20:08
09.02.12

כך פייסבוק משבשת את החיים במשרד

זה לא חלום בלהות - זה פייסבוק | צלם: Flickr

ניהול של מקום עבודה הוא משימה מאתגרת גם מבלי שרשתות חברתיות יעוררו שורה ארוכה של בעיות ומצבים רגישים. להלן מגוון סיכונים שנגרמים כתוצאה משימוש בפייסבוק במקום העבודה, וכיצד ניתן להתמודד איתם

09.06.09 | 09:46  IDG
Internet

דמיינו שאתם נכנסים לפגישה, ונתקלים לא רק בעמיתיכם הנוכחיים, אלא גם בכל העמיתים והמנהלים שלכם מעבודות קודמות, יחד עם בן/בת הזוג שלכם, החברים מתקופת הלימודים, ואם לא די בכך, גם בבן המתבגר שלכם, שעומד בפינה ומספר לבוס שלכם כמה שעות ביום הוא משחק ב-Grand Theft Auto. זה לא חלום בלהות - זה פייסבוק.

אם אתם דומים במשהו ל-200 מיליון המשתמשים של הרשת החברתית הפופולרית, קרוב לוודאי שלפחות בתחילה, לא השקעתם מספיק מחשבה לאילו בקשות חברות אתם נענים בחיוב, או את מי אתם עצמכם הזמנתם באמצעות Friend Finder. כעת יש בידכם קבוצה אקראית באופן מסוכן של חברים וחברים של חברים, שמשתפים ביניהם מידע (לפעמים באופן מוגזם), לעיתים אפילו מבלי שתהיו מודעים לכך. בכל מה שקשור לחיים האישיים, תסמונת ה"הוא סיפר לשני חברים והם סיפרו לשני חברים" עלולה להיות מביכה, אבל בעולם המקצועי יש לה פוטנציאל מסוכן הרבה יותר.

אפילו אם אתם נזהרים לפרסם בעדכוני הסטטוס ובהערות אותן אתם כותבים על לוחות המודעות של האחרים רק דברים הקשורים לעבודה, האם כל אחד מהחברים שלכם זהיר באותה מידה? מספיק שחבר אחד יכתוב על לוח המודעות שלכם "אח שלי, איך עבר גל הפיטורים שסיפרת לי עליו?" על מנת לגרום לתוהו-ובוהו במשרד, במיוחד אם גל הפיטורים עדיין לא יצא אל הפועל.

מטרידה אף יותר היא ההתנהגות המקוונת של הכפופים לכם ישירות, שמבחינה דמוגרפית כנראה יותר נלהבים ופחות בררנים מכם בשימוש שלהם בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות. "אנשים צעירים משתמשים בפייסבוק על בסיס פסבדו-מקצועי על מנת לבסס יחסים חזקים יותר עם אנשים אחרים", אומר מייקל ארגסט, מנהל המכירות של חברת האבטחה סופוס. "המשמעות היא שהם חולקים הרבה מידע עם הרבה אנשים על בסיס קבוע".

אם המידע שהם חולקים הוא מהם חמשת האלבומים שהכי השפיעו על החיים שלהם, אין בעיה. אבל אם המידע שהם חולקים הוא שהמחלקה שלכם עלולה להחמיץ לגמרי את תאריך ההשקה של המוצר החדש, בהחלט יש בעיה. ואם לא די בכך, כלי חדש של גוגל מאפשר למשתמשים לראות את ערוצי העדכונים של החברים שלהם מטלפונים סלולריים או מחשבים מבלי להיות מחוברים לחשבון שלהם כלל, מה שעלול באופן פוטנציאלי להפיץ עדכונים באופן לא מבוקר ומהיר יותר מאי פעם.

בקיצור, ככל שפייסבוק הופכת נפוצה יותר, כך גדל הסיכוי שהיא תשבש משהו בחיי המשרד, ותהפוך את חייכם כמנהלים לקשים ומסוכנים אפילו יותר. ועד עכשיו דיברנו רק על הצרות הלא מכוונות - ים האינפורמציה בפייסבוק מתחיל למשוך שודדי מידע, גנבי זהויות, ומפיצי תוכנות זדוניות.

ההגנה הטובה ביותר כנגד האיומים הללו היא מודעות לשלל הבעיות שעלולות לצוץ, ואיך להימנע מהן, בשילוב עם הבנה אמיתית של המדיום. פייסבוק בהחלט מציעה כלים (ראו Facebook Security) על מנת לסייע למשתמשים לשלוט טוב יותר בזרימת המידע, אבל זה תלוי בעובדים שלכם (עם מעט הדרכה מכם), ללמוד איך לעשות בהם שימוש. עד אותו יום משמח, להלן כמה מהאתגרים הבין-משרדיים הגדולים ביותר הנגרמים כתוצאה מפייסבוק.

יותר מדי חברים

כמעט כל מי שיש לו חשבון בפייסבוק מתמודד עם הבעיה של יותר מדי קבוצות נפרדות של "חברים" - עמיתים לעבודה, בני משפחה, חברים לספסל בלימודים או מהצבא, וכן הלאה. "פייסבוק יעילה יחסית באספקת דרכים להפרדת החברים לכמה קבוצות", אומר ארגסט. "אבל הכלים הללו לא קלים למציאה".

בלי קשר לאתגר החברתי, ישנו הנושא של משתמשי פייסבוק, במיוחד הצעירים שבהם, שהופכים חברים של אנשים אותם הם לא מכירים היטב, ואולי אפילו בכלל. "בפייסבוק אין את המנגנון החברתי הרגיל של וידוא זהויות", מציין ארגסט, ומשתמשים רבים, במיוחד כאלה שעושים שימוש בפייסבוק למטרות נטוורקינג, מהססים לסרב לבקשת חברות. (זו בעיה פחות חמורה עבור משתמשים מבוגרים יותר, בעלי הרגלים חברתיים שונים, שלא מרגישים נוח לחשוף מידע אישי בפני מכרים מקוונים).

קרוב לוודאי שאפילו הזהירים שבנינו חברים עם בני כיתה לשעבר שכיום עובדים בחברה מתחרה, יחסים לא מזיקים לכאורה שעלולים באופן פוטנציאלי לגרום לבעיות. דמיינו שסיימתם זה עתה ארוחת צהריים תמימה עם עמית לעבודה לשעבר, בה שוחחתם על קבוצת הכדורגל החובבנית אותה הוא מארגן. אתם חוזרים למשרד ומוצאים הודעה על לוח המודעות שלכם בפייסבוק האומרת "היה נהדר לפגוש אותך, אודיע לך ברגע שיתפנה אצלנו מקום". איזה סוג של שמועות יתחילו בקרב העובדים והעמיתים שלכם?

מידע מגיע רחוק מדי

הכוח המניע שבבסיס פייסבוק הוא מידע שחברים בוחרים לשתף זה עם זה - עדכוני סטטוס, הודעות על לוח-המודעות, קישורי אינטרנט, תמונות, סרטוני וידאו, סקרים, יישומים, והערות על כל נושא שבעולם. הזרם הבלתי נגמר של מידע מחברים (וחברים לכאורה) יכול בקלות לצאת משליטה - מי מבנינו לא חסם חבר שהציף את ערוץ העדכונים שלנו באינספור הודעות אודות התינוק החדש שלו.

אבל הבעיה האמיתית אינה אופיו של המידע אלא העובדה שהמבנה של פייסבוק מקל עליו להתפשט מעבר למה שאנשים התכוונו בתחילה. נגיד שמשתמש פייסבוק מפרסם תמונה מצחיקה של חתול. אם אחד מחבריו (עובד שלכם, כך מסתבר), כותב "LOL" כתגובה לתמונה, לא נגרם כל נזק. אבל מה אם העובד שלכם היה כותב "תודה, הייתי זקוק למשהו מצחיק הבוקר, כולם כאן בלחץ כי השרתים שלנו נפלו". פתאום המון אנשים שהוא אינו מכיר (וגם אתם לא), יודעים על הבעיות הטכניות בחברה, והכול תוך שניות.

שינוי פשוט של ההגדרות עשוי לתת מענה לחלק גדול מנקודות התורפה - כלומר, אתם יכולים לבחור להציג את הפרופיל, המידע הבסיסי, המידע האישי, התמונות, וכן הלאה, לחברים בלבד, ולא לאף אחת מהאפשרויות האחרות אותן מציעה פייסבוק (חברים של חברים, הרשת שלכם, או האופציה השוויונית ביותר, לכולם).

facebookprivacysettings420


אבל לטענת פיליברטו סלוואס, יועץ מדיה חברתית וכותב הבלוג Social CRM, הבעיה האמיתית בפייסבוק (ובכל מדיה חברתית), היא שאנשים קופצים אליהן מבלי להבין באמת כיצד הן עובדות. אם אתם או העובדים שלכם לא השקעתם את הזמן בלקרוא ולהבין את מנגנוני הבקרה של הרשת החברתית, אזי "אין לכם מושג מי מחובר למי בצד השני", מזהיר סלוואס. "ברגע שאתם מכניסים את התוכן, ייתכן והוא מפסיק להיות תחת השליטה שלכם".

ההשלכות של גישה לא מבוקרת לתמונות מביכות או הודעות לא נאותות קיבלו לא מעט תשומת לב בתקשורת, אבל המודעות של המשתמשים ממשיכה לפגר מאחור. סקר ממארס 2007 של Ponemon Institute העוסק בסוגיות פרטיות והגנת מידע, מצא ש-23% מהמנהלים שמחפשים עובדים חדשים בדקו אתרי רשתות חברתיות בחיפוש אחרי מידע אודות מועמדים. מדובר על מגמה שלא עומדת להיעלם בקרוב, טוען מייק ספיני, אנליסט בחברה. "הפופולריות ההולכת וגדלה של גוגל, המודעות וההתפשטות המהירה של רשתות חברתיות, ותשומת הלב התקשורתית, מעידים כולם שנוהג זה נפוץ היום אפילו יותר ממה שהיה לפני שנתיים". עם זאת, מחקר מקיץ 2007 שנערך על ידי חברת הייעוץ בתחום כוח האדם Adecco מצא ש-66% מהמשיבים המשתייכים לדור ה-Y (מי שנולד בשנת 1978 ואילך) לא היו מודעים לכך שהתמונות הפרטיות הללו, התגובות וההודעות ברשתות חברתיות, נבחנו על ידי מעסיקים פוטנציאליים.

פייסבוק מעודדת אנשים להצטרף לרשתות - חיבור של משתמשים סביב נושא עניין משותף, שהוקם או על ידי האתר עצמו (דת, מקום עבודה, מוסד לימודי, וכדומה), או שנוצר על ידי משתמשים אחרים. אבל ברירת המחדל של פייסבוק היא להפוך את הפרופילים של חברי הרשת לזמינים עבור כל שאר האנשים באותה רשת. המשמעות היא שאלא אם כן הם שינו את ההגדרות באופן ידני, ההודעות, המידע האישי, והתמונות של כל העובדים שלכם ניתנים לצפייה על ידי אחרים, בין אם הם חברים ישירים או לא.

קים גולדברג, מנהלת תביעות ביטוח, גילתה את העובדה הזו בדרך הקשה. "הלכתי לראיון עבודה בחברה בה כבר עבדתי בעבר. הסתובבתי במשרד וביקרתי חברים ישנים, כאשר אחת מהם אמרה לי 'שמעתי שבדיוק קנית כרטיסי טיסה לפלורידה'. נדהמתי - איך היא ידעה את זה? לא דיברתי איתה שנים, והטיול לפלורידה היה אמור להיות הפתעה אפילו עבור הילדים שלי". ומה שחשוב מכך, גולדברג לא רצתה שהמעסיק הפוטנציאלי החדש שלה ידע שהיא תרצה לצאת לחופש כל כך מהר לאחר כניסתה לחברה. "שאלתי אותה איך היא יודעת", ממשיכה גולדברג, "והיא אמרה לי שהיא ראתה את זה בדף הפייסבוק של בעלי. הייתי מבולבלת - היא ובעלי אפילו לא חברים בפייסבוק". גולדברג גילתה לבסוף שעמיתתה לשעבר ובעלה השתייכו שניהם לקבוצה דתית מסוימת בפייסבוק, וזו הסיבה שקיבלה גישה לדף האישי שלו. "בעלי שינה מייד את הגדרות הפרטיות שלו", מסכמת גולדברג, "אבל התקרית הזו עלולה הייתה לעלות לי במשרה".

בתקופה של פיטורים המוניים, קיימים לא מעט סיפורים אודות מפוטרים טריים העושים שימוש בפייסבוק וטוויטר כסוג של מנגנון תמיכה בתקופה המיידית שלאחר הפיטורים. אבל כאשר חדשות אודות הפיטורים זורמות בזמן אמת - מתפשטות במהירות לקבוצה גדולה של אנשים הקשורים זה לזה, לפעמים אפילו לפני שעובדים אחרים קיבלו הודעה רשמית אודות גורלם, המעמסה נופלת על כתפי מנגנון התקשורת הארגוני להישאר לפני הערוצים הלא פורמאליים.

פייסבוק מטשטשת את הגבולות בין עובדים ומנהלים

פייסבוק יכולה להפוך לסוג של ביצה עבור עובדים ומנהלים כאחד, בה כל דבר, החל מהרפתקאות רומנטיות דרך דעות פוליטיות, וכלה בתחביבים לשעות הפנאי, עושים את דרכם מהעולם הדיגיטלי למסדרונות המשרד. אם התוכניתנית הראשית שלכם מכריזה בפייסבוק שהיא בהיריון, אבל לא מודיעה לכם על כך בחיים האמיתיים, האם זה מידע אותו אתם עכשיו "יודעים" למטרות של תכנון קדימה? אם תוכניתן ותיק שהוא עובד קבלן כותב בסטטוס שלו שזה עתה קיבל חוזה גדול לכתוב ספר, האם יהיה זה במקום לשאול אותו אם יש לו עדיין זמן לפרויקט שלכם?

חוץ מאשר דיסקרטיות, ישנם גם נושאים משפטיים אותם צריך לקחת בחשבון. אם אחד העובדים הכפופים לכם ישירות מפרסם בפייסבוק קישורים לסרטוני וידאו "למבוגרים בלבד", האם עובד אחר יכול לטעון כי מדובר על יצירה של סביבת עבודה עוינת? האם זו האחריות שלכם לעשות משהו בנידון? לא נראה שיש מישהו שיודע את התשובה לשאלות הללו. לטענת לינט פלון, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת Axcelis Technologies, בהתחשב במצב זה של חוסר וודאות, עדיף למנהלים לא להתיידד בפייסבוק עם עמיתים נוכחיים לעבודה, ובטח שלא עם כפיפים. "אתם צריכים לומר לעמיתים שלכם שלא מדובר על משהו אישי, זו פשוט מדיניות שמטרתה לא לערבב בין חברים בפייסבוק", היא מייעצת. בנוסף לכך, מנהלים בעלי עובדים הפעילים בפייסבוק צריכים לכל הפחות לעודד אותם לחלק את העמיתים לעבודה ואת החברים האחרים לשתי רשימות חברים נפרדות.

יישומים ותמונות בפייסבוק עלולים להפוך אתכם לפגיעים

אפילו אם אתם והעובדים שלכם נזהרים לא לחלוק מידע רגיש בהודעות לוח-מודעות או עדכוני סטטוס, עדיין קל מאוד לחשוף סודות שלא במתכוון. האינטרנט עמוסה ביישומים שמביאים לפייסבוק מידע ממקורות אחרים - שוב, לעיתים קרובות מבלי שהמשתמש מודע לכך. "כדוגמה אחת בלבד, יש דרך להעביר סימניות Delicious לפייסבוק כך שכל אתר אותו אתם מסמנים יופיע מייד בערוץ העדכונים שלכם", אומר סלוואס. אם חברי צוות המחקר שלכם משתמשים ב-Delicious על מנת לסמן עמודים עם קוד מקור, זאת מבלי שבדקו את הגדרות הפרטיות שלהם, העבודה אותה הם עושים עלולה לעשות את דרכה ברחבי פייסבוק, תוך שהיא נותנת לחברים ומתחרים פוטנציאליים כאחד מידע מדויק למדי אודות הרעיון הגדול הבא של החברה שלכם.

יישומים אחרים מציגים את הספרים אותם אתם קונים, הסרטים אותם ראיתם לאחרונה, והתחנה לה אתם מאזינים באתר פנדורה. כל המידע הזה כולל תאריך ושעה מדויקים. גם אם לא אכפת לכם שהבוסית שלכם תדע שקניתם כרטיסים לסרט I Love You, Man, אתם באמת רוצים שהיא תדע שעשיתם זאת בזמן שעות העבודה? אותו הדבר נכון למקרים בהם אתם עוסקים בפרויקט חיצוני על הזמן של החברה. אלא אם כן אתם או העובדים שלכם יודעים להפעיל את מנגנוני הפרטיות הנכונים, כל חבריכם בפייסבוק יוכלו לראות מה באמת עשיתם במהלך אותה שיחת ועידה אינסופית.

חשש נוסף, אומר סלוואס, הוא הכלי של פייסבוק לתייג אנשים שמופיעים בתמונות שהועלו לאתר: מה אם מישהו מתייג אתכם בכנס אשר הנוכחות שלכם בו מרמזת אודות הכוונה של החברה שלכם, או אודות משרה אותה אתם אולי מחפשים לעצמכם? אתם רשאים להסיר את התיוג של עצמכם, אולם רק לאחר שהוא כבר התרחש. אז למרות שאתם יכולים להגן על עצמכם מראש על ידי שימוש בהגדרות הפרטיות של פייסבוק, ולהגביל את זהות האנשים שיכולים לראות את התמונות בהן אתם מתויגים, אפילו תמונה לא מתויגת עלולה לגרום לבעיות במידה והפנים שלכם ניתנות לזיהוי בבירור.

נושא נוסף הוא העובדה שיישומי פייסבוק מקבלים לעיתים גישה (כפי שמודיע בבירור חלון האזהרה) "למידע המופיע בפרופיל שלכם, לתמונות, למידע של החברים, וכל תוכן אחר לו הוא זקוק לשם עבודתו", בין אם הדבר נכון או לא. ב-2007 ערכו אדריאן פורטר, אז סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת וירג'יניה והיום סטודנט באוניברסיטת ברקלי, ודיוויד אוונס, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת וירג'יניה, סקר אודות 150 יישומי פייסבוק, ומצאו ש-90.7% מהם מקבלים יותר הרשאות ממה שהם צריכים על מנת לבצע את ייעודם. החוקרים לא עדכנו מאז את ממצאיהם, אולם אוונס אומר כי הוא מעריך שהתמונה כיום די דומה. "אם כבר, אז יישומים היום הפכו מורכבים יותר", הוא אומר. "ויש גם מודל חדש עבור רשתות פרסום חיצוניות לשילוב של פרסומות בתוך יישומים, מודל המגלם סיכוני פרטיות נוספים".

facebookwarningscreen420


המדיניות של פייסבוק מחייבת מפתחי יישומים למחוק מידע על המשתמשים לאחר 24 שעות, ועל פי דובר פייסבוק, החברה מחזיקה צוות אכיפה המפקח על הנושא. אף על פי כן, גישה סיטונאית כזו למידע מדגימה את הבעיה של שמירה על סוג כלשהו של שליטה על התוכן אותו אתם או העובדים שלכם מפרסמים.

ויש גם את הנושא של כיצד פייסבוק עצמה שומרת על המידע של המשתמשים. החברה עוררה סערה מוקדם יותר השנה כאשר ערכה שינויים בתנאי השימוש אשר נתנו לאתר את הבעלות המלאה על כל המידע המפורסם, אפילו לאחר שהמשתמשים מחקו את החשבון שלהם. התגובה השלילית המיידית הכריחה את פייסבוק למשוך את השינויים ולנסח תנאי שימוש חדשים, אולם עדיין, גם הללו מדגימים כמה הפכפך ממשיך להיות נושא הבעלות על מידע.

סיכוני אבטחה עדיין בתוקף

חלק מהאטרקטיביות של פייסבוק היא שמדובר על אלטרנטיבה להודעות דוא"ל רגילות והבעיות הקשורות בהן - ספאם, מעשי הונאה, פישינג, וכדומה. אם אתם מקבלים הודעה בפייסבוק, באופן תיאורטי היא תמיד ממישהו שאתם מכירים, או לפחות חבר של מישהו שאתם מכירים. אבל כל זה משתנה, כאשר מפיצי תוכנות זדוניות למיניהם מתחילים להבין איך להתאים את פייסבוק לצרכים שלהם.

בעיה אחת בהתהוות היא עם אנשים המתחזים להיות מישהו אחר. בחודש ינואר למשל, המגזין Silicon Alley Insider תיעד את מאמציו של נוכל ניגרי שניסה לשכנע משתמשי פייסבוק לשלוח לו כסף על ידי שהתחזה לאחד מחבריו של הקורבן, חבר שאל חשבונו הצליח הנוכל לקבל גישה. ניתן להשתמש בגישה דומה גם מבלי להשתלט על חשבון של אנשים אחרים. נוכל מסוג זה יכול למשל להצטרף לרשת או קבוצה, ולהתחיל לשלוח הודעות לכל האנשים בקבוצה. מכיוון שמשתמשים פחות חשדניים כלפי הודעות המתקבלות בפייסבוק בהשוואה להודעות דוא"ל רגילות, במיוחד את השולח משתייך לאותה קבוצה או רשת, הם עלולים להיות פחות ערניים בכל מה שקשור להגנה על מידע.

מחקרים של חברת האבטחה סופוס גילו ש-41% ממשתמשי פייסבוק "יחשפו מידע אישי, כמו למשל כתובת דוא"ל, תאריך לידה, ומספר טלפון, בפני זר גמור". אפילו אם פליטות פה שכאלה לא חושפות באופן ישיר מידע אודות החברה, הן יכולות להיות שימושיות בבנייה של מתקפות הנדסה חברתית (social engineering - שילוב של טכניקות הונאה ושכנוע הגורמות למשתמשים לפעול על פי הנחיות ההאקרים). ככל שאותם האקרים יכולים להשיג יותר פיסות של מידע אישי עליכם ועל אנשי הצוות שלכם, כך יהיה להם יותר קל לסחוט מידע רב ערך בדרכי מרמה.

היו מקרים בהם נעשה שימוש בפייסבוק כאמצעי להפצת תוכנות זדוניות, אומר ארגסט. הודעות שנשלחו לקבוצות משתמשים או רשתות בפייסבוק ממכרים לכאורה, הכילו קישורים לאתרים זדוניים. ובחודש אוגוסט האחרון פרסמה סופוס אזהרה בדבר הודעה שנכתבה על לוח-המודעות של משתמשים רבים, ואשר מפצירה בהם לצפות בסרטון וידאו מסוים. לחיצה על הקישור העבירה את המשתמשים לדף חיצוני בו נתבקשו להוריד קובץ שיאפשר להם לצפות בסרט. הקובץ, כך הסתבר, היה סוס טרויאני בשם Troj/Dloadr-BPL.

האם מומלץ לאסור על שימוש בפייסבוק במשרד?

מנהלים רבים, כאשר הם עומדים בפני סיטואציה כמו זו, עשויים פשוט להרים ידיים ולחרוץ דין: "בלי פייסבוק!", לפחות לא במסגרת המשרד. אבל הפתרון, אומר סלוואס, אינו שמעסיקים יאסרו על עובדים להשתמש במדיומים חברתיים. לחילופין, הם צריכים לחנך עובדים לא רק בדבר הסכנות, אלא גם איך להשתמש בכלים המוצעים על ידי פייסבוק לשליטה (עד כמה שניתן) בהתפשטות המידע.

הוא משווה את המצב עם פייסבוק לימים המוקדמים של הדוא"ל. זוכרים את התקופה בה אנשים היו לוחצים על Reply All ואז מעירים הערה צינית בדבר ההודעה של הבוס? לקח לאנשים קצת זמן לפתח כללי התנהלות נכונים לדוא"ל, ובאופן דומה, ייקח להם קצת זמן לנווט בין הסכנות האורבות בפייסבוק. והדרך להגיע למטרה זו, אומר סלוואס, היא חינוך נכון.

אז מה השורה התחתונה? פייסבוק לא מחייבת פיתוח עקרונות חדשים, רק יישום חכם של העקרונות הישנים, זאת לצד תזכורת מתמדת שאתם והעובדים שלכם נמצאים תמיד בציבור כאשר אתם בפייסבוק. או כפי שמסכם זאת סלוואס, "אל תעשו בפייסבוק שום דבר שלא הייתם עושים באולם המתנה של שדה תעופה הומה".


 עקבו אחרינו בטוויטר
 רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?

חזרה לדף הבית

עשרת הגדולים

שימושים:  דף הבית  |   RSS  |   אודות האתר  |   פרסום באתר  |   תקנון האתר
TheMarker:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   בעולם  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   המדריך למשקיע  
Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   קהילת תמיכה  
עכבר העיר:  עכבר העיר  |   סרטים  |   קולנוע  |   מסעדות  |   מתכונים  |   הופעות  |   פעילויות ילדים  |   הצגות  |   לילה  |   מסיבות  |   עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות  
לוח העיר:  דרושים  |   דרושים הייטק  |   נדל"ן  |   פרוייקטים חדשים  |   רכב  |   בעלי מקצוע  |   קח תן  
האתר פותח ע"יCoral.co.il