 |  |
|
ראו את הנולד - אבל לא ראו מזה שקל
מנכ"ל אמריקאי לא ממש תרם לחברה. מייסדי ארת'נויז | צלם: אייל טואג
בגוגל גאים בחדשנות העומדת בבסיס Google Wave, אבל חברת הסטארט-אפ הישראלית אנקורה פיתחה רעיון דומה כבר לפני עשור. בתי הקברות מלאים בסטארט-אפים ישראליים חדשניים שלא התרוממו כי הקדימו את זמנם
15.11.09 | 09:27Internet | Israeli Hi-Tech and Startups
כל עניין של תזמון בחיים, ובמיוחד בעולם הסטארט-אפים הישראלי. מחשבה חדשנית או פיתוח מהיר ויעיל לא מספיקים כדי להזניק סטארט-אפ מהגראז' לוול סטריט. צריך כיסים עמוקים, אורך נשימה, היכרות עם האנשים הנכונים והרבה מאוד מזל.
המקרה של חברת אנקורה מדגים זאת היטב. גוגל השיקה בשבועות האחרונים את שירות גוגל ווייב (Google Wave), שמהלליו קוראים לו "הדואר האלקטרוני החדש" ומבקריו טוענים שאין בו כל תועלת ממשית לגולשים. כך או כך, המוצר של גוגל צפוי להיות מושק רשמית עד תום 2009, וב-30 בספטמבר שיגרה גוגל 100 אלף הזמנות להתנסות בשירות, שהתקבלו בשקיקה על ידי גיקים נלהבים. אולם יש כאלה הסבורים שגוגל בסך הכל חיקתה או שידרגה קונצפט ישן שעליו חשבו עוד בשנת 2000 - קונצפט שנוצר על ידי חברת סטארט-אפ ישראלית.
ותיקי ההיי-טק זוכרים שלפני כמעט עשור היתה כאן חברה ישראלית בשם אנקורה (Ankura) שפיתחה קונצפט דומה מאוד לגוגל ווייב. אנקורה נוסדה על ידי שתי יזמיות - לינדה אשכנזי, רואת חשבון ועורכת דין, ואסנת רבין, שכיום עמלה על פיתוח פלטפורמה אינטנרטית למסחר במניות. החברה פיתחה מוצר בשם MIXM שאיפשר לגולשים לסמן כל תוכן באינטרנט ולהעביר אותו לדף אינטנרט אישי שבו ניתן לנהל ערוץ שיחה עם גולשים אחרים באמצעות כל מחשב. גולש שיוצא, למשל, לטיול עם אחרים יכול היה להזין באמצעות MIXM תוכן רלוונטי, לחלוק אותו עם חבריו לטיול ולנהל איתם שיחה, לדברי אשכנזי, "המודל העסקי היה להציע את המוצר שלנו לאתרי תוכן ברשת כדי שאלה יציעו אותו לגולשיהם".
השירות החדש מבית גוגל, גוגל ווייב, מאפשר ליצור ערוץ שיחה בין גולשים לאחרים שבחלקו דומה לתקשורת המתנהלת בתוכנת מסרים מיידיים ובחלקו מזכיר את האימייל הרגיל. לגולש יש אפשרות ליצור שיחה סגורה למוזמנים או שיחה פתוחה, שאליה כל אחד יכול להצטרף. MIXM דומה בכך שגם הוא מאפשר ליצור תקשורת פרטית או פתוחה באמצעות נקודת גישה אחת ולהוסיף לה תכנים שנמצאים ברשת האינטרנט. אשכנזי אומרת שהמטרה היתה שהמוצר ישתלב בשורת המשימות בשולחן העבודה של הגולש. אלא שאנקורה, שבה השקיע משקיע ההון סיכון שלמה קליש באמצעות קרן יזם, נסגרה ב-2001, ו-15 עובדיה פוטרו.
זו היתה התקופה שלאחר התפוצצות בועת האינטרנט. אנקורה לא רשמה מכירות, וכמו חברות דוט.קום רבות אחרות, ישראליות ולא ישראליות, נעלמה בתהום הנשייה. אשכנזי אומרת שלפני חודשיים בערך הפנו את תשומת לבה העובדים לשעבר בחברה למוצר של גוגל ולדמיון הגדול שלו למוצר של אנקורה. "התחלתי לבדוק את הנושא עם משרד עורכי הדין שבזמנו היה אמור לרשום את הפטנט. אז הרישום שלו טרם הושלם ולא קיבלנו מידע לאחר מכן אם הפטנט נרשם באופן סופי, כי נסגרנו".
אשכנזי אומרת שלבה קצת נחמץ נוכח העובדה שהקונצפט של גוגל ווייב דומה מאוד לזה שיצרה אנקורה לפני עשור. "הלקח שלי הוא שגם אם יש לך את המוצר הכי טוב בעולם, בלי גב פיננסי שום דבר לא יעזור. היינו צריכים לשרוד עוד קצת, אבל זו חוכמה לאחר מעשה. קרן יזם של קליש פשטה את הרגל ולנו נגמר הכסף. לא יכולנו להביא יותר כסף מהבית ולכן החלטנו לסגור את החברה בצורה מסודרת. השארנו את האתר פעיל עד לפני כחודש, והיום נותר רק העמוד הראשי שלו. בזמנו גייסנו מנכ"ל אמריקאי ופתחנו חברה בת בארה"ב, כי זו היתה האופנה, אבל היום אני מבינה שלא היינו צריכות. עד היום אני רואה חברות סטארט-אפ שלדעתי היה להן מוצר פחות טוב משלנו והן עדיין שורדות כי היה להם גב פיננסי יותר חזק". אשכנזי מסיימת בימים אלה את לימודי המשפטים שלה וחוזרת לשוק העבודה.
מנכ"ל אמריקאי לא תמיד עוזר
סיפורה של אנקורה דומה מאוד למקרה אחר. חברת ארת'נויז (Earthnoise) הישראלית המציאה מוצר דומה לזה של האתר יוטיוב (שכיום גם הוא בבעלות גוגל) עוד ב-99', לפני שיוטיוב בכלל הוקם. ארת'נויז פעלה בשיא ימי הבועה ואיפשרה לגולשים להעלות קטעי וידאו לאתר שאיפשר אחסון ושיתוף שלהם. היא נוסדה על ידי אילן דקל, אמנון דקל, דורון פרידמן, אדם סיגל ושי פרץ במטרה ליצור קהילה שבאמצעותה יוחלפו קובצי מדיה - וידיאו, תמונות ומוסיקה. החברה קיוותה להכנסות מפרסום וסחר אלקטרוני ולמעשה, במושגים של היום, פיתחה מוצר לא רע בכלל.
זה היה בשלושת פורמטי הווידאו השכיחים דאז, קוויקטיים, ריל נטוורקס ו-WMF של חלונות, ואיפשר תכונות שעד היום חסרות ביוטיוב, כמו חיבור בין מספר קטעי וידאו. ארת'נויז הצליחה ליצור לעצמה שם מצוין ובפברואר 2000 הצליחה אף לגייס לשורותיה את מי שהיה מנכ"ל מדריך הטלוויזיה הידוע ביותר בעולם, TV Guide, דייויד סטווארד, שמונה למנכ"ל החברה. אבל נראה שכמו במקרה של אנקורה לגיוס מנכ"ל אמריקאי לא ממש תרם לחברה. ארת'נויז גייסה כ-10 מיליון דולר, בין היתר מ-AOL ויזראל סיד פרטנרס, אבל לאחר התפוצצות הבועה המצב רק הלך והידרדר.
בסוף 2000 שינתה ארת'נויז את המודל העסקי שלה ועברה למכירת פלטפורמות לאספקת קבצי מדיה בסטרימינג, אך השינוי היה מאוחר מדי. בשלב מסוים התקבלה החלטה על סגירתה. חברת קאסט-אפ רכשה את הקניין הרוחני שלה. דקל אמר לנו בראיון קודם כי חש תחושה של החמצה כששמע שב-2006 גוגל רכשה את יוטיוב עבור 1.6 מיליארד דולר.
המאבק של שפירא
דוגמה שלישית לחברה שהקדימה את זמנה היא יוביק, אשר הוקמה על ידי הפרופסור למתמטיקה, אהוד שפירא ב-1994. החברה פיתחה תוכנת צ'ט הדומה לתוכנת ICQ. התוכנה התבססה על עמודי הרשת כנקודת מפגש. שירות זה מזכיר את תוכנת Gooey שהושקה ב-99' ואיפשרה לגולשים שגולשים באותו דף באינטרנט לשוחח זה עם זה. ב-95' נמכרה יוביק ל-AOL תמורת 14 מיליון דולר. לאחר הרכישה החליטה AOL שהיא לא מעוניינת להשתמש בטכנולוגיה שרכשה. שפירא ביקש לרכוש מחדש את החברה, ולאחר מאבק עיקש הצליח ב-97' לרכוש בחזרה את השליטה בחברה. יוביק חזרה לפעילות, וכעבור שנה, ב-98', היא נמכרה ליבמ תמורת כעשרה מיליון דולר. יוביק הקדימה את ICQ אך מעטים זוכרים אותה. ICQ זכתה לאקזיט הרבה יותר משמעותי: היא נמכרה ב-98' ל-AOL תמורת 407 מיליון דולר.
כשמיקרוסופט מפנה את הגב
עוד חברה שהקדימה את זמנה היא וידאונט, שפיתחה טכנולוגיה לצפייה בקטעי וידאו אונליין (דחיסת נתונים ושידורים בטכנולוגיית סטרימינג), והוקמה ב-95'. היא נחשבה הבטחה גדולה ואפילו מיקרוסופט השקיעה בה - היא רכשה 10% מהחברה הישראלית ב-96'. אלא שמאוחר יותר החליטה הענקית מרדמונד להפסיק את ההשקעה בה, ואף בחרה לקדם טכנולוגיות דחיסה וסטרימינג מתחרות של Vextreme ו-Real Networks. בסופו של דבר סיטריקס רכשה אותה ב-99' תמורת 8 מיליון דולר.
בדומה לאנקורה, ארתנויז, יוביק ווידאונט יש עוד חברות ישראליות שהקדימו את זמנן. נזכיר למשל את Net2Phone שפיתחה את הטלפון הצרכני הראשון שעושה שימוש בטכנולוגיית VoIP. הטלפון איפשר לגולשים לשוחח עם אחרים באמצעות המחשב. כיום ג'אג'ה, סקייפ וחברות אחרות הן השחקניות הדומיננטיות בתחום.
את המשכורת האחרונה כבר לא קיבלנו / אסף לבנון
ב-2006, כשכולם דיברו על הרכישה המדהימה של יוטיוב על ידי גוגל, לי היתה צביטה בלב, ואפילו תחושה גדולה של פספוס. הייתי, או יותר נכון היינו, שם לפניהם.
ב-2000, ימי שיא הבועה, התחלתי לעבוד בחברת סטארט-אפ תל אביבית קטנה בשם EN Net, שהפעילה אתר בשם earthnoise.com. בדיעבד, ניתן להגדיר את ארת'נויז כמעין גרסה מוקדמת של יוטיוב - פורטל וידאו המאפשר העלאת קבצים חינמית לצפייה ציבורית. המערכת של ארת'נויז הייתה בנויה לתלפיות. היו בה תכונות שאפילו כיום לא קיימות ביוטיוב, כמו חיבור כמה קובצי וידאו לסרט אחד, הגדרת עטיפה גרפית לסרט והוספת כתוביות פלאש בתחילתו או בסופו.
המערכת היתה יציבה, תמכה בשלושת פורמטי הווידאו השכיחים אז ופעלה בממשק פשוט ואינטואיטיבי למדי. ובכל זאת, לא הצלחנו. עם התרסקות הבועה, התרסקנו גם אנחנו. ארת'נויז היתה סטארט-אפ שבנוי ממש לפי הסטריאוטיפ. משרדים מעוצבים, משכורות גבוהות פלוס אופציות ואווירה לא מכופתרת. היינו אנשים צעירים שמקווים לכבוש את נאסד"ק בתקתוקי מקלדתם. האופוריה שלטה, ומנהלי החברה עוררו בנו תקוות כאשר סיפרו לנו מדי שבוע כמה גדולה ההתעניינות בחברה.
כאשר יום אחד דווח לנו שלא בטוח שהחברה תוכל לשלם את השכר לחודש החולף, התנפצה אשליית הסטארט-אפ הלוהט והנוסק. באפריל 2001 נשלחנו כולנו הביתה. בשביל הגרנד פינאלה אפילו לא קיבלנו משכורת אחרונה, כי הכסף בקופה פשוט נגמר. מסתמן שהקדמנו את זמננו. בימי ארת'נויז העליזים הפס הרחב עדיין לא היה שכיח מספיק בעולם, אלמנט קריטי להצלחת שירותי וידאו ברשת. אך לא יהיה זה נכון להאשים רק את העיתוי. במקביל אלינו התקיים עוד סטארט-אפ ישראלי, קאסט-אפ (CastUp), שהתעסק גם הוא בשידורי וידאו ברשת, והוא קיים עד עצם היום הזה. ארת'נויז נכשלה בין השאר גם כי לא נוהלה נכון. מנכ"ל אמריקאי הסתבר התברר כיקר יותר משהיה יעיל. הכסף נשפך בכמויות, ולפעמים גם על שטויות. התפישה שהכנסות זה עניין לא רלוונטי קרסה עם הנאסד"ק ונזנחה רק כשכבר היה מאוחר מדי כדי להציל את החברה.
עוד בנושא:
• דב מורן מתרחק מהחלום
• הסטארט-אפ הסודי שרוצה לשנות את החינוך בעולם
• חברות הסטארט-אפ השוות ביותר: פייסבוק ו-ויקיפדיה
 פורמט להדפסה |  שלח באימייל |  חזרה למעלה |
כתבות נוספות
עשרת הגדולים
- 1. וול-סטריט ג'ורנל: גוגל קרובה להשקת שירות אחסון בענן
- 2. ד"ר סמארטפון יעזור למטופל להתגבר על הדיכאון
- 3. הין של אפל, היאנג של גוגל
- 4. הגאדג'ט הישראלי שיהפוך את הסמארטפון שלכם לרובה לייזר
- 5. כמה שווה הפרטיות שלכם לגוגל? 25 דולר לשנה
- 6. חברות הכבלים בארה"ב מכריזות מלחמה על בוקסי הישראלית
- 7. הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב
- 8. Cloudyn הישראלית רוצה לטפל בכלכלת הענן
- 9. פרופ' ראובן גרונאו מונה כפרויקטור של משרד התקשורת - יקבל 300 אלף שקל
- 10. חלון הראווה הדיגיטלי של Pinterest
