 |  |
|
מנכ"ל קופרגייט: "מקווים להגיע למכירות של חצי מיליארד דולר"
"המושגים חברה ישראלית, או מה זה ישראלי, שייכים לעבר". הילביץ | צלם: יח"צ
קופרגייט הוקמה לפני בועת הדוט.קום, ולאחר התפוצצותה כמעט כל הקרנות סירבו להשקיע בה. היום, עם אקזיט של 200 מיליון דולר, היא סוגרת מעגל ומספקת למשקיעים שהאמינו בה פי שמונה מהשקעתם
13.10.09 | 08:56Israeli Hi-Tech and Startups | Hardware
תשע שנים חלפו מאז הוקמה בעידן טרום הבועה, ולאחר מספר לא מבוטל של משאים ומתנים עם רוכשים פוטנציאליים, חברת הסטארט-אפ הישראלית קופרגייט נמכרת - והפעם זה סופי. הרכישה צפויה להתפרסם היום באופן רשמי. תג המחיר הוא 200 מיליון דולר. עסקה לא רעה בכלל למשקיעים, שצפויים לרשום רווח של פי שמונה על השקעתם בחברה - 25 מיליון דולר בלבד. בעבר ביקשו מנהלי קופרגייט להנפיק את החברה לפי שווי חצי מיליארד דולר. מאז 2006, אז החלו לצמוח מכירותיה למיליונים רבים, קיבלה קופרגייט לא מעט הצעות לרכישה, אך סירבה להן. בחודשים האחרונים היתה זו חברת מלאנוקס שעלתה לכותרות כרוכשת אפשרית, אבל בסופו של דבר נפלה הבחירה בסיגמה דיזיינס, בעיקר בשל הסינרגיה שלה עם החברה הישראלית.
קופרגייט היא חברת שמפתחת שבבים לרשתות תקשורת ביתיות. סיגמה דיזיינס מפתחת מוצר שבב משלים שמבצע עיבוד מולטימדיה. התוכנית היא לשלב את היכולות של שני השבבים ולהפוך אותם לשבב מאוחד שיודע לספק תקשורת IP עם יכולות עיבוד וידיאו. שבבים אלה נמצאים בממירי כבלים (STB) ונגני וידיאו למיניהם. בין שתי החברות מתקיים שיתוף פעולה פורה בשנה החולפת, ועד כה כ-8 מיליון ממירים מכילים את השבבים של קופרגייט וסיגמה.
כיצד ישתלבו השבבים של קופרגייט וסיגמה דייזנס?
"השבבים של סיגמה מבצעים עיבוד של וידיאו דחוס, פורסים אותו ומטפלים בהיבטים של אבטחת מידע ושיפור התמונה", אומר גבי הילביץ, מנכ"ל קופרגייט. "הם מטפלים באיכות HD. השבב של קופרגייט מאפשר את התקשורת והקמת רשת ביתית על בסיס האינטרנט. כיום קופרגייט תומכת בתקשורת כבלי טלוויזיה (קוואקס) וכבלי נחושת (חוטי טלפון). בעתיד אנחנו מתכננים להשיק שבב שיאפשר תקשורת באמצעות קווי חשמל".
סיגמה שולטת ב-80% בשוק שבבי המולטימדיה. שני השבבים של שתי החברות יאוחדו למוח אחד, וזה צפוי להוביל לירידה דרמטית במחיר, ליעילות גדולה יותר, לצריכת כוח ולהקטנת השבבים. בחברה טוענים כי זה כמו שני חצאי שטרות של דולר שמתחברים. זה חיבור טבעי.
לפעמים השידוך נהפך למיזוג
מתי חשבתם על המיזוג לראשונה?
הילביץ: "קופרגייט היא חברה עם הכנסות. ב-2008 רשמנו מכירות בהיקף של 60 מיליון דולר וב-2009 כבר מכרנו ב-70 מיליון דולר, וזה עוד בשנת משבר. החברה רושמת שנה שלישית ברציפות של רווחיות. כשאתה מייצר מזומנים בהיקף הזה אתה שואל את עצמך לאן אפשר להתפתח. השלמנו את הפיתוח של השבב שלנו והתחלנו להסתכל מה הלאה. ראינו שהתכנים הופכים להיות דיגיטליים ויש דרישה לעבד מולטימדיה ולהעביר אותה ברשתות ביתיות. הבנו שנצטרך טכנולוגיה משלימה של עיבוד וידיאו. מצאנו את עצמנו מנהלים שיחות עם חברות שונות במטרה לשתף פעולה או לרכוש טכנולוגיה. בין היתר דיברנו גם עם סיגמה דיזיינס, ולפעמים השידוך נהפך למיזוג".
בעבר חשבתם להנפיק את החברה בבורסה.
הילביץ: "הידיעה על הכוונה להנפיק בבורסה התפרסמה בשל שיחות שקיימנו עם בנקאים, אבל לא באמת תיכננו להנפיק. חשבנו על זה, אבל גילינו שאין לנו את המטען הגנטי המתאים. חברה שהולכת להנפקה צריכה לחשוב מה יקרה איתה לאחר ארבעה עד שמונה רבעונים. אנחנו היינו תלויים ב-AT&T, שהיתה הלקוח המרכזי שלנו בהיקף של 90%, אף שכיום זה פחות.
"חלק מהבנקאים חשבו שבמצב הזה זה בעייתי להנפיק. עם זאת, לא היינו חייבים לצאת להנפקה ולגייס כסף מהציבור. קופרגייט היתה רווחית. לא היה טעם להכניס את החברה ללחץ שכרוך בחברה ציבורית. מה גם שהיתה לנו הזדמנות לגייס כסף מערוצים אחרים מלבד הציבור, למשל מגופים פיננסיים".
מכירת קופרגייט היא הוכחה נוספת לכך שקרנות הון סיכון מוכרות חברות מוקדם מדי?
הילביץ מתייצב לצד המשקיעים שלו, ואומר כי "דווקא הקרנות שהשקיעו בחברה מאוד האמינו בה, גם בתקופות הקשות ביותר. בישראל יש מעט מאוד מחברות מוליכים למחצה לעומת ארה"ב. גם אם אתה רוצה לרכוש חברת מוליכים למחצה ישראלית, זה לא כל כך אפשרי.
"המושגים חברה ישראלית, או מה זה ישראלי, שייכים לעבר - כיום הכל בינלאומי. ההחלטות חייבות להיות עסקיות, בין אם החברה נהפכת לאמריקאית יותר או נותרת ישראלית. העסקה הנוכחית טובה למשקיעים שלנו, הם הכפילו פי שמונה את כספם בתשע שנים. בעסקת אמ-סיסטמס, חברה שהונפקה ולא נמכרה בשלב מוקדם, הרוויחו המשקיעים פי ארבעה על כספם בלבד ב-17 שנה".
מלאנוקס ניהלה מו"מ לא מחייב לרכוש אתכם ובסוף הוחלט לא לבצע את העסקה. למה?
הילביץ: "היתה אפשרות לייצר חברת שבבים ישראלית גדולה. אנשים לא יודעים, אבל נחתם הסכם אחר נוסף ולא מחייב עם חברה אחרת. המו"מ עם מלאנוקס היה די קרוב לסגירה. מצד אחד היתה משיכה לעשות משהו גדול יחד. מצד שני, היה חוסר סינרגיה בין שתי החברות ברמה עסקית, וזה היקשה מאוד על המיזוג. האלטרנטיבות היו טובות יותר".
מלאנוקס ניהלה מו"מ לא מחייב לרכוש אתכם ובסוף הוחלט לא לבצע את העסקה. למה?
הילביץ: "היתה כאן אפשרות לייצר חברת שבבים ישראלית גדולה. אנשים לא יודעים אבל נחתם הסכם אחר נוסף ולא מחייב עם חברה אחרת. המו"מ עם מלאנוקס היה די קרוב לסגירה. מצד אחד היתה משיכה לעשות משהו גדול יחד. מצד שני, היה חוסר סינרגיה בין שתי החברות ברמה עסקית, וזה היקשה מאוד על המיזוג. האלטרנטיבות היו טובות יותר".
עוד בנושא:
• פרשנות: עסקת קופרגייט טובה יותר מעסקת אם-סיסטמס
• אינטלון - המתחרה של קופרגייט - נרכשה ב-244 מיליון דולר
פורמט להדפסה
שלח באימייל
חזרה למעלה
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. ד"ר סמארטפון יעזור למטופל להתגבר על הדיכאון
- 3. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
- 4. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 5. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 6. Cloudyn הישראלית רוצה לטפל בכלכלת הענן
- 7. חלון הראווה הדיגיטלי של Pinterest
- 8. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 9. הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב
- 10. אורקל קונה את טלאו תמורת 1.9 מיליארד דולר במתקפה ישירה על סאפ
