יהונתן קלינגר 22.05.09 | 09:02

דמות ההאקר בקולנוע: מאנטי-גיבור לארכי-רשע

ממשחקי מלחמה ועד האנלייזר: יהונתן קלינגר תוהה מהו סוד קסמם של ההאקרים
Internet

ביום א' הקרוב אני אמור להעביר הרצאה במסגרת כנס ILHACK2009 על סרטי האקרים (להרשמה). לכל תקופה יש את הגיבורים שלה, הדמויות להן מנסים ילדים בתיכון להתחפש בפורים: בוקרים, אינדיאנים, פיראטים ועוד  כל מיני קבוצות שנכחדו מהאוכלוסיה והיו עסוקות בלשמר את התרבות שלהן בעת שההיסטוריה צעדה קדימה. אבל יש תרבות אחת ששימרה את עצמה לא רע, למרות התקדמות ההיסטוריה, ולא הצליחה לצור דמויות ראויות להערצה, למרות סמי-גלוריפיקציה של הוליווד: ההאקרים. סרטי האקרים הם תת-ז'אנר בסרטי ריגול, מתח או אקשן, ומעורב בהם בדרך כלל גיבור או נבל עם ידע עילאי ברתימת הטכנולוגיה לשירותו. זה בעצם ההגדרה של האקר: אדם שלוקח את הטכנולוגיה לידיים ולא נותן לטכנולוגיה להשתמש בו (להבדיל מהגדרות שקשורות לנושאי אבטחה, שימושיות או פעילות). ההאקרים רותמים את הטכנולוגיה לשימושם כשם שהאינדיאנים רותמים את הטבע והפיראטים את הים הפתוח.

אולי ההאקר הראשון שהופיע במסך הכסף היה קיו של ג'יימס בונד. Q היה אמנם עוזר ודמות שולית, אבל היכולת שלו להנדס מכשירים, לאלתר ולהשתלט על טכנולוגיה עילית היא דוגמא להאקינג מן המניין. אולם, למרות הסרט (והפארודיות על הדמות בשלל סרטי מד"ב, עד כדי "Bruce and Llyod"), אולי סרט ההאקרים הראשון היה 'משחקי מלחמה' (1983). בסרט, מגלם מת'יו ברודריק תלמיד צעיר שמשחק עם המודם שלו (בתקופה שעוד היו מניחים אפרכסת על מודם) ומתחבר לטלפון של (מה שהוא חושב שהיא) חברת משחקי מחשב על מנת להגיע למשחקים מסוג מסוים. במהלך המשחק הוא מקיים מערכת יחסים עם המחשב שמיועד לשמור על ארצות הברית מפני מתקפה אטומית ומתחיל במסע למנוע את השמדת המדינה לאחר שהוא מאיץ את המלחמה הקרה לכיוון התחממות גלובאלית. היכולת של ברודריק 'ללמד' את המחשב היא  אחד הגורמים לכך. אולם, לתקצר את הסרט יהיה מיותר לחלוטין; מה שחשוב הוא להשוות את הסרט לסרט מאוחר יותר, לדוגמא, Live Free or Die Hard (מת לחיות 4, 2007).

אם נרצה לבחון את ההבדלים בין הסרטים; כאשר בשניהם נמצאת ארצות הברית תחת הדמיה של התקפה ומלחמה גלובאלית (במילניום הנוכחי אין יותר רוסים, אלא טרוריסטים), ניתן גם לראות את ההבדל בין המניעים של ההאקרים וגם את הצד בו הם משחקים במפה. ת'ומאס גבריאל, ההאקר הרע והנקמן במת לחיות 4 לא מונע ממניעים של כח ושלטון אלא דווקא מהון (וכך גם ב'פריצה ברשת' (2006), 'שם קוד דג חרב' (2001) ו'האקרס' (1995)). אולי דווקא החל מ'האקרס' ב1995, החלו סרטי ההאקרים לגעת בכסף הרבה יותר ממלחמות אידיאולוגיות ופוליטיות.

עד הפיכת האינטרנט למשהו זמין, רוב סרטי ההאקרים נסובו סביב טלפוניה (טוב, לא היו כל כך הרבה) ובסניקרס (1992) המאבק היה בין שתי אידיאולוגיות, זו שדגלה בהעדר סודות ובחוסר יכולת של המדינה לעקוב אחרי אזרחיה, וזו שפועלת נגד האזרחים תחת מעטה חשאיות (ואפשר גם להשוות את סיפורו של קווין מיטניק ב-'‎Takedown'‏ (2000). למרות שבסך הכל מדובר על כשלושה-ארבעה סרטי האקרים עד 1995 ('‎The Conversation'‏ (1973), משחקי מלחמה (1983) וסניקרס, ואולי 'גאון אמיתי' (1985) עם ואל קילמר), המשבר האידיאולוגי של סרטי ההאקרים ניכר לעין.

בעוד שההאקר ה'טוב' היה כעור, דחוי חברתית וחנון בסך הכל (אפילו שמדובר בריבר פינקס, מת'יו ברודריק וואל קילמר), ההאקרים הרעים (החל מבן קינגסלי בסניקרס) הפכו להיות ההאקרים שמזוהים יותר עם התרבות. בעוד שבסרטי פשיעה, אפילו כשמדובר על 'אושן 11' (2001) הרע הינו הממסד ובעלי ההון, בסרטי ההאקרים החדשים ההאקרים הם אלה שמנסים לחתור תחת הממסד על ידי שליטתם העילית בטכנולוגיה. ניתן לומר שסרטי ההאקרים משקפים, יותר מכל, את הטכנופוביה של מפיקי ובמאי הוליווד, אשר מפחדים שהטכנולוגיה תחליף אותם ותקח מהם את פרנסתם.

הסרטים בהוליווד, שהפכו להיות יותר מכל סרטים שמופקים על ידי אפקטים ואמצעים ממוחשבים מציגים מציאות שאינה בהכרח קיימת: נשים רזות להחריד, עושר ועוני מופלגים, יופי מוגזם ושאר תכתיבים שהוקמו בחברה הפוסטמודרנית; אולם, הטכנולוגיה מאפשרת לגשר על פערים אלה; כאשר קברניטי הוליווד לא יכולים לשלוט באותם אמצעי ניידות חברתית הם מנסים להציג אותה כרעה: בשנות ה60 הוליווד הציגה את הקומוניזם כמסוכן ('השליח ממנצ'וריה' (1962), לדוגמא) ובשנות ה70 וה80 היו אלה הסמים הקשים ודרום אמריקה ('נשק קטלני' (1987), 'השוטר מבברלי הילס' (1984)) ואסונות הטבע של סוף שנות ה90 ('טוויסטר' (1996), 'טורנאדו' (1996), 'היום שאחרי מחר' (2004), ‏'Deep Impact'‏ (1998), 'פסגת דנטה' (1998) ועוד. ההאקרים, כיום, הם האויבים הגדולים ביותר של הוליווד בעקבות שיתוף הקבצים המאסיבי. גם מסרים קוואזי אנטי-ממסדיים כמו נגד מדינת המעקב ב'אויב המדינה' (1998) ו'ג'וני נמוניק' (1995) לא יכולים לסייע לכך שהוליווד של היום שמרנית בכל הנוגע להאקרים ולמניעים שלהם: אם משייכים את הרעים עם ההאקרים ועם רצון להשיג כח, להשבית את המדינה ולהביא יותר כסף, אפשר לנצח במאבק נגד שיתוף הקבצים.

ברור שרשתות שיתוף הקבצים, בהן אפשר היה למצוא מידע סודי על המסוק של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הן אחת המטרות שיוצאים נגדם כשמבצעים דה-לגיטימציה של האקרים; ההאקר המהנדס חברתית, כמו מיטניק או מרטין בישופ (רוברט רדפורד) הוא ההאקר החריג. ההאקר הרגיל, לפחות עבור הוליווד, הוא זה שיודע להקיש כל מיני ססמאות עד שהוא מקבל את המילים "Access Granted" על המסך. באותה קלות, הויתור על הידע, על הצורך ללמוד את כל המערכות לעומק על ידי שליטה בהם, לחשוב שהכל מתמצה בססמא אחת, זו היכולת של הוליווד לקחת נושא עמוק ולהעלים אותו.

ההאקרים כיום מוצגים כפושעים, כאויבי המדינה שמטרתם השגת הון  על ידי שיתוק המערכות הקריטיות ('מת לחיות 4?, 'שם קוד: דג חרב') או הריסת המערכת הפיננסית ('Firewall'). אולם דווקא ההתפכחות והעמידה של ההאקרים בשני צדי המתרס (כמו ב'דג חרב', 'מת לחיות 4? או ב'Firewall', שהוא בחירה מצוינת לסרט אם אתה לא רוצה שיורידו אותו ברשת) הופכת את ההאקר לבעל מלאכה בדיוק כמו כל בעל מלאכה אחר. יכול להיות שהוליווד מבינה שאותו אדם שבשנת 1997 עבר על החוק למטרות ניסוי (רע"פ 5147/02 טננבאום נ' מדינת ישראל) יכול מהר מאוד להיות מי שישתמש בידע שלו למטרת השגת רווח. הצפיה מבעל מקצוע שיהיה אתי לא שונה כאשר מדובר בפורץ מנעולים ביתי, בבעל גרר או  במי שיודע מהם כשלי אבטחה במערכות מחשב.

השאלה האמיתית, היא אם כן, מהו הקסם של אותם האקרים?

עו"ד יהונתן קלינגר הוא בלוגר העוסק בתחום דיני טכנולוגיה ומידע וכותב את הבלוג intellector insanity. לפוסט המקורי ולדיון בנושא.

• הירשמו לניוזלטר שלנו
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?

פורמט להדפסה

שלח באימייל

חזרה למעלה

כתובת המייל של השולח:
כתובת המייל של הנמען:
נושא ההודעה:
תוכן ההודעה:קישור לכתבה: <a href='http://it.themarker.com/tmit/article/6782'>http://it.themarker.com/tmit/article/6782</a>

סגורשלח

מאמרים קודמים של יהונתן קלינגר

• המאגר הביומטרי הוא באמת לא אתר קופונים
  12.01.12 | 12:19
  בניגוד לאתר קופונים, ההרשמה למאגר הביומטרי תהיה חובה על כל אזרח. ובניגוד לכרטיס אשראי שמספרו הודלף - טביעת אצבע אי-אפשר להחליף
• חוק הספרים האלקטרוניים: כך מצאתי עצמי עומד לצד מאיר שטרית
  23.12.11 | 14:03
  הדאגות האמיתיות של הוצאות הספרים היא פתיחתו של השוק לתחרות, כמו גם הופעת ספרים בקוד פתוח שייכתבו על-ידי הציבור ויופצו בחינם
• מחשבות בעקבות פרשת הורדות.נט
  11.12.11 | 14:34
  כשהורידה את הורדות.נט מהאוויר קיבלה זיר"ה יותר ממה שהחוק מתיר לה; לארגוני זכויות היוצרים אין סמכות לקבל בעלות על אתר אינטרנט

מאמרים נוספים >>

1 תגובות ב-1 דיונים

מחבר:יש למלא מחבר
נושא:יש למלא נושא

תוכן:

בהגיבי על הכתבה הנני מסכים לתוכן ההצהרה

1 יש טעם לבוא עכשיו samorai24.05.2009 | 12:03

לכנס IL.Hack 2009? כבר רשמת את כל תוכן ההרצאה... (;

מחבר:יש למלא מחבר
נושא:יש למלא נושא

תוכן: