מיהן קרנות הון סיכון  עם הביצועים הטובים ביותר בעולם? זו המשימה שנטל על עצמו מגזין רד הרינג. אמש (יום ה') פרסם המגזין רשימה של 200 קרנות הון סיכון שלדעתו הן הטובות ביותר בעולם. ברשימה מופיעות גם כמה קרנות הון סיכון ישראליות. ליתר דיוק שמונה קרנות הון סיכון ישראליות: BRM קפיטל, כרמל ונצ'רס, ג'מיני, ג'נסיס פרטנרס, גיזה, JVP, פיטנגו וורטקס. להון הסיכון הישראלי יש יצוג של4% מהרשימה כולה, אבל השאלה המעניינת היא איך בדיוק רד הרינג בחר בקרנות המדוברות?

קשה קצת להבין מהטקסט מה היתה המתודולוגיה ובאיזה אופן בוצעה הבחירה. בכל מקרה, ברד הרינג מסבירים שהם בחרו את 200 קרנות הון סיכון לפי שלושה קריטריונים. הראשון הוא ביצועים פיננסיים. לא ברור איזה מידע יש בדיוק לעורכי רד הרינג שיכול לספק להם ביצועים פיננסיים בצורה מהימנה. כן, ישנן קרנות פנסיה מהסוג של קלפרס, שמפרסמות מעת לעת ביצועים של קרנות שבהן היא משקיעה, אבל מספר המשקיעים המוסדיים שעושים זאת הוא זעום וקשה להסיק ממנו. הקרנות עצמן לא מעוניינות לחשוף את המספרים שמאחורי התשואות, וכך נותרנו עם נתונים של חברות מהסוג של חברות מחקר מהסוג של Cambridge Associates ו-Thomson Reuters, שאף הן נסמכות על מדגם קטן מדי של קרנות הון סיכון ומספקות נתונים בעייתים משהו. הן גם לא מסוגלות לספק שום מספר לגבי תעשיית הון סיכון הישראלית. אז איך בדיוק נבחרו דווקא הקרנות הישראליות הנ"ל לטובות ביותר על סמך ביצועים פיננסיים? לעורכי רד הרינג פתרונים. אם כי, למען ההגינות יש לציין שברד הרינג ציינו ששוחחו עם עשרות משקיעים מוגבלים  (Limited Partners), המשקיעים בקרנות. אולי מהם הם קיבלו נתונים סודיים.

הקריטריון השני שעל פיו שפטו עורכי רד הרינג, הוא עד כמה הקרן פועלת באופן גלובלי. במובן הזה, מלבד JVP שמדי פעם עוושה השקעות בחברות אמריקאיות, וקרן ורטקס שמשקיעה מעת לעת בחברות אירופיות, כמעט כל קרנות הון סיכון הישראליות משקיעות בחברות סטארט-אפ ישראליות. זה המנדט שהן קיבלו מהמשקיעים המוסדיים שלהן כשהקימו את הקרן. לכן לא נראה שדווקא בקריטריון זה קיבלו הקרנות הישראליות ציון גבוה.

הקריטריון השלישי שעל פיו הורכבה הרשימה נוגע לפרמטרים שקשה לכמתם. למשל יציבותו של הצוות הניהולי בקרן או תוחלת חיים.של הקרן עצמה (למשל כמה קרנות הון סיכון גייסה לאורך חייה). זה קריטריון שחשוב בעיקר למשקיעים מוסדיים. למשל קרן וולדן לא הצליחה לגייס את הקרן הרביעית כי איל קפלן, אחד השותפים בקרן, עזב אותה ומוטי בן אריה עבר לורטקס. אך עדיין לא ברור איך בדיוק הקריטריון הנ"ל קשור לאיכות הקרן. המדד היחידי שרד הרינג צריך להחשיב הוא אך ורק מבחן הביצועים, ובזה נופלות הקרנות הישראליות בעשור. די להציץ בביצועי הקרנות משנת בציר 2000 שמפרסמת מעת לעת קלפרס כדי להבין שמדובר בתעשייה, שבמשך עשור אמנם גידלה כאן יבול נאה של חברות סטארט-אפ, אבל נכשלה בלהחזיר את הכסף למשקיעיה המוסדיים.

מי מחוץ לרשימה? קרן תמיר פישמן, אוורגרין, אינפינטי, סידר , מאגמה ואביב ונצ'רס. בין הקרנות האמריקאיות שנכנסו לרשימה ניתן לציין את אקסל, אלטא פרטנרס, באטרי (שיש לה משרד בארץ, שותפים: סקוט טובין ואבי דומושביצקי), בסמר (גם עם משרד בארץ, שותף אדם פישר ) וקיינן פרטנרס (אף היא עם משרד בארץ, שותף יזהר שי). עוד קרנות אמריקאיות שנמצאות ברשימה הן: צ'ארלס ריבר ונצ'רס, דרייפר פישר ג'וברסטון (השותפה של תמיר פישמן להשקעות בארץ), גריילוק פרטנרס (גם לה משרד בארץ עם משה מור, יורם שניר וארז עופר), סקויה קפיטל (עם השותפים חיים סדגר, שמיל לוי והשותף החדש גילי רענן, אולי הקרן עם הביצועים הטובים ביותר בארץ בשנים האחרונות) ובנצ'מרק (עם מייקל אייזנברג, ערד נווה ואלי וורטמן כשותפים מקומיים).

ברד הרינג מציינים ש-200 קרנות הון סיכון שנכנסו לרשימה נבחרו מתוך 30 מדינות ו-1,800 קרנות שהשקיעו ביותר משתי חברות טכנולוגיות בחמש שנים האחרונות. בעוד כשבועיים רד הרינג יפרסם את רשימת 100 קרנות הון סיכון המובילות וכשבועיים לאחר מכן תתפרסם רשימת 100 הקרנות הטובות בעולם לפי ניקוד אינדיוודואלי. יהיה מעניין לראות את הרשימה הסופית והניקוד של כל קרן.

---

• הירשמו לניוזלטר שלנו
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?