הזינוק במספר הגולשים באינטרנט והחשיפה הגוברת של הקהל הרחב לבלוגים ולרשתות החברתיות - במיוחד לפייסבוק ולטוויטר - מטשטשים את הגבולות שבין עיתונאים מקצועיים לאנשים מהיישוב, שמשמשים ספקי חדשות. בלוגים עצמאיים, עדכוני סטטוס של חברים בפייסבוק וציוצים בטוויטר, הפכו למקורות מידע מובילים למיליוני גולשים. הסערה האינטרנטית לאחר מותו של ג'קסון והמהומות באיראן, שזכו לכינוי "מהפכת טוויטר", הן הדוגמאות האחרונות לשינוי החד בהרגלי צריכת המידע.

התמוטטותו של מייקל ג'קסון דווחה לראשונה באתר האינטרנט העצמאי x17online.com, 49 דקות בלבד לאחר שאחד מעוזריו של כוכב הפופ התקשר לשירותי החירום בלוס אנג'לס. עשרים דקות לאחר מכן דיווח על כך גם בלוג הבידור הנחשב TMZ.com. ב-17:20 שעון החוף המערבי של ארצות הברית, שעתיים בדיוק לאחר שיחת הטלפון לשירותי החירום, הודיע צוות TMZ על מותו של הזמר. גם העובדה שמותו הרשמי של ג'קסון נקבע שש דקות מאוחר יותר, לא הצליחה לערער את חשיבותו של הרגע ההיסטורי: אתר בידור ברשת הקדים ביותר משעה את כלי התקשורת המובילים בעולם שנלחמו על אותו סיפור.

"אנחנו מקושרים לגמרי בעיר הזאת", התגאה בהישג עורך TMZ, הארווי לווין. 59 דקות לאחר הפרסום הזה הפך צירוף המלים "מייקל ג'קסון" לנושא החם ביותר בטוויטר. מאות אלפי גולשים קיבלו את הידיעה על מותו של הזמר מחבריהם בטוויטר ובפייסבוק, ולא היו צריכים לפתוח טלוויזיה או לדלג לאתרי חדשות ממוסדים ברשת.

עצמאי, מהיר וצהוב יותר

הפצת המידע לאחר מותו של ג'קסון ממחישה פעם נוספת את הפיכתה של ארצות הברית למוקד תעשיית הבלוגים ואתרי החדשות העצמאיים, המהירים והצהובים יותר, שגונבים את הקהל מגופי המדיה המסורתיים. כשהתחרות על הסקופ הבא חוצה אמצעי תקשורת וחסמי הכניסה לדיווח עיתונאי הוסרו כמעט לחלוטין, גם תפישת העיתונות כמקצוע משתנה במהירות. "יש בלוגרים שעושים עבודה עיתונאית, אבל זה עדיין לא הופך אותם לעיתונאים", מסביר ד"ר יובל דרור, חוקר אינטרנט וטכנולוגיה ובעל בלוג פופולרי ברשת. "העיתונאי כפוף לדד-ליין, לעורכים ולכללי אתיקה ומקבל שכר. הוא נמצא במערכת ממוסדת, בעוד שהבלוגר נמצא בחלל הפתוח".

לדעת עידו קינן, בעל הבלוג "חדר 404" ואחד הבלוגרים היחידים בארץ שמקבל תשלום על עבודתו, עיתונאים בכלי תקשורת ממוסדים מתקשים להתחרות בבלוגרים עצמאיים ואף בגולשים מהשורה. "עיתונות אחראית לא אמורה לדווח על מותו של אדם בהסתמך על מקור בודד שאמינותו לא ידועה", אומר קינן, "מצד שני, העורכים או הכתבים נמצאים בתחרות לא רק נגד כלי התקשורת המתחרים, אלא גם מול חבר שלי שמעלה עדכון בטוויטר".

זו גם הסיבה המרכזית לכך שדווקא בתקופה שבה הרשת רוויה בהערכות המתייחסות ליכולתו של "ניו יורק טיימס", אחד מכלי התקשורת החשובים בעולם, לשרוד את הירידה במספר המנויים ואת הצניחה החדה בשטחי הפרסום, אתרי חדשות עצמאיים צוברים מיליוני גולשים. TMZ נחשב אחד המובילים בתחום הבידור, drudgereport.com היה הראשון לחשוף את פרשת מוניקה לווינסקי ו-huffingtonpost.com הפך לזירת דעות ורעיונות מובילה בארצות הברית.

הסבה לבלוגספירה

אבל למה להתמקד רק בגדולים? גם אתרי נישה שמספקים ידיעות על נושאים שוליים זוכים לתנועה ערה של גולשים ומכניסים למפעיליהם מיליונים. קחו למשל את macrumors.com, שמושך אליו מדי חודש 4.4 מיליון משתמשים ייחודיים ומספק שמועות, הערכות וחדשות על מוצריה של חברת אפל. וכשאלפי עיתונאים בכלי תקשורת מסורתיים מפוטרים או נאלצים להתמודד עם קיצוצים, מה הפלא שמספר העיתונאים שעושים הסבה לבלוגרים עולה בהתמדה? האתר cyberjournalist.net דיווח החודש על 167 עיתונאים אמריקאים מובילים שמנהלים ברשת בלוג עצמאי. אלפים אחרים מנהלים בלוג על פלטפורמה של גוף תקשורת גדול.

ישראל מדשדשת מאחור

בישראל אמנם קמו בעבר כמה אתרים עצמאיים, דוגמת NFC של יואב יצחק, עניין מרכזי של רמי יצהר או תיק דבקה שמתמקד בידיעות ביטחוניות, אבל תנועת הגולשים באתרים אלה קטנה יחסית והם מתקשים להוביל את סדר היום החדשותי. בבלוגוספירה הישראלית תמימי דעים בנוגע לסיבות לכך. בניגוד לארצות הברית, שבה חיים 300 מיליון בני אדם - אליהם מצטרפים עוד מיליארד וחצי דוברי אנגלית על פני הגלובוס - השוק הישראלי הזעיר מתקשה לפרנס בלוגרים במשרה מלאה.

כשאיסוף החדשות הוא תהליך יקר, הבלוגוספירה הישראלית מתמקדת בעיקר בציטוט מקורות קיימים, בכתיבת דעות או בלייף-סטייל. היתרון המרכזי של הרשת בהפצת חדשות הוא מיידיות הדיווח. בניגוד לכלי תקשורת מסורתיים, שפועלים על פי כללי אתיקה עתיקים ושואפים להעלות ידיעה לאוויר בתום בדיקה קפדנית, הבלוגים והאתרים הפרטיים נמדדים בעיקר בממד אחד - מהירות. לדברי עידו קינן, הציבור גם מוכן לקבל ביתר קלות טעויות באתרי בלוגים. "התחושה היא שזה לא כמו טעות בטלוויזיה או בעיתון, ולכן לא כזה נורא", אומר קינן.

אולי זו הסיבה לכך שבסוף השבוע שעבר מיהר בלוג הרכילות המוביל perezhilton.com לטעון כי מייקל ג'קסון לא אושפז בעקבות דום לב, אלא מתחזה לחולה. "גם ב-1995 הוא התמוטט'", טענו עורכי האתר, "אז אולי גם הפעם הוא תפס רגליים קרות לקראת סיבוב ההופעות המתוכנן". הידיעה נמחקה מהאתר לאחר היוודע דבר מותו.

אבל אין צורך בבלוג כדי להפיץ שמועה. מספיק לפרסם הודעת סטטוס בפייסבוק או הודעה בטוויטר, וזו יכולה לעבור בתוך דקות לאלפי משתמשים. כשאלפי שמועות מופצות מדי יום ברשת, נראה שגם בעתיד נזדקק לעיתונאים, בלוגרים או גולשים כמו קווין ספייסי, כדי לאמת או להכחיש את המידע המועבר למאות אלפים בתוך דקות.

תצלום: Matt Hamm, אתר Flickr

---

• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?