![]() | ![]() |
|


מדענים קושרים היום בין חומרים ביולוגיים לבין אלקטרוניקה וננו-טכנולוגיה | צלם: sxc
חוקרים במעבדות יבמ משלבים בין דנ"א (DNA) וננו-טכנולוגיה במאמץ לבנות שבבים חזקים ויעילים יותר בצריכת האנרגיה, אך במקביל גם זולים לייצור. יבמ טוענת שהשילוב המנצח של חזקים, מהירים, חסכוניים, וקלים לייצור הוא אפשרי, מכיוון שניתן להשתמש במולקולות הדנ"א כסוג של מערכת פיגומים כך שננו-צינוריות פחמן (carbon nanotubes) יוכלו להרכיב את עצמן לכדי דפוסים מדויקים. לדברי יבמ, עובדה זו עשויה לסייע בידי יצרניות שבבים לעבור מטכנולוגיית ייצור של 45 ננו-מטר ל-22 ננו-מטר ואף למטה מכך.
במידה ויבמ צודקת בהערכותיה, הדבר יאפשר למתכנני מעבדים לעמוד בקצב של חוק מור - תחזית מלפני יותר מ-40 שנה שהושמעה על ידי גורדון מור על פיה מספר הטרנזיסטורים על שבב יכפילו את עצמם מדי שנתיים. "העלות הכרוכה בהקטנת המימדים כך שניתן יהיה לשפר את הביצועים היא גורם מגביל בניסיון לעמוד בקצב של חוק מור ודאגה קבועה בכל תעשיית המוליכים למחצה", אמר בהודעה רשמית ספייק נאריאן, מנהל טכנולוגי במעבדות יבמ. "השילוב של הרכבה עצמית ישירה זו עם טכנולוגיית הייצור של ימינו עשויה להוביל בסופו של דבר לחיסכון משמעותי בחלק היקר והמאתגר ביותר של תהליך בניית השבבים".
למרות שחברות כדוגמת אינטל ו-AMD דוחסות כבר שנים יותר ויותר טרנזיסטורים לתוך שבבים, חלק ממומחי התעשייה העריכו זה מכבר שבעיות הקשורות בדליפות וצריכת אנרגיה עלולות להפוך לחסמים משמעותיים, חסמים שלא יאפשרו המשך עמידה בתחזית של חוק מור. החוקרים מצידם עסוקים במרץ במציאת טכנולוגיות שיאפשרו להם להמשיך ולכווץ שבבים תוך הפיכתם לרבי עוצמה יותר ופחות יקרים לבנייה. בסתיו שעבר הכריזו חוקרים באוניברסיטת מקגיל שבמונטריאול שגילו גביש אלקטרונים דמוי-תלת-ממדי (quasi-three-dimensional electron crystal) שעשוי לאפשר להם לרתום את הפיזיקה הקוונטית על מנת לייצר שבבים קטנים יותר ויותר. הגביש נתגלה באמצעות מכשיר שקורר לטמפרטורה שהיא פי 100 יותר נמוכה מזו השוררת בחלל. כמו כן, מדענים קושרים יותר ויותר בין חומרים ביולוגיים, כדוגמת דנ"א, לבין אלקטרוניקה וננו-טכנולוגיה, במטרה ליצור שילובים רבי עוצמה. בחודש שעבר, למשל, השתמשו חוקרים ב-MIT בננו-טכנולוגיה ודנ"א יחד על מנת להילחם בגידולים סרטניים. האוניברסיטה הודיעה שקבוצה של מדענים פיתחה חיישנים העשויים ננו-צינוריות פחמן עטופות בדנ"א. החיישנים מוקמו לאחר מכן בתוך תאים חיים בניסיון לקבוע האם הטיפול הכימותרפי מגיע ליעדו הנכון, או תוקף תאים בריאים.
יבמ עובדת על החיבור בין דנ"א לבין ננו-טכנולוגיה כבר זמן מה. בפברואר 2008 הודיעה החברה שמדענים עושים שימוש בדנ"א על מנת למצוא דרך חדשה לבנות מעבדים. אתמול (ב') שפכה יבמ קצת אור על התקדמותה בחזית זו. תהליכי הייצור של היום עושים שימוש בפוטוליתוגרפיה, טכניקה המשתמשת באור על מנת לייצר את הדפוס של המוביל למחצה. תהליך זה עלול להקשות על מהנדסים לכווץ את הדפוס, אלמנט מפתח בשיפור הביצועים. יבמ מנסה לגרום לדנ"א לשמש כסוג של פיגומים, או מעגלים חשמליים מיניאטוריים, בתהליך ההרכבה העדין והמדויק של רכיבי השבב כדוגמת ננו-צינוריות, ננו-חוטים (nanowires) וננו-חלקיקים (nanoparticles). לטענת יבמ, באמצעות טכניקה זו, היצרניות תוכלנה לבנות שבבים קטנים יותר באופן משמעותי בהשוואה למה שניתן לעשות באמצעות טכנולוגיות הייצור הקיימות.
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |