בני 10 לא מבינים לפעמים איך הם הגרילו הורים כה מיושנים. הם מלגלגים עליהם כשהם משתמשים במלים כמו וידאו במקום די-וי-די, שהם מעדיפים דיסקים על הורדות חינם למחשב, שהם צופים בתוכניות טלוויזיה במכשיר שבסלון ולא במחשב הנייד. אבל מי יצחק אחרון? אם המבוגרים של היום נחשבים עוברי בטל רק בגיל 30 או 40, הרי בני ה-10 של היום יהיו כבר אחרי השיא בתוך פחות מעשר שנים. כי לטכנולוגיה המתקדמת במהירות יש תופעת לוואי מוזרה: ברגע שמגיעים לגיל המופלג 20 - אי אפשר כבר לעמוד בקצב שלה.
תופעת פער המיקרו-דורות - שבה בני 16 בזים לבני 19 על כך שהם כל-כך מרובעים וזקנים - הוצגה לפני כחצי שנה בדו"ח שזכה לפרסום רב ונכתב בידי מתבגר על ניסיונו בעבודה בחברת הכספים מורגן סטנלי. מתבגרים, כך סיפר מתיו רובסון בן ה-15 בדו"ח ושמו "איך מתבגרים צורכים תקשורת", משתמשים במחשבים הניידים שלהם כמכשירי רדיו (הם שומעים מוזיקה באתרים כדי להימנע מפרסומות ומפטפוטי השדרנים), עוקפים את המחירים הגבוהים של כרטיסי קולנוע באמצעות צפייה בדי-וי-די פיראטי ולעולם אינם משתמשים בטוויטר, שנחשב בעיניהם לתחביב של זקנים. "לבני נוער במרווחים של שנתיים, שלוש או ארבע שנים יש חוויה שונה לגמרי של טכנולוגיה", אמר לי רייני, מנהל פרויקט האינטרנט והחיים האמריקאיים של מרכז המחקר פיו, ל"ניו יורק טיימס". "תלמידי קולג' נבוכים אל מול מה שאחיהם בגיל תיכון עושים, ואלה נבוכים מול אחיהם הצעירים מהם. ההתקדמות הטכנולוגית האיצה את פערי הדורות".
על פי מחקר של המכון, מתבגרים נוטים הרבה יותר לשחק משחקים מקוונים מאשר צעירים בשנות ה-20 לחייהם (78% לעומת 50%). אפילו על אס-אם-אסים כבר כמעט אבד הכלח: נערים ונערות רבים מעדיפים מסרים מיידיים. סטפני ליפמן, בת 17 מלונדון, הסבירה לכתב "דיילי טלגרף" כי "מסרים מיידיים זה הרבה יותר טוב מאס-אם-אסים - זה כמו זרם תודעה רציף. לא צריך לטרוח ולומר ‘שלום, מה שלומך?' ודברים כאלה. אפשר פשוט לקיים סדרה של שיחות עם החברים ולהוסיף להן כשזה מתאים לך".
בישראל, שליחת מסרים מיידיים עומדת במקום השני ברשימת פעילויות הגלישה של ילדים ובני נוער (אחרי חיפוש מידע) - 86% מהם עושים זאת, לפי השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד מ-2009. 81% מבני הנוער המשתמשים בתוכנות למסרים מיידיים באינטרנט ציינו כי הם יוצרים קשר בדרך זו עם הרוב הגדול של חבריהם ומכריהם. ליפמן, כמו רוב חברותיה, מנויה על בלקברי מסנג'ר. כשהייתה צעירה יותר מכשירי בלקברי היו נחלתם של אנשי עסקים בלבד, אבל היא הגיעה לגיל הנכון בדיוק כשהם נהפכו לאביזר החובה למתבגרים.
אשר לדורות הצעירים עוד יותר - על פי מיצוקו איטו ממכון המחקר של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת קליפורניה, לא תהיה אצלם הבחנה מובהקת בין חברים באינטרנט לבין חברים אמיתיים. לארי רוזן, מרצה מקליפורניה, סבור כי הם ייטיבו מאתנו לעסוק במשימות רבות בעת ובעונה אחת (מולטי-טאסקינג): על פי מחקר שעשה, בני 16-18 יכולים לבצע שבע מטלות בממוצע בזמנם החופשי (לכתוב מסרונים, לבדוק מה חדש בפייסבוק, לצפות בטלוויזיה וכו'), לעומת בני 20 פלוס שיכולים לבצע שש בלבד, ואנשים בשנות ה-30 לחייהם שיכולים לבצע כחמש וחצי מטלות בלבד בעת ובעונה אחת.
נשכח במיוחד הוא האופן שבו המבוגרים של היום נהגו לצפות בטלוויזיה בילדותם: הציפייה לפרק השבועי בסדרה אהובה בוודאי תצחיק את הילדים כיום, שצופים במה שהם רוצים מתי שהם רוצים: אם בווי-או-די או ביס-מקס ואם באינטרנט. כל מה שאפשר לומר בביטחון על טכנולוגיות העתיד הוא שהן לא יהיו האסון שאנחנו, הקשישים, יראים ממנו באופן אינסטינקטיבי. ככל הנראה, אנחנו פשוט לא מסוגלים לתאר לעצמנו איך ייראה האסון הזה ואם זה בכלל יהיה אסון. עוד דבר שאפשר לחזות הוא שבעוד שנתיים נגלה שאנחנו מיושנים עוד יותר ממה שהעלינו בדעתנו.
המאמר מחזק את עמדתי הייעוצית- להניח למאמצים וליומרה החינוכית-ללמד ילדים טכנולוגיה, ולאמץ אותה בחום אל לב הקונסנזוס החינוכי; אלא להיפך-לחזק את דמות המבוגר האחראי כדמות ראויה ומוערכת, שיש לה מה להציע מלבד שליטה בטכנולוגיה עדכנית. יש עוד מיומנויות חשובות שילדים יכולים ללמוד, ורק אנחנו יכולים ללמדם. מיומנויות רגשיות-חברתיות, מלאכות ואומנויות, הערכה לשפה ולמילה, ידע-עולם. עולם אמיתי, לא ווירטואלי..
של המתבגרים החדשים היא אי הוצאת רשיון נהיגה בגיל 16 (מדובר על אמריקה, כן...). אם בשנות השמונים כל נער רץ להוציא רשיון ביום שמלאו לו 16, והרבה עבדו בזמן התיכון וקנו לעצמם מכוניות, הרי שהיום הם דוחים את לימוד הנהיגה לגיל 17, 18 ואף יותר. זה בין היתר בגלל היעדר צורך לנסוע כדי לפגוש את החברים. ומתי שצריך, אמא תסיע אותם.
אני מלמד קורס במדיה חדשה בכמה בתי ספר לקולנוע וכל פעם מופתע לגלות שהילדים האלה יודעים הרבה פחות ממני. טוב, אז הם מקלידים sms נורא מהר ומבלים את כל היום בפייסבוק. ניחא. אבל הם לא יודעים לעשות שימוש בפייסבוק באופן שיקדם את הסרט עליו הם עובדים. הם בעיקר מפטפטים עם אנשים שהם ממילא מכירים. אז גיב מי א ברייק. מסרב להעריץ צעירים רק על שום גילם.