מחקר חדש של רשת הפרסום המקוון צ'יטיקה (Chitika) שפורסם בבלוג של החברה, מלמד כי גולשים בעלי רמות השכלה שונות מגיבים בצורה שונה לפרסום ברשת האינטרנט. צ'יטיקה השוותה את אחוזי ההקלקות של אנשים בין מדינות שונות בארה"ב, ומצאה מתאם סטטיסטי בין רמת ההשכלה של אזרחים במדינות מסצ'וסטס ו-וושינגטון לאחוזי הקלקה על פרסומות. גולשים במדינות אלה ייצרו את יחס הקלקה על פרסומות הנמוך ביותר, בעוד מדינת וירג'יניה המערבית הציגה את יחס ההקלקה הגבוה ביותר על פרסומות. בסוכנות הפרסום בדקו את מספר מסיימי הקולג' בוירג'יניה המערבית. מסתבר שבמדינה זו המספר הנמוך ביותר של בוגרי קולג' מעל לגיל 25. כך הסתבר לאנשי הפרסום שהמתאם בין רמת השכלה לאחוזי הקלקלה על פרסומות הוא חזק מבחינה סטטיסטית. דניאל רובי, מנהל המחקר של צ'יטיקה, אומר כי החברה ביקשה לערוך את המחקר בכדי לבדוק השפעת המגורים על היענות לפרסומות. לדבריו, אם מפרסמים מעוניינים לפנות לקהל דמוגרפי בעל רמת חינוך גבוהה יותר, עליהם לבצע עבודה טובה יותר בכל הקשור לפרסומות.

האם למתאם הסטטיסטי שנמצא יש משמעות וניתן להכלילו גם למדינות אחרות? בישראל מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את אחוזי הזכאים לתעודות בגרות לפי ערים. לפי ההגיון של המחקר  אחוזי ההקלקה צריכים להיות גבוהים יותר בתל אביב כיוון ששם אחוז הזכאים לתעודות בגרות עומד על 79.4% לעומת, למשל, ירושלים, שם אחוז הזכאים עומד על 55.3%. הבעיה במחקרים מהסוג זה היא שהתקפות הסטטיסטית שלהם מוגבלת, בלשון המעטה. מדובר במתאם, קורלציה, כך שכל מה שניתן לומר בוודאות תוך הסתמכות עליו זה שיש קשר מסוים בין שני משתנים: רמת השכלה ודפוס פעולה (הקלקה על פרסומות). עם זאת, ישנם אינספור משתנים מתערבים שיכולים להפריע במתן תשובה מלאה לשאלה מדוע אנשים מקליקים על פרסומות, ורק מחקר אקדמי רציני יכול לתת מענה לתשובה. מחקר אקדמי, מהסוג שהמחקר הזה איננו.