מערכות המידע בארגונים בנויות בשכבות, פיזיות או וירטואליות. כאשר בונים אותן בצורה נכונה, מדויקת, אמינה ואיכותית, אפשר להביא את מערך מחשוב למצב בו יספק את התוצרים הנדרשים ממנו עבור העסק בכל ההיבטים הטכניים, הכלכליים והמחשוביים.

מקומה של מערכת שו"ב (שליטה ובקרה) במערך המחשוב הוא מרכזי ומשמעותי ביותר. בשל ריבוי הרכיבים, מורכבותם הטכנולוגית וביזורם ברחבי הארגון (שלעיתים נפרש גיאוגרפית על-פני שטח של מדינה או מספר מדינות) יש לשלוט ולבקר אותם - זאת כדי לפתור את הבעיות במהירות ועל מנת למנוע בעיות לפני שהן קורות (Proactive Monitoring). להלן סקירה של השכבות השונות, כמו גם של השימוש במערך השליטה והבקרה בכל מערך.

שכבה ראשונה - חדרי מחשב

החדרים או האולמות בהם מאוחסן כלל ציוד המחשוב. סביבה זו נדרשת להיות בעלת חשמל איכותי - עדיף משני מקורות חשמל שונים על מנת לספק יתירות. בנוסף, יש לדאוג ליתירות גם למערכות המיזוג ולוודא כי קיימות לפחות שתי מערכות מיזוג בלתי תלויות שיספקו קירור לחדרי המחשב בכל ימות השנה. לעיתים מספקים לחדרי המחשב מיזוג מהמערך המרכזי, אך כתוצאה מכך, כאשר מורידים את הטמפרטורה בעונת החורף, הציוד מתחיל להתחמם ולפעמים אף נשרף. לכן מהווה מערך המיזוג גורם שאין לזלזל בו.

דגש נוסף בנושא הוא שטח הרצפה בחדר המחשב. עליו להיות איכותי, אמין וללא מקורות מים תחתיו או מעליו. רצפה צפה, תקרה אקוסטית ומערכות הגנה שונות (מערך הצפה מתחת לרצפה, מערך גילוי אש מרכזי על בסיס גז ועוד) הן קריטיות כדי לבקר את תהליכי העבודה בשכבה הראשונה. כמו כן, נדרשת מערכת שליטה ובקרה על כלל הרכיבים החשמליים והטמעת חיישנים פיזיים שונים (דוגמת חיישני טמפרטורה, חיישני גילוי הצפה, מצלמות שונות ועוד) שיתחברו ויעבירו את הנתונים על המערכות השונות.

לאחר הקמת חדר המחשב נידרש לאכלס אותו בציוד כדוגמת ארונות שרתים, ארונות תקשורת ,כבילת נחושת פסיווית, כבילה אופטית, פנלים שונים ועוד. כיום קיימות מערכות בקרה לארונות השונים המבקרות את הטמפרטורה בארון השרתים עצמו. לפעמים אף קיימת מערכת מיזוג בתוך הארון לקירור איכותי של הציוד ולשימור הטרנד הירוק של הימנעות מבזבוז אנרגיה.

שכבה שנייה - תקשורת

בשכבה זו מצוי כל ציוד התקשורת האקטיווית, המקשר בין תחנות הקצה השונות למערך המחשוב (שרתים, מחשבים, מדפסות, סורקים וכדומה) וציוד תקשורת אחר. ציוד התקשורת הוא המתגים השונים הפזורים ברחבי הארגון. בבניה של מערך תקשורת בארגון מתבצעת חלוקה לשלוש שכבות עיקריות: שכבה מרכזית (Core), שכבה אמצעית (Distribution) ושכבת הקצה (Edge). בשלוש השכבות הללו מותקנים מתגי הקצה שמשרתים את המשתמשים השונים.

מערך התקשורת בארגון מחולק לרשתות וירטואליות (VLAN). החלוקה נעשית באופן לוגי במטרה לספק פתרון ראשוני לנושא אבטחת המידע העובר בארגון. על כל התקשורת, אנו שולטים כיום באמצעות מערכת שליטה ובקרה מרכזית בעלת יכולת לטפל בפורט בודד, לנעול מתג ,לשלוט בעבודת תחנת המשתמש ולהעביר מידע למערכת השליטה המרכזית בארגון על תפקוד ציוד התקשורת. מערך השו"ב של מתגי הקצה הינו רכיב מרכזי במערך השליטה ובקרה הכולל. הוא קיים כבר שנים רבות והיה מחלוצי הקונספט של שליטה ובקרה בארגונים.

שכבה שלישית - שכבת המחשוב

בשכבה זו מצויים כל מערך השרתים, תחנות הקצה והציוד הפריפריאלי. השרתים נחלקים לקטגוריות שונות, בניהן שרתי מיקרוסופט, שרתי Unix/Linux, שרתי Mainframe, מערכות אחסון, ספריות ורובוטים של קלטות גיבוי וכל חומרה אחרת המרכיבה באופן פיזי את מערך המחשוב.

על כל אחד מהשרתים המדוברים אנו מתקינים מערכות הפעלה, בסיסי נתונים, אפליקציות דואר ואינטרנט, אופיס, יישומים שונים לתחנות הקצה ועוד. על-מנת לייעל את עבודת הרכיבים המדוברים וכדי לשלוט במורכבות התהליכים, יש להשתמש במערכת שו"ב שתפקח, תראה ותספק התראה לגבי הדברים המתרחשים בתככי הרכיבים והאפליקציות אל האנשים הרלוונטיים, במטרה לזהות את הבעיות השונות לפני שקרו או בסמוך לכך.

שכבה רביעית - שכבת האפליקציה

שכבת האפליקציה היא זו שאותה רואה המשתמש על גבי מסך תחנת הקצה. האפליקציות מותקנות גם על גבי השרתים ומייצרות תהליכים ושירותים שונים עבור משתמשי הקצה. קיים מגוון רחב של אפליקציות אשר פותחו בשפות שונות ומותקנות על גבי חומרות שונות. על-מנת לבקר ולשלוט על פעילות האפליקציות יש צורך לקיים מערך שליטה ובקרה שיראה ויציג את הנעשה באפליקציה וידווח למוקד השירות של מערך המחשוב על תקינות האפליקציה וזמינותה.

מערך שליטה ובקרה לכלל השכבות

לאחר שסקרנו את השכבות השונות והבנו שלכל שכבה נדרשת מערכת שו"ב משלה, נרצה לאחד את מערכות השליטה והבקרה ולבצע אינטגרציה ביניהן לצורך קבלת תמונה אחת מלאה. זו תספק לגורמים בארגון את המידע על הנעשה במערך המחשוב על כלל רכיביו.

במערך השליטה המרכזי רצוי לשלב ניטור ופיקוח על שירותים עסקיים, המאגדים בתוכם פירוט של תהליכים שונים המתרחשים כחלק מהפעילות השוטפת של העסק ונוגעים בדרך כלל בכמה מהשכבות השונות בהם עסקנו. על-ידי ניטור של שירותים ותהליכים עסקיים ניתן לחזות בתהליך הפעולה של השירות העסקי על כל מרכיביו, וכאשר צצה תקלה באמצע התהליך, אפשר יהיה לאתר במהירות את מיקום הרכיב הבעייתי שמפריע לפעילות התקינה.

גורם חשוב נוסף במערך השליטה הארגוני, הוא רכיב חווית המשתמש המאפשר ליצור סימולציה של חווית משתמש ליישומים כאלו ואחרים, בחינת זמני תגובה וקבלת התראות במקרה של בעיות פוטנציאליות.

הקמת מערכת שליטה ובקרה על מערכות המידע הינה צורך עסקי וטכנולוגי של כל ארגון באשר הוא. תהליך התכנון וההטמעה של המערך הוא ארוך ודורש תכנון והתאמה לכל ארגון באופן ספציפי, ולכן חשוב לזכור כי מטרת המערך היא לייצר תמונה ארגונית שקופה ככל האפשר לכל מקבלי ההחלטות , לבקר תהליכים, לעבוד בצורה פרו-אקטיווית (לגלות את התקלות לפני שהן משפיעות באופן מעשי על המשתמש) ובכך לשרת את מטרות העסק. במידה שתהליך ההטמעה מתבצע בצורה נכונה, יוכל הארגון להשיג ערך עסקי ממשי לשימור מערכות המידע, יתירות גבוהה ושירות טכנולוגי איכותי לארגון.

רונן נדלר הוא מנהל תשתיות טכנולוגיות של רשות שדות התעופה בישראל ובעל ניסיון של מעל 20 שנה בתחום מערכות המידע, שליטה ובקרה ועולם ה-IT.

לפוסט המקורי בניוזגיק


עוד בנושא

• מיקרוסופט שחררה את הגרסה הסופית של Operation Manager 2007 R2
• להתגלגל עם Ruby On Rails
• מיקרוסופט מחממת את עולם הוירטואליזציה
• מיקרוסופט הכריזה על פתרון חדש עבור ניהול תחנות מחוץ לארגון
• לינוקס נגד מיקרוסופט - האם למיקרוסופט יש סיבה לדאגה?

---

• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?