![]() | ![]() |
|


חיבור זול באמת בדרך? | צלם: sxc
אמנם שוק הסלולר הוא הבעייתי ביותר בענף התקשורת הישראלי - עם תחרותיות נמוכה שמכבידה על משקי הבית בישראל, אך גם שוק הטלפון הנייח סובל מתחרותיות מוגבלת. השוק נשלט על ידי שני שחקנים בלבד, המספקים תשתיות מתחרות - בזק ו-HOT. מיעוט מתחרים יכול להוביל לעליית מחירי האינטרנט והטלפון. כעת, עם הקמה של ועדה חדשה שתבחן גם את השוק הקווי, נוצרה הזדמנות לרפורמה לא מורכבת בענף אשר יכולה להגביר את התחרות, בניסיון לדאוג לרווחת הצרכן ולהוזלה משמעותית של מחירי האינטרנט בישראל.
בישראל קיים מצב רגולטורי ייחודי, בו קיימת הפרדה מלאה בין ספק התשתיות לבין ספק שירותי האינטרנט. הביטוי הבולט ביותר להפרדה זו הוא הצורך לרכוש שירות מכל אחד בנפרד. כשבבית הלקוח יש תקלה באינטרנט הוא צריך לנחש למי להתקשר: לספקית האינטרנט - בזק בינלאומי, סמייל או נטווויז'ן - או דווקא לחברת תשתית האינטרנט - בזק או HOT. כיצד אפשר לשנות מצב מוזר זה? שינוי אחד נקרא שוק סיטוני בתקשורת, והוא עובד כך: הלקוח יתקשר רק לספקית אינטרנט לצורך הזמנת חיבור לרשת, והספקית היא זו שתרכוש מבזק או מ-HOT את התשתית. הלקוח יראה מול עיניו ספק אחד, אחריות אחת וחשבונית אחת. התקווה היא שספקיות האינטרנט ירכשו קווי אינטרנט במחיר סיטוני מבזק או מ-HOT, וכך יצליחו להוזיל את עלות החיבור לאינטרנט גם לצרכן. מצב דומה קיים בשוק הסלולר, בו אין הפרדה בין ספק תשתית לבין ספק השירות. כמעט כל המדינות המתקדמות בעולם אימצו מודל של שוק סיטוני, בו חברות קטנות יכולות לקנות את החיבור מחברות התשתית הגדולות, ולשווק אותו ללקוח. כך, בבריטניה, 64% מחיבורי האינטרנט הם באמצעות שוק סיטוני (ראו תרשים). ביוון 57% מהחיבורים הם בסיטונות, בצרפת - 53%.
בריטניה: הוזלה של 25%
גם מבחינת המחירים צפויה מהפכה לא קטנה. בבריטניה המחיר הסיטוני מפוקח, וספקית האינטרנט רוכשת מחברת התשתית את הקו בעשירית המחיר אותו משלם הלקוח הפרטי. סך ההוזלה ללקוח הפרטי בבריטניה היא של כ-25%. גם במדינות אחרות יצירת מרווח סיטוני יצרה הוזלה משמעותית בשירותים לצרכן. בישראל יש סיכוי להוזלה גדולה עוד יותר, כי ספקיות האינטרנט יוכלו להתמקח על רכישת הקו מול שתי חברות - בזק ו-HOT - ולא רק מול חברה אחת כמו במדינות רבות אחרות. ספקיות האינטרנט בישראל הן גם חברות טלפוניה קווית על גבי האינטרנט (VOB), לכן שוק סיטוני יאפשר לא רק הגברת התחרות בתחום האינטרנט, אלא גם בתחום הטלפון. ספקית האינטרנט תספק לבית הלקוח את כל השירותים: תשתית, אינטרנט, טלפון ואף שיחות לחו"ל ובעתיד אולי גם שירותי תוכן. לצרכן תגדל הבחירה בין שתי ספקיות תשתית שפועלות כיום לחמש חברות תקשורת שונות לפחות - ואולי אף יותר מכך. ספקית האינטרנט היא זו שתטפל בבעיה מהתחלה עד לסוף, ובמידת הצורך תתקשר לחברת התשתית, כאשר בין החברות יהיה הסכם שירות ראוי.
משרד התקשורת ממשיך להקים ועדות
שוק סיטוני בתקשורת הקווית בישראל אינו רעיון חדש. שר התקשורת הקודם, אריאל אטיאס, כינס ועדה שבחנה את התחרות בשוק התקשורת בראשות פרופ' ראובן גרונאו. ועדת גרונאו בחנה גם את השוק הנייח וקבעה כי: "יש לחייב את בעלי התשתיות האוניברסליות (HOT ובזק) במכירה סיטונית של שירותים ובהחכרת מקטעי גישה למתחרים". גרונאו דן בכמה מודלים לעשות זאת, כשאחד מהם הוא שהחברה החדשה תחכיר ותפעיל את קו התקשורת לבית הלקוח. מודל זה נקרא אנבנדלינג, אך הוא מורכב לביצוע ברמה הטכנולוגית. כמו כן העלה גרונאו את האפשרות של שוק סיטוני, וזה המודל שאותו מקדמות כעת חברות האינטרנט. מודל זה אינו מצריך היערכות טכנולוגית, אבל הוא מחייב את משרד התקשורת לקבוע מחיר מפוקח לרכישת קו אינטרנט. ואין זו משימה פשוטה, היות שבזק ו-HOT יתנגדו לרפורמה וידרשו מחיר גבוה לקו ואילו חברות האינטרנט ילחצו להוריד את המחיר. בתקופה הקרובה צפוי שר התקשורת משה כחלון להקים ועדה חדשה בראשות אמיר חייק. הוועדה מגויסת לדון בכל ההיבטים של השוק הקווי בישראל, ובמנדט שלה תהיה גם החלטה לגבי פיתוח שוק סיטוני בישראל. מסקנות הוועדה צפויות לפני סוף 2010.
דואפול תשתיות עם רווחים עודפים
אם אכן יפותח שוק סיטוני בישראל הדבר יפגע בהכנסות בזק ו-HOT. שתי החברות, ובעיקר בזק, נהנות מהכנסות עודפות שמקורן בדואפול בתחום הגישה לבית הלקוח. הדבר משתקף גם בדו"חות החברות - בזק היא מבין חברות התקשורת הקווית הרווחיות בעולם. שיעור הרווח התזרימי-תפעולי (EBITDA) של בזק, הוא יותר מ-50% מהכנסותיה (ראו תרשים). בל הקנדית מייצרת שיעור EBITDA של 37%, קווסט האמריקאית - 36%, והנתון בדויטשה-טלקום הגרמנית הוא 34%. BT הבריטית מדווחת על שיעור רווחיות של 23% בלבד. השוואה זו היא רק בפעילות הקווית - ללא סלולר, טלוויזיה וכדומה. HOT מדווחת באופן מגזרי רק על הכנסות ועל רווח תפעולי (ולא על EBITDA) ואצלה בפעילות הקווית, אינטרנט וטלפון, שיעור הרווח התפעולי מכלל ההכנסות עומד על שיעור של 28% (בתשעה החודשים הראשונים של 2009). שיעור הרווח התפעולי של HOT, כולל פעילות הטלוויזיה, ברבעון השלישי של 2009 היה כ-34%. פיתוח שוק סיטוני בתקשורת הקווית יפתור הרבה פלונטרים במבנה שוק התקשורת בישראל והרגולציה שחלה עליו. ראשית, מבחינת הצרכן, ההפרדה בין ספק אינטרנט לתשתית אינטרנט תסתיים. גם בתקנה אומללה בשם naked ADSL, המחייבת את בזק לספק קו אינטרנט במנותק מקו טלפון, לא יהיה עוד צורך. הדבר יקרה ממילא. אבל יש גם יתרונות מהצד של בזק. ראשית, לא יהיה צורך בהפרדה המבנית בין בזק לבזק בינלאומי. לא תהיה בעיה להעניק גם רישיון אינטרנט ל-HOT, כפי שאכן המשרד מתכוון לעשות בקרוב, וניתן גם יהיה לחשוב על ביטול פיקוח התעריפים שחל על הטלפון של בזק בגלל הרחבת התחרות. למעשה, קביעת מחיר של שוק סיטוני יכולה לחסוך עבודה במשרד התקשורת והרבה רגולציה מכבידה לכל החברות בענף.
עוד בנושא:
פרטנר תשלש את מהירות הגלישה הסלולרית
עתיד הגלישה ברשת הוא בסלולר
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |