![]() | ![]() |
|


משאב מורכב שמחייב הבנה ועבודה קשה | צלם: sxc
לא משנה לאן תפנו, מישהו כבר מוכן למכור לכם איזה סיפור שקשור למחשוב עננים. הפרדה בין מציאות לדמיון היא הכרחית על מנת להחליט האם וכיצד השימוש בענן המחשוב יכול לסייע לכם. ערכנו עבורכם את רשימת המיתוסים הנפוצים מכולם:
מיתוס מספר 1: יש ענן מחשוב אחד ויחיד
ישנן לפחות שלוש צורות שונות של מחשוב עננים, כל אחת עם יתרונות וסיכונים משלה. שלוש השיטות הן:
1. תשתית כשירות (infrastructure as a service) - שרתים וירטואליים בסיסיים, אותם מזמינים על פי דרישה, כדוגמת ה-Elastic Compute Cloud של אמזון.
2. שירותי אינטרנט מקוונים, או פלטפורמה כשירות (platform as a service) - ממשקי תכנות יישומים או פלטפורמות פיתוח, המאפשרים ללקוחות ליצור ולהריץ יישומים על הענן.
3. תוכנה כשירות (software as a service) - יישומים כדוגמת תוכנת ה-CRM של Salesforce.com, אליה יכולים משתמשים לגשת דרך האינטרנט, כאשר מעט מאוד קוד (אם בכלל) רץ על המחשבים המקומיים שלהם.
סוג היישומים אותם אתם מריצים, וסוגי המידע אותם אתם מייצרים, משפיעים גם הם באופן הדוק על הצורך לעבוד למחשוב עננים, וכיצד לעשות זאת. מה שמוביל אותנו למיתוס השני...
אם אתם מפתח בודד עם זמן למכביר, הגדרה ידנית של שרת אולי אינה בעיה גדולה. אבל אם יש לכם חברה לנהל, אזי התקנה והגדרה של מערכת הפעלה, כמה יישומים, וחיבור למסד נתונים, עלולים לבוא על חשבון זמן יקר שמיועד ליצירת הכנסות. ואם אתם ארגון גדול מספיק על מנת לחייב סטנדרטים מינימליים של אבטחה, מבני נתונים, או איכות מידע, מישהו חייב לעשות גם את העבודה הזו.
"יש ספקים שרומזים שמשתמש עסקי יכול פשוט להיכנס ולקנות שרת פיתוח ברבע שעה, שיהיה טוב באותה מידה כמו כזה שהיה לוקח למחלקת ה-IT שלו 3-4 ימים להקים", אומר מיכאל קולר, ארכיטקט ראשי של Siemens IT Solutions and Services בצפון אמריקה, שמחזיקה כ-2,500 שרתים וירטואליים, המשרתים משתמשים פנימיים כמו גם לקוחות חיצוניים. עם זאת, הוא אומר, שרתים השוכנים בענן המחשוב עלולים שלא להיות מאובטחים מספיק, לא לעמוד בסטנדרטים הארגוניים, או שלא להשתלב היטב בסביבת ה-IT הכללית. לדוגמה, אפילו שרת אינטרנטי שהוקם בענן המחשוב לטובת קמפיין שיווקי קצר מועד צריך לעיתים לעמוד בסטנדרטים ארגוניים בכל מה שקשור לאבטחה ומבנה נתונים. הסיבה היא שהמידע של הלקוח נתון תחת אותם סטנדרטים ארגוניים ומשפטיים כמו מערכות ה-IT "האמיתיות", מסביר קולר. והוא צריך להיות שמיש עבור מערכות ניתוח ומעקב.
שחקניות רבות בתחום התשתית כשירות גם לא יכולות לעמוד בצורה מלאה בצרכים של יישומים ארגוניים. פיל קלווין, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של Sitemasher, ניסה למצוא ספקית מחשוב עננים שתנהל את השרתים אותם הוא מנהל כיום בעצמו. אולם לדבריו, הוא לא מצא אף ספקית שעמדה בדרישות שלו מבחינת אפשרויות התרחבות בזמן אמת, זמן תגובה קצר, או איזון עומסים גלובלי בין מרכזי נתונים שונים.
בטווח הארוך, זה אולי נכון. אבל על מנת להתחיל, אתם צריכים להחליט איזה מודל מחשוב עננים מתאים לכם, אילו יישומים או שירותים הכי מתאימים לו, וכיצד להבטיח רמה נאותה של אבטחה, תאימות לסטנדרטים, וזמן דמימה מינימלי. וזכרו שבקרה ופיקוח על עבודתו של כל ספק חיצוני מצריכה זמן. "כאשר אתם מריצים יישומים עסקיים חשובים, מוקדשת מחשבה רבה לדברים כגון יתירות, מהימנות, ביצועים, וזמן תגובה", אומר ת'ורסטן ון-אייקן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת RightScale. לדבריו, לפני העברה של היישומים לענן, לקוחות צריכים לוודא שהדרישות הללו מתקיימות, ולזכור שמערכות שרצות בענן המחשוב אינן מנהלות את עצמן באופן אוטומטי.
יתרה מכך, לא כל היישומים מתאימים לענן. אלה שמתבססים על אשכולות שרתים (clustered servers) למשל, לא מתאימים היטב לסביבת הענן, שם הם חולקים משאבים עם לקוחות אחרים, אומר ג'יימס סטאטן, אנליסט ראשי בחברת פורסטר. הסיבה היא שהם דורשים הגדרות זהות על כל אחד מהשרתים, ורוחב פס ייעודי, דברים אותם ספקית מחשוב העננים לא תמיד יכולה להבטיח. מחשבה מעמיקה על כל הנושאים הללו מחייבת לא מעט עבודה, לפחות בהתחלה.
חלק מחובבי מחשוב העננים מבטיחים את הטוב ביותר של שני העולמות: השליטה המתאפשרת על ידי מרכזי נתונים פנימיים לצד העלות הנמוכה והגמישות המתקבלים בזכות שימוש בענן, עם היכולת לגרור-ולשחרר בין השניים יישומים, שטח אחסון, ושרתים. אולם בפועל הדברים לא כל כך פשוטים, לפחות עבור יישומים מרובי שכבות מורכבים, שמסתמכים על מסדי נתונים פנימיים ואשר משרתים אלפי משתמשים עם הרשאות גישה המשתנות ללא הרף. "נכון להיום, יש צורך בהרבה עבודת רגליים, הרבה הגדרות ידניות, והרבה מאמצי הנדסה על מנת להעביר יישומים בין ענני מחשוב פרטיים לציבוריים", אומר סטאטן. ואפילו אז, "אנחנו עדיין בשלב ה'אני מקווה שזה יעבוד'".
רנטה בודקו, סגנית נשיא לענייני שיווק בחברת ניהול הווירטואליזציה HyTrust, אומרת שהמועמדים המתאימים ביותר להעברה הם אלו עם מעט מודולים ושכבות, שפועלים יחסית במצב stateless (כלומר, שאינם תלויים יותר מדי בתזמון או רצף של ניתוח אירועים), ואלו עם יחסית מעט פרופילי משתמש למעקב.
ספקיות מחשוב העננים כולן עושות כמיטב יכולתן להציע חיבור שקוף שכזה. קולר, למשל, מאמין כי החברה שלו תוכל לספק שירות דומה ללקוחותיו בתוך 12 עד 18 חודשים. עד ששירות כזה יהיה נפוץ, ון-אייקן ממליץ להכניס סטנדרטיזציה בהגדרות, במבני הנתונים, ובדרכי הניהול הן של עננים פרטיים והן של עננים ציבוריים. תהליך שכזה יאפשר ללקוחות לנצל את היתרונות של הענן הציבורי כבר היום, אך בו זמנית לבנות יסודות לשיתוף מלא יותר בין שני העננים כאשר הטכנולוגיה, הסטנדרטים, ותהליכי העבודה, יבשילו.
חברת מקינזי שיחררה לאחרונה דו"ח שנוי במחלוקת (עותק PDF) לפיו אין כל וודאות שלקוחות יחסכו כסף אם יריצו פלטפורמות מסוימות, כמו למשל לינוקס, במסגרת הענן. בכל מה שקשור למרכז נתונים שלם, טוען הדו"ח, עדיף בכלל להישאר עם תצורה מקומית. מקינזי עצמה סירבה להגיב על הדברים, אולם בכתבת בלוג טוען ראג'ן שת', מנהל מוצר בכיר ב-Google Apps, שהמחקר שגה בכך שלקח בחשבון רק את החיסכון הכרוך בשימוש בשרתים זולים במסגרת ארכיטקטורה בעלת יתירות רבה (highly redundant architecture). לדבריו, המחקר הזניח את הכסף שהלקוחות חוסכים על ידי שימוש "באותו שרת יישומים ומסד נתונים ברי-הרחבה בהם משתמשת גוגל ליישומים שלה עצמה", ובכך שאינם צריכים לקנות, להתקין, לתחזק, ולהרחיב את מסדי הנתונים ושרתי היישומים שלהם.
גורם נוסף אותו יש לקחת בחשבון, אומר סטאטן, הוא שתחת המודלים הנוכחיים של רישוי ותמיכה, לקוחות עלולים לשלם הרבה יותר לספקיות התוכנה שלהם אם יפרסו את התוכנות שלהם על ענן המחשוב מאשר באופן מקומי.
אפילו אם לספק של ענן המחשוב יש את כל תעודות האבטחה הקיימות, אין שום וודאות שהשרתים, היישומים, והרשתות הספציפיים שלכם, אכן מאובטחים. כאשר דברים אמורים, למשל, בתאימות לסטנדרטים של תעשיית כרטיסי האשראי (PCI DSS), קמעונאי או מעבד של עסקאות אשראי נבחן על כמה טוב השרתים והיישומים שלו פרוסים על הפלטפורמות שמסופקות על ידי חברות ענני מחשוב כדוגמת אמזון או גוגל. "אם אתם מקימים את היישום שלכם בצורה לא טובה", אומר סטאטן, "זה לא משנה כמה מאובטחת הפלטפורמה עליה אתם רצים". לטענתו, הדבר עשוי לחייב פגישה פנים מול פנים של אדריכלי מערכות משני הצדדים על מנת לוודא שספק כלשהו לא, למשל, חסך עלויות על ידי פשוט לתת לכל לקוח חלק משלו בתוך אותו מסד נתונים, היות ומצב שכזה יאפשר לכל הלקוחות לראות את המידע אחד של השני.
בעולם מחשוב העננים קל יותר מאשר בעולם הפיזי להקצות כרטיס רשת חדש (NIC) למכונה וירטואלית, שעלול לחבר אותה לרשת לא מאובטחת, אומרת בודקו. לדבריה, לחומות האש הקיימות של הארגון לא תהייה שום דרך לדעת על קיומו של כרטיס הרשת החדש, וכי יש לפקח על התעבורה הזורמת בו. איומים פוטנציאליים כמו זה מדגישים את החשיבות של נכסים עצמאיים, ומבהירים מדוע לא כדאי לסמוך בעיניים עצומות על תשתית האבטחה של ספק ענן המחשוב.
וירטואליזציה, היצירה של שרתים לוגיים או מערכת אחסון שחוצה כמה רכיבים פיזיים, היא אחת הדרישות של מחשוב עננים. אולם קיומן של מכונות וירטואליות אין משמעותה שיש ברשותכם ענן מחשוב. על מנת ליהנות ממלוא היתרונות של וירטואליזציה, מחלקת ה-IT, או ספקיות ענן המחשוב, צריכות גם לספק את היכולת לגדול או להתכווץ בהתאם לצרכים המיידיים, לספק מודל תמחור תשלום-לפי-שימוש, ולאפשר למשתמשים להקים בקלות שרתים חדשים ומערכות אחסון לפי הצורך. אבל שירות עצמי שכזה לא קורה אוטומטית רק בגלל שאתם מריצים תוכנה כדוגמת VMware Infrastructure 3. סימנס למשל, הייתה צריכה לבצע "השקעה משמעותית" בפיתוח קטלוג סטנדרטי של שרתים וירטואליים ושירותים קשורים אותם משתמשים יכולים היו להזמין לפי דרישה מענן המחשוב הפרטי שלה, כך לדברי קולר.
טכנולוגיה היא זו שהופכת את מחשוב העננים לדבר אפשרי, אולם מימוש הגמישות הנחוצה והשגת יעד קיצוץ העלויות דורשים גם ביסוס תהליכים נכונים. הווירטואליזציה שעומדת בבסיס מחשוב העננים "היא דינמית מאוד, ומאפשרת קצב מהיר של שינויים", אומרת בודקו. "מה שחסר היא היכולת לנהל אותה באופן חלק כל שלא ייווצר מצב של ריבוי מכונות וירטואליות שאינן בשימוש מספק, שרק צורכות חשמל, קירור, תקורת ניהול, ויוצרות בעיות אבטחה, בדיוק כמו במקרים של שרתים פיזיים שאינם מנוהלים נכון.
לדברי קולר, שימוש בתהליכים סטנדרטיים בענן יכול להגדיל את היעילות. לטענתו, על ידי שימוש במסגרת הניהול ITIL (קיצור של Information Technology Infrastructure Library) בשילוב עם טכנולוגיות כגון וירטואליזציה, צמצמה סימנס את משימות ניהול ה-IT והאדמיניסטרציה שלה ב-25 עד 35 אחוזים.
אז מה המסקנה מכל זה? המסקנה היא שהענן אינו ארץ פלאות קסומה של מחשוב חסר דאגות, אלא משאב מורכב שמחייב הבנה ועבודה קשה לנהל אותו נכון. וזה לא מיתוס כלל.
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |