24.09.09 | 20:31
קטע מסריח
הכותב נדרש להתמודד עם בעיה בלתי צפויה - והפעם גם מטרידה למדי: מה קורה כשהעובד החדש "מסריח כמו גוויה"?Career
 |  |
|
Career
אני מקבל אישור לעובד נוסף, ומציע משרה בלוח הדרושים הפנימי. מגיעה תשובה מג', שעובד כשנה במחלקה אחרת ומחפש שינוי. אני מתקשר למנהל הנוכחי שלו, שמתקשה להסתיר את התלהבותו. "ג'? חמד של בחור. יש לך מזל, קח אותו לפני שייחטף". ההתלהבות של המנהל מגניבה צל חשד קל. אני מבקש מהילה את התיק של ג' ומגלה שמדובר בתותח לא קטן. סיים אוניברסיטה בהצטיינות, עובד מוכשר ומסור, מתנדב ברצון לכל משימה. קצת מפתיע שלמרות כל זאת, ג' לעולם אינו מכלה שנה שלמה באותה מחלקה. חמש שנים בחברה, שמונה מחלקות שונות, שמכולן יוצא עטור שבחים ותעודות הצטיינות.
בראיון הוא נשמע נלהב כשאני מתאר את התפקיד, ומוכיח שברשותו ידע מתאים למשימות שיהיו עליו לבצע. אנחנו מסכמים על תחילת עבודה בשבוע הבא ונפרדים. "גיוס טוב", אני משבח את עצמי. "זו גדולה של מנהל, להביא את האנשים הנכונים". אני כל כך מרוצה מעצמי, שאפילו ריח צחנה קל שמרחף בחדרי לא מעיב על מצב רוחי המצוין. ביום ראשון ג' מתייצב ואני מושיב אותו בחדרם של צמרת וירום. אני מבקש משניהם ללוות אותו בימים הראשונים. כעבור עשר דקות מתייצבים השניים בחדרי. צמרת, בחורה שחרחורת בדרך כלל, נראית כאילו טבלה בבור סוד. ירום, ברנש קשוח עם עבר בסיירת מטכ"ל, רועד כעלה נידף. "אי אפשר ככה", הוא אומר בקול מרוסק. צמרת לוקחת ברקע נשימות ארוכות.
"מה הבעיה", אני שואל, "הוא לא רוצה ללמוד?" "רוצה מאוד", עונה צמרת, "רושם כל מלה. אבל..." היא משתתקת ואני מאבד את סבלנותי. "אבל מה? איפה הבעיה?" ירום נזכר בימיו בסיירת ומחליט להקריב את עצמו. "אבל הוא מסריח כמו גווייה. מה אני אומר גווייה? גווייה זה שאנל 5 לעומתו". עכשיו הכל ברור: הלהיטות של המנהל, המעברים התכופים, הריח בחדרי. אני מבטיח לשני הקורבנות שאטפל בעניין ומתקשר בבהילות להילה מכוח אדם.
תוך שתי דקות היא בחדרי, דרוכה וקשובה. "זה המצב", אני מסכם, "איך יוצאים מזה?" הילה מחייכת. "בשביל זה אני פה. אני אקרא לו לשיחה ואמצא את הרגע המתאים לרמוז לו על כך מבלי שייפגע". "איך עושים את זה?" אני שואל, והיא מעפעפת: "את זה תשאיר לי. יש לנו מגוון שיטות לטיפול בסוגיות כאלה. אדלריאניות, פרוידיאניות, יעקוביניות". אני חש חרטה כנה על האי אמון שרחשתי עד עכשיו למחלקת כוח אדם ולהילה בפרט. הנה מדובר באשת מקצוע, שעומדת להציל אותי מצרה גדולה.
למחרת בבוקר היא מתקשרת. "הכל בסדר, הבעיה נפתרה. הלכתי על השיטה הפסיכודינמית. פשוט אמרתי לו שהחבר'ה מתלוננים שהוא נורא מסריח". חולשה גדולה תוקפת אותי. "זה מה שאמרת לו? ואיך הוא הגיב?" "אתה יודע, לא קל. התחיל להזיע, התייפח כמו תינוק. אמר שמעולם לא רמזו לו שיש בעיה. אז עברתי לשיטה האקזיסטנציאלית ואמרתי לו שגם מיכאל אמר". עוד באותו יום חזר ג' למחלקה שממנה הגיע. אני עצמי ממעט מאז להיראות במקומות פתוחים ומקפיד להיצמד לקירות. כי מה אומר לו אם ניפגש חלילה וחס? שאני מצטער על הקטע המסריח שעשינו לו?
מיכאל טור היה מנהל בחברת היי-טק גדולה וכיום עוסק בתחום פיקוח הבנייה ובכתיבה.
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
מאמרים קודמים של מיכאל טור
- קשיש מביא ישיש
17.09.10 | 13:24
מודעת "דרוש איש מחשבים מעל 40" היא לרוב טעות דפוס - חשבוניה בסבבה ש'ך
04.02.10 | 10:05
ראש הצוות העלה רעיון מבריק לבידול ולשידור נעורים. לשלוח ללקוחות חשבונים מגניבה במקום "המעפנים שמדברים באבשלום-קורית" - 13 שנות אדם
14.01.10 | 16:54
במשרד בנו על שדרוג מערכת במתכונת של צמצום עלויות, אבל התהליך חייב בנייה מחדש, לבנה אחר לבנה. איך אומר יאני? "אנשי המכירות מבינים במכירות, וגם זה בקושי"
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. חקירה רחבה במכס על הברחת סמארטפונים לישראל
- 3. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 4. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 5. שיעורים למתקדמים: רשתות חברתיות - הדור הבא
- 6. מטריקס מנהלת מו"מ לרכישת Netwise – היקף הרכישה עשוי להגיע לכ-40 מיליון שקל
- 7. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 8. בצלאל ויתרה על דרישתה מהתלמידים לרכוש מק
- 9. פיטורים בדאבל וריפיי: 15 עובדים זומנו לשימוע
- 10. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
