 |  |
|
אנשי איגוד האינטרנט הישראלי: "אנשים חושבים שאינטרנט זורם כמו מים"
"בכל העולם המערבי מרשם הדומיינים מנוהל על ידי גופים ללא מטרת רווח". רימון לוי | צלם: אילן אסייג
איגוד האינטרנט משיב למתקפת הבלוגרים. "טוב שהחל דיון, חבל שמעורריו לא עשו עבודה יותר רצינית ואחראית של בדיקת עובדות", אומרים נשיא האיגוד רימון לוי וחבר ההנהלה דורון שקמוני בראיון ל-TheMarker
15.09.09 | 18:00Internet
זו תקופה לא קלה לאיגוד האינטרנט הישראלי, הגוף הממונה משנת 1994על חלוקת שמות מתחם (דומיינים) ישראלים (אלו המסתיימים ב-co.il ו-org.il). בשבועות האחרונים נמצא האיגוד תחת מתקפה של מספר בלוגרים ישראלים מובילים, חלקם עיתונאים לשעבר, הסבורים שהאיגוד צריך לעבור שינוי וניעור אבק. הטענה העיקרית שמופנית כלפי איגוד האינטרנט הישראלי נוגעת לבעיות בתפקודו ולאופן שבו הוא מוציא כספים. הנה דוגמא קטנה לנושא רגיש - תקציב הנסיעות לחו"ל. לפי הדוחות הכספיים של האיגוד, בשנת 2008 עמד התקציב על 4,845 שקל. בשנת 2007 הוא הגיע ל-13,844 שקל. למבקרים לא ברור מה מטרת נסיעות אלו. עוד עולה מהדוחות הכספיים שהאיגוד מוציא 395 אלף שקלים לשנה על שירותים משפטיים; 140 אלף שקלים על משרד יחסי ציבור לשנה; וכ-45 אלף שקלים על כיבודים, מתנות ואירוחים. 650 אלף שקל הוצאו על מענקי מחקר, ומעל לשני מיליון שקלים הוצאו על פעילויות בתחום החברה, טכנולוגיה ומשפט.
אחת הטענות שמפנים הבלוגרים כנגד איגוד האינטרנט הישראלי נוגעת לעלות דמי רישום דומיין. בישראל, הרשמים הפרטיים שאיתם עובד האיגוד גובים כ-80 שקל לשנה על רישום דומיין. בחו"ל אפשר למצוא רישום דומניים בעלות שנמוכה אפילו מעשרה דולר לשנה. הבלוגרים טוענים שנוצר כאן פער לא סביר, אבל מעבר לכך הם לא מבינים מדוע האיגוד לא מגלה כמה כסף מעבירים הרשמים לאיגוד ומהו אחוז דמי הרישום המשולם לאותם רשמים פרטיים. הבלוגרים טוענים כי בכסף העודף שאיתו מבצע איגוד האינטרנט הישראלי פעילויות שונות, למשל קיום יום לאינטרנט בטוח, אפשר היה להוזיל את מחיר רישום הדומייינים מבלי לחייב את כלל בעלי שמות המתחם במימון פעילויות שהאיגוד מוצא לנכון לקיים.
מוביל המאבק בקרב הבלוגרים הוא רועי שלומי, לשעבר עיתונאי טכנולוגיה בידיעות אחרונות. שלומי פרסם טור בנושא באתר Ynet ובבלוג שלו בסוף אוגוסט. למאבק הצטרפו בלוגרים ועיתונאים מובילים נוספים, ביניהם ד"ר יובל דרור ושוקי גלילי. אחרים, כמו גל מור, חנן כהן ודורון אופק, סברו שהמהלך שמוביל שלומי למעורבות של גולשים ובלוגרים באיגוד האינטרנט הישראלי הוא מבורך, אך לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. כן למעורבות, לא להטחת ביקורת הרסנית. כתוצאה מהדיונים הנרחבים בעד ונגד האיגוד החליטו עשרות בלוגרים לשלם דמי חבר של 70 שקלים לשנה ולהצטרף לאיגוד כחברים. היום (ג') קיים איגוד האינטרנט הישראלי אסיפת איגוד אליה צפויים להגיע המשתתפים החדשים.
רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי, ודורון שקמוני, חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי, לא מסתירים את אכזבתם מהמרד שכפו עליהם הבלוגרים הישראלים, אבל נראה שהם נחושים להיאבק על האמת שלהם, או לפחות להתמודד עם הטענות שמופנות כל פיהם אחת לאחת. "ביקורת היא דבר רצוי, אבל לא כל הבלוגרים סבורים שהביקורת שהופנתה כלפיי מוצדקת. הצעות ומחשבות חדשות הם דברים חשובים. אבל מי שיצא בביקורת נגדנו לא בדק את העובדות ופרסם דברים לא נכונים. טענו שאנחנו רוצים להנציח את המצב בהנהלה ולא לשנות את הרכבה ושאנחנו מנסים לדחות את ההחלטה על שינוי הרכב ההנהלה. זה בפירוש לא נכון. אני נפגע מכך שרומזים שיש בעיה עם היושר האישי שלי. רומזים שאנחנו מושחתים. יש בלוגרים שזרקו עלינו בוץ ללא שום ראיה אמפירית. אומרים שאנחנו בעלי אינטרסים, וזה בפירוש לא נכון. אנחנו מקפידים הקפדה כמעט פנאטית על מנהל תקין, כולל מראית עין. הרמזים על שחיתות לכאורה פוגעים ומעליבים ולא מעידים על תום לב". שקמוני חש תחושות דומות: "אני נמצא באיגוד האינטרנט הישראלי כבר 15 שנה. בשורה התחתונה, החברה הישראלית היא לא חברה מפרגנת. היא לא בהכרח נותנת קרדיט על עבודה התנדבותית שנעשית לטובת הכלל. מצד אחד, אני שמח שישנה התעוררות מצד הרבה אנשים שמביעים עניין באיגוד האינטרנט. חבל שזה נוצר כתוצאה ממאמר פרובוקטיבי שלא נבדקו בו כל העובדות. המאמר נכתב כטור דעה, אבל אנשים התייחסו אליו כתחקיר מעמיק, ולא כך".
ובכל זאת נראה שלראשונה מתקיים דיון אמיתי ונוקב על מטרות ואופן התפקוד של איגוד האינטרנט הישראלי
שקמוני: "אתה צודק, טוב שהחל דיון. רק חבל שמי שעורר אותו לא ביצע עבודה קצת יותר רצינית ואחראית מבחינת בדיקת עובדות. בכלל, הייתי שמח אם קוראים באינטרנט ובלוגרים בפרט ילמדו מהמקרה הזה לקח וילמדו לקרוא בצורה ביקורתית".
הטענה היא שיש מקום להפריד את הפעילות המקצועית והעלויות של רישום דומיינים לבין הפעילויות החברתיות של האיגוד
שקמוני: "מרשם הדומיינים בסיומת הלאומית, co.il, לא מנוהל עבור סקטור כזה או אחר, גם לא לטובת מחזיקי השמות הרשומים, אלא עבור כלל קהילת האינטרנט בישראל. זהו המצב בלא מעט מדינות מתקדמות. אנחנו משתמשים בחלק מהכסף לרישום דומיינים לטובת קהילת האינטרנט כולה".
נטען שהמחירים של רישום דומיינים בישראל הם גבוהים ואפשר להוזילם. 80 שקל הם סכום די גבוה עבור רישום דומיין
שקמוני: "בניגוד למה שנטען, עלות רישום דומיינים בישראל היא בין הזולות שיש. לא נכון להשוות רישום דומיין עם סיומת לאומית כמו co.il לרישום סיומות com באתרים כמו Go Daddy . שם מדובר במרשם של קרוב לעשרות מיליוני שמות מתחם, כאשר בישראל מדובר בכ-150 אלף שמות מתחם. כשאתה מנהל מרשם בסדר גודל כזה היכולת שלך להוריד מחירים היא פחותה. כשעושים השוואות הוגנות מול רישום סיומות מול מדינות אחרות, ישראל היא דווקא זולה. איגוד האינטרנט הישראלי אחראי לרישום של כ-150 אלף שמות מתחם. לעומת מדינות עם סדר גודל דומה, למשל אירלנד, העלות של רישום דומיין דווקא לא גבוהה. חוץ מזה, המחיר הוא רק פרמטר אחד, ולאו דווקא החשוב ביותר. חשובה גם רמת שירות, אבטחה ווידוי שכל שירותי התשתית, ובמיוחד ה-DNS, עובדים כמו שצריך. כשנוצרות יתרות הן מושקעות בפעילות למען הציבור".
"בדרך כלל עבור בעלי אתרים ובעלי עסקים קטנים מדובר בהוצאה שולית. אנשים משלמים לספק אינטרנט, למקים האתר ולגורמים נוספים. ההיתפסות הזו לכמה שקלים יותר כשבעלי אתרים לעיתים מוציאים מאות ואלפי דולרים על פיתוח ואחסון אתרים היא לא נכונה. בוא נחשוב מה יקרה אם נוזיל בכמה שקלים את הרישום ונוותר על הפעילות החברתית של האיגוד? זה משתלם?"
אבל למה לא לשקול הפרדה בין פעילות רישום הדומיינים לפעילות החברתית. אם גולש יבחר לתמוך בפעילות החברתית של איגוד האינטרנט הוא יצטרך לשלם יותר . למה להכריח את משלמי הדומיינים לתמוך בפעילות האיגוד ולבקש מהם יותר כסף ממה שבפועל עולה הרישום?
לוי: "איגוד האינטרנט שם לו למטרה להגביר את השימוש באינטרנט ולהוריד חסמי גישה מכל סוג שהוא. לשרת את משתמשי האינטרנט היום ובעתיד. להילחם בחסמים רגולטוריים ובהתערבות ממשלתית. להנגיש את האינטרנט לאוכלוסיות שיש להן בעיה, ולקדם שימוש בסטנדרטים פתוחים. לא מדובר כאן על טעם אישי כזה או אחר שגולש יכול להסכים איתו או לא. כל מי שרושם דומיין מעוניין שכמה שיותר אנשים ישתמשו ברשת האינטרנט ושהיא תהיה נגישה לכל הציבור. כל הפעולות האלו ממונפות מכספים שמגיעים מרישום דומיינים. מה האלטרנטיבה? ישנן שלוש דרכי פעולה. האחת שממשלות יהיו אחראיות על רישום דומיינים. זה בדרך כלל קורה במשטרים לא דמוקרטיים, כמו סין ואיראן. הדרך השנייה היא באמצעות הסקטור העסקי. במיקרונזיה, שם יש סיומת FM, ובאיי תובלו, שם יש סיומת TV, הפריטו לחלוטין את מרשם השמות ומי שמרוויח מכך הם בעלי מניות פרטיים. הדרך השלישית היא מלכ"ר. אין אפשרויות אחרות. בכל העולם המערבי מרשם הדומיינים מנוהל על ידי גופים ללא מטרת רווח".
לפי הדוחות הכספיים, לא ברור טיב ההוצאות על נסיעות לחו"ל
שקמוני: "חלק מהפעילות של איגוד האינטרנט הישראלי היא להיות מעורבים גם ברמה הבינלאומית. ישראל לא מיוצגת באופן עקבי בפורומים וכנסים שמתקיימים בעולם מדי רבעון או שנה. למה? כי אנחנו מנסים לחסוך בהוצאות נסיעה ופוקחים עין בנושא הזה. קח לדוגמא את הגוף האירופי CENTR - איגוד מרשם הדומיינים האירופי. לא מעט מהמדיניות נקבעת בכנסים שלו. בחלק מהפגישות שלו אנחנו כן נמצאים, אבל חשוב שנהיה בכמה שיותר כנסים. אם כבר, אז הפעילות הבינלאומית שלנו צריכה להיות הרבה יותר גדולה. כשאנחנו כן מגיעים למפגשים, הביקורת כלפינו היא למה לא רואים יותר את הנציגים הישראלים בכנסים בינלאומיים. אם כבר, נסיעה לחו"ל מהווה נזק כלכלי לאותו אדם שנוסע. הוא צריך לוותר על ימי עבודה ועל הכנסה שהייתה יכולה להגיע אליו באותם ימים. ההתייחסות כאילו מדובר בטובת הנאה היא משונה בעיני. אני חבר בועדת מומחים שבודקת את מצב יציבות רשת האינטנרט. ברובן המכריע של הפגישות לא הייתי, בעוד שהחברים האחרים כן נכחו. אין יותר מדי הגיון שישראל לא תהיה מיוצגת בצורה יותר מכובדת באותם פורומים של מדינות שפעילות בתחום האינטרנט. כשאתה לא נמצא אתה לא שומע ולומד, לא פועל ולא יכול להשפיע על האג'נדה, ואחרים כן".
לוי: "באופן כללי, לאחר שלוש שנים בתפקיד הגעתי למסקנה שבאיגוד חוטאים לתפקיד בכך שהם לא מייצגים את ישראל בפורומים בינלאומיים מקבילים. אלו פורומים שיש בהם אפשרות ליצור שיתופי פעולה ודיאלוג עם אחרים. הגישה כאילו שעושים בכנסים מעט מדי ושמדובר בטיול אינה נכונה".
נטען שאתם לא מחליפים ספקים חיצוניים מדי פעם ולא יוצאים למכרז לעיתים תכופות. למשל החלפת מבקר, רואה חשבון, עורך דין או יחסי ציבור. בחרתם לקבל יעוץ משפטי מעו"ד חיים רביה שהוא מותג וגובה לא מעט כסף. על פניו נראה שאפשר היה להתנהל בצורה יותר בריאה כלכלית
שקמוני: אנחנו כל הזמן בודקים את המחירים של הספקים איתם אנחנו עובדים. את חיים רביה שכרנו לפני כמה שנים לאחר שביצענו מכרז ושלושה-ארבעה משרדים הגישו הצעות. לא כל אחד יכול למלא את התפקיד הזה. צריך מומחיות וללמוד תוך כדי תנועה, אז להכשיר יועץ משפטי חדש כל פעם מחדש בעיני זה פספוס. ניהול הכסף מול הספקים הוא ספרטני".
לוי: "באופן כללי טוב לעשות מדי פעם בדיקות לגבי עלות הספקים, אבל לא טוב להחליף ספקים לעיתים תכופות. אני חושב שלאחר חמש שנים זה הגיוני לבדוק מחדש ספקים חדשים והצעות מתחרות. אני לא אומר שצריך לצאת תמיד לאחר חמש שנים למכרז, אבל כן לעשות בדיקה מחודשת. אגב, חלק מהסיבות שלא יצא לנו לבדוק החלפת ספקים נובעת מכך שאנחנו עמוסים מדי".
מה בנוגע למענקי מחקר שהאיגוד מעניק. האם יש כאן בזבוז?
לוי: "בשנים האחרונות החלטנו פעמיים להעביר מענקי מחקר. פעם אחת ב-2004 לשלוש שנים ופעם שניה ב-2007, שוב לשלוש שנים. מדובר במיליון וחצי שקל. לא הסתרנו דבר, הכל נמצא באתר".
מה לגבי הסתרת פרטים של בעלי מתחם, כפי שנהוג בחו"ל?
לוי: "הנושא של פרטיות ברישום דומיינים עדיין עומד בפני מחלוקת ציבורית. אנחנו עוקבים אחר ICANN, שמנחה ומסדיר את התחום. בחלק מהרשמים בעולם ניתן לבקש הסתרת פרטים ובחלק אחר לא. ישנם פנים לכאן ולכאן".
שקמוני: "הנושא סבוך. בתור לוחם גדול למען שמירת פרטיות אני בהחלט מבין את האינטרס והצורך לשמור על פרטיות ברישום שמות מתחם, אבל ישנם גם צדדים אחרים. הסתרת פרטים של רושמי שמות מקשה על רשויות האכיפה. אחד הפתרונות הוא שהפרטים לא יהיו חשופים לעיני כל, אבל כן יהיו חשופים לגופים מורשים. הפתרון הזה עדיין מתעצב, ואנחנו עוקבים אחר העניין. נפעל לפי המקובל בעולם".
כיצד אתם רואים את האיגוד - כאיגוד שאחראי על רישום דומיינים בלבד או איגוד שיש לו מטרות נוספות?
לוי: "האג'נדה של האיגוד היא לטפל בנושאים שקשורים לאינטרנט ושהם נכסים של הציבור"
מי בכלל קובע מה נכנס לאג'נדה ומה לא, ועל מה האיגוד מחליט להוציא כספים ומה לא?
לוי: "בשביל זה יש הנהלה שתפקידה לתרגם את הכותרת הכללית למעשים. היא כמובן מחליטה לפי מה שחברי האיגוד מציעים לה. אנחנו צריכים לבדוק כל פעילות שאנחנו חושבים לעשות, כדי לראות אם היא תורמת למטרות הארגון".
שקמוני: "איגוד האינטרנט הוקם לפני 15 שנים ומנוהל על ידי קבוצת מתנדבים שנבחרת מדי שנה. אותם אנשים משקיעים שעות רבות מזמנם הפרטי. כל המטרה היא לקדם את נושא האינטרנט עבור כל מי שמשתמש בו. אנשים חושבים שהאינטרנט הוא כמו מים, שאתה פותח את הברז והמים זורמים. זה לא ככה. צריך לעשות פעילות כדי שהאינטרנט בישראל ימשיך להיות יציב וקיים. עקרון נוסף שמנחה אותנו הוא עקרון השוויון. אף גוף לא מקבל התייחסות מועדפת. האיגוד נדרש גם להתמודד עם הצעות חוק למיניהן של הממשלה, הצעות שהן זרם עכור של ניסיונות לחוקק כל מני חוקים שלא עולים בקנה אחד עם חופש ונגישות לאינטרנט. האיגוד מטפל גם בנגישות האינטרנט במגזרים חלשים, בעלי מוגבלויות, ערבים וכו'. כל הדברים האלו לא קורים מעצמם".
נטען שהנהלה לא מספיק פותחת את עצמה לחברים חדשים ולא מרעננת את עצמה די הצורך
שקמוני: "הנהלת האיגוד מונה שבעה אנשים ובכל שנה מתקיימות לה בחירות. אחת הבעיות שנוצרו לאורך השנים היתה היעדר מועמדים מתאימים. אנשים לא מוכנים להפשיל שרוולים ולעשות. המרחק בין לומר מה צריך לעשות ובין בפועל לעשות לטובת הציבור הוא עצום. אנחנו כל הזמן מנסים למצוא דרכים יצירתיות להביא עוד אנשים לתוך האיגוד. לפני שנתיים או שלוש, מינינו מתוך סוג של ייאוש ועדה מקרב חברי האיגוד וביקשנו לשמוע מהם עצות לשיפור המצב. רצינו שיותר מועמדים ירוצו לבחירות להנהלה. קיבלנו המלצות - חלק ייושמו, חלק לא. אחת ההצעות היתה להרחיב את מספר המושבים בהנהלה משבעה לתשעה. זה אקט של הסתגרות? ברור שאנחנו מנסים להרחיב את מספר החברים. נכון שיש חברי הנהלה ותיקים, אבל יש גם חדשים. כל מי שרוצה יכול להיות חבר איגוד ולהיבחר לתפקיד חבר הנהלה".
האיגוד מפרסם דוחות כספיים באיחור ניכר. אפשר לזרז את הפרסום?
לוי: "לא, אי אפשר לזרז. צריך להקפיד ולעשות את זה כמו שצריך. הדוחות צריכים לעבור רואה חשבון ואת אישור האסיפה הכללית. זה התהליך, והוא קיים בכל ארגון שמפרסם דוחות כספיים"
עדכון / גיא גרימלנד
עשרות חברי איגוד האינטרנט הישראלי הגיעו לכנס השנתי של האיגוד שנערך היום (ג'). במפגש השתתפו מספר לא מבוטל של חברים חדשים, מרביתם בלוגרים, שנענו לקריאה להגיע ולהשפיע מבפנים. בין המגיעים: יובל דרור, גדי שמשון, רועי שלומי, יהונתן קלינגר ואחרים.
לאכזבתם, האריך רימון לוי בדיבור ונשא הרצאה ארוכה מאוד אודות האיגוד ומטרת המפגש. ניסיונות של מספר בלוגרים לנסות ולקצר את הנאום הארוך לא צלחו. כדי להפיג את השעמום שלחו חלק מהמשתתפים עדכונים ממנו בטוויטר. בין השאר כתבו: "אל פריזדנטה רימון פון אינטרנט יכול להכריז עכשיו על מה שהוא רוצה. כדי לא להירדם כולם ברחו לטוויטר" (גדי שמשון), "במקום לכתוב ספר על רישום שמות מתחם, דורון שקמוני נותן אותו חינם" (דידי חנוך, עורך וואלה Tech) ו"מת משעמום בכנס איגוד האינטרנט" (יובל דרור).
לוי המשיך בנאומו כשמדי פעם שוגרה לעברו שאלה מהבלוגרים. בסופו של דבר ניאותו חלק מהדוברים, ביניהם שקמוני לענות בנושא מחיר רישום הדומיינים ונושאים אחרים.
(הכותב נכח בחלקו של האירוע)
עוד בנושא:
• הבלוגרים יוצאים למרד באיגוד האינטרנט
• בקרוב: מאגר נתונים על פעילות האינטרנט בישראל
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. חקירה רחבה במכס על הברחת סמארטפונים לישראל
- 2. פיטורים בדאבל וריפיי: 15 עובדים זומנו לשימוע
- 3. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 4. בצלאל ויתרה על דרישתה מהתלמידים לרכוש מק
- 5. נוקיה תפטר 4,000 עובדים במפעליה באירופה
- 6. גוגל משיקה את דפדפן כרום לאנדרואיד
- 7. צפו בווידיאו: לקוחות ממורמרים פרצו למחשב של תל-אופן
- 8. פרצה במצלמות אבטחה אפשרה להציץ לאלפי בתים ומשרדים
- 9. התפקיד החדש של חיים שני: ממשרד האוצר לשגרירות בריטניה
- 10. האקר פרסם את קוד המקור של תוכנת pcAnywhere של סימנטק
