 |  |
|
עזבו אותנו משירותי מחשוב, בואו ננסה לחסוך במים
מייצג תופעה של מעבר מענף ה-IT הקלאסי לקלינטק. פלג (באמצע) | צלם: תומר אפלבאום
אחרי שני אקזיטים בתחום המחשוב ועיבוד הנתונים, הבין מיליונר ההיי-טק והיזם הסדרתי אמיר פלג שהתשדירים לחיסכון במים מרגיזים אותו. אז הוא החליט לפתח טכנולוגיה שמזהה דליפות בצנרת - ומתריעה על כך מראש
17.05.09 | 09:01Israeli Hi-Tech and Startups
אמיר פלג, 42, היזם שמכר את חברת הסטארט-אפ ידעת למיקרוסופט תמורת עשרות מיליוני דולרים בתחילת 2008 והקים את קשיו (יוניפיר), שהתמזגה עם פלאש נטוורקס בסוף 2008, לא ממש אוהב את הקמפיין האחרון של רשות המים, שקורא לאזרחי לישראל לחסוך במים. "אומרים לנו להתקלח פחות, אבל כשניסינו לעניין אותם כשהיינו חברת סטארט-אפ קטנה עם הפיתוח הטכנולוגי שלנו, די ניפנפו אותנו", הוא אומר. פלג פיתח טכנולוגיה חדשה שמאפשרת לזהות דליפות מים ולהתריע על כך מראש - ולהציל מים אבודים שמבוזבזים.
מתברר שזו בעיה אקוטית. דו"ח, שפורסם באחרונה ב"הארץ", קובע ש-164 מיליון קוב מים הולכים לאיבוד מדי שנה בשל דליפות בצנרת. לפי הדו"ח של מכון שמואל נאמן בטכניון, שהוגש לוועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, יש רשויות מקומיות ששיעור המים שאובדים אצלן מגיע ל-25% מכלל הצריכה.
המצב בעייתי לא רק בישראל. פלג אומר שאיגוד המים בלונדון מפסיד מדי שנה 40%-50% מהמים שזורמים בצינורות שלו, שכן הצנרת של העיר בת 100 שנה ויותר ועשויה מחימר. בברלין, שם יש תשתית חדשה יחסית של צינורות מים, שיעור המים שאובד הוא פחות מ-5% ובווינה מדובר בכ-10%. גיחון, חברת המים של ירושלים המשתפת פעולה עם הסטארט-אפ של פלג, מאבדת 10%.
תשתיות המים הן לרוב מיושנות ולעתים נדרשת השקעה כספית עצומה לשיקומן, אבל אין זה אומר שלא ניתן לעשות דבר במטרה להציל מים מבוזבזים. מעבר לטיפול בתשתית עצמה, אחת הבעיות הכואבות של ענף המים היא היעדר התרעה מספקת לרשויות המקומיות, שאחראיות לאספקת המים לתושבים. לדברי פלג, מחשוב תחום זרימת המים נמצא בפיגור ניכר. "אתה מדמיין לעצמך שחברת היי-טק תסכים ש-5% מתעבורת הרשת שלה ילך לאיבוד?", הוא שואל. "אז למה שזה יקרה בתשתיות המים". לטענתו, הבעיה העיקרית היא שאין מערכות ממוחשבות וחכמות לבקרה. "זו תעשייה של ברזלים, צינורות, שעונים ומשאבות. תעשייה שעד לפני שלוש-ארבע שנים לא הוערכה כראוי ולא התייחסו למצוקת המים בכובד ראש. ואילו כיום ברור שענף המים הוא הצרכן מספר אחת של אנרגיה וחשמל. כשמחירי החשמל עולים, כך גוברת הדרישה לנהל את זרימת המים בצורה חכמה וחסכונית, במיוחד ברשויות המוניציפליות".
לא עושים כיום הרבה למניעה של דליפות מים, אומר פלג. "בדרך כלל מה שקורה הוא שלקוח מתקשר - ואז מבינים שיש בעיה. או שמנסים להאזין לצינורות באמצעות ציוד אקוסטי כדי לאתר דליפה, או שמנסים מכשירי מדידה כדי לראות אם יש שינוי שמעיד על דליפה".
מחפשים שינויים בדפוסי הזרימה
הפתרון הטכנולוגי של פלג הוא מנוע אלגוריתם חכם, שמאפשר לזהות שינויים בדפוסי הפעולה של זרימת המים בצינורות באמצעות איתור השינויים ביחס שבין אזורים שונים. אפשר להסביר זאת על ידי דוגמה מעולם התחבורה. נאמר שבצומת עלית ברמת גן עוברות מדי יום כ-100 אלף מכוניות ובצומת אחר שקרוב לאזור, צומת מגדלי עזריאלי, חולפות 200 אלף מכוניות ביום. בין שני הצמתים קיים יחס מסוים של תנועת כלי רכב לאורך כל שעות היום. אם בצומת אחת יתגלה שביום מסוים חולפות רק 20 אלף מכוניות, היחס ישתנה.
הפיתוח הטכנולוגי של פלג פועל באופן דומה. המנוע מנתח את המידע שמגיע משעוני המים ומדי הלחץ, לומד את ההיסטוריה של דפוס הזרימה ויוצר מודל מתמטי שמצליח, באמצעות ניתוח היחס שבין נקודות שונות, למצוא חריגות. חריגות הן דליפה - פיצוץ של צינור, שעון שהתקלקל או כויל לא טוב. כל אלה משפיעים על דפוס זרימת המים. לדברי פלג, באחד המקרים המערכת הטכנולוגית שפיתח כבר הצליחה להתריע על דליפה שאיגוד המים לא הצליח לאתר במשך חמישה חודשים.
שמו של הסטארט-אפ החדש של פלג, שאחראי לפיתוח הטכנולוגי, הוא טאקדו. "אין משמעות לשם", הוא אומר בחיוך במהלך פגישה עמו. המודל של טאקדו הוא תוכנה כשירות (SaaS). תאגיד המים מקבל פירוט על זרימת המים באמצעות האינטרנט, ובמקרה חריג גם באמצעות הודעת SMS או מייל.
בינתיים, פלג לא משאיר מקום לטעויות, לדבריו. "אנחנו מתקשרים ללקוחות שאנו משתפים איתם פעולה ומתריעים בזמן אמת. עד עכשיו ניסו למצוא דליפות לפי בדיקות שנערכות בנקודות זמן מסוימות. אבל זרימת מים הוא עניין משתנה ורציף. הזרימה נמשכת תמיד וצריך כלי שמאפשר לעקוב אחריה כל הזמן", הוא מסביר.
בטאקדו מועסקים שישה עובדים- בהם שלושה בוגרי פרויקט תלפיות של צה"ל ושני דוקטורים: מנהל המחקר ד"ר אמיתי ערמון, ומנהל הפיתוח ד"ר שי גוטנר. גם פלג בוגר יחידת תלפיות. ערמון סיים את תוארו הראשון בגיל 18 והשבוע קיבל באופן רשמי את הדוקטורט. גוטנר סיים את המאסטר בגיל 19. המנחה שלו בדוקטורט היה פרופ' נגה אלון, זוכה פרס ישראל. "למעשה כולנו בעלי רקע היי-טק קלאסי", אומר פלג. "העדפתי לגייס אנשים שיעלו את רמת ה-IQ בחברה", הוא צוחק.
פלג מייצג תופעה מעניינת בעולם הקלינטק. מנכ"לים ויזמים שעוברים מענף ה-IT הקלאסי לענף הקלינטק. אין עדיין נתונים על מספר האנשים שעשו את המעבר, אבל משיחות שקיימנו עם גורמים בענף עולה שזו תופעה מתגברת, בייחוד לאור העובדה שהקלינטק נהפך חם בעייני קרנות הון סיכון אמריקאיות וישראליות.
• הירשמו לניוזלטר שלנו
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
כתבות נוספות
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. ד"ר סמארטפון יעזור למטופל להתגבר על הדיכאון
- 3. המשחקים ששינו את יפן
- 4. ההמתנה עומדת להסתיים: אייפד 3 יושק בעוד פחות מחודש
- 5. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 6. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
- 7. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 8. Cloudyn הישראלית רוצה לטפל בכלכלת הענן
- 9. הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב
- 10. קרן יוזמה מוכרת אחזקותיה בקונדואיט ב-200 מיליון דולר
