 |  |
|
סטאז'רים על דמי אבטלה - הפתרון למצוקה בהיי-טק?
"כוח האדם שלנו תמיד יהיה יקר יחסית למזרח הרחוק ולמזרח אירופה". קשת | צלם: אייל טואג
לפי תוכנית עידוד שיוזם איגוד האלקטורניקה והתוכנה יעסיקו החברות "סטאז'רים" שיקבלו מהממשלה דמי אבטלה. פאנל מומחים בהשתתפות יעל פרדקין-מוצפי, סמנכ"לית משאבי אנוש במטריקס דן במצבו של הענף
30.07.09 | 09:19Career | Israeli Hi-Tech and Startups
ההיי-טק הישראלי עומד בחזית הכלכלה המקומית בשני העשורים האחרונים ונחשב לקטר המוביל את צמיחת המשק. ואולם מתוקף מעמדו, הוא גם הראשון לספוג פגיעות כואבות בעת משבר. כך היה בהתפוצצות הבועה בתחילת שנות ה-2000, וכך גם במשבר הנוכחי. האם אנשי הענף למדו משהו מהמשברים האלה, והאם ניתן למנוע פגיעה נוספת במשבר הבא?
ישראל קשת, מנכ"ל פריסקייל ישראל, מרכז פיתוח ישראלי שנאלץ לפטר 120 מתוך כ-600 עובדיו, חושש כי ההיי-טק הישראלי ייפגע במיוחד כשיידרש לצמצם עלויות, בעקבות המשבר, ויאבד את יכולת התחרות בעולם. "כוח האדם שלנו תמיד יהיה יקר יחסית למזרח הרחוק ולמזרח אירופה, גם אם נמשיך בהורדת עלויות ונתייעל", אומר קשת. "כדי שתהיה פריחה מחודשת, אנחנו צריכים לשפר ולהעמיק את הערך המוסף שלנו. לעלות ברמת ההבנה של צורכי הלקוח, אפילו לדברים שהוא עוד לא מודע להם". איך בדיוק עושים את זה?
"נכנסים לתחומים ומוצרים הרבה יותר מורכבים, מתוחכמים וחדשניים מאלה שניתן יהיה לדרוש מעובדים שאינם ישראלים. המטרה שלנו כיום היא להשאיר את הפיתוח הפשוט במזרח ולהפוך אותנו למרכז שלא ניתן לוותר עליו, כי הוא הולך על פיתוח שנמצא בראש הפירמידה. לשם כך המנהלים חייבים להעסיק את האנשים המצוינים ביותר, לטפח אותם ולרתום אותם לרעיון. אין לנו כוונה לחזור לחקלאות".
איך תטפח טאלנטים ותחדיר מוטיווציה דווקא בתקופה שלא מאפשרת להעניק את התגמול שאנשי ההיי-טק התרגלו אליו?
"אנשים רוצים לעבוד במקום שיש לו מטרה ואופק, הם רוצים אתגר ועניין, להיות חלק מתרבות עבודה מנצחת. חשוב גם להדגיש שלמרות הפיטורים והצמצומים, דווקא הטאלנטים, שמושכים את החברה קדימה - נפגעו פחות".
ד"ר דפנה אילון, מרצה בבי"ס למנהל עסקים וורטון ובמרכז הבינתחומי הרצליה, מתמקדת אף היא בטווח הארוך. היא מקווה כי בעקבות המשבר יערכו אנשי הענף חשבון נפש, והדור הצעיר ילמד לחשוב אחרת. לטענתה, "אחד הגורמים לשבירותו של הביטחון התעסוקתי של עובדי היי-טק בישראל הוא הריצה לאקזיט ורצון המשקיעים למכור את חברות הסטארט-אפ שלהם במהירות האפשרית למרבה במחיר.
"דווקא הקושי להוציא לפועל אקזיטים בימי משבר צריך לשנות דפוסי התנהגות כלליים. יזם היי-טק ישראלי צריך לקחת דוגמה מחברות כמו טבע ונוקיה, ולבנות חברות שישגשגו לאורך זמן כשמרכזן בישראל. הממשלה צריכה לסייע, אבל קודם צריך רצון מצד היזמים ושינוי ברמה התרבותית - באופן שבו נמדדת הצלחה. כסף לא מספק אושר, אבל תרומה לאחרים וחוויה של בנייה - כן. ארגונים צריכים לנצל את ההזדמנות כדי לקלוט עכשיו אנשים טובים, שיש להם יכולות שלא באות לידי ביטוי בעבודה הנוכחית שלהם, ולהעצים אותם על ידי הענקת אופק תעסוקתי מאתגר". במלים אחרות, אומרת אילון, המסר, שהיה עד עכשיו "באנו כדי להימכר", צריך להיות "באנו כדי להישאר".
סטאז' בהיי-טק?
באיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה מציעים זריקת עידוד לתחום. באחרונה החלו שם בגיבוש תוכנית להכשרה וחניכה של 1,000 אנשי פיתוח, במטרה לשלב ולהחזיר לעבודה עובדים מפוטרים וכן להקנות ניסיון לכאלה שיבחרו בהסבה מקצועית. לדברי יובל אשל, מנכ"ל ג'יגה תוכנה ומיוזמי התוכנית, "עלות העסקתם של הבוגרים הטריים זולה יחסית, אך לרוב חברות לא מעוניינות להעסיקם. לעומת זאת, בעלי ניסיון מועט של שנתיים הם מבוקשים, ומתקבלים לעבודה ללא קושי ובשכר גבוה יחסית לבעלי אותו ניסיון מועט בתחומים אחרים".
התוכנית כוללת קורס הסבה של חצי שנה וכן חניכה במשך שנה לפחות בחברת היי-טק, כאשר במשך התקופה התלמידים יקבלו דמי אבטלה מהמדינה, והחברה שבה יעבדו תתרום את החונכים. התוכנית מיועדת בעיקר לבוגרי מכללות, עולים מחבר העמים, פורשי צה"ל, תלמידי ישיבות, נשים חרדיות, עובדים מעל גיל 40 ובני מיעוטים. לאחר הקורס, יוקצו התלמידים לחברות החונכות בהגרלה, כדי להבטיח שלא רק הטובים ייבחרו. הם יתחייבו להישאר בתוכנית במשך שנתיים לאחר הקורס. עלות הפרויקט מוערכת בכ-20 אלף דולר לאדם, או כ-84 מיליון שקל לאלף עובדים. "הרעיון מוכר", אומר אשל. "תנו להם חכות במקום דגים. במקום להעניק סתם דמי אבטלה, שלמו להם במשך שנה שלמה, בתנאי שיימצאו בתי תוכנה שיתנדבו לחנוך אותם".
על אף הפוטנציאל שבתוכנית, קשת, שותף פעיל בגיבושה, מעלה גם חששות. "יהיה קשה להתחייב לדבר הזה מראש", הוא אומר. "ברגע שנקבל אור ירוק לגייס אנשים, העדיפות הראשונה שלי, למרות העלות, תהיה להחזיר אנשים טובים שנפרדנו מהם או לגייס טאלנטים, גם אם זה יעלה פי חמישה מהתלמידים שנקבל בחינם. התוכנית מפתה מבחינת עלות, אבל פחות אטרקטיווית מבחינת ההון האנושי".
התנגדות נוספת מעלים גם אלה הסוברים כי התוכנית תיצור מעמד של סטאז'רים בהיי-טק, וכי בדומה לתחומים אחרים, יהיו אלה עובדים זולים מאוד ואולי אף מנוצלים, מה שיוריד את האטרקטיוויות של התחום.
חוזרים לאחור
לאחר גלי הפיטורים שאיפיינו את הענף בסוף 2008 ובתחילת 2009, השאלה המטרידה ביותר היא האם הגיע הסוף לקיצוצים, או שצפויה רעידת אדמה נוספת לקראת סוף 2009. לדברי פול צוקר, מנכ"לית חברת ההשמה נישה, נוצרה ציפייה מסוימת לגל פיטורים נוסף בתום חופשת הפסח, אך כמות המפוטרים, לשמחת כולם, היתה מצומצמת יחסית. לעומת זאת, בחודשיים האחרונים היא מדווחת על התעוררות בשוק המשרות, כשיותר תפקידים מוצעים למועמדים חדשים. תהליכי הגיוס, מצד שני, הם איטיים ומהוססים.
"חברות רואות שיש הרבה אנשים טובים בחוץ והן מנצלות את הזמן לשיפור, לעשות בדק בית כדי לגייס עובדים טובים יותר", אומרת צוקר. "עם זאת, אני לא אופטימית ולא רואה כרגע שהשוק חוזר לעצמו. קשה להגיד האם גל הפיטורים נבלם לחלוטין. יכול להיות שחלק מהחברות יגיבו לתוצאות הרבעונים הראשונים של 2010 בפיטורים".
מאי היציבות בענף סובלים בעיקר המפוטרים המבוגרים, בני ה-40 פלוס, שמתקשים למצוא את דרכם בחזרה לשוק התעסוקה. לדברי יעל פרדקין-מוצפי, סמנכ"לית משאבי האנוש של מטריקס, מדובר באחת התופעות הכואבות של המשבר. כדי להתמודד איתה, הקימו בחברה קרן מלגות להכשרת מפוטרי היי-טק באמצעות קורסי הסבה שונים בתחומי הטכנולוגיה, בהיקף כספי של מיליון דולר. "המטרה היא לתת כלים להשתלב בטכנולוגיות חדשות ולהתעדכן, ועדיין ברור לנו שלא מדובר בפתרון מלא", היא אומרת. "כשמציעים למעסיק עובד מבוגר מיד עולה החשש שהוא בעל הכשרת יתר ויש לזה חסרונות. בנוסף, מעסיקים מנצלים את התקופה כדי לפטר עובדים ותיקים ויקרים יחסית ולקחת עובדים זולים ובעלי ניסיון מועט. לדעתי זו חוכמה קטנה מאוד. אם למדנו משהו מהמשבר, הרי זה שנדרשת התנהלות אנושית שונה ואחרת למען הטווח הארוך".
צוקר דווקא טוענת כי בתחום המכירות, לעובדים המבוגרים יש עדנה. "מנהלים בתחום אומרים לי לא פעם: 'אני רוצה עובד עם שערות לבנות', כי הם מחפשים אנשים בעלי ניסיון שבאים לעבוד, יציבים ולא עוסקים בקידום עצמי", היא מסבירה. "התפישה בישראל היא שאם אתה בתחום הטכנולוגיה ולא נכנסת למסלול ניהולי, משהו לא בסדר איתך", אומרת אילון. "אבל יש טכנולוגים מדהימים שהם מנהלים גרועים. בעולם מצאו דרכים לפצות אותם. כמומחים הם מקבלים משכורות מנהלים".
קשת מסביר שהמחיר שעובדים ותיקים נאלצו לשלם בגלל המשבר היה לעתים חזרה לאחור במסלול הקריירה, כמו מנהלים שחזרו למלא תפקידים טכניים עקב הצמצומים. "צימצמנו כ-20% מכוח האדם", אומר קשת, "בהם הרבה סטודנטים ועובדים מתחילים, ומטבע הדברים אני לא זקוק לכל כך הרבה מנהלים".
הם כבר מצאו עבודה חדשה?
"רבים מהם עדיין פנויים".
משתתפים:
ישראל קשת מנכ"ל פריסקייל ישראל
ד"ר דפנה אילון מרצה בבי"ס למנהל עסקים וורטון ובמרכז הבינתחומי הרצליה
יובל אשל מנכ"ל ג'יגה תוכנה ומיוזמי התוכנית להכשרה בענף
יעל פרדקין-מוצפי סמנכ"לית משאבי אנוש במטריקס
פול צוקר מנכ"לית חברת ההשמה נישה
• עקבו אחרינו בטוויטר
• רוצים להיות חברים שלנו בפייסבוק?
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. גוגל משיקה את דפדפן כרום לאנדרואיד
- 2. 4 קבוצות נרשמו למכרז הסיבים של חברת החשמל
- 3. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 4. פרצה במצלמות אבטחה אפשרה להציץ לאלפי בתים ומשרדים
- 5. נפרץ אתר סדנת יובל נאמן בראשות יצחק בן ישראל
- 6. צפו בוידיאו: קמפיין רשות האוכלוסין לקידום תעודות הזיהוי הביומטריות
- 7. האקרים הפילו את אתרי Ynet וכלכליסט
- 8. האקר פרסם את קוד המקור של תוכנת pcAnywhere של סימנטק
- 9. מנכ"ל בינת על פרויקט עיר הבה"דים - אל תשוו לפרויקט מרכב"ה
- 10. נוקיה תפטר 4,000 עובדים במפעליה באירופה
