 |  |
|
האקזיטים הגדולים - איפה הם היום?
הטכנולוגיה המקומית מוכיחה את עצמה לאורך זמן. משה ינאי (מימין), לייזי ינאי ודב מורן
מבדיקת TheMarker עולה כי רוב היזמים הישראלים שמכרו את הסטארט-אפים שלהם ב-2007-2006 אמנם עזבו אותם, אבל האקזיטים הציפו ערך לחברות הרוכשות, לעובדים ולמשקיעים. אקזיט וגמרנו? לא ממש
14.04.09 | 10:33Israeli Hi-Tech and Startups
שלוש שנים חלפו מאז שנת האקזיט הגדולה 2006, אז הגיע היקף המיזוגים והרכישות של חברות היי-טק וסטארט-אפים ישראליים בידי חברות זרות לסכום של יותר מ-10 מיליארד דולר. לעומת זאת, 2007 הניבה הרבה פחות כסף - 3.2 מיליארד דולר, אבל עדיין היתה טובה הרבה יותר מהשנים שקדמו לה: 2.7 מיליארד דולר ב-2005, 1.9 מיליארד דולר.
יצאנו לבדוק מה עלה בגורלם של אותם אקזיטים גדולים של השנים האחרונות. האם הרכישות הציפו ערך לעובדים, ליזמים ולמשקיעים? האם המוצרים שבזכותם נרכשו החברות נעלמו, או שולבו בצורה מיטבית עבור החברה הרוכשת? ומה עלה בגורל האקזיטים שלוש שנים אחר כך? כולם זוכרים את החברה הישראלית כרומטיס - שנמכרה ללוסנט תמורת סכום אגדי של 4.7 מיליארד דולר ב-2000 - אך לא כולם זוכרים גם כי מעט יותר משנה לאחר מכן סגרה לוסנט את חטיבת כרומטיס ורשמה את ההשקעה כהפסד.
מבדיקה שערך TheMarker לגבי עשרת האקזיטים הגדולים של 2006 ו-2007 עולה כי מרבית העסקות למכירת הסטארט-אפים לחברות ענק הציפו ערך ליזמים, לעובדים, לרוכשים ולמשקיעים. יוצאת דופן היא מכירת סייפן באוקטובר 2007 לספנשן, יצרנית שבבי הזיכרון האמריקאית: ספנשן נקלעה למשבר חריף בשל המצב בשוק השבבים, ולמרות הטכנולוגיה המבטיחה שבגינה נרכשה סייפן, החברה נמצאת בפשיטת רגל.
עסקת קוויגו - AOL
מתי: נובמבר 2007
כמה: קוויגו נרכשת על ידי AOL תמורת 363 מיליון דולר
מה קרה לעובדים: חלקם נשארו בחברה
מה קרה ליזמים: עזבו ופתחו סטארט-אפים חדשים
האם העסקה הציפה ערך למשקיעים: כן (פי 7-8 על ההשקעה)
האם קו המוצרים השתלב בחברה הרוכשת: כן
בסך הכל, האם האקזיט היה מוצלח: כן
קוויגו, צירוף המלים Quick ו-Go, נוסדה ב-2000 על ידי היזמים ירון גלאי ועודד יצחק. ב-2007 נרכשה קוויגו בידי החברה האמריקאית AOL, שביקשה לאחד שורה של מוצרים טכנולוגיים שרכשה לחטיבה אחת בתחום הפרסום באינטרנט. לקוויגו היו שני מוצרים שעניינו את AOL. הראשון, AdSonar, הוא מעין מקבילה ל-Google Adsense ומאפשר להתאים קישורים מסחריים (ממומנים) בהתאם לתחומי העניין של הגולש. המוצר השני הוא מערכת שמאפשרת לאתרי אינטרנט לשלב את קטלוג המוצרים שלהם במנועי חיפוש.
לאחר האקזיט, גם גלאי וגם יצחק עזבו את AOL ופנו לאפיקים חדשים. גלאי פנה לייסד את חברת הסטארט-אפ אאוטבריין, ויצחק פנה לייסד את חברת הסטארט-אפ Doclix. בשיחה עם TheMarker אומר גלאי: "לא מעט אנשים מהצוות הראשוני של קוויגו עזבו את החברה לאחר המיזוג עם AOL. היינו יותר מ-100 עובדים בישראל". גלאי אינו יודע מהו מספרים המדויק של אנשי קוויגו שנותרו כיום ב-AOL. בכל מקרה, קוויגו כבר לא פעילה בישראל. חצי שנה לאחר המכירה, AOL איחדה את המשרדים של כמה חטיבות בתחום הפרסום אונליין והעבירה לניו יורק את אנשי קוויגו הנותרים. גלאי מספר שהמוצרים של קוויגו שומרים על עצמאות בתוך AOL וזוכים להצלחה. לדבריו, בכירים ב-AOL אמרו לאחר הרכישה שקוויגו היתה אחת הרכישות המוצלחות של AOL.
מבחינת הצפת הערך ליזמים ולמשקיעים, מדובר בעסקת ענק. היזמים גלאי ויצחק גרפו עשרות מיליוני דולרים, וחלק מהעובדים הבכירים שהחזיקו באופציות גרפו כמה מיליוני דולרים כל אחד. קרן IVP השקיעה 30 מיליון דולר בסבב גיוס ההון האחרון של החברה, ויש להניח שגם היא עשתה סיבוב נאה. מרוויחים אחרים היו היילנד קפיטל, מריטק קפיטל פרטנרס, סטימבוט ונצ'רס וחברת ההשקעות הישראלית גלנרוק של ליאון רקנאטי, וכן המשקיעים הפרטיים יגאל ליכטמן, ג'ק להב ודן גלאי, אביו של ירון גלאי. בסך הכל, המשקיעים רשמו רווח של פי שבעה או שמונה על ההשקעה. (בתצלום: ירון גלאי)
עסקת XIV - יבמ
מתי: דצמבר 2007
כמה: XIV נמכרת ליבמ תמורת 300 מיליון דולר
מה קרה לעובדים: רובם נשארו בחברה
מה קרה ליזמים: נשארו בחברה הרוכשת
האם העסקה הציפה ערך למשקיעים: כן (בעיקר למשה ינאי - יותר מפי 10 על ההשקעה)
האם קו המוצרים השתלב בחברה הרוכשת: כן
בסך הכל, האם האקזיט היה מוצלח: כן
זהו אחד מהאקזיטים החמים ביותר שנרשמו בשלהי 2007. מאחורי XIV שהוקמה ב-2002 עומד איש אחד: משה ינאי, אחד האנשים המצליחים ביותר בהיי-טק הישראלי ומי שהפיתוח הטכנולוגי שלו הביא לצמיחתה של ענקית האחסון העולמית EMC, שבה שימש בתפקיד בכיר במשך שנים רבות. ב-2008 אף מכר ינאי סטארט-אפ נוסף ליבמ - דיליג'נט - בעבור 165 מיליון דולר.
הרכישה של XIV נבעה מהאמונה של יבמ בכך שהטכנולוגיה של XIV היא דור העתיד בכל הנוגע לשרתי אחסון בנפחים בינוניים וגדולים. כיום, אחת הבעיות של ארגונים היא "ספגטי של IT", כלומר מערך IT הבנוי מערב-רב של מוצרי IT. למנהלי מערכות המידע נמאס מכך, והם מעוניינים לעבוד רק עם ספק אחד. עוד קודם לרכישה, ליבמ היה מוצר אחסון בשם 8000 DS שכוון בעיקר לשוק המיינפריים. לעומת זאת, XIV כיוונה את המערכת שלה לשוק היוניקס והחלונות, כך שרכישת הטכנולוגיה שלה היתה צעד מתבקש מצד יבמ, שביקשה להרחיב את ההיצע שלה לשווקים נוספים. בספטמבר 2008 השיקה יבמ את המוצר של XIV. שמר שוורץ, מנהל פיתוח ב-XIV, אומר כי אף שהמוצר זוכה כעת לדחיפה שיווקית חזקה מצד יבמ, החדירה שלו לשוק עדיין נמשכת: "אנחנו נמכרים בצורה טובה יחסית למוצר חדש. אני מסתכל על הרבעון הרביעי ורואה שהמכירות היו מרשימות. הסינרגיה היא מצוינת".
לדבריו, המיזוג עם יבמ היה קשה, היות שהתרבות הארגונית של הענק הכחול היתה שונה מאוד מזו של XIV. בזמן הרכישה עבדו ב-XIV כ-50 עובדים, כשבצוות הפיתוח של שוורץ עבדו 17-18 איש. שמר טוען כי לא היתה נטישה מאסיווית של עובדים, כפי שקורה לעתים לאחר מיזוגים. גם ינאי, איש המפתח מאחורי XIV, נשאר ביבמ, ולדברי שוורץ בימים אלה הוא מקדם במרץ את המכירות של המוצר בארה"ב. מדובר באחת העסקות הטובות שנרשמו בשנים האחרונות. XIV גייסה בין 15 ל-30 מיליון דולר, ופירוש הדבר אקזיט מצוין למשקיעים, ובעיקר לינאי עצמו - שלא נטל כסף מקרנות הון סיכון.
עסקת אקטימייז - נייס
מתי: יוני 2007
כמה: אקטימייז נמכרת לנייס תמורת 282 מיליון דולר
מה קרה לעובדים: לא ידוע
מה קרה ליזמים: נשארו בחברה הרוכשת
האם העסקה הציפה ערך למשקיעים: כן (כרמל ונצ'רס, למשל, עשתה פי 8 על ההשקעה)
האם קו המוצרים השתלב בחברה הרוכשת: כן
בסך הכל, האם האקזיט היה מוצלח: כן
גם עסקת המיזוג של אקטימייז ונייס הישראליות הולכת ומתבררת כאחת העסקות הטובות ומציפות הערך שבוצעו כאן בשנים האחרונות. לפי ההערכות, אקטימייז מכניסה לנייס יותר מ-50 מיליון דולר בשנה. חיים שני, מנכ"ל נייס מערכות, אמר בעבר כי אקטימייז תרמה לנייס מערכות מעבר למצופה. בנוסף, הוא ציין כי מוצרי אקטימייז החלו כבר ב-2008 להשתלב בצורה טובה עם שאר מוצרי נייס מערכות ולהימכר תחת כובע משותף.
אקטימייז מפתחת תוכנות לניהול סיכונים בעבור תעשיית השירותים הפיננסיים. בנייס לא מוכנים לשוחח כעת על אקטימייז (החברה נמצאת בתקופה שקטה לפני פרסום דו"חות), ובכל זאת ניתן להעריך שב-2009 תרומתה לקו המוצרים של נייס תהיה רבה יותר. הרכישה הציפה ערך גם למשקיעים והולידה בזמנו כמה מיליונרים. היזמים דוד סוסנה, דוד גוברין, בועז פאר וגיא גרינברג זכו לנתח של 55 מיליון דולר, וקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס עשתה פי 8 על ההשקעה לאחר שהשקיעה בה 9 מיליון דולר. ורטקס וגיזה, שתי קרנות הון סיכון ישראליות נוספות, שהשקיעו בחברה 4.5 מיליון דולר כל אחת, זכו לנתח השווה 36 מיליון דולר. (בתצלום: דוד גוברין)
עסקת סייפן - ספנשן
מתי: אוקטובר 2007
כמה: סייפן נמכרת לספנשן תמורת 246 מיליון דולר
מה קרה לעובדים: חלקם הגדול פוטר
מה קרה ליזמים: נשארו
האם העסקה הציפה ערך למשקיעים: רק לאלה שהצליחו לממש בזמן את המניות שלהם
האם קו המוצרים השתלב בחברה הרוכשת: לא ידוע באיזה אופן
בסך הכל, האם האקזיט היה מוצלח: לא
עסקה זו זוכה כנראה לתואר האקזיט הגרוע של השנים האחרונות. לפני כמה שבועות הגישה יצרנית שבבי הזיכרון ספנשן האמריקאית בקשה להגנה מפני נושים לאחר שצברה חובות של 2.4 מיליארד דולר והשווי שלה כמעט שנמחק. אפשר לומר בוודאות שלו מנכ"ל ומייסד סייפן, בועז איתן, היה יודע שזו תהיה המציאות שאליה תיקלע החברה האם - סייפן לא היתה יוצאת לאקזיט.
המשבר הכלכלי טרף את הקלפים והאיץ עוד יותר את ההידרדרות של שוק השבבים. סייפן, כיום חטיבה בספנשן בניהולו של איתן שנשאר בחברה, ביצעה באחרונה קיצוצים קשים. היא עברה לארבעה ימי עבודה ופיטרה 70 מ-190 עובדיה בישראל. ספנשן פיטרה 3,000 עובדים בעולם. בתחילת הדרך המיזוג נראה הגיוני, אלא ששוק השבבים התרסק בשנה האחרונה. גם איתן ספג מהלומה כתוצאה מקריסת המיזוג. איתן מחזיק כעת כ-7.9 מיליון מניות של ספנשן שהן כ-4.9% ממניות החברה ושוות כרגע כ-158 אלף דולר בלבד. במועד חתימת העסקה קיבל איתן כ-68 מיליון דולר ועוד כ-7.9 מיליון מניות. המשמעות היא כי על הנייר, איתן עצמו הפסיד ממועד חתימת העסקה כ-76 מיליון דולר. (בתצלום: בועז איתן)
עסקת טריאנה - ICAP
מתי: אוקטובר 2007
כמה: טריאנה נמכרת ל-ICAP תמורת 247 מיליון דולר
מה קרה לעובדים: רובם נשארו והמספר אף גדל
מה קרה ליזמים: המייסד והיזם המרכזי נותר בחברה
האם העסקה הציפה ערך למשקיעים: כן
האם קו המוצרים השתלב בחברה הרוכשת: כן
בסך הכל, האם האקזיט היה מוצלח: כן
אוקטובר 2007 היה פורה במיוחד לשוק האקזיטים המקומי. טריאנה, המספקת שירותי עיבוד וסליקה למסחר בין מוסדות פיננסיים, נמכרה ל-ICAP הבריטית, הברוקר הבין-בנקאי הגדול בעולם. בשירות של טריאנה עושים שימוש הבנקים הגדולים בעולם. הוא מעבד עשרות אלפי עסקות מדי יום בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. גיל מנדלזיס, אחד המייסדים של טריאנה וכיום מנהל החטיבה שלה ב-ICAP, אומר כי ICAP רכשה את טריאנה כי "היה לה חשוב שטריאנה לא תימכר לחברה אחרת כדי לשמור על השוק". בינתיים שומרת ICAP על הפעילות של טריאנה באופן עצמאי. "לא עזבו אותנו עובדים בגלל הרכישה. להפך, היינו 90 בזמן הרכישה וכיום אנחנו 140 עובדים". לאחר שנתיים של פיתוח יצא באחרונה המוצר החדש של טריאנה במסגרת ICAP לשוק. בינתיים מנדלזיס אומר שאין לו תוכניות לעזוב.
היזמים מנדלזיס ושי סולה גרפו כ-27 מיליון דולר. העובדים בחברה שהחזיקו באופציות חלקו כ-22 מיליון דולר. סקויה נהנתה מכ-60 מיליון דולר, ואוורגרין וג'מיני נהנו כל אחת ממעט יותר מ-50 מיליון דולר, ופיטנגו, שהיתה האחרונה להשקיע - כ-9 מיליון דולר, נהנתה משיעור ההחזר הגבוה ביותר - כ-34 מיליון דולר. (בתצלום: גיל מנדלזיס)
עסקת ליפמן - וריפון
מתי: אפריל 2006
כמה: וריפון רוכשת את ליפמן תמורת 793 מיליון דולר
מה קרה לעובדים: נשארו
מה קרה ליזמים: ההנהלה הבכירה עזבה
האם העסקה הציפה ערך למשקיעים: כן (הרכישה ביטאה פרמיה של 15% על מחיר המניה)
האם קו המוצרים השתלב בחברה הרוכשת: כן
בסך הכל, האם האקזיט היה מוצלח: כן
וריפון החלה לבשל את העסקה לרכישת ליפמן הישראלית כבר באביב 2006, וב-1 בנובמבר 2006 התאחדו החברות. לייזי ינאי, נשיא וריפון ישראל, אומר שהמיזוג יצר את החברה הגדולה בעולם בתחום תעשיית מסופי התשלום האלקטרוניים. נכון לאותה העת היתה וריפון השחקנית השנייה בגודלה בעולם וליפמן היתה השחקנית הרביעית בשוק. "בשנתיים וחצי שעברו מאז הרכישה וריפון שמרה על קו מוצרי נורית של ליפמן והוא עדיין נמכר בכמויות גדולות. היו מעט מוצרים חופפים והמיזוג איפשר לכל חברה להיכנס לשווקים שלא היתה בהם קודם לכן", אומר ינאי.
נכון לזמן המיזוג, הצטרפו 1,000 עובדי ליפמן ל-1,500 עובדי וריפון. ינאי אומר שכיום מצבת כוח האדם די זהה. בהנהלה הבכירה החליף ינאי את המנכ"ל יצחק אנג'ל. מייק לילו, סמנכ"ל הכספים, עזב לסופרדריבטיבס. גם בכירים נוספים בהנהלה עזבו בעקבות המיזוג. "זה בסדר שהם עזבו. לא הוצעו להם תפקידים בכירים במסגרת החברה המאוחדת, אז למה שיישארו", אומר ינאי. המשקיעים זכו לפרמיה של 15% על מחיר המניה בבורסה, 29 דולר למניה דאז. ינאי אומר שבסך הכל העסקה היתה נכונה לשתי החברות וטובה למשקיעים.
עסקת אם-סיסטמס - סנדיסק
מתי: יולי 2006
כמה: סנדיסק רוכשת את אם-סיסטמס תמורת 1.5 מיליארד דולר
מה קרה לעובדים: רובם נשארו בחברה
מה קרה ליזמים: עזבו
האם העסקה הציפה ערך למשקיעים: כן (הרכישה ביטאה פרמיה של 13% על מחיר המניה)
האם קו המוצרים השתלב בחברה הרוכשת: כן
בסך הכל, האם האקזיט היה מוצלח: כן
בדומה למיזוג בין HP למרקורי, גם הרכישה של אם-סיסטמס היתה הגיונית לשוק, כאשר שתי הענקיות פעלו והתחרו בשוק זכרונות הפלאש. שתיהן למעשה יצרו אותו, ושתיהן נוסדו על ידי ישראלים - אם-סיסטמס על ידי דב מורן, וסנדיסק על ידי ד"ר אלי הררי, המתגורר שנים ארוכות בארה"ב. אם-סיסטמס היתה חזקה בשוק ה-OEM (מוצרים תחת שם מותג אחר) ואספקת זכרונות פלאש עבור מערכות משובצות מחשב. מצד שני, סנדיסק היתה חזקה מאוד בשוק הצרכנים הביתיים. דן ענבר, מנכ"ל סנדיסק ישראל, שמכיר היטב את שתי החברות וליווה את המיזוג מקרוב, אומר שמבחינה טכנולוגית כל המוצרים של אם-סיסטמס מוזגו לתוך קו המוצרים של סנדיסק בצורה מלאה, אך היו גם פעילויות שלא המשיכו הלאה, בעיקר פעילויות חופפות, ובעיקר ברמת ההנהלה.
מלבד שינוי ארגוני שקרה לאחר המיזוג, המשבר הנוכחי הכריח את סנדיסק להמשיך להתכווץ ולפטר 300 עובדים בעולם. ענבר אומר שלמרות המיזוג, מספר העובדים המקורי מאם-סיסטמס ששרד את המיזוג עדיין גדול. כיום עובדים בסנדיסק כ-3,000 איש. גם כאן שורה של בכירים עזבו את החברה ומורן עזב לטובת הקמת הסטארט-אפ מודו. דנה גרוס, סמנכ"לית בחברה, עברה לשמש שותפה עצמאית בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס. סמנכ"לית נוספת בחברה, ציפי עוזר-ערמון - פרשה. צחי דותן, מנהל משאבי אנוש של סנדיסק, עזב אף הוא.
מבחינת מוצרים חדשים, סנדיסק עומדת להשיק בתוך כשלושה חודשים קו מוצרים חדש שמבוסס על טכנולוגיית 4 ביט זיכרון בתא אחד שפיתחה אם-סיסטמס. במקביל, ממשיכים בסנדיסק לעבוד על פיתוח קו מוצרי דיסק קשיח מבוסס פלאש (SSD), שמבוסס ברובו על צוות הפיתוח שהגיע מאם-סיסטמס. גם המשקיעים לא הפסידו מהעסקה. הרכישה נקבעה לפי פרמיה של 13% מעל מחיר המניה של החברה בבורסה. ענבר אומר שהמיזוג היה מוצלח, אך רק בעוד כמה שנים יוכל השוק לדעת אם אכן כך הוא הדבר, "בעיקר בשל העובדה שעדיין מוקדם לקבוע כיצד תתקבל טכנולוגיית זיכרון פלאש החדשה שהחברה מפתחת".
עסקת מרקורי - HP
מתי: יולי 2006
כמה: HP רוכשת את מרקורי תמורת 4.5 מיליארד דולר
מה קרה לעובדים: רובם נשארו בחברה
מה קרה ליזמים: עזבו וכך גם חברי ההנהלה הבכירה
האם העסקה הציפה ערך למשקיעים: כן (הרכישה ביטאה פרמיה של 32% על מחיר המניה)
האם קו המוצרים השתלב בחברה הרוכשת: כן
בסך הכל, האם האקזיט היה מוצלח: כן
חברת מרקורי, של היזם אמנון לנדן, היתה מאז ומתמיד המלכה של תחום ה-BTO, אותו עולם שמסייע להבין אם מערכי IT פועלים כשורה ואיך ניתן לייעל אותם לטובת ערך עסקי גבוה יותר. לעומת מרקורי, HP היתה חברת חומרה, אלא שלאורך השנים חטיבת התוכנה שלה צמחה והלכה. ואולם אחד החלקים החסרים שלה היה תחום ה-BTO. הסינרגיה בין HP למרקורי היתה מצוינת וכלי בדיקת הביצועים של מרקורי השתלבו עם פתרונות ניטור הביצועים של HP. נעם שרון, כיום מנהל מרכז פיתוח תוכנה של HP ולשעבר מנהל במרקורי, אומר שלמרות הסטטיסטיקה העגומה של מיזוגים שנכשלו - המקרה של HP ומרקורי שונה לגמרי. "החפיפה של המוצרים היתה קטנה. לא רק שכל קווי המוצרים של מרקורי עברו ל-HP וזכו להשקעה נוספת, אלא שמאז הרכישה עיבינו את קווי מוצרים וגדלנו ב-280 מהנדסים".
הרכישה הפכה את HP לאחת מחברות ההיי-טק הגדולות בישראל עם 5,000 עובדים, ול-HP ישראל הצטרפו כ-500 עובדי מרקורי בישראל. שרון אומר שכיום, בזכות הרכישה, נהפכה פעילות פיתוח התוכנה של HP לשישית בגודלה בעולם. "אנחנו מכניסים יותר מ-50% מהכנסות חטיבת התוכנה העולמית של HP, סכום של בערך 2.5 מיליארד דולר". גם מבחינת הצפת הערך למשקיעים עסקת מרקורי-HP היתה טובה. העסקה נקבע לפי שער של 52 דולר למניה, פרמיה של 32% על מחיר הסגירה באותם ימים ובשווי כולל של 4.5 מיליארד דולר. אך משהו אחד בכל זאת חרק. שכבת היזמים וההנהלה הבכירה של מרקורי לא שרדה את המיזוג. לנדן, בועז חלמיש (מנהל מרכז המו"פ בישראל), טוני זינגלה (המנכ"ל לשעבר) ובכירים נוספים פרשו מהחברה סמוך לרכישה, בצל פרשת הבקדייטינג, שבה נחקרו בכירי מרקורי על ידי רשות ני"ע האמריקאית. ואולם מרקורי לא נמכרה בגלל הפרשה. לדברי גיורא ירון, יו"ר מרקורי, סביב העסקה תמיד תישאר השאלה האם המדינה הפסידה או הרוויחה מכך שלא צמחה כאן חברת היי-טק גדולה אף יותר. (בתצלום: אמנון לנדן)
עסקת פסעבה - PMC Sierra
מתי: אפריל 2007
כמה: PMC Sierra רוכשת את פסעבה תמורת 300 מיליון דולר
מה קרה לעובדים: רובם נשארו
מה קרה ליזמים: עזבו
האם העסקה הציפה ערך למשקיעים: כן (קרנות הון סיכון שהשקיעו רשמו פי 20 על ההשקעה)
האם קו המוצרים השתלב בחברה הרוכשת: חלקית
בסך הכל, האם האקזיט היה מוצלח: כן
ויקטור ויסלייב ואריאל מייסלוס, צמד היזמים שמאחורי פסעבה, אחראים לאחד האקזיטים הגדולים בשנים האחרונות בשוק השבבים. פסעבה, מפתחת שבבים לתקשורת אינטרנט על סיב אופטי לצרכן הביתי (FTTH), הצליחה, לטענתם, רק להתחזק מאז הרכישה. ויסלייב אומר כי בזמן הרכישה פסעבה העסיקה כ-120-130 עובדים, וגם כיום היא מונה 130 עובדים. עם זאת, הוא מציין שלא הכל הלך חלק וחלק מתוכניות העתיד בדבר סינרגיה עם מוצרים אחרים של PMC לא קרמו עור וגידים. "היה קונצפט עסקי שלא התרומם, ועל אף שחשבנו שתהיה סינרגיה עם מוצרים אחרים זה לא קרה". אבל למרות היעדר הסינרגיה, ויסלייב אומר שפסעבה ממשיכה להצליח גם במסגרת פעילותה כחטיבה עצמאית. "כמו כל רכישה, גם כאן היו עליות ומורדים, אבל הסתדרנו".
מאז הרכישה חוסל המותג של פסעבה לטובת המותג של PMC. ויסלייב אומר שהמוצרים של פסעבה נמכרים בצורה טובה במסגרת PMC. גם מבחינת המשקיעים נראה שהאקזיט היה מוצלח. בפסעבה הושקעו כ-11 מיליון דולר בלבד, ולפיכך מדובר באקזיט נדיר, שבו המשקיעים קצרו רווח של יותר מפי 20 על הכסף שהשקיעו. חודש לאחר מכירת פסעבה, קרנות ההון סיכון BRM, וולדן ויורופאנד מימשו את כל האחזקות בחברה. ויסלייב החליט לאחר הרכישה להישאר ושימש עד לאחרונה מנהל הסניף הישראלי של PMC. מייסלוס עזב והקים את חברות הסטארט-אפ פודינג מדיה ואנוביט.
ויסלייב אומר שרוב העובדים המקוריים נותרו בחברה. "היה תחלופה של 25% מהעובדים, לא מדובר בשיעור עזיבה יוצא דופן ממה שקיים ביום-יום". לדבריו, פסעבה אחראית ללא מעט מוצרים חדשים ש-PMC מוכרת, שפותחו לאחר האקזיט. (בתצלום, מימין: אריאל מייסלוס וויקטור ויסלייב)
עסקת מיקרוסמי - פאואר דיזיין
מתי: אוקטובר 2006
כמה: מיקרוסמי רוכשת את פאואר דיזיין תמורת 250 מיליון דולר
מה קרה לעובדים: רובם נשארו
מה קרה ליזמים: עזבו
האם העסקה הציפה ערך למשקיעים: כן
האם קו המוצרים השתלב בחברה הרוכשת: כן
בסך הכל, האם האקזיט היה מוצלח: כן
באוקטובר 2006 רכשה מיקרוסמי האמריקאית את פאואר דיזיין מהוד השרון, המפתחת טכנולוגיה להעברת מתח חשמלי ברשתות תקשורת מחשבים. קצת יותר משנתיים לאחר הרכישה, יגאל רותם, אחד היזמים ומנכ"ל פאואר דיזיין לשעבר, אומר כי מדובר במיזוג מצליח מאוד. "אחד הפרמטרים לכך הוא הביזנס. היקף המכירות של פאואר דיזיין גדל משמעותית תחת הכובע של מיקרוסמי. הסיבה לכך היא פשוטה. מיקרוסמי גדולה פי עשרה, עם ערוצי שיווק הרבה יותר משמעותיים. הפלטפורמה שלה פשוט מוכרת הרבה יותר טוב". רותם אומר שלא רק שהיקף המכירות גדל אלא שפאואר דיזיין החלה לאחר הרכישה לפתח מוצרים חדשים שהשתלבו במיקרוסמי, בעיקר כאלו בתחום המומחיות של מהנדסי החברה (מערכות על שבב System on chip).
רותם אומר שכ-90% מהעובדים המקוריים של פאואר דיזיין המשיכו לעבוד גם לאחר המכירה, כמו גם מרבית חברי ההנהלה של פאואר שנהפכו להיות חברי הנהלה במיקרוסמי. גם כאן צמד היזמים של החברה, רותם ואילן אטיאס, כבר לא עובדים בחברה. רותם נותר במיקרוסמי כשנתיים ובאחרונה עזב. בשלב זה רותם בדרך להקמת סטארט-אפ חדש. "נשארתי יותר משנתיים בחברה לא בגלל שחייבו אותי. פאואר דיזיין היא הבייבי שלי. המחויבות שלי לחברה לא נגמרה ביום שמיקרוסמי ביצעה את הרכישה", אומר רותם.
האקזיט של פאואר דיזיין נקבע על תג מחיר של 250 מיליון דולר, 75% במזומן ו-25% במניות. רותם החזיק ב-2.9% מהמניות וזכה ב-6.5 מיליון דולר בעקבות המכירה. אטיאס החזיק ב-2.3% מהמניות ונפגש עם 5 מיליון דולר, ואילו היו"ר קנת' לוי שהחזיק ב-1.1% מהמניות, נהנה מ-2.5 מיליון דולר. בעלי המניות הגדולים של פאואר שנהנו מהעסקה הן הקרנות ג'נרל אטלנטיק פרטנרס (23.7%), פדרייטד אינווסטורס (8.9%) ואיטגרל קפיטל פרטנרס (5%), שזכו בהכנסות של 52.6, 19.8 ו-11 מיליון דולר, בהתאמה. "המשקיעים עשו הרבה כסף מהעסקה, וכך גם העובדים של פאואר דיזיין. גם מיקרוסמי עשתה כסף וכיום פאואר דיזיין היא היחידה הרווחית ביותר של מיקרוסמי בעולם. זו היתה עסקת Win-Win", אומר רותם. (בתצלום: יגאל רותם)
לא הכל ורוד
ברבעון הרביעי של 2008 החל המשבר הכלכלי העולמי לתת את אותותיו גם בתעשיית ההיי-טק המקומית. לא מעט חברות טכנולוגיה בינלאומיות שרכשו בשנים האחרונות חברות ישראליות נפגעו מהמשבר - והחלו לצמצם את מרכזי הפיתוח בישראל. כתוצאה מכך סיימו את דרכם בדממה אקזיטים רבים שהחלו ברעש גדול. פיניקס טכנולוג'יס, למשל, שרכשה את חברת התוכנה BeinSync בתחילת 2008 תמורת 30 מיליון דולר, פיטרה באחרונה את 15 העובדים הישראלים במרכז הפיתוח שלה וככל הנראה תסגור אותו. סיסקו פיטרה 80 עובדים שהיו שייכים בעבר לריברהד, אקטונה ופיקיוב - חברות סטארט-אפ שרכשה ב-2004-2005.
חברת NetApp סגרה באחרונה את מרכז הפיתוח שלה בחיפה, שהיה מבוסס על חברת טופיו שאותה רכשה ב-2006 תמורת 160 מיליון דולר. חברת ניאוסטאר, שרכשה את פולואפ ב-2006 תמורת 140 מיליון דולר, פיטרה באחרונה כ-110 עובדים, מרביתם ממרכז הפיתוח בחיפה. ואלה רק כמה דוגמאות.
ואולם המשבר אינו פוגע רק במרכזי פיתוח שנפתחו כאן עקב מיזוגים ורכישות, אלא גם במרכזי פיתוח שייסדו חברות בינלאומיות כדי לנצל את כישוריהם של אנשי ההיי-טק הישראלים. כך קורה שאינטל, המעסיקה הגדולה ביותר של עובדי היי-טק בישראל, מפטרת כ-40 עובדים ומקצצת בבונוסים. גם מיקרוסופט מפטרת כמה עשרות עובדים במרכזי הפיתוח שלה - וכך עושות, בין השאר, אף אפלייד מטיריאלס ונורטל.
תצלומים: דן קינן, אייל טואג, איליה מלניקוב, ניר קידר, עופר וקנין, דודו בכר, תומר אפלבאום, חן אלבז ויח"צ
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
כתבות נוספות
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. חקירה רחבה במכס על הברחת סמארטפונים לישראל
- 3. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 4. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 5. שיעורים למתקדמים: רשתות חברתיות - הדור הבא
- 6. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 7. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 8. בצלאל ויתרה על דרישתה מהתלמידים לרכוש מק
- 9. פיטורים בדאבל וריפיי: 15 עובדים זומנו לשימוע
- 10. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
