריסק נחשב לאחת ההצלחות הגדולות בהיסטוריה של הקוד הפתוח.
ערן גל הוא המנכ"ל והמייסד של חברת קסורקום (Xorcom) הישראלית, שמפתחת גם היא ציוד קצה לאסטריסק והיא חלוצה ישראלית בתחום והוקמה ב-2004. גל מסביר שהאסטריסק היא לא פחות מאשר טכנולוגיה מטרידה (Disruptive Technology) - טכנולוגיה שפועלת בשונה או הפוך מכיוון ההתפתחות של הטכנולוגיה המסורתית בענף. "לאסטריסק יש יכולת לתת מה שהגדולים נותנים בלי העול של מחקר ופיתוח (בגלל הפיתוח הקהילתי, א"ז) וזה עול מאוד כבד. לכן האמנו שלאסטריסק יש פוטנציאל לשנות את עולם התקשורת וזו באמת נבואה שהתגשמה", אומר גל.
אגב, הטעות הנפוצה ביותר , שמרגיזה את חסידי האסטריסק, היא שמכנים בטעות את תוכנת הקוד הפתוח בשם אסטריקס, על שם כוכב הקומיקס הצרפתי הנודע המתאר את תקופת יוליוס קיסר בגאליה.
שוק של 400 מיליון שקל בשנה
שוק המרכזיות הישראלי מוערך ב-400 מיליון שקל לשנה. כעשירית ממנו, 40-50 מיליון שקל הם בשוק המרכזיות הקטנות לבתים, עסקים קטנים ועסקים בינוניים, של עד 50 שלוחות. 350 מיליון השקלים הנותרים הם מרכזיות לשוק המוסדי, לעסקים הגדולים ולארגונים כמו גופי תעשייה, בנקים, וגופים ממשלתיים.
ההערכה היא ש-70%-80% משוק העסקים הקטנים נשלטים על ידי פנסוניק, והיתר מתחלק בין ספקים אחרים שהם LG, אוואיה ומוצרי אסטריסק למיניהם. בשוק המוסדיים נתח השוק של אסטריסק קטן בהרבה ומוערך ב-2%-5%. ב-2008 בוצעו כ-1,500 התקנות של מערכות אסטריסק למרכזיות, כאשר טווח המחירים למערכת לעסק קטן הוא בין 5,000 שקל ל-30 אלף שקל. בנוסף, ישנן גם התקנות של מרכזיות אסטריסק גדולות לעסקים גדולים (למשל מערכות של מוקדי שירות לקוחות) בעלות של 100 אלף שקל ואף יותר.
היקף שוק האסטריסק הישראלי ב-2008 מוערך ב-10-15 מיליון שקל, והוא צפוי לצמוח בצורה מהירה בשנים הקרובות. הצמיחה של האסטריסק לא נעלמה מעיניהן של חברות הטלפוניה המבוססות בישראל: בזק, HOT, סלקום, פרטנר, סמייל, נטוויז'ן ואקספון. חברות הטלפוניה רוצות כמובן להגיע לעוד עסקים, ומנגד, חברות האסטריסק תלויות בחברות הטלפוניה כדי לקבל טווח מספור. הדבר יוצר מצב שבו לעתים חברת טלפוניה מוכנה לממן ללקוח את המרכזיה ואת ההתקנה, רק כדי שיוציא שיחות דרכה. כתוצאה מכך חברת האינטגרציה לא מקבלת תשלום מהלקוח על ההתקנה, אך חולקת את ההכנסות עם חברת הטלפון על דקות השיחה.
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |