 |  |
|
מערכת ההפעלה מובלין היא עוד מסמר בארון של מיקרוסופט
פלטפורמה ממנה ניתן לצאת להרפתקאות מקוונות. מובלין | צלם: יח"צ
גרסת הבטא של מערכת ההפעלה לנטבוקים מבית אינטל מרגישה יותר כמו אלפא וכנראה לא שמעה על גוגל. אבל היא חדשנית ונראית מצוין. ביקורת
13.07.09 | 10:13Internet | Software
מאת קייר תומס, PC World
Moblin (מובלין) היא מערכת הפעלה בקוד פתוח מבית היוצר של אינטל המיועדת לנטבוקים, אך יותר מכך, לאנשים המשתמשים בהם. ברמה הטכנית, המשמעות היא שמובלין בנויה עבור שבב האטום x86 הנמצא בבסיסם של מרבית הנטבוקים, בעוד שברמה המעשית, המשמעות היא שמובלין היא מערכת הפעלה מוכוונת אינטרנט ומולטימדיה. מובלין מיועדת פחות ליצירת גיליון אלקטרוני תוך כדי נסיעת עבודה, ויותר להתחברות לטוויטר, לעדכון הפרופיל בפייסבוק, ולצפייה בסרטים.
בבסיסה, מובלין היא בסך הכול עוד מהדורת לינוקס (המבוססת על Fedora), למרות שהיא נהנית ממספק שינויים מיוחדים ומממשק משתמש מרחיק לכת. עם זאת, יישומים מסורתיים מפנים את קדמת הבמה, ואחדים אפילו חסרים לחלוטין (למשל GIMP או OpenOffice.org). בדומה לאובונטו, מובלין מבוססת על שולחן העבודה המוכר GNOME/GTK, אולם עובדה זו ברובה לא נראית לעין, הודות לכל שיפורי הממשק.
מובלין היא תוכנת קוד פתוח חינמית, כך שאתם יכולים להוריד ולנסות אותה בעצמכם. כמו מרבית המעבדים הפופולריים של אינטל, האטום הוא בבסיסו שבב x86, כך שתוכלו באופן עקרוני להריץ את מובלין על כל מחשב, או אפילו בסביבה וירטואלית. עם זאת, היא דורשת דרייברים של גרפיקה תלת-ממדית, ולכן היא רחוקה מלהיות אופטימאלית עבור VMware או VirtualBox, אך היא כן מותאמת במיוחד עבור מסכים רחבים ברזולוציה נמוכה. בנוסף, תמיכת החומרה שלה מוגבלת בכוונה לרכיבים שניתן בדרך כלל למצוא בנטבוקים.
גרסת הבטא הראשונה של מובלין 2.0 שוחררה לאחרונה, והחלטתי לקחת אותה לנסיעת מבחן.
יוצאים לדרך
העובדה שמדובר בגרסת בטא בולטת מאוד לעין, וההתחלה שלי הייתה לא מוצלחת. כרטיס ה-Wi-Fi במחשב ה-Dell Mini 9 שלי לא זוהה בהצלחה, ולכן הייתי צריך לסקור את המערכת תוך שאני מחובר בכבל רשת לנתב. בנוסף, לא הצלחתי להתחבר לחלק מהשירותים המקוונים, כמו למשל טוויטר, מכיוון שתוכנת ההתחברות (sign-in) של מובלין פשוט לא עבדה.
אולי הבאג החמור ביותר שמנע ממני לבדוק את מובלין לעומק היה חוסר היכולת להקליק על תיבות טקסט בתוך הדפדפן. לכן לא הייתי יכול להזין את שם המשתמש והסיסמא שלי לשירותים מקוונים כדוגמת ג'ימייל ו-Google Docs, ולא יכולתי לבדוק את מהירותו של הדפדפן בגישה ליישומים. מדובר על באגים חמורים ביותר עבור גרסת בטא, באגים שהופכים את מערכת ההפעלה לכמעט חסרת ערך, אפילו עבור משתמשים שמוכנים לספוג מדי פעם קריסה אקראית ואובדן מידע.
באופן מפתיע למדי, דומה שמובלין לא מודעת לקיומה של גוגל. ניתן להתקין את Google Talk למטרות צ'ט, אבל יאהו הוא ברירת המחדל של הדפדפן בכל מה שקשור למנוע חיפוש. מישהו מכיר גולש שגילו פחות מ-50 שעדיין משתמש ביאהו? הרגשתי כאילו המפתחים של מובלין החליטו להמר על הסוס הלא נכון. הייתי שמח לראות קישורים מובנים לשירותים כדוגמת ג'ימייל ו-Google Docs. ומה לגבי Google Gears, כך שאוכל לגבות את המידע שלי באופן מקומי?
מובלין כוללת תוכנת דוא"ל, המבוססת כנראה על Evolution, דבר שמבחינתי היה מפתיע מאוד. אם בעידן הנוכחי אתם עדיין נוהגים לאחסן הודעות דוא"ל באופן מקומי על המחשב, אתם עושים משהו לא נכון. ואם אתם עושים זאת עם נטבוק שאמור לתפקד כמחשב משני, אתם בטח ובטח עושים משהו לא נכון.
אבל אני מקדים את המאוחר. בואו נתחיל בתיאור של כיצד מובלין נראית ומרגישה.
מראה ותחושה
במילים פשוטות, מובלין נראית ומרגישה נפלא. אנחנו מדברים על נפלא ברמות של אפל. אינטואיציה היא שם המשחק בכל מה שקשור לממשק משתמש, וקל מאוד להבין כיצד לבצע דברים.
לאורך חלקו העליון של המסך ניתן למצוא שורה של אייקונים המייצגים פעילויות שונות. זהו למעשה סרגל כלים צף, כיוון שהוא נעלם כאשר אין בו צורך. כאשר עוברים עם סמן העכבר מעל סרגל הכלים, האייקונים שלו מתנועעים באופן חביב, מאפיין שמסופק על ידי ערכת הגרפיקה והאנימציה Clutter OpenGL, העומדת בבסיס מערכת ההפעלה כולה. זה נותן לממשק תחושה כיפית, ומזכיר שלא מדובר על מערכת בעלת אוריינטציה עסקית. מובלין מיועדת עבור דברים שאתם רוצים לעשות, לא דברים שאתם חייבים לעשות.
ברגע שאתם בוחרים אייקון, החלון של התוכנה שלו מופיע מתחת לסרגל הכלים. הוא עשוי למלא רק את מחצית המסך, כמו במקרה של כלי ה-Status Update (באמצעותו ניתן, למשל, לפרסם עדכונים בטוויטר), או את כולו, כמו במקרה של הדפדפן. דפדפן האינטרנט הוא דוגמא טובה לפילוסופיית העיצוב של מובלין. לחצו על האייקון של הדפדפן בסרגל הכלים המרכזי, ופנל קטן המראה תמונות ממוזערות של האתרים המועדפים שלכם מחליק החוצה. לחילופין, אתם יכולים להקליד כתובת בשדה הרלוונטי. ברגע שתסיימו, הדפדפן תופס את שטח המסך כולו. בחלקו העליון תמצאו סרגל כתובות וסרגל לשוניות. שאר המסך מוקדש באופן מלא לאתר האינטרנט.
אזורים
המפתח לפילוסופיית הממשק של מובלין הוא מושג ה"אזורים" (zones). עם זאת, למושג שני שימושים נפרדים. הראשון הוא ה-"myzone". אזור זה מקבל כפתור משלו בסרגל הכלים, ומספק סוג של דף בית בו אתם יכולים לראות במרוכז מה קורה בעולם המקוון שלכם. עדכוני טוויטר אחרונים מחברים יימצאו כאן, כמו גם תמונות ממוזערות של האתרים המועדפים עליכם. לוח שנה ורשימת מטלות מופיעים בצד שמאל.
השימוש השני במושג הוא על מנת לספק מעין שולחנות עבודה וירטואליים, שזו למעשה שיטה להתגבר על מגבלת המסך הקטן של הנטבוקים. כל יישום אותו אתם מפעילים חייב להיות משויך לאזור קיים או לאזור חדש. ניתן לשייך יותר מיישום אחד לכל אזור, וכלי המעבר בין אזורים (שגם לו כפתור מיוחד בסרגל הכלים) מאפשר לדלג בין אזורים ובין יישומים. אם אי פעם השתמשתם במאפייני ה-Spaces או Expose של מקינטוש, אתם מכירים את הרעיון הכללי.
זה עובד היטב, אבל זה גם קצת מעצבן לבחור אזור בכל פעם שמריצים תוכנה חדשה. זה הופך פעולה של לחיצה יחידה לפרוצדורה של שתי לחיצות, ועלול לבלבל משתמשים מתחילים שלא מבינים עדיין את הרעיון של אזורים. פתרון טוב הרבה יותר היה יכול להיות שהיישום היה מקבל באופן אוטומטי אזור חדש, והיה ניתן לעשות שימוש למטרת ניהול והעברה של יישומים בין אזורים במנהל האזורים.
הדברים הרעים
לפעמים, מובלין לא הייתה לגמרי אינטואיטיבית. היא הייתה עושה משהו מוזר ומותירה אותי תוהה מה לכל הרוחות קורה. מדוע חלון התוכנה הופיע משום מקום? איך אני יכול לדאוג שזה לא יקרה שוב? בנוסף, לסרגל הכלים הצף בחלק העליון היה את ההרגל לקפוץ למטה כאשר עמדתי ללחוץ על כפתור הסגירה של יישום כלשהו, כמו למשל הדפדפן. אגב, כל דבר עליו אתם צריכים ללחוץ במסגרת מובלין נוטה להיות בחלקו העליון של המסך, וזה גורם לעומס יתר ובלאגן. לא ברור לי למה סרגל הכלים של הדפדפן למשל, לא יכול להיות בתחתית. על הנוקיה N800 שלי זה עובד מצוין.
מצב הבטא של הגרסה הזו בולט מאוד לעין, ולמרבה הצער היא מרגישה יותר כמו אלפא. למרות הבאגים, גרסת בטא אמורה להיות פונקציונאלית. לעומת זאת, הגרסה הז הייתה בלתי שימושית בעליל. היא אפילו לא קרובה להיות מוכנה לעולם האמיתי. עם זאת, רכיבי ממשק המשתמש עובדים מצוין, וזה עשוי להעיד היכן הושקעו מירב המאמצים. למען האמת, אני לא יכול לחלוק על החלטה זו. מערכת הפעלה לנטבוקים צריכה בראש ובראשונה להיראות ולתת הרגשה טובה, במיוחד בעידן של מכשירי אייפון ואנדרואיד. מבחינת מראה, מובלין אכן לא נופלת מאף אחד מהם.
אין עדיין שום דרך להתאים אישית את מובלין, חוץ מאשר להחליף את הרקע של שולחן העבודה. זה מוזר, מכיוון שמדובר על משהו שהמשתמשים ירצו ללא ספק לעשות. נטבוקים נמצאים בתנועה יחד עם המשתמשים שלהם, ומבלים פרק זמן לא מבוטל גם בחדר השינה שלהם. הם המחשב האישי האולטימטיבי, ואנשים ירצו להתאים אישית כל היבט שלהם.
מהבחינה הטכנית, אני תוהה למה מובלין עושה שימוש ב-Gecko לגלישה באינטרנט. הדפדפן מזהה את עצמו כפיירפוקס 3.5, כך שדומה שהוא כולל את מנוע הג'אווה-סקריפט החדש והמהיר TraceMonkey, שמשפר באופן משמעותי את הביצועים של יישומים מקוונים. אולם מביני דבר טוענים שדווקא Webkit (הבסיס לדפדפן הספארי של אפל) מתאים יותר למחשבים איטיים כמו נטבוקים, בזכות היותו מהיר הרבה יותר.
ולבסוף, להתעלם מהשירותים המקוונים של גוגל זה פשוט טירוף. אני מבין שגוגל היא חברת ענק, וככזו יש להתייחס אליה בחשדנות, אולם כרגע גוגל היא זו ששולטת בעולם האינטרנט. כמעט כל דבר שאני עושה באינטרנט היום קשור לגוגל ברמה כזו או אחרת, ואני לא יוצא דופן. לא לשלב את שירותיה של גוגל במסגרת מובלין זה כמו לפתח מעבד תמלילים שלא יודע לטעון מסמכי וורד. מאידך, חשוב לציין שמובלין מחפשת בחוכמה רבה תרומה מקהיליית מפתחי האינטרנט באמצעות ערכת פיתוח תוכנה (SDK), ועובדה זו עשויה לשנות את פני הדברים בעתיד.
מסקנות
מה שכל כך מרגש בפלטפורמת הנטבוקים הוא שהיא נותנת למתכנני מערכות ההפעלה את ההזדמנות להתחיל הכל מחדש. הם יכולים לשכוח את הממשק המיושן שנמצא עימנו מאז שנות ה-70. הם יכולים אפילו לנטוש את התפיסה של מערכות קבצים. במקום, הם יכולים ליצור מערכת הפעלה המוכוונת פעילויות מקוונות. המחשב הופך רק לשער - הוא מפסיק להיות מטרה בפני עצמה.
תוכנית שכזו עלולה להישמע מגבילה מבחינה פונקציונאלית, אבל אין זה המצב. להיפך. בהנחה שמערכת ההפעלה מבוססת על דפדפן עם מנוע תצוגה חזק (למשל Gecko או Webkit), המשתמש יוכל לעשות כמעט כל דבר שהוא עושה באופן נורמלי באמצעות יישומים אינטרנטיים. מדובר על מגמה שתלך ותתחזק במהלך השנים הקרובות.
זוהי נקודה קריטית אותה אני רוצה להדגיש. מובלין איננה בשום צורה גרסה מנוונת של מערכת הפעלה לנטבוקים, כפי שרבים מהאנליסטים בתעשייה אוהבים להתייחס אליה. מובלין היא דוגמה לפלטפורמה ממנה ניתן לצאת להרפתקאות מקוונות, יהיו אשר יהיו. זו נקודת יציאה. זה הכלי האולטימטיבי לפעילויות אינטרנטיות. היא מעבירה לחלוטין את הפוקוס של המשתמש לפעילויות מקוונות, וזה דבר חיובי כי זה המקום בו רוב המשתמשים מבלים את החלק הארי של זמנם.
אני אוהב את מובלין. אני אוהב אותה מאוד. העובדה שמדובר על תוכנת קוד פתוח הזמינה בחינם היא רק הדובדבן שבקצפת. זוהי אחת הדוגמאות הבודדות בהן קוד פתוח לוקח את ההובלה, ודוחף את הרעיון של מחשוב חברתי רחוק יותר מאי פעם. אולם מה שאני אוהב אפילו יותר, זה מה שמובלין מנסה לעשות - יכול להיות שהיא לא הגיעה ליעדה עדיין, אבל כמו שקורה לעיתים קרובות במיחשוב, המתנה של מובלין לעולם עשויה להיות בסופו של דבר הוכחת היתכנות.
המוצרים של מיקרוסופט אפילו לא מתקרבים לרמת החדשנות של מובלין. זה מצחיק אפילו לחשוב שהם יכולים. מיקרוסופט פשוט יותר מדי קשורה לשיטות מחשבה ודרכי עבודה שמרניות, ולעולם לא הייתה יכולה לצאת עם מערכת כמו מובלין. למעשה, טכנולוגיות כמו מובלין הן רק עוד מסמר אחד בארון של הענקית מרדמונד.
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. חקירה רחבה במכס על הברחת סמארטפונים לישראל
- 2. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 3. פיטורים בדאבל וריפיי: 15 עובדים זומנו לשימוע
- 4. נוקיה תפטר 4,000 עובדים במפעליה באירופה
- 5. בצלאל ויתרה על דרישתה מהתלמידים לרכוש מק
- 6. צפו בווידיאו: לקוחות ממורמרים פרצו למחשב של תל-אופן
- 7. גוגל משיקה את דפדפן כרום לאנדרואיד
- 8. HTC חוזרת לשוק הישראלי - תשיק מכשיר ראשון בעוד שבוע בסלקום
- 9. פרצה במצלמות אבטחה אפשרה להציץ לאלפי בתים ומשרדים
- 10. התפקיד החדש של חיים שני: ממשרד האוצר לשגרירות בריטניה
